לוד, סיור ברגל במרכז העיר העתיקה (חלק א')20 במרץ 2019

 

סיור קצר ברגל זה במרכז העיר העתיקה של לוד נערך ביום ראשון (17/3/2019).

מרחב הסיור

 

לסיור זה הזמין אותי חברי עומר שדה מדריך מועדון אופניים "רוכבים אל הטבע" הפועל במסגרת מתנ"ס שיקגו בשכונת רמת אשכול. 

 

הסיור החל במתנ"ס שיקגו.

******

המקום והמרחב 

תחום העיר לוד

****

לוד: שטח שיפוט: 10,000 דונם, אוכלוסיה: כ- 77,000 תושבים, מקור השם: נזכרת לראשונה כאחת מערי כנען שנכבשו ע"י תחותמס השלישי במאה ה- 15 לפנה"ס.
גילה של לוד נאמד בכ-8,000 שנה, וזוהי אחת הערים העתיקות בארץ והיחידה שהייתה מיושבת בכל אחת מהתקופות הארכיאולוגיות וההיסטוריות.

****

מקום שכונת רמת אשכול
במרחב הערים רמלה ולוד

****

מקום שכונת רמת אשכול
במרחב הערים רמלה ולוד
מספר שנים לפני מלחמת העצמאות

*****

מקום שכונת רמת אשכול
במרחב העיר לוד

****

אזור העתיקה  במרחב העיר לוד
מספר שנים לפני מלחמת העצמאות

****

מסלול הסיור

*****

במסלול דומה עברנו בינואר 2017 בטיול אופניים מבאר יעקב לעמק לוד, העיר לוד ורמלה

מסלול טיול אופניים

האתרים לידם
עברנו או נכנסו בסיור

****

****

מראות הסיור

שכונת רמת אשכול

****

שכונת רמת אשכול נבנתה בראשית שנות השבעים של המאה ה 20 על השטח שהיה פעם העיר העתיקה של לוד. השכונה יועדה לעולים חדשים ועם בנייתה אוכלסו בה בעיקר עולים בברית המועצות ובמיוחד מגיאורגיה. . בשנות ה 80 וה 90 נקלטו עולים מאתיופיה וברית המועצות. חלקם עזבו למודיעין ושוהם ובמקומם הגיעו להתגורר ערבים מהעיר המהווים היום כשני שליש מתושביה. יש מתחים אך גם יש שכנות טובה והתחדשות

****

****

מתנ"ס שיקאגו הוקם בשנות ה-70 ע"י תרומת פדרציית יהודי שיקאגו מארה"ב. המתנ"ס שימש את האוכלוסייה היהודית שהתגוררה באותם שנים. בשנות ה-90 המתנ"ס נסגר בגלל המצב הכלכלי של עיריית לוד וחוסר האפשרות שלה שלה לתקצב את המתנ"ס . בשנת 2005 מועדונית "מניפה" החלה את פעילותה במתנ"ס לאוכלוסיית יוצאי אתיופיה המתגוררת בשכונה. בשנת 2010 המתנ"ס חידש את פעילותו כמתנ"ס ביוזמת ה"גרעין התורני " שהגיע לשכונה והוא פועל מטעם רשת המתנס"ים . לאחר מאבק של התושבים הערבים המתגוררים בשכונה  העירייה אישרה את הפעילות במתנ"ס לאוכלוסייה הערבית. מזה מספר שנים גב' פאתן אל זינאתי מנהלת את המתנ"ס. תחת ניהולה המתנ"ס הפך למרכז של פעילות ענפה לכל תושבי השכונה. המתנ"ס מקיים בנפרד פעילות גם לאוכלוסייה הערבית וגם לאוכלוסייה היהודית. ובנוסף ניתנת פעילות ממוקדת ביהודי אתיופיה ביוזמת עמותת "מניפה" שפועלת בתחום הילדים, הנוער, מבוגרים, צעירים וזקנים יחד. מקור

*****

"מועדון אופניים לוד" בהובלת "הקרן לפתוח לוד" הוקם בשיתוף מתנדבים ופעילים, הפקולטה לאדריכלות בטכניון, ביה"ס אלזהרא,  מתנ"ס שיקגו, ועיריית לוד.
המועדון נותן מענה לילדי שכונת "רמת אשכול"  ולתושבי השכונה, לצאת ולרכב בטבע הקרוב והזמין, ומעניק תרבות של בריאות ופנאי באמצעות פעילות חוויתית.
מתחם האופניים הוקם באמצעות תרומה נדיבה, ובשיתוף סטודנטים מהטכניון וילדי השכונה,  הפך למקום יפה הכולל  הקמת גינה בשיתוף הילדים.
מועדון האופניים מהווה מקום מפגש שבו הילדים לומדים לרכב, מתנסים ברכיבת שטח, לומדים לתפעל ולתחזק את האופניים, ולומדים עבודת צוות מהי, כמו גם לקיחת אחריות על הציוד והמתחם כולו. המועדון נותן מענה גם לחברות וארגונים הרוצים לשלב בין סיורים חברתיים, ימי כיף, וימי שיא לחברות שמעוניינות להעניק חוויה מסוג אחר.

******

בית הקשתות
בית הבד להפקת שמן הזית
מכרמי הזייתים הרבים שהיו בסביבת העיר לוד

מבט מצפון מערב

קיר צפוני

מבט מדרום

*****

מבט ממזרח

קבר השיח ממזרח לבית הקשתות

*****

המנזר

*****

מנזר וכנסיית
גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון

כנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון ( "כניסת מאר ג'ריס") היא כנסייה נוצרית אורתודוקסית בלוד. הכנסייה נבנתה לראשונה בתקופה הביזנטית, נהרסה מספר פעמים והוקמה לאחרונה במאה ה-19. הכנסייה שוכנת במתחם "פארק השלום" בעיר העתיקה של לוד, ליד מסגד אל-עומרי ובית הכנסת "שערי שמיים". לכנסייה נודעת חשיבות רבה, בעיקר בקרב נוצרים אורתודוקסים וארמנים.

מבט ממערב על מבנה הכנסייה והמנזר הצמוד לה

קיר המנזר

שער הכניסה למנזר בו מתגורר היום כומר אחד בלבד ויש בו חדרי אירוח לצליינים

*****

גאורגיוס הקדוש (בין 275 ל-281 – 23 באפריל 303) הוא קדוש נוצרי הנחשב לקדוש החשוב ביותר בנצרות האורותודוקסיתגאורגיוס הוא הקדוש הפטרון של כמה ארצות: אנגליה, אתיופיה, גאורגיה, מונטנגרו, ליטא וקטלוניה וכן של כמה ערים, ובהן מוסקבה, גנואה ובמברג.
החל מן המאה ה-12 נפוצו אגדות, על-בסיס המסופר בחזון יוחנן (פרק י"ב, 7-9) בברית החדשה, שם מתוארת מלחמתו של שר המלאכים מיכאל בתנין. גאורגיוס על-פי האגדה הציל נערה מידי דרקון אכזר והרג את הדרקון.
אין מקורות היסטוריים מהימנים המספרים את סיפור חייו של גאורגיוס הקדוש. על פי המסורת והאגדות עליו הוא נולד למשפחה נוצרית בסוף המאה השלישית. אביו היה מקפדוקיה ושירת כקצין צבא. אמו הייתה מלוד ולאחר שאביו נהרג במלחמה חזרה אמו לעיר מולדתה עם בנה, שחינכה בעצמה. גאורגיוס המשיך את דרכי אביו, הצטרף לצבא ועלה בסולם הדרגות. בסוף שנות העשרים לחייו הוא כבר נשא דרגת קצונה והוצב בניקומדיה כחבר במשמר האישי של הקיסר דיוקלטיאנוס.
לפי סיפורי הקדושים, בשנת 302 פרסם דיוקלטיאנוס צווים המורים לאסור כל חייל נוצרי בצבא ומחייבים כל חייל אחר להשתתף בפולחן הקיסר ולהקריב קורבן לאלים הרומיים. גאורגיוס הקדוש צווה ליטול חלק בדיכוי הנוצרים אך במקום זאת התוודה כי הוא נוצרי וביקר את החלטת הקיסר. דיוקלטיאנוס ניסה להמיר את דתו של גאורגיוס והציע לו כסף ואדמה כדי שישתתף בפולחן הרומי. גאורגיוס סירב והקיסר ציווה על המתתו בעינויים כבוגד. לאחר עינויים קשים נערף ראשו של גאורגיוס על חומת ניקומדיה ב-23 באפריל 303. הקיסרית אלכסנדרה וכוהן הדת אתנסיוס שצפו בסבלו, השתכנעו ממסירות הנפש שלו והתנצרו גם הם, למרות שידעו כי יוצאו להורג. גופתו של גאורגיוס הובאה ללוד, עיר מולדת משפחתו, ושם הוא נקבר כקדוש מעונה
מקור והפניות

שער הכניסה לכנסייה

בתקופת הקיסר קונסטנטינוס הראשון (306-337) נבנתה באתר כנסייה שלא הוקדשה עדיין לגאורגיוס הקדוש, שכן המסורת הקושרת אותו אל העיר התפתחה רק במאה ה-5 או ה-6. על פי ההיסטוריון אוסביוס מקיסריה, שם הקדוש לו הוקדשה הכנסייה לא פורסם בתחילה מחשש לרדיפות. בהיות גאורגיוס למגן הדת הנכונה, סימלה הכנסייה המוקדשת לו את ניצחון הנצרות על אויביה, ולכן הפכה ליעד לכל מי שביקש לפגוע בנצרות ובנוצרים. הכנסייה נהרסה בשנת 614 בידי הסאסאנים. היא הוקמה שנית ונהרסה בשנת 1010 בפקודתו של השליט הפאטמי אל-חאכם. הצלבנים שייסדו בלוד את הבישופות הלטינית הראשונה בארץ ישראל הקימו את הכנסייה השלישית במקום באמצע המאה ה-12 וזו בוצרה. ב-25 בנובמבר 1177 צרו כוחותיו של סלאח א דין על לוד והצלבנים גברו עליהם והניסו אותם; אולם ב-24 בספטמבר 1191, במהלך מסע הצלב השלישי, הצליח צלאח א-דין להרוס את הכנסייה. בתקופת הממלכה הצלבנית השנייה, נבנתה הכנסייה שוב, אך עם הכיבוש הממלוכי של לוד בשנת 1260 החריב אותה בייברס, והותיר חלק קטן ממנה בהריסותיה, ככל הנראה כדי לבזותה ברבים. בשטח הכנסייה שהרס ציווה בייברס להקים מסגד, ובהקמתו עשו הממלוכים שימוש באבני הגזית, בעמודי הגרניט והשיש ובכותרות הכנסייה ההרוסה. בשטח המסגד שוכנים שרידים של הכנסייה הביזנטית, ובהם גם עמוד ועליו כתובת ביוונית.
במחצית השנייה של המאה ה-19, כאשר העות'מאנים החלו מעבירים שטחים בארץ ישראל לידי מעצמות אירופה, השטח שלא נכלל במסגד הועבר לממשלת יוון, וזו העבירה אותו לפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית אשר קוממה את הכנסייה ב-1872 בעזרת משפחות מונייר וחבש בנות העיר. לצד הכנסייה הוקם גם מנזר.
מקור 

הכנסייה בראשית המאה ה-20', מקור

מאחר שבחלק משטחה של הכנסייה הצלבנית שכן המסגד, שוקמו רק הספינה המרכזית ומעבר האורך הצפוני, ושני האפסיסים שבקצותיהם. בשל מגבלות המקום נוצר בית רוחב, שבו רק שני מעברים: המעברים המרכזי והצפוני של הכנסייה ההיסטורית. רק שני האפסיסים, חלק מהקיר הצפוני ושני העמודים נותרו מהמבנים הקדומים, וכתוצאה מכך חלק מהקירות המודרניים מודבקים אל הקירות המקוריים, ורק על אלה המקוריים נראית פטינה.

המנזר והמסגד

מעל הכניסה אל הכנסייה קבוע תבליט אבן המתאר את הקדוש קוטל את הדרקון, ועל דלת הכניסה מופיעה המילה היוונית "NIKA" (ניצחון) בשל כך שהכנסייה מסמלת את ניצחון הנצרות.איקונוסטאזיס מפואר חוצץ בין אולם התפילה לאזור המקודש ובו נראים, בין היתר, דמויותיהם של גאורגיוס הקדוש קוטל את הדרקון, מרים, אם ישו אוחזת בישו הילד, ישו המורה, יוחנן המטביל ואיקונין המתאר את הקמת הכנסייה.
במרכז האולם תלויה נברשת זהב גדולה שנתרמה על ידי קהילה יוונית, והיא זהה לזו הנמצאת בכנסיית הקבר. שני גרמי מדרגות במעבר המרכזי מוליכים אל הקריפטה שבה שוכנת מצבת שיש מהמאה ה-19. לפי המסורת קבור ראשו של הקדוש מתחת למצבה, ועליה תבליט של הקדוש במרכזו של אגן שמן לצד הכיתוב ביוונית "ὁ Ἅγιος Γεώργιος ὁ τροπαιο φόρος". ("גאורגיוס הקדוש, מגדלור מאיר").
מקור 

****

****

נברשת זהב גדולה שנתרמה על ידי קהילה יוונית, והיא זהה לזו הנמצאת בכנסיית הקבר.

****

*****

התיבה בה לפי האמונה בה נמצאים עצמות גופתו של גאורגיוס

בכל שנה ב-16 בנובמבר נערכות בלוד חגיגות גאורגיוס הקדוש, או "חג סנט ג'ורג'", שכונו אצל ההיסטוריון מוקדסי בשם "עיד ליד" (חג לוד) בחגיגות משתתפים חניכים מכל שבטי הצופים הערבים האורתודוקסים. ביום זה נהוג לציין את העברת ראשו של הקדוש מביתיניה ללוד. האירוע מתחיל בערב שלפני יום החג, ולעתים זובחים החוגגים כבש. ביום האירוע עצמו בשעה 9:00, מתקיימת בכנסייה מיסה חגיגית בנוכחות הפטריארךהיווני-אורתודוקסי וכל הבישופים בארץ

צליינים מרומניה מקבלים ברכה מעצמאות הקדוש

****

****

מסגד אל עומרי 

****

מסגד אל-עומרי או המסגד הגדול (الجامع الكبير) משמש כמסגד יום השישי. המסגד נבנה על ידי בייברס על שטחה המערבי של כנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון ההיסטורית, הגובלת בו כיום בצידו הצפון-מזרחי. המסגד נחנך באמצע שנת 1269.

****

****

****

החלק ההרוס של המנזר

בית הכנסת שערי המזרח ליוצאי הודו

מבט מדרום

*****

חלק מהנוף

******

חאן חילו

*****

חאן חילו, מבנה חאן השוכן מצפון למסגד אל-עומרי ולכנסיית גאורגיוס הקדושן. החאן הוקם בידי הממלוכים, ופעל גם בתקופת העות'מאנית ובימי המנדט הבריטי.

*****

סוף דבר

סיור קצר ומעניין
הוא הגביר את "התיאבון"
להכיר את העיר לוד –
תחומיה, תולדותיה ומקומותיה
מן הסתם, בעתיד נבצע עוד סיורים בעיר
כך היה לאחר שבועיים בוצע סיור נוסף

לוד, סיור ברגל וברכב בעיר הישנה (חלק ב')

 

****

תודה לעומר שדה
שהזמין  אותי לסיור
ואחריו "גילה"
את חנות הפאלפל הטעים