לטיול זה יצאנו ביום שבת (18/8/2018). בשעת בוקר מוקדמת הגיעו החברים מרחוק ומרוב.  התכנסנו במגרש החנייה של חמי געש.

 

היינו קבוצה קטנה בת ששישה חברים והם: אלי שחר (תל יצחק), המוביל, לייזר קוברסקי (שובל), איל גזית (משמר הנגב), צביקה אסף (אפק), בועז בן חורין (הרצליה) ואני מבשרת ציון.

 

טיול זה היה נוסף בסדרת הטיולים שבקיץ 2016 יזמנו אלי שחר ואני בשרון בכלל ובמרכז השרון בפרט

 

המסלול
במרכז השרון

 

חלקים ממסלול הטיול היו חופפים לקטעי מסלולים קודמים שבוצעו באזור ותועדו בהרחבה והם:
* בין ביצות נחל פולג, לאורך החולות מעל מצוק החוף ובין הפרדסים בפברואר 2018
* בגדות נחל פולג ולאורך מצוק השרון וחופו עד שפך הירקון והלאה מזרחה לאורכו עד רמת החייל בינואר 2017
* מתל יצחק אל מצוק חוף השרון בין מכון וינגייט ושפיים בדצמבר 2016
* בתוך מושבות מרכז השרון והמרחב ביניהן בנובמבר 2016
* במרחב נחל פולג: בין גבעות החול, לאורך אבוס השרון, על רכס הכורכר ולאורך גדותיו ביולי 2016
* בלב השרון, במרחב הפתוח, בין היישובים וגם בתוכם ביולי 2016
* במרכז השרון, מתל יצחק אל גבעות החול, אבוס החוף והמצוק מעל הים ביוני 2016
* נתניה, מקריית השרון למרכז העיר ולמצוק החוף באוקטובר 2015
* במרחב החקלאי סביב נתניה ולאורך חוף העיר ביולי 2015,
* מקריית השרון לאורך מצוק חוף נתניה וחזרה בינואר 2015
* מקריית השרון לשפך נחל פולג ומצוק נתניה בדצמבר 2014
* בלב השרון, בחולות הדסים וקדימה בספטמבר 2014

המסלול, קטעיו, מקומות ונופים

 

קטע ראשון,
מגעש צפונה,
עלייה לרכס הכורכר 
צפונה לאורך מצוק הים
מעבר בתחומי מכון וניגייט
חציית כביש ממערב למזרח

געש קיבוץ געש השייך לקיבוץ הארצי השומר הצעיר  ונוסד בשנת 1949 על ידי העולים הראשונים של תנועת השומר הצעיר בדרום אמריקה. במלחמת השחרור השתתפו מייסדיו בהגנה על קיבוץ נגבה, וביקשו להתיישב במקום בו נפלו שלושה מחברי הגרעין, אולם ראשי הקיבוץ הארצי שיכנעו אותם "שגם חוף הים הוא ספר". בתחילה עלו המתיישבים הראשונים בסוף שנת 1948 לבית חווה "עלי קאסם" הנמצאת ממזרח לקיבוץ מדרום לשמורת בני ציון. הם החליפו את אנשי קיבוץ "יד מרדכי" שהתפנו בזמן הפלישה המצרית. אז הם עוד לא  הוכרו רשמית על-ידי המוסדות המיישבים. בתחילה בקשו שיישובם יקרא "גבעת יואב", "רמת יואב" או "שדה יואב", על שם יצחק דובנו, מדריך בפלמ"ח וחבר, ומפקדה הראשון של נגבה במלחמה, שנהרג בהפצצה הראשונה על נגבה, על-ידי מטוסים מצריים (ושכינויו היה "יואב"). התנועה הציעה את השם "מצפה ים", ולא קיבלה את הצעה  מתוך עמדה שהשם שייך לסביבת נגבה. כמספרים כאשר החבר מטעם המחלקה לכלכלה של תנועת הקיבוץ הארצי יחד עם אחד המייסדים הלכנו להיפגש עם הרצפלד במרכז החקלאי הוא אמר להם: "אני רואה שאתם דרום אמריקאים רועשים גועשים, ואני מציע לכם את השם 'געש'". הוא הציע להם את געש כשם זמני שנשאר במשך כמה שנים, עד שועדת השמות שליד המוסדות המיישבים החליטה לאמצו, ומצאו במקורות לגיטימציה. וַיְהִי, אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיָּמָת יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, עֶבֶד יְהוָה בֶּן-מֵאָה וָעֶשֶׂר, שָׁנִים. וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ  בִּגְבוּל נַחֲלָתוֹ, בְּתִמְנַת-סֶרַח אֲשֶׁר בְּהַר-אֶפְרָיִם, מִצְּפוֹן, לְהַר-גָּעַשׁ. (יהושע פרק כד, פסוקים כט-ל). הקיבוץ עלה למקומו הנוכחי ב-5 ביולי 1951.
בשטח הקיבוץ היה פרדס גדול שניטע על ידי משפחת ליטוינסקי (גן ליטוינסקי) ובמרכזו בית בצורת טירה. כעבור שנים נעזב המקום והבית נשאר עזוב ומוזנח עד ששופץ בשנת 1987 והפך לגן אירועים.
שנת 2007 אימץ הקיבוץ את ה"תוכנית לשינוי אורחות החיים" שעיקרה – העברת הפרנסה לאחריות החברים תוך יצירת זיקה כספית חדשה בין "התרומה הכלכלית" של החברים וקבלת "תמורה חומרית" בגינה (מודל "הקיבוץ המתחדש"). לצד שינוי יסודי זה, סוכמה גם אמנה חברתית לשותפות חדשה המעודדת חופש אישי להתפרנס על-פי כישורים אך תוך שמירה על פערי-השתכרות מתונים בין החברים, ורצון לשמור על ערבות הדדית נרחבת – בה קיימת אחריות חברתית למתן "רשתות ביטחון כלכלי": מיסוד קרנות פנסיה, קרן לעזרה הדדית, ביטוח לשירותי סיעוד ובריאות, מתן דיור וחינוך לכלל החברים. כלכלת הקיבוץ מבוססת על תעשייה (געש תאורה), חקלאות (דשא מוכן געש, עץ מוכן געש, מטעים, רפת "חוף השרון"), תיירות אירוח ופנאי (מרחצאות חמי געש, אירוח כפרי געש), שיווק (ת.ש.ר. געש), מרכזים מסחריים שונים, "עבודות-חוץ" וענפי יזמויות של חברים, ועוד…
בשנת 2007 עלה קיבוץ געש לכותרות בעקבות עסקת נדל"ן גדולה בה הקיבוץ מכר ליזמים פרטיים קרקע שהייתה מיועדת לבני הקיבוץ. היזמים, חברה בשם "צוקי ארסוף" תכננה לבנות במקום שכונת יוקרה לאלפיון העליון. בתחילה, ועדה מחוזית מרכז בהחלטה תקדימית ביטלה את התוכנית לאחר שקיבלה החלטה לתכנון מחדש, החלטה ששונתה על ידי בית המשפט בסוף 2007‏.

שלושה רכסי כורכר מקבילים לקו החוף משתרעים לאורך השרון בציר צפון-דרום. הרכס המערבי בתחום שטח הטיול מהווה רצועה רצופה, בעוד ששני האחרים קטועים ע"י ישובים, ערוצים ושטחים חקלאיים. הרכס המערבי הוא גם השמור ביותר מבחינת נופו הטבעי, בזכות היותו בתחום הגן הלאומי. השטח עשיר בצמחיה טבעית אופיינית למישור החוף. הרכס השני נמצא בצדו המזרחי של כביש החוף , ונשמרו ממנו חלקים מצפון, ממערב ומדרום ליקום. חלקו הצפוני כלול בשמורת נחל פולג, ובו חצוב "השער הרומאי" שהפולג מתנקז דרכו לעבר הים. מהרכס השלישי, המזרחי מהשלושה, נותרו כמה גבעות: תל זוריקיה מדרום-מזרח לתל יצחק, שמורות הטבע של חרוצים ובני ציון, וגבעה ללא שם באזור המטעים שמדרום לתל יצחק ומצפון לחרוצים. בין רכס הכורכר, המזרחי והמרכזי ובין רכס הכורכר המרכזי והמערבי משתרעים פרוזדורים ארוכים הנקראים אבוסי השרון.

גן לאומי חוף השרון כולל את חוף הים ואת רכס הכורכר המערבי של השרון. משתרע ברצועה צרה (רוחבה כ- 300 מ'), וארוכה (כ- 4 ק"מ), מהיישוב ארסוף בדרום עד מכון וינגייט בצפון.
רצועה זו משתרעת לאורך מצוק הכורכר החופי, שגובהו מגיע בתחומי הגן ל- 400 מ' מעל פני הים. במקום תצפיות נוף מרשימות מראש המצוק. המצוק בנוי שכבות של חמרה וכורכר, ונקיקים רבים חתורים בו. בנוסף לנוף הים המרהיב שנשקף מהתצפיות – מיוחד הגן במגוון הצמחים שבו, הכולל צמחי מדבר לצד צמחים ים תיכוניים.
בעורפו של המצוק, נמצא אזור חולי המהווה את עיקר הגן. בחולות אלו, בוצעו בעבר נטיעות רבות, בין היתר של עצי ושיחי שיטה כחלחלה, אקליפטוס, חרוב, קזוארינה ובוהיניה. כמו כן, יש באזור שיחי בר לא מעטים של אטד החוף ושרביטן. הצומח הטבעי באזור מגוון וכולל מין בלעדי לחוף השרון – חומעת האווירון, שאינה גדלה בשום אזור אחר בעולם. במפנה התלול של גיא געש, צומחות רקפות וטבורית נטוייה בחולות, ולשטח הגן הועתקו צמחים נוספים כמו אירוס הארגמן וכלנית מצויה, כדי לשמור עליהם. באביב, יש באזור מרבדי פריחה של חרציות (הן חרצית עטורה, הנפוצה בארץ, והן חרצית דביקה – מהנדירים בצמחי הבר בישראל).
מהחי באזור, נמצאים כאן שועלים ונמיות ,ומיני מכרסמים, ובמצוקים מקננים שרקרקים. בשנת 2001, הושבו לטבע כאן צבאים, ועל כן הכנסת כלבים לגן אסורה.
עקב נזקים קשים שנגרמו לאזור כתוצאה מתנועה לא מבוקרת של רכבי שטח, גודר כל שטח הגן המוכרז, (אזור שפיים בשנות ה- 90', ואזור געש-וינגייט בשנת 2001 – לאחר פינוי שטח אש באזור), והתנועה בו היא רגלית בלבד. בשמורה מספר מסלולים שעוברים בעומק השמורה, מסביב לה ועל מצוק הכורכר.

חבצלת החוף מציגה פריחה מפוארת בסתיו. זהו צמח עם בצל רב-שנתי גדול בקרקע (גיאופיט). העלים סרגליים, בשרניים מעט, מסתלסלים, ערוכים כולם בבסיס הצמח בלבד. לעלים גוון מכחיל, בגלל ציפוי שעוותי, המגן עליהם בפני המלח הנישא אליהם כרסיסים ברוח הבאה מן הים. הגבעול מוצק, ירוק, חסר עלים לחלוטין, גובהו עד 60 ס"מ. השם חבצלת נגזר כנראה מלשון בצל, אולי יש בו גם רמז ל"לבן כחלב". הוא נזכר בשיר השירים ("אני חבצלת השרון, שושנת העמקים") ובישעיהו ("תגל ערבה ותפרח כחבצלת"), אך לא בטוח שהכוונה היא לסוג זה. משמעות השם המדעי היא "כל-יכול", בגלל אמונת הקדמונים בכוח המרפא שלה.
חבצלת החוף פורחת מסוף יולי עד אוקטובר (כמו החצב), בעונה שמעטים בה הפרחים האחרים. הפרח לבן צחור, גדול (אורכו עד 13 ס"מ) ובולט לעין, והוא גם שופע צוף ומדיף ריח נעים וחזק. יש לו כותרת משפכית בת 6 עלים, שהם מאוחים לצינור ארוך בחלקם התחתון, מפורדים לאונות צרות בחלקם העליון. במרכז צידם החיצוני יש רצועה ירוקה לאורך. מפנים לעלי העטיף עולים 6 אבקנים, וזיריהם מאוחים ומורחבים, ויוצרים תוספת פעמונית גדולה, לבנה גם היא, של כתר פנימי או עטרה, המוסיפה חן רב לפרח. עמוד-העלי ארוך ודק עם צלקת בת 3 אונות. השחלהנראית מבחוץ כמו תפיחה ירוקה בגבעול (עוקץ הפרח) מעט מתחת לבסיס הכותרת. משמעות הדבר היא שהשחלה תחתית, מה שקובע שהחבצלת תשוייך למשפחת הנרקיסיים, ולא למשפחת השושניים. ואכן גם עטרה היא תופעה נפוצה במשפחת הנרקיסיים, למשל בנרקיס. הפרח נפתח לעת ערב ונובל למחרת בשעות הבוקר המאוחרות. פרח לבן גדול הפתוח בעיקר בלילה –מתאים להאבקה על-ידי חרקי-לילה, ואכן הוא מואבק בעיקר על-ידי רפרפים, הפעילים בשעות-בין-הערביים. אולם אין מניעה גם להאבקה בידי חרקים אחרים, וגם ביום. בבית-גידולו, סמוך מאוד לים, נושבות רוחות עזות במשך היום, דבר שמקשה על חרקים להאביק את הפרח בשלוה. בלילה שוקטות הרוחות, והפרח זוכה להאבקה. האבקנים מבשילים כמה שעות לפני הצלקות. כל צמח מצמיח רק גבעול אחד, שאינו מסתעף. בראש הגבעול נישאת התפרחת, ובה עד תריסר פרחים הערוכים בסוכך. בטרם היפתחו עטוף הסוכך בשני עלים קרומיים. כל פרח נישא על עוקץ נפרד. הפרי ביצי עם 3 מקצועות, ובו כעשרים זרעים שחורים, כל זרע עטוף בקליפת שעם עבה, המסגלת אותו לצוף ולפוץ במי הים בלי להיפגע.
חבצלת החוף גדלה בבית-גידול אופייני: בחופי צפון הארץ, ברצועה הקרובה ביותר לים, לרוב לא יותר מ-100 מ' מהים. רצועה זו חשופה לרוחות הבאות מהים ומביאות בכנפיהן רסיסי מים מלוחים. רק מינים מעטים של צמחים מסוגלים לצמוח בתנאים אלה, וכל מין כזה פיתח הסתגלויות מיוחדות כדי לשרוד ברסס מי הים. רצועת הקרקע הסמוכה לים נקראת על כן בשם "חגורת הרסס". בחגורה זו הצמחים דלילים, וחבצלת החוף בולטת ביניהם למרחוק, במיוחד בזמן פריחתה. היא גדלה בעיקר בחול מיוצב, אך גם בכורכר ובאדמת חמרה.
לצמח נשקפה סכנת הכחדה, כי ממש "מתבקש" לעקור אותו ולהעבירו לגינה הפרטית. הכרזתה כצמח מוגן, ובעיקר החינוך לשמירה על צמחי הבר, הצילו את אוכלוסייתה בארץ.
תפוצתה העולמית משתרעת לאורך חופי הים התיכון לכל אורכו, מספרד עד ארץ-ישראל.
ברפואה העממית השתמשו בבצל של חבצלת נגד נזלת וכן להמרצת פעילות הלב.
בסוג 15 מינים, מהם צמחי-נוי מבוקשים. בארץ גדלים בר 3 מינים.
מקור  מייק לבנה אתר צמח השדה
יש המזהים את חבצלת החוף עם חבצלת השרון המקראית, הנזכרת בשיר השירים, (פרק ב' פסוק א')
"אני חבצלת השרון, שושנת העמקים." זיהוי זה אינו מקובל על כל החוקרים.
היוונים השתמשו בבצל הצמח להכנת תרופות להמרצת פעילות הלב ולהשפעה על דרכי הנשימה. לפני קום המדינה הפיקו הערבים מבצל של החבצלת תרופות נגד נזלת.
חבצלת השרון מככבת בסמל העיר נתניה.
מועד פריחתה בשלהי הקיץ , ריחה הנעים ויופיה הופכים אותה למיוחדת ולבולטת בנוף.

נר הלילה החופי הוא בן-שיח שרוע, בעל עלים מסורגים שעירים מאוד פשוטים ובעלי שפה תמימה. בחודשי הקיץ נפתחים הפרחים בשעת השקיעה. פתיחת הפרחים מהירה מאוד ומתרחשת תוך דקות ספורות. ניתן לעקוב אחריה בקלות. הכפתורים הסגורים נוטים כלפי מערב. הסימן הראשון לפתיחה הוא חריץ בין עלי הגביע שבעדו ניתן להבחין בעלי הכותרת הצהובים. תוך דקות ספורות מהופעת החריץ הראשון נפרדים ארבעת עלי הגביע, נקרעים זה מזה ומופשלים לאחור. הכותרת החבויה ביניהם כשעליה גלולים נפרשת במהירות. בראשם של שמונת האבקנים הערוכים בשני דוריםמתפזרת האבקה כשהגרגרים צמודים זה לזה בחוטים דביקים.
העלי ובראשו צלקת ירקרקה בעלת 4 אונות בולט גבוה מעל לאבקנים ולא מואבק באופן עצמאי. הפרחים מואבקים במשך הלילה ע"י רפרפים. הם נשארים פתוחים יום אחד ובערב למחרת הם נובלים ומקבלים צבע כתום אדםדם. הפירות מוארכים העלי 4 ממגורות.
הצמח נפוץ לאורך חוף הים ונשתל גם בגינות באזור זה. מוצאו אמריקאי והובא ככל הנראה לאזורנו במאה ה-19. המקור אתר צמח השדה

מכון וינגייט – המכון הלאומי לחינוך גופני ולספורט הוא מוסד להכשרת מאמנים ומדריכים בישראל ולקידום ספורטאים מחוננים. פעילות המכון כוללת רפואת ספורט, מחקר ושיקום חברתי. המכון נמצא בקצה הדרומי של תחום שיפוט של נתניה. המכון נקרא על שם של אורד צ'ארלס וינגייט שהיה קצין בצבא הבריטי, שהתמחה בלחימה זעירה (גרילה), והיה תומך נלהב של הציונות. בעת שירותו בארץ ישראל, בשנת 1938, יזם וינגייט את הקמתן של פלגות הלילה המיוחדות של ארגון ההגנה, בעקבות המרד הערבי הגדול, ועקב כך כונה "הידיד". במלחמת העולם השנייה שירת באפריקה ובאסיה, ונהרג בהתרסקות מטוס בהודו. לאחר נפילתו הוחלט בועד הלאומי להקים על שמו מוסד מרכזי לחינוך גופני בארץ ישראל, שמטרותיו הכשרת מורים לחינוך גופני, ארגון מחנות נופש לנוער ולעם, הכשרה גופנית לעולים ומחקר והסברה בשדה החינוך הגופני. המכון תוכנן לשמש מעין אוניברסיטה לחינוך גופני גבוה. בתחילת 1947 נודע שלצורך הקמת המוסד הוקצה על ידי קהילת ציון אמריקאית והקרן הקיימת שטח של 40 דונם בהרצליה לצורך הקמת המכון ונתקבלה הבטחה לתרומה של 10,000 לירות מדרום אפריקה לצורך ההקמה. בסוף 1949  בעקבות השטח המצומצם שהוקצה למכון בהרצליה, הוחלט להעבירו לאזור נתניה ולהקימו על 200 דונם שהוקצו על ידי הקרן הקיימת ועוד 50 דונם שהוחלט להפקיע במועצת עירית נתניה בתחילת 1951. הקמת המכון התעכבה בגלל העדר כספים והעבודות החלו בסוף שנת 1953. המכון נפתח ב-7 באפריל 1957.  להרחבה על הגופים הפועלים בתחום המכון והמתקנים העיקריים.

קטע שני,
מערבה לאורך ערוץ נחל פולג
מעבר מתחת גשר כביש 2.
שפך נחל פולג,
חוף פולג,
צפונה מעל מצוק נתניה
כיכר העצמאות
מזרחה ברחוב הרצל
חציית גשר כביש 2 ממערב למזרח

נחל פולג הוא אחד הנחלים החוצים את מרכז השרון למלוא רוחבו ומנקז שטח כולל של כ- 120 קילומטרים רבועים. שטח האגן שלו קטן ביחס לנחלי החוף האחרים. בניגוד להם לנחל זה אין כלל יובלים המגיעים מאזורי ההר, ולכן הנחל הוא נחל אכזב. רק בחלקו התחתון יש בנחל מים כל השנה, שמקורם בעיקר במי שפכים.  גבולות אגן הניקוז של הנחל הם: אגן נחל אלכסנדר מצפון וממזרח ואגן נחל ירקון בדרום ובדרום- מזרח. הנחל, שאורכו כ- 17 קילומטרים, מתחיל את דרכו בסביבות קיבוץ רמת הכובש ובפאתי העיר טירה. והוא מתפתל בין פרדסי השרון. ליד מושב בצרה, הנחל פונה צפונה כדי לעקוף רכס הכורכר המזרחי של השרון לעבר העמק שמדרום לתל יצחק ואחר כך ממשיך מערבה בין אודים ויקום. סמוך למושב אודים חוצה הנחל את רכס כורכר נוסף (הרכס התיכון) כשהוא נעזר בפרצה מלאכותית. לקראת השפך, הנחל עובר בדיונות חול מצפון לרכס הכורכר המערבי, והוא נשפך לים מצפון למכון וינגייט

לנחל פולג ישנם מספר יובלים והעיקריים הם:
– נחל אודים מגיע אליו מכיוון צפון ומנקז את הגבעות אבן יהודה וכפר נטר;
– נחל דרור, המנקז את צפון גבעות תל מונד ואליו ליד מאגר תל יצחק הסמוך לכלא הדרים הקולט את מי שיטפונות החורף ואת הקולחים הזורמים בנחל אליו מצטרפים
– נחל חירות ונחל משמרת שראשיתם בגבעות שמדרום לתל מונד. נחל דרור נשפך לנחל פולג מדרום לתל יצחק.
– נחל רשפון המגיע מכיוון דרום וזורם צפונה באבוס המזרחי ומצטרף לנחל פולג באזור שבין יקום ותל יצחק.
– נחל רעננה הוא יובל נוסף המגיע אליו מכיוון דרום ומנקז את הגבעות שמצפון לעיר
רוב קטעי הנחל ויובליו, ברחבי האגן, הם תעלות מלאכותיות שנחפרו בסמוך (פחות או יותר) לתוואי האפיקים הטבעיים בשל סוג הקרקעות בהן עובר הנחל.

נְתַנְיָה היא עיר במחוז המרכז, בשרון, השביעית באוכלוסייתה בערי מדינת ישראל. נוסדה על ידי קבוצת בני בנימין בשנת 1929 כיישוב לבני המושבות ופועלי הפרדס, והוכרזה כעיר בשנת1948. נתניה נקראת גם "בירת השרון", על שום היותה העיר הגדולה ביותר באזור השרון; וכן "עיר היהלומים", בשל תעשיית היהלומים המפותחת שהתקיימה בה בעבר. העיר קרויה על שם הנדבן נתן שטראוס

כביש 2  ידוע גם בשם "כביש החוף" ולעתים בשם "כביש חיפה-תל אביב החדש". עד הקמת המדינה כביש תל אביב – חיפה עבר דרך רמת גן, בני ברק, פתח תקווה ולאורך השרון לאחר סלילת כביש החוף הוא נקרא כביש תל אביב – חיפה הישן (היום כביש 4). לאחר הקמת המדינה נסלל כביש 2 שהחליף את כביש 4 ככביש החוף הראשי בקטע שבין תל אביב לחיפה.
כביש 2 נסלל במספר שלבים מתל אביב צפונה. על סלילת הקטע מתל אביב עד נתניה הוכרז באוגוסט 1949 והעבודות החלו בנובמבר 1949 במקביל בנתניה ובתל אביב. עד מרץ 1950 נסללו יותר ממחצית הכביש וביולי 1950 הוא נפתח לתנועה. על סלילת הקטע ממחלף נתניה עד חדרה הוכרז בינואר 1950‏ ומכרז יצא במאי 1951. אולם העבודות על הכביש התעכבו זמן רב. בתחילה נסלל הכביש מנתניה עד כפר ויתקין ואף זופת קטע של שני קילומטר, אולם בשנת 1955 העבודות נפסקו למספר חודשים בגלל חוסר תקציב. עם חידוש העבודות התרכזה העבודה בבניית גשר גדול מעל נחל אלכסנדר. בשנת 1957 הושלמה הכנת תוואי הכביש לקראת זיפותו‏, אולם בהיעדר תקציב נדחה זיפות הכביש לשנת התקציב הבאה. בינתיים שימש הכביש לנסיעה בעת שכביש 4 המקביל הוצף. עבודות הזיפות החלו ביולי 1958 והוא נחנך בינואר 1959. במהלך שנת 1963 הורחב הכביש לדו-מסלולי בכל כיוון. הקטע עד נתניה נחנך באוקטובר 1964 ובאמצע שנת 1965 נפתח המסלול הנוסף עד גבעת אולגה, למעט מעל נחל אלכסנדר בגלל הצורך להרחיב את הגשר מעל הנחל. אולם מהר מאוד קצב התנועה גבר וגרם בשעות העומס לפקקים לאורך הקטע, בכניסה לכפר ויתקין, בכניסה לנתניה, בכפר שמריהו, בכניסה להרצליה ובצומת גלילות. הקטע מחדרה עד לחיפה נפתח לתנועה ב-1969. הקטע האחרון התבסס על מחלפים. במסגרת בניית קטע זה נבנה מחלף זכרון יעקב שהיה המחלף הראשון בישראל שנפתח לתנועה במפגש דרכים בין עירוניות. בשנות ה-80 וה-90 הוסבו גם שאר הצמתים בקטעים הוותיקים למחלפים, וקטע הכביש מתל אביב למחלף נתניה הורחב לשלושה נתיבים בכל כיוון, ונתיב רביעי לכל כיוון ממכון וינגייט עד מחלף פולג. בינואר 2013 הפך רשמית הקטע שבין מחלף קיסריה למחלף עתלית לדרך מהירה המסומנת בתמרור הרשמי המיועד לכך, ובכך המהירות המרבית המותרת בקטע זה עלתה ל-110 קמ"ש. בשאר קטעי הכביש המהירות המותרת היא בין 90 ל-100 קמ"ש. החל מיוני 2013 ביצעה חברת נתיבי ישראל הרחבה של הכביש בין מחלף נתניה למחלף חבצלת, באמצעות הוספת נתיב נסיעה שלישי, שנחנך במרץ 2015.‏ מקור

 

קטע שלישי,
מזרחה לאורך מדרכת כביש 57
דרומה לעבר קריית השרון
חורשת סרג'נטים
מזרחה מחוץ לתחום הבנוי
דרומה לעבר יער אילנות
איגוף הדסים ממזרח ומדרום,
קטע בצפון אבן יהודה
כניסה לכפר נטר
מעבר בתחום ההרחבה
יציאה לעבר נחל אודים
בתוך ערוץ נחל אודים

קריית השרון  זו שכונה חדשה שנמצאת במזרח נתניה, בצמוד למכללה האקדמית נתניה. התכניות להקמת השכונה הוכנו בתחילת שנות ה90' מתוך כוונה להגדיל את שטחי הבניה בעיר ולמשוך אליה אוכלוסייה צעירה ומבוססת. הבניה במקום החלה בשנת 1997 והאכלוס הראשון בה החל בספטמבר 1999. הגם שחלקים גדולים משטח השכונה בנוי הבניה בה טרם הסתיימה. בחורשה הסמוכה לשכונה, ששמה הרשמי הוא "פארק האלונים", אך מכונה "חורשת הסרג'נטים", נתלו סמלים בריטיים  בימי המנדט הבריטי.

פרשת הסרג'נטים היא פרשת חטיפתם של שני סמלים (סרג'נטים) בריטים על ידי האצ"ל ותלייתם בחורשה בנתניה (שכיום נקראת "חורשת הסרג'נטים", בעקבות הפרשה) במהלך חודש יולי1947. המעשה נעשה כנקמה על תלייתם של שלושה לוחמי האצ"ל על ידי הבריטים. מאז אירוע זה הפסיקו הבריטים לתלות לוחמי מחתרת יהודים.
הפרשה עוררה הד תקשורתי נרחב, ספגה גינויים מחוגים רבים בעולם היהודי, הביאה לרצח חמישה יהודים כנקמה, והוליכה לפרעות נגד יהודים בבריטניה. לפי היסטוריונים אחדים, הפרשה (ביחד עם פעולות נוספות של האצ"ל) גרמה לבריטים להפוך נחושים יותר בהחלטה לוותר על המנדט, אך במקביל חיזקה דעת קהל שלילית כלפי היישוב היהודי.
הרחבה והפניות 

יער אילנות – הגן, המשתרע על פני 130 דונם, נוסד בשנות החמישים של המאה העשרים על ידי אנשי המחלקה לחקר היער של משרד החקלאות.

יער אילנות היה הארבורטום – גן אקלום העצים של ישראל. ואמנם, יערני משרד החקלאות עשו את עבודתם נאמנה. הם אספו כ-700 מינים של עצים מרחבי העולם כולו ושתלו אותם בגן ב-25 חלקות, בהתאם לאזורים הגיאוגרפיים שמהם נאספו העצים. למקום העניקו את השם ההולם "אילנות".  הארבורטום שקק חיים. החוקרים בדקו באילנות את מידת התאמתם של מיני העצים שצמחו בגן ואת האפשרויות לנצלם כעצי יער. המקום שימש מרכז לפעילות המחקר היערני בארץ ונעשו פה עבודות מחקר חשובות באיסוף זרעים, מזיקי עצים ותחומים אחרים הקשורים ביערנות. המגוון העצום של מיני העצים בגן משך למקום סטודנטים מהפקולטה לחקלאות ברחובות, תלמידי תיכון, אדריכלי נוף וחובבי טבע מהארץ ומחו”ל.  בשנת 1986 נסגרה המחלקה לחקר היער והפעילות באילנות נפסקה. המקום ננטש. חלק מהעצים מתו משום שלא התאימו לתנאי האקלים והקרקע שבמקום. אחרים התנוונו מחוסר טיפול. השטח התמלא בעשבייה והגן הנהדר הלך ונשכח.  ביולי 2014 שר החקלאות הכריז על יער אילנות כעל הגן הבוטני ה-11 המוכר בישראל העומד בתנאים היוקרתיים לפי חוק הגנים הבוטניים התשס"ו. להרחבה באתר  קק"ל ומקור נוסף

הֲדַסִּים הוא כפר ילדים ונוער הוקם ביוזמת הדסה ויצו קנדה בשנת 1944 על ידי קבוצת מורים ומחנכים יוצאי כפר הנוער בן שמן ובראשם רחל וירמיהו שפירא כפנימייה, בית ספר ומשק עזר חקלאי מחנך, ברוח כפר הנוער הישראלי הקלאסי. בתחילה היה בו בית ספר יסודי בלבד, אך עם הזמן נפתחו בו גם בית ספר תיכון וסמינר למורים. הלימודים בכפר היו במסגרת פנימייה והחניכים עסקו בעבודת כפיים, בעיקר חקלאות ושירותים, תחילה במשך ארבע שעות ביום, ומאוחר יותר משנות השישים של המאה הקודמת ואילך, במשך שעתיים.
מקור והרחבה

אבן יהודה – הינה מועצה מקומית בשרון המשתרעת על פני שטח של כ-8,200 דונמים כוללת בתחום שיפוטה את כפר הנוער "הדסים" של ויצו הדסה.  היא גובלת במזרח במועצות המקומיות קדימה ותל מונד, בצפון במועצה אזורית לב השרון, במערב בנתניה ובמועצה אזורית חוף השרון בדרום-מערב. באבן יהודה מתגוררים בה כ-13,500 נפש.

כפר נטר הנו מושב עובדים השייך למועצה אזורית חוף השרון. היישוב מונה כ-1,200 תושבים. המושב הוקם בשנת 1939, בשלהי תקופת המרד הערבי הגדול באזור ריק מהתיישבות כישוב חומה ומגדל. מייסדיו היו בוגרי בית הספר מקווה ישראל ושמו נקרא על שמו של קרל נטר שיזם והקים את מקווה ישראל והיה גם מנהלו הראשון. חלקו של המושב הוותיק כולל 70 משקים חקלאיים ששטחם כ-30 דונם האחד. ענפי החקלאות העיקריים: פרדסים, מטעי אבוקדו ולול. גידולים חקלאיים נוספים: כרם יין, ירקות, אנונה, אננס. כמו כן פועלות במושב חוות סוסים, דיר ומשתלות. בשנת 2001 נבנתה שכונת ההרחבה כוללת 82 מגרשים בגודל חצי דונם ועליהם בתים פרטיים. ההרחבה מחוברת למושב בכביש רגיל ובנוסף בשביל הליכה מרוצף ומואר בלילה שאורכו כקילומטר אחד העובר דרך השדות. להרחבה על המושב ותולדותיו.

קטע רביעי,
המשך דרומה לאורך ערוץ נחל אודים
תצפית על בריכת המחציבה
חציית נחל פולג מצפון אל דרום
מערבה לעבר ערוץ נחל פולג
חציית שער פןלג,
דרומה ממערב לרכס הכורכר
צומת הכניסה ליקום

.

אוּדִים הוא מושב הנמצא בתחום המועצה אזורית חוף השרון. זהו היישוב היהודי הראשון שהוקם בישראל לאחר קום המדינה. כיום מתגוררים במושב כ-1,200 תושבים. מושב אודים עלה על הקרקע מעט לאחר קום המדינה, היה זה באוגוסט 1948 כשעלו קבוצת ניצולי שואה לכאן והקימו ישוב (בתחילה כינו אותו הי אחזות) וקראו את שמו על שום הפסוק  בנבואת זכריה (ג, ב): "ויאמר ה' אל השטן: יגער ה' בך השטן, ויגער בך הבוחר בירושלים, הלא זה "אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ". כסמל לניצולי השואה. תחילה שכן המושב בצידו הדרומי של נחל פולג, אחר כך עבר לצידו הצפוני ושם הוא שוכן כיום. במרכז המושב עמד מבנה המזכירות וסביבו צריפים, ניתן לראות עדיין את משטחי בטון שעליהם עמדו הצריפים הראשונים. ממזרח למבנה ישנן שתי מערות קטנות בצלע הרכס, הן שימשו כרפת ודיר.

רכס הכורכר המתנשא ממערב לעמק פולג, חוסם את אפיקו הקדום של נחל פולג, דבר שהביא להתפתחות ביצות ממזרח לרכס. כדי לנקז ביצות אלו, נחפרה פרצה קדומה – שער פולג – החוצה את הרכס. רוחב הפרצה בחלקה העליון כ- 20 מ' ובתחתיתה כ- 10 מ'. הפרצה נחפרה לראשונה כנראה במאה ה- 19 לפני הספירה, כחפיר הגנה לעיר הקדומה בתל פולג. הארכיאולוגים ישראל רול ואיתן איילון סבורים כי בתקופה הביזנטית, כאשר היישוב במרחב הגיע לשיא גודלו, הועמקה והורחבה הפרצה כדי לנקז את הביצות ממזרח ולאפשר עיבוד חקלאי. הפרצה הקנתה לנחל פולג את שמו בעברית ובערבית, וגם הצלבנים קראו לו "נחל הסלע המבותר". כינוי נפוץ למקום הוא "השער הרומאי", למרות שהפרצה קדומה בהרבה.

יקום הוא קיבוץ השייך לתנועת הקיבוץ הארצי ונמצא בתחום המועצה האזורית חוף השרון. הקיבוץ החל את דרכו כ"קיבוץ א"י ד'", בשנת 1938, בסמוך לחדרה. המייסדים נאלצו להמתין כשמונה שנים עד שהוקצתה להם אדמה להתיישב בה בסמוך ל"ואדי פאליק". במהלך ההמתנה הצטרפו לקבוצה חברים נוספים מגרמניה, בולגריה ופולין. חברים בקבוצה נשלחו לעבוד ביישובים יהודיים מבוססים יותר, כמו בית גן בגליל. בלילה שבין 10-11 במרץ 1947, לפני קום המדינה, עלו חברי הקיבוץ לשטח אדמה שהיה באותה תקופה רווי בביצות ובקשיים קיומיים רבים אחרים. העולים למקום התרכזו בשפיים וממנה עלו לנקודה, הקימו מגדל מים, צריף מגורים וגדר היקפית. בעת העלייה מנה הקיבוץ 120 חברים ו-30 ילדים. למקום נקבע השם "יקום" אך חברי הקיבוץ התנגדו בתחילה לשם וערערו לוועדת השמות. שמות אחרים שהוצעו על ידי החברים היו "פלגים", "אשלים", "גבעים" ו"שער-ים" אולם כולם נדחו.
מאז העלייה על הקרקע יובשו הביצות, הופרח שטח הבעל והפך לקיבוץ משגשג. בשנת 2003 עבר קיבוץ יקום תהליך שינוי והפרטה כחלק מתהליכי ההפרטה המואצים של הקיבוצים בישראל. פרט לחקלאות, המתאפיינת בגידולי שדה ובמטעים, מתפרנסים חברי הקיבוץ מתעשייה ומשירותים. מפעל "פלסטיב", המפעל הגדול בישראל לייצור מיכלי פלסטיק, נמצא בבעלות הקיבוץ משנת 1964ה  ומניב חלק מהכנסותיו. בשנת 2008 נחתמה עסקה למכירת מחצית מאחזקות הקיבוץ במפעל לשותף אסטרטגי מתחום הפלסטיק. ברשות הקיבוץ מבני תעשייה, מסחר ומשרדים המנוהלים על ידי הקיבוץ. חלק מהכנסות הקיבוץ מתקבל מהפעלת מרכז מסחרי ותחנת דלק בכניסה לקיבוץ וכן, פארק תעשיות היי-טק המאכלס מספר חברות ידועות. כתוצאה מהתנהלות פיננסית מבוקרת והשקעות נבונות, נחשב הקיבוץ לאחד האמידים בישראל

קטע חמישי,
חציית גשר כביש 2
דרומה בדרך המקבילה לכביש 2
חזרה למתחם חמי געש

סוף דבר

טיול זה היה ארוך בזמן ובמרחק.
הוא נמשך כשש שעות 
מתוכן חמש שעות רכבנו וגם דשדשנו קצת בחול
בסיום כתב לי אחד החברים
"היה לא קל היום. השילוב של חול, אורך ומשך
וכנראה קצת עייפות. נהניתי מכל רגע!
סכמנו והסכמנו שנכון אבל 
רק דברים טובים נזכור מהטיול.
הסתובבנו בחבל ארץ שחלק מהחברים אינו מכיר.
למדנו והכרנו.
אחת האופנים הטובים ללמוד את הארץ היא לדווש בה לאורכה ולרוחבה.

תודה

לאלי שחר שהוביל אותנו במסלול שאותו הגדיר קשוח
עם הרבה קטעי הליכה בחול ומעברים שלא ניתן לדווש בהם.

תודה גם לכל החברים שתמכו ודאגו לסייע לי 
להתגבר על המגבלות ולעבור במקומות
בהם נדרשה העזרה.