הדפסה

במסגרת פרויקט "נוצרים בחיפה" שמטרתו לימוד אודות הקהילות הנוצריות, הכנסיות והמנזרים והמוסדות השונים והביקור במקומותיהם (ראו "נוצרים בחיפה" – הרקע למיזם סיכום וריכוז), הגעתי ביום שלישי (29/10/2019) למתחם הקהילה המרונית (מרוניטית) בעיר התחתית.

מיקום המתחם בעיר התחתית

שם, בביקור שתואם מראש, הייתי אורחו של ראש הקהילה, כהן הדת אבונה יוסוף יעקוב.

תיאום הביקור התאפשר באמצעות הפסיכולוגית אמירה שהלא, שהיא חברה של הבת שלי ואותה הכרתי לפני כשנה.

אבונה יוסף יעקב קיבל אותי במאור פנים. בחביבות רבה, הוא סיפר לי על העדה המרונית בכלל וזו המתגוררת בחיפה. כמו כן פתח בפניי את דלתות הכנסייה.

האב אבונה יוסוף יעקוב במשרדו

מעון הבישוף ברחוב המפרי יוברט בעין התכלת בחוף הים

*****

הקהילה המרונית בחיפה מונה כיום כ-3,800 נפש. היא חלק מהקהילה המרונית בארץ שאנשיה מתגוררים בג'יש – מרבית תושביו נוצרים מרוניים. מרונים מגוררים גם בעכו, בעספייא, ביפו ובירושלים.

 

ראשוני העידה הגיעו לחיפה מלבנון בראשית המאה ה-19, בהמשך הגיעו אליה גם תושבים מגי'ש וממפוני הכפר בירעם שביקשו לעבור מהכפר ולהתגורר בעיר הגדולה.

 

הקהילה, הגם שאנשיה מתגוררים במרוכז אלא בפיזור בעיר התחתית, הדר ומקומות אחרים, היא קהילה מגובשת וסולידרית.

 

למיסות בימי ראשון מגיעים בין 300 ל-400 אנשים ובחגים רבים יותר. ר

 

וב אנשי הקהילה הם אנשים אקדמאים משכילים, משפטנים, רופאים ועוד. מבין הבולטים הוא שופט לשעבר בבית המשפט העליון סלים ג'ובראן.

*****

להרחבה אודות מגעים וקשרים ראשונים של העדה המרונית בלבנון ומדינת ישראל

חצר המתחם

מתחם הקהילה המרונית נמצא בעיר התחתית של חיפה הוא מוקף ונמצא בין סימטת המרוניטים ובין סימטת רובין ובמרכזו נמצאת כנסיית סנט לואי.

****

קיר המתחם הצמוד לסימטת המרוניטים

*****

כנסיית סנט לואי

הכנסייה נקראת סנט לואי ע"ש לואי התשיעי "הקדוש"  מלך צרפת מ-1226 ועד מותו בשנת 1270.הוא היה בנם של לואי השמיני ושל בלאנש מקסטיליה. השתתף בשני מסעי צלב, השביעי (למצרים) והשמיני (לתוניסיה), לכן זכה לכינוי "קדוש".
התחלת בניית הכנסייה הייתה בשנת  1880 בזמן  שלטון סולטאן עבד אלחמיד. הכנסייה נבנתה על קרקע שנתרמה על ידי שני האחים אבראהים וסלים חורי. חנוכת הכנסייה הייתה בפברואר 1890.

מבנה הכנסייה בראשית המאה ה-20, מבט מכיוון ההר לים ולכן הצריח אינו נראה

מיקום הכנסייה במרכז בעיר התחתית בשנת 1919

זו הייתה דלת הכניסה העיקרית של הכנסייה

פנים הכנסייה

****

****

פסל הקדוש שרבל מכלוף

שרבל מכלוף המוכר במסורת הנוצרית כשרבל הקדוש היה נזיר מארוני שחי במאה ה-19 ואשר נחשב לקדוש נוצרי בנצרות הקתולית.
שרבל נולד ב-8 במאי בשנת 1828 בבקא כפרא שבצפון לבנון תחת השם יוסף אנטון מכלוף לבריגיט ואנטון מכלוף, ולו ארבעה אחים. הוא הוטבל לנצרות ב-16 במאי 1828. אביו נפטר כאשר שרבל היה בן שלוש בלבד והוא גדל עם דודו. בילדותו, להבדיל מבני גילו נהג שרבל להתבודד רבות, גילה התעניינות רבה בדת ונהג להתפלל.
בגיל עשרים ושלוש הצטרף שרבל למסדר הנזירים על שם מארון הקדוש במנזר הכפר אנאיה בהר הלבנון, ושינה את שמו מיוסף לשרבל, על שם קדוש אנטיוכי בן המאה השנייה. שרבל נדר את נדריו הסופיים בשנת 1853 ומונה לכומר לאחר שש שנים. בדומה למארון הקדוש, גם שרבל התגורר במנזר מאז שנת 1875 עד למותו בשנת 1898. שרבל היה ידוע בצניעותו והסתפקותו במעט, ונהג לבצע כל המוטל עליו ללא מענות. כמו כן, הוא נודע באדיקותו לביצוע הסקרמנטים. שרבל נודע ככומר אהוד בקהילתו, אנשים רבים היו מגיעים אליו לקבלת ברכות ואזכורים בתפילותיו, והוא אף הוזמן לפקח על טקסים דתיים בכפר שכן.
בעת המיסה, ב-16 בדצמבר 1898 חלה שרבל ותשעה ימים לאחר מכן, בערב חג המולד נפטר, בהיותו בן 70. הוא נקבר בבית הקברות של מנזר מארון הקדוש באנאיה. מספר חודשים לאחר מכן, העידו אנשים כי ראו הילה מעל קברו. לאחר עדויות אלו הוחלט לפתוח את הקבר, לאחר פתיחתו התגלתה גופתו כשהיא בשלמותה ודם עדיין זורם בגופו. כמו כן, נראו סימני זיעה על גופתו. לאחר מקרה זה, הועברה גופתו לארון קבורה אחר, במתחם שהוכן עבורו. מקום קבורתו הפך למוקד עלייה לרגל לנוצרים (בעיקר המארונים שבהם). אם כי, ישנם גם בני דתות אחרות אשר מגיעים לבקר במקום.
בשנת 1925 הציע האפיפיור פיוס השנים-עשר להכריז על שרבל כקדוש של הכנסייה הקתולית. בשנת 1950 יצאה ללבנון משלחת שכללה אנשי דת ורופאים במטרה לבדוק את גופתו של שרבל. בשנה זו, נפתח קברו בפעם השנייה. גופתו, התגלתה בשלמותה ובריאה לחלוטין וזאת כעבור 52 שנה לאחר מותו. שמועות על האירוע יצאו למרחוק, והמונים נהרו אל המנזר בו נקבר כדי לברר את שהתגלה.
בשנת 1954 חתם האפיפיור פיוס השנים-עשר על צו המאשר את בירוכו (המעלה אותו למעמד של "מבורך", שהינו שלב אחד לפני מעמד של "קדוש"), וב-5 בדצמבר 1965 נערך הטקס על ידי האפיפיור פאולוס השישי בוותיקן. שנה לאחר מכן, ב-1976 חתם פאולוס השישי על צו המאשר את הקדשתו של שרבל, והטקס עצמו נערך ב-9 באוקטובר 1977 בוותיקן.
מקור

***********