ישנו בחיפה (ולידיעתי רק בחיפה) שיכון שנקרא שיכון בתי הזיקוק. מכירים?

*

שיכון בתי הזיקוק נמצא ברחוב הצופים שכרמל המערבי שיש האומרים שנמצא במרכז הכרמל

*

על קיומו של שיכון זה ומיקומו שמעתי (איני זוכר ממי) והחלטתי שמן הראוי שאגיע לראות ולצלם אותו וכמובן שאלמד עליו.

ההזדמנות נוצרה ביום שני 30 במרס 2026.

בהמשך לשיטוט הקצר והאקראי במרכז הכרמל עם רון רוגין הגענו לראות שיכון בתי הזיקוק שנמצא בתוך מתחם שכולל חמישה בתים.

*

מבט ממעל, צילום מפ"י – מרכז מיפוי ישראל

רון ואני הסתובבנו בין בתי השיכון התרשמנו מהמתחם ומהמבנים.

כשחזרתי לביתי למדתי יותר על שיכון זה מכתבתו של מיכאל יעקובסון בבלוג שלו "החלון האחורי "סיבוב בשיכון עובדי בתי הזיקוק בחיפה" 

לדעתו מיכאל יעקובסון מתחם המגורים השאפתני הזה שנבנה בסוף שנות ה-40 של המאה העשרים נחשב עד היום לפנינה אדריכלית פחות ידועה בעיר.

המתחם הוא אחד ממיזמי הבנייה למגורים שנבנו לאחר מלחמת העולם השנייה והוקם על מנת לאכלס את עובדי בתי הזיקוק לנפט, שהיו נתינים בריטיים שפעלו בארץ-ישראל בשליחות חברת Consolidated Refineries Limited (CRL).

 

לצורך הקמת הפרויקט הוזמן האדריכל אלפרד גולדברגר לתכנן את המיזם השאפתני.

 

האדריכל אלפרד גולדברגר נולד בוינה ב-1908 ובה גם השלים את לימודי האדריכלות. לאחר שעבד בעירו ובהיותו בן 25 היגר לארץ-ישראל והתיישב בחיפה. תוך זמן קצר השתלב בפרקטיקה המקומית וקיבל לתכנן את בניין "הקזינו" שבשכונת בת-גלים.

 

הפרויקט שתוכנן בשנת 1947 יועד להכיל 24 מבנים על משבצת קרקע בגודל 50 דונם, שחלקו הגדול יועד לשטח פרטי פתוח.

 

הבתים במתחם תוכננו על בסיס של שלושה טיפוסים מרכזיים – בתי דירות למשפחות, בתים דו-משפחתיים ובתי דירות לרווקים וכולם פונים אל הנחל היורד מהכרמל ומכונה כיום נחל עמיק.

שער הכניסה מכיוון רחוב הצופים היה בעבר סגור אך כיום כשהמתחם כבר לא משמש את עובדי בתי הזיקוק הוא פתוח לכולם.

*

*

בדצמבר 1947, כשאנשי האצ"ל טבחו בפועלי בתי הזיקוק הערבים, התנפלו פועלים ערבים אחרים על הפועלים היהודים ורצחו עשרות.

 

בעקבות אירועים אלה הנהלת בתי הזיקוק החליטה לסגת מהמשך פרויקט הבנייה ועם פרוץ המלחמה בשנת 1948 אף החליטה לסגור את בתי הזיקוק.

 

בניית המתחם חודשה מיד לאחר המלחמה אך בהיקף מצומצם, ולבסוף הוקמו חמשה בתי דירות בלבד, מבנה השער ומחצית ממגרש הגולף.

*

*

המתחם כולל חמישה בתי דירות דו-קומתיים, ובהמשך שטח שעליו הוקם מגרש גולף וכיום הוא טבע עירוני שיורד אל הנחל.

 

חמשת מבני המגורים זהים וקשה להבדיל ביניהם.

 

בכל בניין נקבעו ארבע דירות מרווחות בשטח של 97 מ"ר ועוד כ-20 מ"ר בשתי מרפסות (בסך הכל הוקמו 20 דירות).

 

דירה נוספת לרווקים בשטח של 40 מ"ר נקבעה בקומה עליונה חלקית, הממוקמת מעל למבואת הכניסה.

*

עם הקמת המדינה נכסי בתי הזיקוק שמצפון לחיפה עברו לבעלותה של המדינה וכך גם שיכון זה.

 

בשנותיה הראשונות של המדינה הייתה מחשבה להקים כאן בית הבראה לעובדי מדינה, או בית אבות.

 

בשנת 1959, החליטה המדינה למכור את המתחם לכל המרבה במחיר.

 

אז התקבלה הצעת הרכישה של יקותיאל פדרמן, מייסד רשת מלונות "דן".

 

השערים נפתחו והדירות נמכרו למשפחות ישראליות.

 

כוונתו של פדרמן היתה להוסיף ולהקים בתי דירות בשטחים הפנויים בצפיפות גבוהה, אך תכנית זו לא מומשה במלואה.

 

פדרמן הקים רק כמה בתי דירות לאורך שדרות הצבי (הדופן הדרומית של המתחם), והשטח הפתוח שעליו הוקם מגרש הגולף נותר פתוח וטבעי.

*

כיום כפי שניתן לראות בצילומים שהוצגו עד כה ואלה הנוספים להלן, המבנים שהוקמו לפני כמעט 80 שנה מתוחזקים יחסית מצוין, השינויים שנערכו מאז הקמת המתחם כמעט ובלתי מורגשים.

*

*

*

*

*

*

סוף,

שמחתי להגיע
לשיכון בתי הזיקוק,
לשוטט בין בתיו,
לצלם אותו
וללמוד אודותיו.

*****

שיכון זה
הוא עוד
נקודה מופלאה
ומרהיבה בחיפה.

****

תודה רון
על ההזמנות
שנתת לי
להכיר את השיכון. 

כשעברתי להתגורר בחיפה, החלטתי שאנצל את מקצועי כגיאוגרף ואתחיל אט אט ללמוד את העיר ולהכיר את מקומותיה.

התחלת הלימוד הייתה שחיפשתי דירה.

שני חבריי איציק איתן ויותם נבין, התגייסו ויצאו איתי למצוא את הדירה.

יחד איתם  עברתי בחלק העיר המשתרע על רמות הכרמל לאורך הציר הראשי של קו הרכס מאוניברסיטת חיפה בדרום ועד כמעט סטלה מאריס בצפון.

בימי חיפוש אלה למדתי מהן השכונות העיקריות הנמצאות על ההר.

בימי חיפוש אלה למדתי מהם צירי התנועה העיקריים ועברנו גם ברחובות צדדים.

הזדמנות להכיר את העיר באופן יסודי נוצרה בשליש האחרון של חודש מרס 2026.

בשבוע הרביעי של המלחמה המשולבת מול איראן וחיזבאללה התחלתי לשוטט בעיר, בקרבה למרחב מוגן בתחילה, סמוך לביתי ובהמשך רחוק יותר ממנו.

חבר נוסף למסע להכרת העיר הוא רון רוגין, איש חיפה שאני בקשר איתו כבר שנים רבות והוא קורא נאמן של תיעוד טיולי, מסעותיי ושיטוטיי.

ביום שני 30 במרס 2026, רון הגיע לביתי וביחד במשך כשעתיים עברנו בנסיעה ברכב ובהליכה ברגל במספר רחובות בשכונת שמבור ובמרכז הכרמל .

להלן מובאים מעט מצילומי שיטוט.

*

*

*

*

אנדרטה לזכר האדריכל אלכסנדר בֶּרוַולד במקום בו נהג לשבת

אלכסנדר בֶּרוַולד (Alexander Baerwald) היה אדריכל וצייר יהודי-גרמני, מחלוצי האדריכלות הישראלית החדשה בתקופת היישוב. מן המשפיעים ביותר על התגבשות הסגנון האקלקטי בארץ ישראל,

 

ברוולד נולד 3 במרץ 1877 בברלין למשפחת סוחרים יהודית מתבוללת. הוא למד באוניברסיטה הטכנית בשרלוטנבורג, מאז 1920 רובע של ברלין.

 

הוא עבד בשירותו של האדריכל ארנסט פון אינה על בניין הספרייה המלכותית הפרוסית (כיום ספריית המדינה בברלין).

 

ב-1910 הוזמן ברוולד לתכנן בחיפה את הבניין מוסד ה"טכניקום", שבהמשך שיכן את "הטכניון".

 

את תכנון המבנה עשה ממשרדו בברלין, אבל לתכנון עצמו קדם מסע לימוד בארץ ישראל. הוא נע בארץ עם רעייתו, לוטה (לבית אייזנברג) לה נישא בשנת 1906.

 

במסעו בארץ ישראל עמד מקרוב אחר מנהגי הבנייה הערבית, מאפייניה והתאמתה לאקלים הארץ. במיוחד התרשם מיכולת החציבה והעיצוב באבן מבלי להזדקק לתוספות דקורטיביות מחומרים אחרים. הוא התרשם עמוקות מן הקשת המחודדת, מסורגי האבן והעץ של המרפסות, מחלונות האוורור ומעיטורי הצריחים. כל אלה באו לידי ביטוי בעיצוב המבנה המיועד לטכניקום.

*

*

*

ב-1925 עלה לארץ והתיישב עם אשתו בחיפה, בה לימד בפקולטה לאדריכלות בטכניון שנפתח לא מכבר, פקולטה שנוצרה במיוחד עבורו. במקביל ניהל משרד לתכנון אדריכלי.

 

ברוולד הוא האדריכל היהודי-ציוני הראשון אשר באופן מודע חיפש מקורות חדשים, בניסיון ליצור "אדריכלות ישראלית" חדשה המתאימה לשובו של העם היהודי לארצו.

 

חיפושיו של ברוולד אחר סגנון מקומי חדש נעשו על רקע החזון הציוני של הקמת יישוב עברי חדש בעל תרבות חדשה, המתבססת על תרבות העם היהודי וארץ ישראל.

 

הוא ראה בבנייה האסלאמית על מאפייניה השונים בארץ (כגון אדריכלות ממלוכית) סגנון אליו צריכה תרבות הבנייה היהודית החדשה להתקשר.

 

התוצר האדריכלי של בנייניו של ברוולד הוא אותו סגנון שלימים כונה "הסגנון הארץ ישראלי", ששילב בין מזרח ומערב והיה הסגנון השולט ביישוב עד שנות ה-20.

 

בבניין הטכניון, למשל, מתבטא שילוב זה בקשתות בסגנון מזרחי ומעליהן גמלוני-לבנים בסגנון צפון-אירופי.

 

החיבור למקום בא לידי ביטוי בתכנון בית וגן (לימים העיר בת ים), במסגרתו העניק ברוולד חשיבות לטופוגרפיה המקומית, למאפייני השטח ולמתאר קו החוף, ובמכוון נמנע משינוי גס של הנוף.

 

שני בתי הספר שתכנן ברוולד בחיפה, בניין הטכניון ואחריו גם את בניין בית הספר הריאלי הישן, נחשבים עד היום לדוגמה טובה של הסגנון האקלקטי.

 

בסוף ימיו הפנה ברוולד עורף לעקרונות הסגנון האקלקטי שהנהיג: "בית פיליפס" שנבנה על הר הכרמל בנוי כבר במתכונת הסגנון הבינלאומי.

 

ברוולד הרבה לצייר ולרשום נופים, בני-אדם וקריקטורות, ואף אייר מספר ספרים. הוא היה מוזיקאי חובב אשר ניגן בוויולה, ובעודו בגרמניה ניגן ברביעיית מיתרים שהשתתף בה גם אלברט איינשטיין.

 

הוא נפטר ממחלה קשה ב-1930, והובא לקבורה בבית הקברות בהר הזיתים.

*

שולי בית תרבות ואמנות ע"ש ראובן ואדית הכט (לשעבר "בית רוטשילד") ונכלל במתחם מרכז רפפורט, הכולל גם את אודיטוריום חיפה וסינמטק חיפה.

הבניין נבנה בסגנון טמפלרי בשנת 1893 על ידי משפחת פרוס מגרמניה, בשכונת הטמפלרים כרמלהיים. הוא שימש תחילה כבית מלון.

 

בשנת 1904 נמכר הבניין לכומר מרטין שניידר, שהפך אותו לאכסנייה למסיונרים.

 

בשנת 1908 הוא נמכר למיסיונרית אנגליה מנצרת, פרנסיס ניוטון. ניוטון הסתכסכה עם שכניה היהודים, ולבסוף עזבה את הארץ ב-1938 והבריטים אסרו עליה לחזור בעקבות פרסום שכתבה נגד הציונות.

 

בשנת 1948 נרכש הבית על ידי ג'יימס דה רוטשילד, והוא שיכן בו את משרדי חברת ההתיישבות היהודית שלו פיק"א.

 

במהלך מלחמת העצמאות שוכנו בבית משפחות מקיבוץ אילון שפונו לחיפה במהלך הקרבות.

 

בשנת 1959 העבירה משפחת רוטשילד את הבית לרשות עיריית חיפה. מאז נודע הבית בשם "בית רוטשילד", ושימש כמרכז קהילתי לתושבי חיפה, בו הוצעו מגוון חוגי תרבות ואמנות.

 

בשנת 2001 החל פרויקט שיפוץ ושימור הבית, במימון קרן הכט, הקרן לחיפה ועיריית חיפה.

 

בשנת 2002 נחנך הבניין, ובהסכמת משפחת רוטשילד, הוסב שמו ל"בית הכט", ע"ש ראובן ואדית הכט.

 

בשנת 2005 הוקם "תיאטרון הסטודיו" בקומה העליונה של הבית, ובו מתקיימות הצגות מוזמנות של יוצרים מכל הארץ, הצגות מקוריות של אמנים מקומיים שהקימו אותו, הצגות של תיאטרון הטכניון ועוד.

 

בעשור השני של המאה העשרים ואחת משמש המבנה כמרכז תרבות ואמנות, ומתקיימים בו תערוכות, קונצרטים, הרצאות, חוגים וסדנאות.

הפאה הדרומית של הבניין

*

*

*

אחד מספסלי הגן תרומה לזכר

*

חורשת הגן

*

*

*

*

*

*

*

בניין ברחוב מחניים זה הוא הנראה שריד של המושבה הטמפלרית כרמלהיים.

סוף,

היה זה
עוד שיטוט קצר
בו נחשפתי
לפניה היפות
של העיר חיפה
ולפיסות היסטוריה בעברה.

*****

תודה לך רון
על הסיבוב הקצר.

אשמח שתכיר לי
עוד את עירך חיפה
שאותה אתה אוהב
ומכיר כל פינה
וכמעט כל
בית בה.

תיעוד זה כולל בעיקר מראות שיטוט/צילום בוואדי נינסנאס.

ואדי ניסנאס הוא שמו של השכונה הגדולה בעיר התחתית של חיפה שמרבית תושביה הם ערבים נוצרים.

 

השכונה משתרעת בין שדרות הציונות במערב, רחוב שבתאי לוי בדרום, רחוב הנביאים במזרח ורחוב אלנבי בצפון כמוצג במפה.

*

ואדי ניסנאס היא מקום נעים להסתובב בו.

ביום שבת, 28 במרס 2026, בעיצומה של מלחמת איראן וחזית חיזבאללה, במסגרת שיטוט/צילום בקרבת מרחב מוגן, יצאתי עם חברי יותם נבין להסתובב בה.

הפעם  עברנו לכל אורכו של רחוב הוואדי כמוצג במפה ובדרך יותם סיפר על האנשים והמקומות שהוא מכיר במקום.

*

את מראות השיטוט שביטוים הוא בצילומים הבאים ניתן להגדיר "וואדי ניסנאס היופי והכיעור בכפיפה אחת".

הירידה לרחוב הוואדי מרחוב שבתאי לוי

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

תנור קליית הקפה שמפיץ רייח הקלייה בכל הוואדי

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

הדוכן של פטמה שמגיע כל שבת לשוק מבסמת טבעון

כנסיית יוחנן הקדוש של הכנסייה האנגליקנית שהיום היא חלק מבית הספר היסודי יוחנן הקדוש.

הכניסה לסטודיו של אומנית הקרמיקה הארמנית רֵנֶה אותה הכירה לי שולי לינדר-ירקוני לפני כשנתיים

נכנסנו לבקר אותה

*

*

*

*

ביקרנו גם בקצביה

*

היינו אורחים אצל מרואן אבו שקרה

*

*

סוף,

נהינתי לשוטט
ולצלם
בואדי ניסנאס.

****

עצוב היה
לראות את המקום
ריק מאנשים
החוששים להסתובב
בחוץ בימי המלחמה.

*****

אגב,
מוזמנים
לאחר שראיתם
את הצילומים
לתקן אותי
אם אני טעיתי
שהגדרתי
את התיעוד
וואדי ניסנאס
היופי והכיעור
בכפיפה אחת.

****

תודה יותם
שהיית איתי.

עוד מראות ואדי ניסנאס ראו

חיפה, שיטוט בוואדי ניסנאס בצהרים (קיץ 2024)

"שיכון הפרופסורים" יש מקום כזה בחיפה, מכירים?

המקום נקרא גם "שכונת הפרופסורים".

אני לא הכרתי ואותו לא ידעתי עליו דבר.

כשהגעתי לגור בחיפה שניים, סמדר להב וניומה כצנלסון סיפרו לי על המקום ואמרו שאני חייב להגיע לשם.

סמדר הרחיבה וסיפרה בקצרה אודות המקום והוסיפה שמעבר לסיפור שלו, הוא "גן עדן לצילום".

טרם היציאה למקום למדתי עליו מרשימתו של  ד"ר דוד בראון "שיכון הפרופסורים" – שמורה מדעית בלב שמורת טבע" שהתפרסמה ב-29/11/202025 בחי-פה תאגיד חדשות חיפה

ביום שבת, 28 במרס 2026, בעיצומה של מלחמת איראן וחזית חיזבאללה, במסגרת שיטוט/צילום בקרבת הבית, יצאתי לתור את השכונה.

שכונה זאת שכוללת צריפים נמצאת בתוך חורש טבעי במעלה רחוב חורב.

*

*

השכונה כוללת תשעה צריפים

*

מבט ממעל על השכונה, צילום מפ"י – מרכז מיפוי ישראל

*

*

השכונה הוקמה בימיה הראשונים של מדינת ישראל בראשית שנות ה־50.

 

בעת הזו הטכניון החל להעביר את פעילותו מקמפוס טכניקום שבהדר הכרמל לקמפוס החדש שנבנה בנווה שאנן.

 

במסגרת הרחבת תחומי המחקר של הטכניון, נשיאו אז יעקב דורי (הרמטכ"ל הראשון של צה"ל) הגה רעיון להזמין מדענים יהודים מהתפוצות להצטרף לצוות האקדמי ולספק להם מתחם מגורים עצמאי וצנוע על הכרמל.

 

לאחר שאותרה משבצת קרקע מתאימה להקמת השכונה, הטכניון רכש אותה.

 

לצורך העניין התגייסה גם הסוכנות היהודית שרכשה צריפי עץ משוודיה והביאה אותם לארץ.

 

תוך זמן קצר קמה שכונת מגורים שנראתה כמעברה משודרגת, ובה שוכנו המדענים ומשפחותיהם.

 

הדיירים הראשונים נכנסו לגור בשנת 1952.

*

*

*

*

*

*

בצריפים הצנועים הללו התגוררו החוקרים שבמשך שנים אחדות הניחו את היסודות לאקדמיה המדעית הישראלית: מחלקות הפיזיקה, הכימיה, המתמטיקה ותחומים נוספים.

 

רבים מהם הגיעו לכאן ישירות ממוסדות מחקר מובילים בעולם.

 

בין הדמויות הבולטות: פרופ’ ניק קליין מלונדון – מייסד המעבדה הראשונה למיקרוביולוגיה בישראל; פרופ’ הירש כהן – מייסד המחלקה לאווירונאוטיקה; פרופ’ נתן רוזן – שפעל בפרינסטון יחד עם אלברט איינשטיין, ושימש ראש המחלקה לפיזיקה.

חלק מן המדענים נשארו בישראל ובנו כאן את חייהם.

 

אחרים שבו בהמשך הזמן לארצותיהם.

*

*

*

*

בהמשך השנים מרבית הצריפים התרוקנו

 

חלק מהדיירים נפטרו, אחרים עזבו לחו״ל.

 

הטכניון, המחויב לדאוג לתחזוקת המבנים כל עוד מתגוררים בהם דיירים מקוריים או צאצאיהם, מצא את עצמו אחראי למתחם הולך ומתיישן.

 

בזמן הביקור במקום, מרס 2026, נראה היה שרק צריף אחד מאוכלס.

*

*

*

*

*

*

*

*

*

עתיד השיכון לוט בערפל.

 

הטענה היא שעל אף חשיבותה ההיסטורית של השכונה, עמדת הטכניון לגבי עתידה אינה ברורה*.

 

האם בכוונתו לפרק את המתחם, לשמרו או להפכו לאזור מגורים זמניים לאורחים וחוקרים?

 

במידה והטכניון יבקש לנצל את הקרקע לבנייה חדשה, עליו יהיה לשנות את ייעודה משמורת טבע שבנייה חדשה בה אסורה לייעוד למגורים.

 

יש החושבים שישנם פתרונות שייטיבו עם הטכניון והעיר יותר מהשארת המקום נטוש.

 

לדעתם יש לרענן את המקום ולשקמו ולהקים בו מרכז להיסטוריה של המדע הישראלי או אפילו מתחם אירוח אקדמי צנוע אך איכותי.

 

* לאחר פרסום התיעוד התברר שהעירייה היא שתקבע את עתיד המקום לא הטכניון ועל כך ראו פירוט בסיפא למטה.

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

סוף,

שמחתי להכיר
עוד
מקום מופלא
בחיפה
וכמובן

גם לצלם בו.

*****

תודה לכם
ניומה כצנלסון
וסמדר להב
שהסבתם את
תשומת ליבי למקום.

******

אחרי הביקור
בעקבות שיחה עם
סמדר להב
היא שלחה לי
את הצילומים
שהיא צילמה
כשביקרה במקום
ומהם
כמו שניים אלה

*

*

הבנתי
שטעיתי
שלא נכנסתי
פנימה לצריפים.

*****

בפעם הבאה
שאגיע למקום
אכנס, אראה
את תכולתם
ואצלם בהם.

******

אחרית דבר,
עדכון המידע

לאחר פרסום התיעוד כתב לי בני איתן איש חיפה כך "לא דייקת בעניין הבעלות וגורלו של במקום כשהדיירת האחרונה תעזוב. השטח בבעלות עיריית חיפה. אם תרצה אשמח לעדכן אותך בשיחה."

כך היה למחרת שוחחנו ולאחר מכן שלח לי את המצגת "הארכיון והאתר הצריפים השוודים" משנת 2021 שנעשתה במסגרת הקורס "שימור המורשת הבנויה" (כנראה בפקולטה לתכנון ואדריכלות בטכניון).

באחד מהדפי המצגת מובא הפרוטוקול של ועדת התכנון של חיפה משנת  1951 בנוגע למתן השטח לטכניון באופן זמני (שהתארך והתארך)…

*

בני איתן ציין והדגיש כאשר הדיירת האחרונה במתחם, הגב׳ אריקה פוקס, תעזוב, הטכניון מחויב להרוס את הצריפים ולהחזיר את השטח ״במצבו הטבעי״ לעיריית חיפה.

 

עוד הוסיף שמכיוון והעירייה במחסור חמור בכספים יש חשש שהיא  תחליט לשנות את יעוד השטח לבניה למגורים על חשבון השימור האתר ההיסטורי הזה, שגם לדעתו ראוי לשמר.

 

הוא הדגיש כי לאתר זה יש חשיבות לשמרו במספר היבטים: תולדות התפתחות הטכניון, תולדות השימוש בצריפים שבדיים בא״י והממשק של מגורים עם טבע שראוי לדעתי ולדעת רבים לשימור.

 

על מנת להרחיב דעת אודות השיכון בני איתן הפנה אותי לכתבה של מירב מורן במוסף שבוע של עיתון הארץ "במעבה היער מסתתרת השכונה שבה גרו גדולי המדענים של ישראל",  שהתפרסמה ב-4 בנובמבר 2021.

 

ב-26 מאי 2024, בני איתן ארגן סיור ל‎אביהו האן, סגן ראש העיר ויו"ר ועדת השימור של עיריית חיפה עם נציגות של אדריכלות הטכניון (מאב"ת – אגף בינוי ותחזוקה), המועצה לשימור אתרים ונציגי ילדי המדענים, לנסות לשנות את הכוונה – ויפה שעה אחת קודם.

 

בני איתן שלח לי גם רשומה קצרה (פוסט) ‎של אביהו האן סגן ראש עיריית חיפה שלאחר שביקר במקום ובסיומה כתב:  "למקום ערך היסטורי לטכניון, לחיפה ולמדינת ישראל, ערך שימורי של הצריפים וקהילת ילדי המדענים שגדלו בו, וערך של ממשק קסום בין הבינוי לטבע. נבחן את יעוד המתחם עם גורמי מקצוע כדי שנדע לשמר את ההיסטוריה החשובה הזו לדורות הבאים."

 

ימים יגידו אם כך יהיה!?

התיעוד להלן הוא תוספת  והשלמה לחיפה, מראות שיטוט בהדר ובעיקר ברחוב מסדה (חלק א')

הצילומים כולם הם בשחור ולבן.

*

*

*

*

*

יוסי מה זה מכירת אנשים?

*

*

*

*

*

*

*

*

*

ולרי, הגיעה לפני מספר שעות מתל אביב לגור בחיפה לרחוב מסדה

*

*

*

*

*

*

סוף

עם המעבר למגורים בחיפה, החלטתי שאט אט וביסודיות אלמד את העיר.

בשלב ראשון החלטתי להכיר את חלקי העיר ולצלם בהם.

לעצמי קבעתי שאת המסע להכרת העיר אבצע בשיטוט ברגל, ברכיבה על אופניים, ברכיבה על הקלנועית ובנסיעה ברכב.

בשליש האחרון של חודש מרס 2026, בעיצומה של המלחמה נגד איראן ונגד חיזבאללה, יומיים ברצף יצאתי לשיטוט/צילום ברגל בסביבת מגוריי הקרובה שבשכונת אחוזה וגם באחוזה, בין מרכז הרפואי כרמל ובין מרכז חורב.

ביום השלישי, אחרי יומיים אלה, החלטתי להתחיל ללמוד ולהכיר את הדר הכרמל (קרוי בקיצור הדר).

הדר הכרמל הוא אחד מאזורי המשנה (בעגה המוניציפלית רובע) של חיפה.

 

הדר הוא רובע-מגורים מרכזי בחיפה, אחד מתשעה רבעי העיר.

 

הרבעים האחרים הם: רובע קריית חיים – קריית שמואל, רובע מפרץ חיפה, רובע העיר התחתית, רובע מערב חיפה, רובע הכרמל, רובע נווה שאנן – יזרעאליה, רובע רמות נווה שאנן, רובע רמות הכרמל.

 

רובע הדר הכרמל (כאמור, הדר) משתרע על המורדות הצפוניים של רכס הכרמל, על המדרגה שבין העיר התחתית ורכס הכרמל.

 

הדר הכרמל כולל את "הדר הכרמל" (הדר מרכז) אחת מהשכונות הוותיקות של העיר , "הדר עליון", "הדר מערב" ו"הדר מזרח".

ביום רביעי 25 במרס 2026 בשעת אחר הצהרים יצאתי לשוטט בהדר והפעם עם חברי יותם נבין שמתגורר בהדר (הוא ירושלמי שהתגורר שכונת עין כרם עבר לפני שנה וחצי חיפה).

המסלול בו עברנו מוצג במפה.

התחלה ברחוב אחד העם, הלאה חציית מתחם מוזיאון מדעתק המוזיאון הלאומי למדע (משכנו הראשון של הטכניון), מעלה רחוב בלפור, לאורך רחוב מסדה, גלישה ברחוב גדעון לרחוב הרצליה, הלאה לרחוב הנביאים וחזרה

בשיטוט זה התמקדנו ברחוב מסדה,

*

רחוב מסדה הוא רחוב מגורים ומסחר, ובו חנויות, בתי קפה ומבנים נוספים.

 

רחוב מסדה הוא אחד הרחובות הוותיקים בעיר שבנייניו הוקמו לפני כמעט מאה שנים, בזמן העלייה החמישית בשנות ה-30 של המאה העשרים.

 

שמו של הרחוב הוא על שמה הלועזי של מצדה ומוכר גם בכינויו "מסדה שטראסה" (Masada Straße), עוד מימי התגוררות עולי גרמניה (היקים בשכונה.)

*

רחוב מסדה הוא רחוב חד-סטרי בשכונת הדר הכרמל בחיפה, המחבר בין רחוב בלפור לשדרות הציונות, דרך רחוב טבריה הממשיך אותו.

 

הרחוב מחבר גם רחובות משניים ומדרגות: מדרגות העמק, רחוב שמואל, מדרגות צפת, רחוב השלום, מדרגות כורש.

 

בבתי הרחוב מתגוררת היום אוכלוסייה יהודית וערבית.

 

מאז מתחילת העשור הראשון של המאה הנוכחית היגרו אליו צעירים בתהליך הצערת האוכלוסייה בשכונה.

מראות הרחוב
כפי שקלטה
עדשת המצלמה.

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

מקום טוב לשבת, הפאלפל היה טעים במיוחד

*

*

*

*

סוף,

שיטוט זה
היה הצעד הראשון
בהכרת הדר,
אמשיך
עוד אמשיך

ללמוד ולהכיר
אזור זה.

*****

תודה לך יותם
שיצאת איתי.
יחד נמשיך ונרבה
בשיטטים בעיר. 

ראו המשך  חיפה, מראות שיטוט בהדר ובעיקר ברחוב מסדה (חלק ב' שחור/לבן)

הנוף של העיר הוא אחד ממושאי הצילום האהובים עלי.

בעיר אני אוהב לצלם את כל מה שנראה תוך שיטוט בה: את האנשים ההולכים ברחוב או אלה היושבים בבתי קפה, את אדריכלות הבתים ופיסות הטבע.

ביום שלישי 24 במרס 2026 בשעות האור האחרונות ניצלתי את הפגרה מהחיים שהמלחמה כפתה עלינו.

החלטתי שוב לשוטט ברגל ולצלם בקרבת ביתי שבחיפה.

הבחירה בסביבה הקרובה לבית נבעה מחוסר רצון להרחיק בנסיעה.

העדפה למקום זה הייתה, בגלל שבזמן מלחמה המוטרפת והזויה זו לא ידוע מתי תהייה אזעקה, אין שום מקום בטוח ורצוי מאוד להיות בקרבת מרחב מוגן  במקרה של ירי טילים.

השיטוט נועד בעצם גם לצאת מהבית, להתאוורר, לנשום אוויר של חוץ, להפעיל את הגוף, ללכת מעט ועל הדרך גם לצלם.

אלה מקצת מראות הדרך שעברתי במסלול המוצג במפה.

ירידה בשדרות מאפו לעבר רחוב רנ"ק למול  מרכז הרפואי כרמל, נלאה במעלה רחוב סמולנסקין עד רחוב גת,  הלאה לצומת חורב הגדולה והמשך במעלה רחוב חורב עד הכניסה לשדרת מאפו.

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

סוף,

נהניתי
משיטוט/צילום
בסיבוב זה
בו אני
עובר בנסיעה ברכב
בכל יציאה מביתי.

*****

אני שמח
שפגרת מלחמה
מחייבת אותי
להיות יצירתי
ובעיקר
להסתובב,
להכיר ולצלם
את המקומות
שבקרבת ביתי.      

ימים אלה של שלהי חורף 2026 הם זמן המלחמה המוטרפת והזויה נגד איראן ונגד החיזבאללה שאין איש יודע מתי ואיך תסתיים.

בזמן זה אין שום מקום בטוח זולת המרחב המוגן שרצוי להיות בקרבתו.

במרבית ימי המלחמה אני ממעיט לצאת מהבית.

כדי לשמור על שפיות ולהפעיל מעט את הגוף  ביום שני 23 במרס 2026, בשעות האור האחרונות יצאתי לשוטט בשדרות מאפו קרוב למקום מגוריי החדש בשכונת אחוזה שבחיפה.

אלה מקצת המראות של הסביבה הריקה מאדם.

זה הבית הנמצא מעל הוואדי

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

סוף,

השיטוט ברגל
בסביבה העירונית
הקרובה למקום מגוריי
והצילום בו
מוצא חן בעיניי.

בימי מלחמה
כדי לשמור
על שפיות
אמשיך
לשוטט ולצלם
ומן הסתם
ואחרי שהמלחמה
תסתיים
ארחיב
את אזור השיטוט ברגל
וברכיבה על אופניים
בכל רחבי העיר.
יש הרבה
מה לראות ומה לצלם.

בעיצומה של מלחמת איראן השנייה ומלחמת חיזבאללה המי יודע כמה (לא ספרתי), כתב חברי ניר עמית לאנשי קבוצת "המטיילים הצעירים ברוחם" את ההודעה הבאה "יש אישור מהאיראנים לצאת לטייל".

רבים מאנשי הקבוצה נענו לקריאה.

ניר שלח הצעת מסלול שקיבל מחבר שרכב על אופניים באזור מספר ימים קודם לכן ואמר שזה מסלול נחמד אבל קצת קשה.

טיול הקבוצה התקיים ביום רביעי 18 במרס 2026.

הקבוצה כללה 17 חברים שהגיעו ממקומות שונים והם דני רחמים ויוסי וגנר (נחל עוז), דורון סלומון (כפר עזה), רחלי וגדעון פרמן (תל אביב), חיים זוטא (זיכרון יעקב), אבס מעוז (גניגר), ניר עמית (שער העמקים), עידית חגי, מאיר ובתיה רזניק (עין השופט), דורית ובני פייקוב (בלפוריה), אילנה ורני בלה (כפר תבור), צץ יעקב (עין שריד) ואני (חיפה).

הטיול התקיים, כרגיל, עם כלי רכב רבי מינוע (4X4) במורדות המזרחיים של השומרון ובעיקר רכס אום זוקה המשתפל לבקעת הירדן

בשעת בוקר הגיעו החברים מקצוות הארץ והתכנסו במושב רוויה.

יצאנו לדרך בכביש הבקעה דרומה ובסמוך לברוש הבקעה נכנסנו לשטח.

את הטיול הוביל בבטחה ובמקצוענות הנווט והסייר המהולל (איש סיירת הצנחנים) ניר עמית שמכיר את השטח ככף ידו.

הנסיעה במשך מספר שעות הייתה חלקה על כביש משובש, חלקה הקטן על כביש רגיל וחלקה גם הקטן על דרכים חקלאיות.

הנסיעה בחלק השני של הטיול בשטח, כפי שיוצג בהמשך, נדרשה מיומנות בנהיגת שטח מאחר והיא הייתה אתגר גדול לנהגים, נהיגה בדרכי ההר מרביתן תלולות, הן בעלייה והן בירידה ובהן הייתה דרדרת רבה.

הנהיגה בחלק זה עברה בשלום ללא נזק לגחוני כלי הרכב.

כמסורת הקבוצה, ארוחת הבוקר המאוחרת הייתה באחת תצפיות הנוף.

במהלך הנסיעה עצרנו פעמים רבות לחפש את פריחת אירוס הגלבוע, צבעוני ההר ותורמוסים. לדאבוננו הגענו באיחור. פריחה זו הסתיימה מספר ימים לפני הטיול.

בכמה מהעצירות אבס הרביץ תורה והפליא בהסבריו ולי היה מעט להוסיף.

את הטיול בשטח סיימנו כשעלינו חזרה לכביש הבקעה (כביש 90) בשעת אחר הצהרים המאוחרת.

זהו לסיכום ניתן לומר שכמעט כל מטרות הטיול התממשו:

* לא לשבור את שגרת הטיולים הדו שבועית, למרות המלחמה.

* להתאוורר מהריצה למרחב המוגן מספר פעמים במשך היממה.

* את הפריחה הייחודית לאזור הטיול לא ראינו אבל ראינו את זו שמאפיינת את ספר המדבר בסוף החורף, רגע לפני הקיץ

* להכיר חבל ארץ מדהים ביופיו שהוא פחות מטויל

* ליהנות בחיק הטבע עם חברותא.

הטיול הסתיים, גם הפעם, כמיטה המסורת בארוחה משותפת במסעדה והפעם במרכז הקטן הנמצא בכניסה לבית השיטה.

בדקות האחרונות של האור יצאו החברים בדרכם חזרה לבית.

להלן מובא
מעט מידע גיאוגרפי
אודות אזור הטיול,
מפת מסלול הטיול,
צילומי האנשים, צמחים
ומראות הנוף

אזור הטיול
רכס אום זוקה
שהוא הוא חלק
ממורדות הרי
צפון מזרח השומרון
במרחב המשתרע 
בין כביש הבקעה (כביש 90) במזרח
ובין דרך אלון (כביש 578) במערב

*

גיאוגרפיה וגיאולוגיה
"מדבר שומרון"
הגולש
לעבר הקטע הצר
של בקעת הירדן
ומשתרע 
על המורדות המזרחיים
של קמר הרי שומרון (קנומן טורון)
ושל כפיפת קער סרטבה (קרטון)

*

*

מדבר שומרון

"מדבר בצל הגשם"

מדבר שומרון הוא אזור גאוגרפי ייחודי, השוכן במזרח השומרון.

 

מדבר שומרון מקביל בתכונותיו למדבר יהודה (מדבר בצל הגשם)  אך בעוד גבולותיו של האחרון ברורים למדי, הרי שגבולות מדבר שומרון קשים להגדרה

 

גבולו המזרחי הוא בהעתק שבבקעת הירדן, בקו היישובים פצאל, משואה, ארגמן ומחולה.

 

גבולו המערבי הוא בקו יישובי השוליים המזרחיים של במת ההר, בנקודה בה הופך הנוף לצחיח ומדברי. זהו גבול "גמיש", שכן בשנים גשומות הגבול זז מזרחה;

 

את הצפוניים מזהים בהרי הגלבוע, אך הגבול שם אינו ברור, שכן ניתן לכלול במדבר שומרון גם חלק מהשיפולים הדרום-מזרחיים של הגלבוע, המתאימים לאופי השומרון.

 

גבולו הדרומי של מדבר שומרון הוא הקשה ביותר להגדרה: יש הרואים בנחל פרת את הגבול הדרומי בין מדבר יהודה למדבר שומרון, אך מקובל גם לזהות את ואדי עוג'ה כגבול בין מדבריות אלו.

 

מדבר שומרון הוא מדבר צל גשם. כלומר, מיקומו הגאוגרפי אינו הסיבה לצחיחותו, אלא מיעוט המשקעים בו הוא תוצאה של נסיבות גאוגרפיות.\

 

העננים העולים מהים התיכון במערב נחסמים על ידי הרכסים הגבוהים באזור במת ההר המרכזית החוצה את שומרון.

 

בשל כך, רק מעט משקעים מגיעים מזרחה, למדבר שומרון.

מסלול הטיול

המסלול נגד כיוון השעון ובו שני קטעי נסיעה "בשטח"

חלקן הראשון של המסלול
משיק לשמורת הטבע אום זוקא
ובהמשכו חוצה אותה 

סמוך ליישוב
מעלה ברוש
עליה מכביש הבקעה (כביש 90)
במעלה ישי

תחילת הטיול מול מעלה ברוש

העלייה
עד
מחנה פלס
בראש
רכס אום זוקה

*

*

*

*

דורון צופה פני העתיד

ניר האם מצאת את האירוס ?

אבס מה ראית?

רחלי במצב רגיל

מבט אל ג'סל טמון ממצפה ג'ינו

יוסי ג'ינו היה מהלוחמים הבולטים בסיירת מטכ"ל, שביצע פעולות רבות במדינות ערב כמסתערב הפועל כלוחם בודד. שירת גם במוסד ובשב"כ והיה קצין ביטחון בשגרירויות ישראל.

 

יוסף (יוסי) ג'ינו, דור שלישי בארץ לשושלת לוחמים, נולד ב-30 בדצמבר 1947 במושבה מגדל לפנחס ובת-שבע. סבו, יוסף, שעל שמו נקרא, שירת כחייל בגדוד ה-38 של קלעי המלך הבריטי, שלחמו לצד החיילים האנגלים במלחמת העולם הראשונה. אביו היה גם הוא איש צבא, לוחם ומסתערב במחלקה הערבית של הפלמ"ח.

 

בנעוריו הוא הצטרף לתנועת 'הנוער העובד והלומד'. התלווה לאביו בדייג בכנרת ורעה את עדר הכבשים של הוריו. בשעות הפנאי יצא לטיולים בטבע ושיחק כדורגל, עם יתר ילדי המושבה. למד בבית ספר תיכון בטבריה.

 

בשנת 1965 התגייס לסיירת מטכ"ל. בשנת 1969 השתחרר מצה"ל, ונשלח על ידי "המוסד" לאימון יחידות קומנדו כורדיות "פשמרגה". לאחר כשנה שב לשירות בסיירת מטכ"ל.

 

על פעילותו בארצות ערב אמר: "אני מכיר רחובות, פינות, כבישים ואנשים בכל מיני בירות ערביות אולי יותר טוב משאני מכיר בכלל את החנויות ברחוב דיזנגוף בתל אביב

 

עם הקמת יחידת שלדג גויס על ידי מוקי בצר להכשיר את לוחמי היחידה החדשה ושימש בה נהג מבצעי.

 

בשנים 1972–1975 שירת כעוזרו של קב"ט בשגרירות ישראל בלונדון. בשנת 1973 נשלח כדיפלומט לאוסלו בתקופת פרשת לילהאמר. נמנה עם המשלחת הראשונה לשיחות השלום במצרים בשנת 1977.

 

ב-1976 התגייס לשב"כ שם שירת כחוקר ביחידת חקירות שומרון ושירת בשב"כ עד 1981. במקביל המשיך לשרת במילואים בסיירת מטכ"ל.

 

ב-1981 גויס לשירות קבע ליחידה לצורך מבצע מורכב. באותה שנה קיבל דרגת סרן מרפאל איתן מבלי שעבר קורס קצינים.

 

ב-1987 גויס על ידי מפקד סיירת מטכ"ל משה יעלון חזרה לשירות קבע ביחידה.

 

לאחר שחרורו מצה"ל ב-1992 הקים מסעדה בשטחי הגן הלאומי בכפר נחום, לחוֹף הכנרת, שנאלץ להרוס ב-2014, לאחר מאבק משפטי ארוך.

 

מראשית שנות 2,000 עסק במסגרת עבודתו בחברת החשמל בשימור ושחזור של חוות חפציבה, יחד עם אנשי צד"ל, במשך 14 שנה. במקביל, השתתף באירועי מורשת קרב עבור יחידות המודיעין.

 

יוסף ג'ונו נפטר בגיל 69 ב-21 בדצמבר 2016 (כ"א בכסלו ה'תשע"ז) ממחלת הסרטן. הותיר אחריו אישה, אסתר ג'ינו, ושלוש בנות.

 

לאחר מותו השאיר אחריו חובות גדולים. בעזרת גיוס המונים הצליחה משפחתו לאסוף את הסכום שיאפשר לה להמשיך לגור בביתה.

 

עוד על יוסף ג'ינו

*

*

*

בירידה אל התצפית

*

*

רגע של נחת לצילום מזכרת

חלק שני
מרועי הלאה מזרחה
וגלישה במורד הרכס
לעבר בקעת הירדן 

*

שטחי מושב רועי

רוֹעִי הוא מושב ונחשב היישוב הישראלי הקטן ביותר בבקעת הירדן ואחד הקטנים בכל יהודה ושומרון.

 

המושב רוי משתייך לתנועת האיחוד החקלאי ונמצא בתחומי מועצה אזורית ערבות הירדן.

 

המקום נקרא רע"י, ראשי תיבות (רמת עוזי יאירי), לזכר עוזי יאירי, מפקד חטיבת הצנחנים, שנהרג בשנת 1975 במהלך מבצע לחילוץ בני הערובה במלון סבוי.

 

על פי פרסום של ועדת השמות הממשלתית^[ השם הוא סמלי, ונלקח מהפסוק ”דּוֹרִי נִסַּע וְנִגְלָה מִנִּי כְּאֹהֶל רֹעִי”.

 

גרסה נוספת ויותר מקובלת היא שמקור השם הוא מהפסוק ”מִזְמוֹר לְדָוִד: ה' רֹעִי – לֹא אֶחְסָר” – מילות הפתיחה של מזמור כ"ג בספר תהילים.

 

רועי הוקם כהיאחזות נח"ל בשלהי 1975 ונקראה בקעות ב'.

 

בתחילה אוישה ההיאחזות כמפקדת בט"ש של הנח"ל משום שהעדר תשתיות לא אפשר התנהלות רגילה של היאחזות.

 

בינואר 1977 עברה ההיאחזות לתפקד כהיאחזות רגילה.

 

ב-4 ביולי 1978 אוזרח המקום.

 

הקרקע ליישוב הופקעה מפלסטינים נפקדים תושבי טובאס, יחד עם קרקעות שהופקעו לצורך הקמת בקעות.

 

ביישוב רועי מתגוררות כ-55  משפחות שמורכבות מגרעין מייסד חברי אגודה חקלאים לצד תושבים קהילתיים.

 

כמחצית מתושבי המושב עוסקים בחקלאות ובגידולים שונים כגון פרחי קטיף ודגי נוי טרופיים, כרמי ענבי מאכל, פרדס לימונים וכבשים לבשר. שאר התושבים שאינם חקלאים עוסקים במקצועות חופשיים אחרים באזור בקעת הירדן ואף מעבר לו.

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

סלעית ערבות, תודה לצפר איציק איתן על הזיהוי

*

*

*

*

*

*

סוף המסלול לפני העלייה חזרה לכביש הבקעה

סוף
היה זה
טיול נהדר
שכל הציפיות ממנו
הוגשמו

תודה

ליוסי וגנר ודורון סלומון
המארגנים

לניר עמית
הנווט והמוביל

לאבס
המדריך והנהג
שברכבו נסעתי

לכל החברים
על האווירה
הנעימה והנינוחה

וגם
לאייטלות של הפרסים
שהתחשבו בנו
ואפשרו
כמה שעות
של שקט

תיעוד טיול קודם ובו מידע נוסף וצילומי פרחים
מורדות מזרח שומרון ורכס אום זוקה (חורף תשפ"ב)

 

כְּשֶׁהַתּוֹתָחִים רוֹעֲמִים הַמּוּזוֹת שׁוֹתְקוֹת.

ביום חמישי, 5 במרס 2026, יום המלחמה השישי באיראן ויום המלחמה הרביעי בלבנון חשבתי שמן הראוי לשנות משוואה זו ולו לזמן קצר.

ביום זה ביקשתי שתחזור ותשרה עלי מוזת הצילום.

כך היה!

בשעת בין ערביים של יום זה יצאתי עם אוסי ואיציק איתן לשוטט (בנסיעה ברכב) במטעי כרם מהר"ל.

אזור הסיבוב

המטרה הייתה לצאת מהבית, להיות בשטח, לנשום אוויר צח, לשמוע שקט ולצלם.

בסיבוב זה בקשנו לראות בעיקר את פריחת המישמש והשזיף.

המשמש והשזיף משתייכים למשפחת הוורדיים (עצי פרי נשירים, שיחים ועשבים רב שנתיים) ופריחתם טרם הנץ הפרי מרהיבה.

במטע המישמש פגשנו את שלז (חברם של אוסי ואיציק) שהוא בנו מגדלים כ-870 דונם עצי פרי אלה.

שלז חקלאי אדוק בנשמתו ובהווייתו  הסביר לנו בפירוט על שיטת הדלייה שהוא ובנו מגדלים את עצי פרי.

שיטת הדלייה היא לתמיכה בצמחים מטפסים, משתרעים או בעלי פרי כבד, באמצעות מבנים כמו חוטים, רשתות, בזנטים או סוכות.

 

השיטה נועדה לשפר את אוורור הצמח, למנוע מחלות ומזיקים מהקרקע, לייעל את הטיפול והקטיף, ולמקסם יבול בשטח מצומצם.

 

שיטות נפוצות כוללות הדליית רשת, הדלייה ספרדית (חוטים), הדליית Y (לעגבניות וגפן), והדלייה הולנדית.

 

אחר כך המשכנו לראות את מטעי עצי השזיף שגם אותם הם מגדלים בשיטת ההדליה.

את הסיבוב סיימנו לקראת חשיכה ב"יער עופר" הסמוך מצלמים את רגעי השקיעה האחרונים.

להלן צילומי הסיבוב במטעים וביניהם ובעיקר מראות הפריחה שהייתה בעיצומה ושיא תפארתה.

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

תודה אוסי על הצילום

*

*

*

*

*

*

*

***

סוף,

בסיבוב זה

זכיתי

לאתנחתא ראויה

וחזרת המוזה

בימים מטורפים אלה.

תודה לכם

מקרב לב

אוסי ואיציק

על האירוח,

על הסיבוב

ובעיקר

על מי שאתם!!

להרחבה אודות המקום והאזור

מפת מסלול הסיבוב שהוקלטה ונערכה על ידי איציק איתן

ראו גם

 

כרם מהר"ל וסביבתו, מקום בראי העבר

 

הכרמל הנמוך למול מישור חוף הכרמל (חורף תשפ"ד)