Archive for אוגוסט, 2026

חיפה, רכיבת צילום לאורך צד הים (סוף אוגוסט 2026)

 

רכיבה על אופניים היא אחד ממרכיבי הפעילות הפיזית שאני משתדל לקיימה כל שבוע.

 

ביום שבת, 29 באוגוסט 2026, בשעת בוקר מוקדמת, יצאתי לרכוב לאורך החוף המערבי של חיפה.

 

הפעם חלק מהמסלול היה בדרכים שטרם רכבתי בהם.

להלן, צילומי מראות הרכיבה
שהיו שונים מאלה
שנראו בפעמים קודמות
כשרכבתי לצד חוף הים.

דקות אחרונות לפני שהלבנה נעלמת

דקות אחרונות של הזריחה

*

הלו…. יש מצב שמישהו יחליף את הדגל הקרוע וימחק את הכתובות.

*

*

*

*

נגמר. אין חוף. סוכת המציל בתוך המים. גלי הים חיסלו את רצועת החוף ותיכף יכו בטיילת. הם יש גיאומורפולוג שיסביר לנו מה קורה כאן והאם התהליך ימשך. האם רצועת החול תחזור לקדמותה.

האנדרטה לזכר הפיגוע במסעדת מקסים

הפיגוע במסעדת מקסים בחיפה התרחש בשבת, 4 באוקטובר 2003 (ח' בתשרי תשס"ד), יומיים לפני יום הכיפורים.

 

זה היה מהקשים והקטלניים בפיגועי ההתאבדות במהלך אינתיפאדת אל-אקצא (האינתיפאדה השנייה).

 

מסעדת מקסים, השוכנת בחוף הדרומי של חיפה, הייתה בבעלות משותפת יהודית-ערבית (משפחת מטר ומשפחת טובי) ונחשבה לסמל בולט של שילוב ודו-קיום בעיר.

*

המחבלת המתאבדת, הנאדי ג'ראדאת (עורכת דין בת 29 מג'נין), הגיעה למסעדה כשהיא נושאת על גופה חגורת נפץ. היא עברה את אבטחת הכניסה, נכנסה למרכז המסעדה ההומה בסועדים ופוצצה את מטען החבלה.

 

הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני קיבל אחריות לפיגוע.

 

21 בני אדם נרצחו בפיגוע (17 יהודים ו-4 ערבים). בין ההרוגים היו חמישה בני משפחת אלמוג וחמישה בני משפחת צרפתי/זר-אביב מקיבוץ יגור, לצד ילדים ותינוקת.

 

כ-60 בני אדם נפצעו בדרגות חומרה שונות.

*

בתגובה לפיגוע תקף חיל האוויר הישראלי מחנה אימונים של ארגוני הטרור בעין א-סאחב שבלב סוריה (תקיפה נדירה בשטח סוריה באותה עת).

 

המסעדה ניזוקה קשות אך שוקמה ונפתחה מחדש כחודשיים לאחר הפיגוע, תוך הבהרת בעליה כי ימשיכו להוות מופת לדו-קיום.

*

הדרך בפארק הכט שנמצא ממזרח למסילת הברזל

*

*

גם זו דרך נאותה לרכוב בה.

מבט ממזרח על כנסיית מאר ג'יראס, הכנסייה של שכונת ואדי 'גמיל (עין הים), אחת מארבע כנסיות של העדה היוונית קתולית בחיפה (קישור להרחבה בסייפא)

מבט מכיוון מערב, מכיוון רחוב יוברט המפרי (זוכרים מי האיש?)

מבט אל תל שקמונה ליד המכון לחקר ימים ואגמים

תל שקמונה הוא אתר ארכאולוגי וגאוגרפי היסטורי מרתק השוכן לחופיה המערביים של חיפה, מדרום לראש כרמל ובסמוך לחפירה הימית ולמכון לחקר ימים ואגמים.

 

התל נמצא בלב שמורת הטבע הימית והחופית שקמונה. האתר משולב כחלק מ"פארק הכט" והטיילת החופית של חיפה.

 

האתר היה מיושב באופן כמעט רציף מתקופת הברונזה המאוחרת ועד לתקופה הביזנטית והערבית הקדומה.

 

שקמונה נודעה בעת העתיקה כמרכז תעשייתי ומסחרי ימי בולט.

 

בחפירות שנערכו באתר נחשפו שרידים עשירים ומרשימים הכוללים קנקנים וכלים המעידים על הפקת צבע הארגמן מחלזונות הארגמון (מפעל ארגמן פיניקי/ישראלי מהגדולים באזור);  שרידים של רצפות פסיפס מרהיבות מהתקופה הביזנטית, כולל דגמים גאומטריים שחלקם שומרו ושוקמו בפארק החופי ושרידי מצודה ותכנון עירוני מתקופת הברזל (ימי ממלכת ישראל) ומתקופות מאוחרות יותר.

 

עבודות שדרוג ושימור שנעשו במקום הפכו את התל וסביבתו לנקודת תצפית מרהיבה על הים התיכון, תוך הנגשת ממצאי הפסיפס והסברה לציבור הרחב.

אם אין אני מי לי? הצל שלי ואני … נזכרתי בשיר של יהודה פוליקר

הַצֵּל שֶׁלִּי וַאֲנִי יָצָאנוּ לַדֶּרֶךְ
הַשֶּׁמֶשׁ עָמְדָה כָּךְ בְּעֵרֶךְ
פַּעַם אֲנִי מוֹבִיל
וּפַעַם צֵל עַל הַשְּׁבִיל
עֲנָנִים הִתְכַּנְּסוּ בַּשָּׁמַיִם
הִתְחִילוּ לָרֶדֶת טִפּוֹת מַיִם
צִלִּי הִתְכַּנֵּס בְּתוֹכִי
הִמְשַׁכְתִּי לְבַדִּי בְּדַרְכִּי

 

הָרוּחַ טִלְטֵל
הַפַּחַד טִפְטֵף וְחִלְחֵל
צִלִּי בְּתוֹכִי מַרְעִיד
מַפְחִיד יוֹתֵר מִתָּמִיד
הוּא שׁוֹאֵל לְאָן אַתָּה לוֹקֵחַ
אֲנִי מֵשִׁיב לְאָן אַתָּה בּוֹרֵחַ
לָמָּה תָּמִיד קִירוֹת מוּגַנִּים
לָמָּה צֵל כְּשֶׁאוֹר בִּפְנִים

 

בּוֹא נָעוּף רָחוֹק
אַתָּה תִּהְיֶה לִי כְּנָפַיִם
אֶל חִבּוּר דִּמְיוֹנִי
שֶׁהָיָה עַד עַכְשָׁו בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי
בּוֹא נִקְפֹּץ, נַמְרִיא, נָעוּף
אֶל קֶשֶׁר הַצֵּל וְהַגּוּף
דַּי לְהַמְשִׁיךְ לִבְרֹחַ
אֶל מָה שֶׁתָּמִיד רָצִינוּ לִשְׁכֹּחַ

 

לִשְׁכֹּחַ אֶת דַּלְתוֹת הַבִּלְבּוּל
אֶת הַיֶּלֶד שֶׁמֵּצִיץ דֶּרֶךְ חֹר הַמַּנְעוּל
בּוֹא נַעֲבֹר אֶת הַגְּבוּל
אֶל הַחֹפֶשׁ שֶׁהָיָה כָּבוּל
וְרַק מַנְגִּינוֹת מַזְכִּירוֹת
שֶׁבַּחוּץ אֶפְשָׁר לִהְיוֹת
מְשֻׁחְרָר מִכָּל פַּחַד
רַק כְּשֶׁהַצֵּל וַאֲנִי בְּיַחַד

 

בּוֹא נָעוּף רָחוֹק…

דרכי הפארק נגמרו ובלית ברירה רכבתי על המדרכה

מראות הרכיבה בשכונות קריית אליעזר וקריית אליהו יוצגו בהמשך בנפרד מתיעוד זה

המרכז הרפואי רמב"ם ומולו בניין בית הספר לרפואה של הטכניון

השקט שלפני הסערה שמבטיחים לנו שתגיע בלילה

*

*

השרירן בטיילת חוף בת גלים

*

*

*

*

זהו החתולים שבעים.

*

ידיים למעלה

החצב הראשון שראיתי העונה, כנראה שהחל לפרוח לפני מספר ימים, נגיד מחצית אוגוסט.

הים החל לגעוש בעקבות הרוח המתגברת לפני הסערה שאי אפשר לצלם אותה.

*

נגמר הפסטיבל, הנה מסתיים עוד חופש גדול אבל הקיץ, החום והלחות עדין איתנו לעוד מספר שבועות.

 

סוף,

נהניתי לרכוב
(מי ששואל, 20.5 ק"מ ),

נהניתי לצלם,
בכל פעם המראות אחרים.

היה כדאי להשכים
ולהתחיל
לרכוב מוקדם (06:30).

חזרתי רטוב
ומבסוט לבית.  

להרחבה אודות חיפה, כנסיית גיאורגיאוס הקדוש

חיפה, וואדי ניסנאס בשעת בוקר של יום קיץ (אוגוסט 2026)

תיעוד זה כולל בעיקר מראות שיטוט/צילום בוואדי נינסנאס.

*

ואדי ניסנאס היא אחת השכונות הוותיקות, המוכרות והמיוחדות בחיפה, הממוקמת במורד העיר התחתית.

השכונה משתרעת בין שדרות הציונות במערב, רחוב שבתאי לוי בדרום, רחוב הנביאים במזרח ורחוב אלנבי בצפון

ביום חמישי, 27 באוגוסט 2026, בשעת בוקר מוקדמת בעיצומו של הקיץ יצאתי לשוטט שוב בשכונה.

 

בפעם זו יצאתי עם עם ידידי יגאל גרייבר, איש חיפה, מעמודי התווך של העמותה לתולדות חיפה.

 

הסתובבנו במרכזה של השכונה במסלול המוצג במפה.

*

ובמהלך השיטוט יגאל הרביץ בי תורה, הירבה את ידיעותיי אודותיה והסב את תשומת ליבי לחנויות מעניינות ופרטים אדריכליים ראויים לצילום.

שכונת ואדי ניסנאס הוקמה במחצית השנייה של המאה התשע עשרה ככפר פועלים ערבי.

 

השכונה התפתחה כחלק מהתרחבות העיר חיפה אל מחוץ לחומות של "חיפה החדשה" שבנה השליט טאהר אל עומר במאה השמונה העשרה.

 

מקור שמה של שכונת ואדי ניסנאס מורכב משתי מילים בערבית: ואדי ערוץ נחל השכונה ממוקמת בתוואי הטופוגרפי של ערוץ נחל היורד ממורדות הכרמל לעבר העיר התחתית וניסנאס שפירוש המילה בערבית הוא נמייה.

 

השכונה נקראת כך על שמו של תוואי הוואדי הטבעי, אשר בעבר — בטרם פיתוחה העירוני של האזור במאה התשע עשרה חיו בו נמיות רבות.

 

כיום היא מהווה מעוז מרכזי של הקהילה הערבית-נוצרית והערבית-מוסלמית בחיפה, ושומרת על צביון אדריכלי עות'מאני ומנדטורי ייחודי עם סמטאות צרות, בתי אבן וחצרות פנימיות.

*

*

*

*

השכונה מזוהה עמוקות עם היצירה התרבותית והספרותית בחיפה.

 

היא שימשה כרקע לספרו המפורסם של סמי מיכאל, "חצוצרה בוואדי", וכן לכתביו של הסופר אמיל חביבי, שגר ופעל בה.

*

*

שוק ואדי ניסנאס הוא  עשיר ושוקק חיים במיוחד ביום שבת ומוכר בזכות מעדניות אוכל ערבי אסלי, ירקנים עם עשבי תיבול וירקות בלדי עונתיים, מאפיות פיתות ומאפים מסורתיים, אטליזים, ובתי קפה ותיקים.

*

*

*

*

*

צילום למזכרת מהאירוח הקצר

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

נזכיר, ואדי ניסנאס היא שכונה שרוב תושביה הם נוצרים. הבשר הטרי הגיע לקצביה מהמשחטה במעיליא שגם הוא כפר נוצרי.

מדי שנה בחודש דצמבר, ואדי ניסנאס היא הלב הפועם של פסטיבל "החג של החגים",
החוגג את השותפות והדו-קיום בחיפה ומציין במקביל את חג המולד, חנוכה והרמדאן/עיד אל-פיטר.

*

*

*

*

*

במסגרת פרויקטים אמנותיים ופסטיבלי עבר, סמטאות השכונה משובצות בעבודות אמנות, פסלים, ציורי קיר וציטוטים ספרותיים של אמנים יהודים וערבים, המוצגים על קירות הבתים והחצרות.

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

סוף

למרות שביקרתי

בשכונה מספר פעמים,
תמיד מעניין ונעים
להסתובב בה,
לפגוש אנשים
ולשוחח עימם.

שכונה זו,
כמו מקומות
אחרים בעיר,
היא
גן עדן לצלמים.
תמיד כיף
לחזור ולצלם בה. 

****

לשכונה זו
יש פוטנציאל אדיר
להיות
"פנינה תיירותית"
בקנה מידה בין-לאומי.
חבל שזה לא המצב.
ניתן היה להשקיע יותר
בחזות השכונה
בניקיונה
שתהייה
עוד יותר אטרקטיבית,
אבל בעצם למה?
יהיו שיגידו
זו שכונה ערבית,
אז למה לטפח אותה?
אולי אני הוזה
ולהזנחה אין סיבה.
בכל מקרה זו נקודה
למחשבה לפרנסי העיר
שמתגאים בדו קיום
היהודי – נוצרי – מוסלמי
בעיר.
יאללה חאלס לחרטט!!!

*****

תודה לך יגאל גרייבר
על שיצאת איתי
לשוטט בשכונה
בשעת בוקר מוקדמת.

צילומים נוספים מהשכונה ראו גם

חיפה, וואדי ניסנאס היופי והכיעור בכפיפה אחת מרס 2026)

חיפה, שיטוט בוואדי ניסנאס בצהרים (קיץ 2024)

תל מכמורת וסביבתו

 

בחוף מכמורת נמצאו שרידי הישוב העתיק משתרעים לאורך כ- 1500 מטרים, משפך נחל אלכסנדר בדרום עבור תל מכמורת ועד תל גירית בצפון.

בדרך לתל מכמורת. ההגעה ממגרש חנייה מדרום לבית הספר הימי שם בצמוד לגדר יש שביל לחוף וממנו העלייה לתל.

ביום שלישי, 25 באוגוסט 2026, בשעות לפני ערב השתתפתי בסיור של חברי נ.א.נ.א שעסק בממצאים הארכיאולוגים של תל מכמורת.

"נאמני נחל אלכסנדר הינם קבוצת מתנדבים שפועלת במסגרת המועצה אזורית עמק חפר. מטרתה לשמור על הנחל וסביבותיו באמצעות תורנויות שבועיות. בין השאר,  המתנדבים עוסקים בהדרכות בנושאי הנחל השונים לגני ילדים, בתי ספר, וכן לקבוצות שונות הפונות מיוזמתן ועוזרים לתלמידים בעבודות מחקר. נאמני הנחל מסייעים לרשות הטבע והגנים בפרויקטים שונים ובניהם ניטור הצב הרך ומשמשים עיניים המדווחות לרשות ניקוז נחילים שרון, המועצה האזורית עמק חפר ורשות הטבע והגנים על מפגעים בגדות הנחל."

לסיור זה הוזמנתי על ידי חברי דוד פלמח האמון על ארגון השתלמויות העשרה של חברי נ.א.נ.א.

 

דוד יזם סיור זה יחד עם אלכסיי שולומיצקי, איש רשות הטבע והגנים, מנהל גן לאומי חוף בית ינאי – נחל אלכסנדר

 

ההסבר על תל מכמורת  ניתן על ידי  ד"ר עמיר בר איש היחידה לארכאולוגיה ימית ברשות העתיקות והמעבדה לסדימנטולוגיה חופית במרכז האקדמי רופין.

*

תל מכמורת נמצא סביב המפרץ הקטן שמשמש כמעגנה של בית הספר מבואות ים והמכללה ללימודי ים.

 

זהו המפרץ הטבעי היחיד בין דור ליפו שהוא נח לעגינה ושימש כמעגן בעת העתיקה.

 

הקרבה לנחל אלכסנדר ומעיין קטן שנבע באזור עודדו את הקמתו של יישוב קבע.

 

בתקופה העות'מאנית (אולי אפילו קודם)  המעגן נקרא בשם מינת' אבו זבורה – או מינת אל-בטיח בגלל שדרכו העבירו אבטיחים בדרך הים.

שפך נחל אלכסנדר, תל מכמורת ומינת אבו זבורה ברבע האחרון של המאה ה-19, כפי סימנו אנשי ה- P.E.F

שפך נחל אלכסנדר תל מכמורת ומינת אבו זבורה בשנות ה-40 של המאה -20'

לאחר הקמת מכמורת כמושב עובדים לדייג וחקלאות שיתופית בשנת 1945, הורחב המעגן הטבעי והותאם לקליטת סירות וספינות דייג.

 

במשך שנים רבות פעלו מהמקום קבוצות דייגים באמצעות סירות דייג קטנות וספינות מכמורת.

שפך נחל אלכסנדר תל מכמורת ומינת אבו זבורה בעשור הראשון של מדינת ישראל

השרידים הארכיאולוגים בשולי התל נפגעו על ידי גידוד גלים.

 

הרחבת המעגן הטבעי לצורך שייט מודרני ובנית בית הספר והמכללה פגעו גם הם בשרידים.

המעגן הנוכחי של בית הספר הימי מבואות ים

במהלך השנים נמסרו לרשות העתיקות מספר רב של כלים מתקופות שונות שעלו בדיג מכמורת.

 

בשנת 1960 נערכה חפירת הצלה בצפון האתר ובחלקו התיכון, בניהולו של איסרלין, מטעם אגף העתיקות. חפירות הצלה נוספות נערכו ב- 1978 וב- 1982 בניהולו של פורת, וב-2011 בניהולו של דוראר  מסווראה.

 

הממצאים שהתגלו בתל ובסביבתו במסגרת סקרים ובחפירות הצלה, וכן בתגליות אקראיות מלמדים מלמדות על קיומם של שני ישובי נמל, מכמורת וגירית, שפעלו מאז תקופת הברונזה המאוחרת, או כבר בסוף תקופת הברונזה התיכונה II ב'.

 

הקמתם בחוף עמק חפר משתלבת בתופעה הכללית של התפתחות המסחר הימי באגן המזרחי של הים התיכון.

 

ייתכן נחל אלכסנדר שימש אף הוא נתיב לתעבורת נהר בחלקו התחתון, לפחות עד תל חפר-תל אפשר.

העליה לתל

האתר תל מכמורת ידע תקופות שגשוג ושפל הקשורות בעיקר במצב הפוליטי הכללי  בישראל ועצמת הסחר הימי בחופיה.

 

ירידה בפעילות הכלכלית בברונזה מאוחרת II ב' משתקפת גם בירידה בסחר הימי ובפער ביישוב מכמורת מראשית תקופת הברזל ועד לייסוד שומרון.

 

התחדשות היישוב במאה הט' לפסה"נ קשורה כנראה בכיבוש חוף השרון ובמאמציה של ממלכת ישראל לחדש את המסחר הימי. בהמשך תקופת הברזל גדל היישוב והשתרע בחלקו הדרומי והמרכזי של האתר. יישוב מחדש ביישוב אחרי כיבוש שומרון בימי סרגון השני כאשר ישראל הייתה תחת פחוות דאר ותחת הגמוניה של צידון.

 

בתקופה הפרסית שגשוג במסחר הימי כולל בנמל הקטן של מכמורת, היישוב גדל ונפרס צפונה. הממצא מעיד על הגעת סחורות מפניקיה, קפריסין, יוון, ומושבות יווניות בסיציליה. נראה שהיישוב במכמורת היה נתון להשפעות צידוניות. הישוב נהרס בסוף המאה ה-ה' או ראשית המאה ה-ד' לפסה"נ.

 

במעבר בין התקופה הפרסית להלניסטית לא הובחן שלב חורבן. נראה שמסע כיבוש של אלכסנדר מוקדון לא פגע ביישוב. משוער שהיישוב במכמורת השתייך לתחום מגדל שרשון (קיסרי) וצורך יחד עם כל האזור לממלכת יהודה החשמונאית בימי אלכסנדר ינאי (100 לפסה"נ בערך).

 

השרידים מהתקופה הרומית מועטים. אז חשיבותו של נמל מכמורת פוחתת כשהורדוס בנה את העיר קיסרי עם נמל מלאכותי גדול, כמטרופולין של א"י, שהתבסס כמרכז כובד של הפעילות הכלכלית על חשבון יישוביי הסביבה.

 

בתקופה הביזנטית התגלו מספר שרידי מבנים הבחלק הדרומי של האתר.

 

טרם התגלו שרידי ישוב קבע לאחר התקופה הביזאנטית. לא ברור אם החורבן שפקד את האזור קשור במרד השומרונים או בכיבוש קיסרי על ידי המוסלמים בשנת 640 לספירה.

 

כמעט ואין שרידים מימי הביניים ככל הנראה היישוב היה קטן וארעי.

 

בעת כיבוש א"י מידי הצלבנים נקטו הממלוכים בשיטת "אדמה חרוכה" והרסו את כל היישובים לאורך החוף על מנת למנוע את חזרתם של הצלבנים בדרך הים. נראה שסופו של היישוב במקום הוא ניסיון של הצבא הצלבני להיאחז מחדש בחופי הארץ במסע שערך הנסיך אדוארד מאנגליה בשנת 1271 לספירה מחוף השרון ועד אזור מבצר קאקון.

 

המפרץ המשיך לתפקד כמעגן אקראי וכמחסה בעתות סערה לדייגים, סוחרים ומבריחים עד שהוקם היישוב המודרני בשנת 1945.

מבט מרום התל לכיוון דרום

בסקרים ארכיאולוגיים זוהו שרידים עתיקים בקרקעית הים הרדודה והוכרזו כחוק אתרי עתיקות ימיים.

 

האתרים הארכיאולוגים והממצאים משקפים במידה רבה של התאמה את ההתיישבות שבחוף שתוארה עד כה ומחזקים את הסברה כי אזור זה שימש לתנועה ועגינת כלי שייט בתקופות הקדומות בעיקר מהתקופות הברונזה המאוחרת, ברזל ,הלניסטית, רומית וביזנטית.

 

בחוף שבין תל גירית לבית ינאי אותרו ממצאים ארכיאולוגיים מתקופת הברונזה המאוחרת ועד העת החדשה. הממצאים מעידים על פעילות ימית ענפה שהתקיימה באזור.

 

מבין המכלולים הארכיאולוגים שחשיבותם רבה ביותר אלו הם מכלול הספינה מתקופת הברונזה המאוחרת שחלקים ממנו התגלו מזה כמה עשורים בתחילה פגיון ולאחר מכן חרב מגל ומקבצי עוגנים.

 

המכלול השני, היחידי מסוגו שנחשף עד כה במזרח הים התיכון הוא מטען פריטים אדריכליים עשויים שיש, בשלבי עיבוד שונים.

 

תיעוד וחפירה ארכיאולוגית תת ימית ראשונית נערכה על ידי רשות העתיקות במטרה לתארך את המכלול ולדגום את השיש לצורכי זיהוי המקורות.

 

לאור הממצאים שהתגלו עד כה וחשיבותם אנחנו מניחים שעדיין רב הנסתר על הגלוי ויש מקום להמשך המחקר באזור זה לכן יש חשיבות רבה לשמור ולשמר את רצועת חוף וים זו שלא הופרעה כלל מאז קום המדינה.

מבט מצפון לדרום

*

*

סוף,

הביקור
במרום תל מכמורת
היה המרשים.
ההליכה
על החוף
ממגרש החנייה
והעלייה לתל
הייתה שווה את המאמץ 

המידע
אודות התל
והמערך היישובי בו
לאורך הדורות
מרתק
וממנו
למדנו עוד
על קו החוף של
ארץ ישראל

****

תודה דוד פלמח
שהזמנת
אותי לסיור.

****

תודה לך
עמיר בר
על דברי
ההסבר המעניינים
שהצגת לנו

ועל
המידע ששלחת לי
להצגתו בתיעוד זה. 

 

 

להרחבה אודות האתר והממצאים הארכאולוגים

 

אתר הסקר הארכיאולוגי של ישראל, רשות העתיקות- https://survey.iaa.org.il/#/MapSurvey/23

 

דר ש', ינאי א' ופורת י'. 2024. צפונות עמק-חפר. אריאל, מכון ישראלי לארכיאולוגיה, מועצה אזורית עמק חפר.

 

רבן א'. 1998. מעגנים ונמלים בחופי הארץ בתקופת הברונזה. קדמוניות 2 (116). עמודים 90–108.

 

שרביט י' ופלנר ד'. 2023. גן לאומי בית ינאי: סקר ארכיאולוגי תת ימי כחלק מתכנית הכרזה לגן לאומי. דו"ח רשות העתיקות, היחידה לארכיאולוגיה ימית (S-1284/2023).

 

Zviely D., Bar A., Kleinberger N. and Jol H. 2025. From Embayment to Coastal Plain: Mid– to Late Holocene Coastal Evolution at the Alexander River, Israel. The Israeli association for Aquatic Sciences annual meeting in Michmoret 2025.

 

 

 

מראות תצפית מצוק חוף גדור

 

נושא מבנה קו החוף של ישראל והיווצרותו הוא מעניין ומרתק ביותר.

 

ביום שלישי, 25 באוגוסט 2026, בשעות לפני ערב השתתפתי בסיור של חברי נ.א.נ.א שעסק בקו החוף בשרון.

"נאמני נחל אלכסנדר הינם קבוצת מתנדבים שפועלת במסגרת המועצה אזורית עמק חפר. מטרתה לשמור על הנחל וסביבותיו באמצעות תורנויות שבועיות. בין השאר,  המתנדבים עוסקים בהדרכות בנושאי הנחל השונים לגני ילדים, בתי ספר, וכן לקבוצות שונות הפונות מיוזמתן ועוזרים לתלמידים בעבודות מחקר. נאמני הנחל מסייעים לרשות הטבע והגנים בפרויקטים שונים ובניהם ניטור הצב הרך ומשמשים עיניים המדווחות לרשות ניקוז נחילים שרון, המועצה האזורית עמק חפר ורשות הטבע והגנים על מפגעים בגדות הנחל."

לסיור זה הוזמנתי על ידי חברי דוד פלמח האמון על ארגון השתלמויות העשרה של חברי נ.א.נ.א.

 

הסיור נערך במצוק חוף גדור (הנמצא ממערב לשכונת גבעת אולגה).

*

מצוק זה הוא חלק שמורת טבע וגן לאומי חוף גדור שהיא אחת מרצועות החוף השמורות והמיוחדות בישראל, המשתרעת לאורך רכס כורכר חופי בחלק הדרומי של חדרה (בין גבעת אולגה בצפון למכמורת בדרום).

*

שְׁמוּרַת תֵּל גְּדוֹר היא שמורת טבע השוכנת לאורך חוף הים התיכון, בין היישוב מכמורת, מדרום לשכונת גבעת אולגה שבחדרה מצפון.

 

האתר כולל שמורה ימית מוכרזת בשטח של 844 דונם, ושמורה חופית בשטח כולל של 752 דונם, שמהם 105 דונמים כבר הוכרזו, והיתר נמצאים בהליכי אישור.

 

השמורה החופית היא בחלקה חלק מפארק השרון, והיא מתמקדת במצוק הכורכר הנמשך לאורך קו החוף.

 

המצוק מגיע לשיאו בתל גדור המתנשא לגובה של 33 מטרים, ועל פסגתו שרידי מבנה מרובע.

 

המצוק עשוי משכבות של אדמת חמרה וכורכר, וגדלים עליו צמחי חבצלת החוף, חורשף וקריתמון ימי.

 

בעורפו של המצוק גדלים סירה קוצנית, קורנית ואלת המסטיק. חוף השמורה סלעי, ועל טבלאות הסלע מתפתחת אוכלוסייה של חסרי חוליות ימיים.

 

החוף החולי משמש צבי ים העולים אליו כדי לנטיל את ביצהם, ובמקום הוקם אתר מגודר אליו מעבירים פקחי רשות הטבע והגנים קנים של צבי ים כדי להבטיח את תהליך הדגירה.

 

מצפון לתל גדור שוכן "המפרץ הסיני" – מפרצון שזכה לשמו על שם עולים שהגיעו מאירופה לארץ ישראל בסוף שנות ה-40 של המאה ה-20 אגב עצירה למשך שנתיים בשנחאי, ואשר נהגו לנפוש במקום.

 

השמורה מוקפת במעקה בטיחות המונע מכלי רכב את הכניסה אליה, חל איסור על שהיית בני אדם בשטחה בשעות הלילה והדייג מוגבל למקומות שיועדו לכך בלבד.

בסיור קצר זה חברי הגאומורפולוג פרופ' יואל רסקין (המחלקה לגיאוגרפיה אוניברסיטת בר אילן) הסביר לנו על הדינמיקה בין חוף הים והמצוק ומה שביניהם.

להלן מראות המצוק וסביבתו שצולמו במהלך הסיור, בזמן ההרצאה ואחריה.

הדרך לתצפית

*

מבט למצוק בקצה הצפוני של מה שנקרא "מפרץ הסינים".

*

*

צמחיית חוף כורכר טיפוסית ומסתגלת לרסס המלח (חבצלת החוף, קורנית מקורקפת, עדעד כחול ועוד).

*

*

מרקם החול

מרקם הכורכר

*

*

מבט לכיוון דרום

 

סוף,

אל תצפית
מצוק גדור הגעתי
בעבר פעמיים
(בחוף 2017 וקיץ 2018)
ואז התפעלתי מהמראות בה
גם הפעם (קיץ 2026)
התרשמתי מהם מחדש. 

*****

אין ספק
שתצפית זו
היא מקום ראוי
ללמוד על
מבנה קו החוף
בארץ ישראל,
בהקשר של
רכסי הכורכר,
שכבות החול האדום,
החול המוסע
על ידי הרוח,
כתישת
מצוק הכורכר,
צמחיית החולות
ועוד  

*****

תודה דוד פלמח
שהזמנת אותי לסיור.

תודה לך
ידידי יואל רסקין
שלימדת אותנו
והרחבת
את ידיעותינו
על הדינמיקה
בין חוף הים
והמצוק
ומה שביניהם

 

להרחבת דעת

 

תיאור גאולוגיית חוף השרון

 

להבנת מבנה סלע החוף

 

 נסיגת מצוק החוף 

חיפה, רכיבת צילום בטיילת החוף (אוגוסט 2026)

 

אחרי חמישה שבועות של הפסקה, הרגשתי שראוי שאצא לרכוב.

 

בעיצומו של הקיץ הלוהט, ביום שבת, 22 באוגוסט 2026, יצאתי שוב לרכיבת צילום בטיילת חיפה.

 

בשעה 07:00 יצאתי לדרך וזה המסלול  הרכיבה

התחלת חניית רכבת תחנת חוף כרמל, לאורך החוף, תחילה על שביל אופניים הצמוד למסילת הברזל ובהמשך על השביל לאורך הטיילת, בתוך שכונת בת גלים והלאה על הטיילת עד הנמל. בהמשך דרך שכונת קריית אליהו למושבה הגרמנית וחזרה דרך אלנבי לטיילת החוף.

כדרכי עצרתי מספר פעמים לצלם והפעם התמקדתי במראות הדרך בה רכבתי.

"תנו לשמש לעלות לבוקר להאיר"

נכון! הכניסה והחנייה ללא תשלום.

על הבוקר מנקים את החוף

זה קטע הטיילת שרכיבה על אופניים אסורה בו

זה שביל אופניים, רחוק מהחוף, צמוד למסילת הברזל

התנחמתי ברכיבה במגרש החנייה בדרך הצופה לטיילת

כשאין ברירה רכבתי על המדרכה הצמודה לבתי קפה. יכולי כי לא היו אנשים בשעה מוקדמת

*

כאן מתחיל שביל אופניים צמוד לטיילת הולכי הרגל

*

*

*

"מפרצון" חוף אלנבי מדרום לשכונת בת גלים

*

נקודה חשובה, צומת שדרות בת גלים פינת רחוב העלייה השנייה

בפסקה קצרה לצילום ולשתייה בקטע החדש של הטיילת הנושק לבסיס הדרכה של חיל הים ומרכז רפואי רמב"ם

*

*

*

*

*

בדרך חזרה לכיוון דרום ניתן להתרשם מהמבנה המיוחד ומיקומו על קו החוף שחלק מיסודותיו נטועים בים.

מבט על הטיילת מכיוון צפון לדרום

*

*

שלט חשוב. נקווה שיעמוד כך דורות

סוף,

כפי שניתן
לראות בצילומים.
התאורה
ותנאי הריאות
לא היו
משהו
להתגאות בו,
האוויר היה
רווי לחות גבוהה
(להערכתי למעלה מ-70%) 

השתדלתי
שגם הפעם
הצילומים יהיו
באיכות סבירה
אני לא יודע
אם הצלחתי
להתגבר על הקושי?
ישפטו הצופים! 

בכל מקרה,
הרכיבה,
למרות
החום והלחות
הייתה מענגת
ובעיקר גרמה
לי להפעיל
חלק
מהשרירי הרגליים
שהיו "רדומים"
במשך
הפגרה הארוכה.

הרכיבה הייתה גם
הסחת דעת
במהלכה,
כמו תמיד,
"שכחתי" לרגע
שיש לי
איזושהי
מגבלת תנועה. 

"עמירם במשעולי ישראל" מאתר לספר

שלום לכולם,

 

כבר יותר מעשור שאני מתעד באתר "עמירם במשעולי ישראל" את פעילותי ברחבי הארץ – טיולים, סיורים, ביקורים, מפגשים וצילומים.

 

עד כה הצטברו באתר אלפי רשומות, תמונות וסיפורים.

 

כעת, אני שוקל להפוך את "המפעל" הזה לספר.

 

הכוונה שספר זה יהיה סיפור המסע שלי בארץ ישראל בו למדתי אודותיה.

 

למסע זה (ברכיבה על אופניים, בנסיעה רכב ומעט הליכה ברגל) היו לי שותפים רבים.

 

במהלך מסע זה פגשתי אנשים רבים, עברתי באזורי הארץ, והגעתי ליישובים ולמקומות רבים.

 

אין לי כוונה שספר זה יהיה אנציקלופדיה של ארץ ישראל או מדריך למטייל או למורה דרך.

 

כמי שמלווים אותי דרך קבע, אשמח מאוד לשמוע את דעתכם כיצד ראוי להיות ספר כזה.

 

האם נכון לסדר אותו לפי תמות ונושאי פעילות? למשל: טיולים בשטחים פתוחים; סיורים וצילום בערים (ירושלים, תל אביב–יפו, רמת גן, חיפה ועוד); סיורים באזורי גבול וקו התפר; ביקורים במרחב הכפרי; מסע להכרת יישובי מיעוטים; צילום אדם בסביבתו.

 

או שאולי עדיף לחלק אותו לפי האזורים הגיאוגרפיים של הארץ?

 

או דווקא לארגן אותו לפי סדר כרונולוגי של המסעות והשנים?

 

אולי יש לכם רעיון לסדר אחר לחלוטין?

 

אילו נושאים לדעתכם הם חיוניים ביותר ועל מה אסור לוותר?

 

מה מידת הפירוט שראוי שיהיה בספר?

 

כל מחשבה, רעיון או הצעה יתקבלו בברכה ויסייעו לי לגבש את מבנה הספר ותוכנו.

 

בתודה מראש,

עמירם אורן