הדפסה

בחוף מכמורת נמצאו שרידי הישוב העתיק משתרעים לאורך כ- 1500 מטרים, משפך נחל אלכסנדר בדרום עבור תל מכמורת ועד תל גירית בצפון.

בדרך לתל מכמורת. ההגעה ממגרש חנייה מדרום לבית הספר הימי שם בצמוד לגדר יש שביל לחוף וממנו העלייה לתל.

ביום שלישי, 25 באוגוסט 2026, בשעות לפני ערב השתתפתי בסיור של חברי נ.א.נ.א שעסק בממצאים הארכיאולוגים של תל מכמורת.

"נאמני נחל אלכסנדר הינם קבוצת מתנדבים שפועלת במסגרת המועצה אזורית עמק חפר. מטרתה לשמור על הנחל וסביבותיו באמצעות תורנויות שבועיות. בין השאר,  המתנדבים עוסקים בהדרכות בנושאי הנחל השונים לגני ילדים, בתי ספר, וכן לקבוצות שונות הפונות מיוזמתן ועוזרים לתלמידים בעבודות מחקר. נאמני הנחל מסייעים לרשות הטבע והגנים בפרויקטים שונים ובניהם ניטור הצב הרך ומשמשים עיניים המדווחות לרשות ניקוז נחילים שרון, המועצה האזורית עמק חפר ורשות הטבע והגנים על מפגעים בגדות הנחל."

לסיור זה הוזמנתי על ידי חברי דוד פלמח האמון על ארגון השתלמויות העשרה של חברי נ.א.נ.א.

דוד יזם סיור זה יחד עם אלכסיי שולומיצקי, איש רשות הטבע והגנים, מנהל גן לאומי חוף בית ינאי – נחל אלכסנדר

ההסבר על תל מכמורת  ניתן על ידי  ד"ר עמיר בר איש היחידה לארכאולוגיה ימית ברשות העתיקות והמעבדה לסדימנטולוגיה חופית במרכז האקדמי רופין.

*

תל מכמורת נמצא סביב המפרץ הקטן שמשמש כמעגנה של בית הספר מבואות ים והמכללה ללימודי ים.

 

זהו המפרץ הטבעי היחיד בין דור ליפו שהוא נח לעגינה ושימש כמעגן בעת העתיקה.

 

הקרבה לנחל אלכסנדר ומעיין קטן שנבע באזור עודדו את הקמתו של יישוב קבע.

 

בתקופה העות'מאנית (אולי אפילו קודם)  המעגן נקרא בשם מינת' אבו זבורה – או מינת אל-בטיח בגלל שדרכו העבירו אבטיחים בדרך הים.

שפך נחל אלכסנדר, תל מכמורת ומינת אבו זבורה ברבע האחרון של המאה ה-19, כפי סימנו אנשי ה- P.E.F

שפך נחל אלכסנדר תל מכמורת ומינת אבו זבורה בשנות ה-40 של המאה -20'

לאחר הקמת מכמורת כמושב עובדים לדייג וחקלאות שיתופית בשנת 1945, הורחב המעגן הטבעי והותאם לקליטת סירות וספינות דייג.

 

במשך שנים רבות פעלו מהמקום קבוצות דייגים באמצעות סירות דייג קטנות וספינות מכמורת.

שפך נחל אלכסנדר תל מכמורת ומינת אבו זבורה בעשור הראשון של מדינת ישראל

השרידים הארכיאולוגים בשולי התל נפגעו על ידי גידוד גלים.

 

הרחבת המעגן הטבעי לצורך שייט מודרני ובנית בית הספר והמכללה פגעו גם הם בשרידים.

המעגן הנוכחי של בית הספר הימי מבואות ים

במהלך השנים נמסרו לרשות העתיקות מספר רב של כלים מתקופות שונות שעלו בדיג מכמורת.

 

בשנת 1960 נערכה חפירת הצלה בצפון האתר ובחלקו התיכון, בניהולו של איסרלין, מטעם אגף העתיקות. חפירות הצלה נוספות נערכו ב- 1978 וב- 1982 בניהולו של פורת, וב-2011 בניהולו של דוראר  מסווראה.

 

הממצאים שהתגלו בתל ובסביבתו במסגרת סקרים ובחפירות הצלה, וכן בתגליות אקראיות מלמדים מלמדות על קיומם של שני ישובי נמל, מכמורת וגירית, שפעלו מאז תקופת הברונזה המאוחרת, או כבר בסוף תקופת הברונזה התיכונה II ב'.

 

הקמתם בחוף עמק חפר משתלבת בתופעה הכללית של התפתחות המסחר הימי באגן המזרחי של הים התיכון.

 

ייתכן נחל אלכסנדר שימש אף הוא נתיב לתעבורת נהר בחלקו התחתון, לפחות עד תל חפר-תל אפשר.

העליה לתל

האתר תל מכמורת ידע תקופות שגשוג ושפל הקשורות בעיקר במצב הפוליטי הכללי  בישראל ועצמת הסחר הימי בחופיה.

 

ירידה בפעילות הכלכלית בברונזה מאוחרת II ב' משתקפת גם בירידה בסחר הימי ובפער ביישוב מכמורת מראשית תקופת הברזל ועד לייסוד שומרון.

 

התחדשות היישוב במאה הט' לפסה"נ קשורה כנראה בכיבוש חוף השרון ובמאמציה של ממלכת ישראל לחדש את המסחר הימי. בהמשך תקופת הברזל גדל היישוב והשתרע בחלקו הדרומי והמרכזי של האתר. יישוב מחדש ביישוב אחרי כיבוש שומרון בימי סרגון השני כאשר ישראל הייתה תחת פחוות דאר ותחת הגמוניה של צידון.

 

בתקופה הפרסית שגשוג במסחר הימי כולל בנמל הקטן של מכמורת, היישוב גדל ונפרס צפונה. הממצא מעיד על הגעת סחורות מפניקיה, קפריסין, יוון, ומושבות יווניות בסיציליה. נראה שהיישוב במכמורת היה נתון להשפעות צידוניות. הישוב נהרס בסוף המאה ה-ה' או ראשית המאה ה-ד' לפסה"נ.

 

במעבר בין התקופה הפרסית להלניסטית לא הובחן שלב חורבן. נראה שמסע כיבוש של אלכסנדר מוקדון לא פגע ביישוב. משוער שהיישוב במכמורת השתייך לתחום מגדל שרשון (קיסרי) וצורך יחד עם כל האזור לממלכת יהודה החשמונאית בימי אלכסנדר ינאי (100 לפסה"נ בערך).

 

השרידים מהתקופה הרומית מועטים. אז חשיבותו של נמל מכמורת פוחתת כשהורדוס בנה את העיר קיסרי עם נמל מלאכותי גדול, כמטרופולין של א"י, שהתבסס כמרכז כובד של הפעילות הכלכלית על חשבון יישוביי הסביבה.

 

בתקופה הביזנטית התגלו מספר שרידי מבנים הבחלק הדרומי של האתר.

 

טרם התגלו שרידי ישוב קבע לאחר התקופה הביזאנטית. לא ברור אם החורבן שפקד את האזור קשור במרד השומרונים או בכיבוש קיסרי על ידי המוסלמים בשנת 640 לספירה.

 

כמעט ואין שרידים מימי הביניים ככל הנראה היישוב היה קטן וארעי.

 

בעת כיבוש א"י מידי הצלבנים נקטו הממלוכים בשיטת "אדמה חרוכה" והרסו את כל היישובים לאורך החוף על מנת למנוע את חזרתם של הצלבנים בדרך הים. נראה שסופו של היישוב במקום הוא ניסיון של הצבא הצלבני להיאחז מחדש בחופי הארץ במסע שערך הנסיך אדוארד מאנגליה בשנת 1271 לספירה מחוף השרון ועד אזור מבצר קאקון.

 

המפרץ המשיך לתפקד כמעגן אקראי וכמחסה בעתות סערה לדייגים, סוחרים ומבריחים עד שהוקם היישוב המודרני בשנת 1945.

מבט מרום התל לכיוון דרום

בסקרים ארכיאולוגיים זוהו שרידים עתיקים בקרקעית הים הרדודה והוכרזו כחוק אתרי עתיקות ימיים.

 

האתרים הארכיאולוגים והממצאים משקפים במידה רבה של התאמה את ההתיישבות שבחוף שתוארה עד כה ומחזקים את הסברה כי אזור זה שימש לתנועה ועגינת כלי שייט בתקופות הקדומות בעיקר מהתקופות הברונזה המאוחרת, ברזל ,הלניסטית, רומית וביזנטית.

 

בחוף שבין תל גירית לבית ינאי אותרו ממצאים ארכיאולוגיים מתקופת הברונזה המאוחרת ועד העת החדשה. הממצאים מעידים על פעילות ימית ענפה שהתקיימה באזור.

 

מבין המכלולים הארכיאולוגים שחשיבותם רבה ביותר אלו הם מכלול הספינה מתקופת הברונזה המאוחרת שחלקים ממנו התגלו מזה כמה עשורים בתחילה פגיון ולאחר מכן חרב מגל ומקבצי עוגנים.

 

המכלול השני, היחידי מסוגו שנחשף עד כה במזרח הים התיכון הוא מטען פריטים אדריכליים עשויים שיש, בשלבי עיבוד שונים.

 

תיעוד וחפירה ארכיאולוגית תת ימית ראשונית נערכה על ידי רשות העתיקות במטרה לתארך את המכלול ולדגום את השיש לצורכי זיהוי המקורות.

 

לאור הממצאים שהתגלו עד כה וחשיבותם אנחנו מניחים שעדיין רב הנסתר על הגלוי ויש מקום להמשך המחקר באזור זה לכן יש חשיבות רבה לשמור ולשמר את רצועת חוף וים זו שלא הופרעה כלל מאז קום המדינה.

מבט מצפון לדרום

*

*

סוף,

הביקור
במרום תל מכמורת
היה המרשים.
ההליכה
על החוף
ממגרש החנייה
והעלייה לתל
הייתה שווה את המאמץ 

המידע
אודות התל
והמערך היישובי בו
לאורך הדורות
מרתק
וממנו
למדנו עוד
על קו החוף של
ארץ ישראל

****

תודה דוד פלמח
שהזמנת
אותי לסיור.

****

תודה לך
עמיר בר
על דברי
ההסבר המעניינים
שהצגת לנו

ועל
המידע ששלחת לי
להצגתו בתיעוד זה. 

להרחבה אודות האתר והממצאים הארכאולוגים

 

אתר הסקר הארכיאולוגי של ישראל, רשות העתיקות- https://survey.iaa.org.il/#/MapSurvey/23

 

דר ש', ינאי א' ופורת י'. 2024. צפונות עמק-חפר. אריאל, מכון ישראלי לארכיאולוגיה, מועצה אזורית עמק חפר.

 

רבן א'. 1998. מעגנים ונמלים בחופי הארץ בתקופת הברונזה. קדמוניות 2 (116). עמודים 90–108.

 

שרביט י' ופלנר ד'. 2023. גן לאומי בית ינאי: סקר ארכיאולוגי תת ימי כחלק מתכנית הכרזה לגן לאומי. דו"ח רשות העתיקות, היחידה לארכיאולוגיה ימית (S-1284/2023).

 

Zviely D., Bar A., Kleinberger N. and Jol H. 2025. From Embayment to Coastal Plain: Mid– to Late Holocene Coastal Evolution at the Alexander River, Israel. The Israeli association for Aquatic Sciences annual meeting in Michmoret 2025.