הדפסה

נחל ציפורי הוא אחד המקומות והאזורים הרבים שאני אוהב לחזור ולטייל מעת לעת.

ביום רביעי 22 באוקטובר 2025, עברתי באחד המקטעים היפים של נחל ציפורי.

לקטע זה זכיתי להגיע בטיול שהוביל חברי ניר עמית (שער העמקים).

*

היה זה טיול של קבוצה הנקראת "מטיילי משמר העמק"

*

מדובר על קבוצה שהיא המשך לזו שנוצרה בשער הנגב שעוטף עזה ואותה הקימו יוסי וגנר (נחל עוז) ודורון סלומון (כפר עזה).

יוסי מרוכז בהכנת הקפה

זו הייתה חבורת ג'יפאים, מרביתם אנשי נחל עוז בהווה ובעבר ואליה צורפו עוד חברים.

 

הקבוצה עבדה פעלה כל שבוע עד מלחמת שבעי באוקטובר 2023.

 

ה"מטיילי משמר העמק"  הוקמה זמן קצר לאחר שמרבית אנשי קיבוץ נחל עוז פונו והתארחו בקיבוץ משמר העמק.

 

הקבוצה הוקמה ביוזמה משותפת של יוסי וגנר (נחל עוז) ואבס (גניגר) שהקשר ביניהם נוצר בעקבות החברות העמוקה של שני ביניהם ששירתו באותה יחידה בצה"ל.

 

ליוזמה זו חבר גם דורון סלומון (כפר עזה), אחד מעמודי התווך של חבורת הג'יפאים שהוקמה בשער הנגב.

התייעצות של דורון וניר

בתחילת הדרך אבס (גניגר) הוביל את הקבוצה בעמק יזרעאל. אולם, בהמשך בהמשך הזמן, בגלל צורכי עבודתו השוטפת, הוא לא יכל להתמסר להובלה שבועית של הקבוצה.

 

אבס העביר את השרביט  לידיו הנאמנות של חברו ניר עמית (שער העמקים) שהוביל את הקבוצה בצפון הארץ במשך למעלה משנה, בתחילה פעם בשבוע ואחר כך פעם בשבועיים.

 

ניר צירף לקבוצה את חבריו חיים זוטא (זכרון יעקוב), מאיר ובתיה רזניק ועידית חגי (עין השופט).

 

הקבוצה המשיכה וממשיכה לפעול גם לאחר שחלק מאנשי נחל עוז עזבו את קיבוץ משמר העמק ושבו לביתם.

 

לקבוצה מצטרפים מעת לעת אנשים נוספים מכל קצות הארץ.

*

לקבוצה זו נחשפתי לראשונה באפריל 2025 עת הובלתי אותה בטיול בצפון הרי ירושלים (לא פורסם).

 

בהמשך הצטרפתי לשני טיולים של הקבוצה בהם גם אני דברתי ותיעדתי האחד, היופי של הרי ירושלים בתחילת קיץ (מאי 2025) והשני עם אנשי נחל עוז וכפר עזה במקומותיהם וסביבותיהם "חוטף עזה" (אוגוסט 2025)

הקטע המרכזי ומרהיב של הטיול היה כאמור בנחל ציפורי.

האזור הגיאוגרפי
בו נמצא קטע זה
של נחל ציפורי הוא
גבעות אלונים – שפרעם,
שהם הקצה הדרום מערבי
של הגליל התחתון,

*

*

אזור גבעות אלונים–שפרעם מתנשא לגובה ממוצע של 200 – 300 מ' מעל פני הים.

 

מבחינה גאולוגית אזור זה הוא המשך של רמת מנשה.

 

גבעות אלה בנויות מסלע גיר קרטון לבן ורך מגיל האיאוקן (גיר גאולוגי "צעיר",  60 מיליון שנים) ונטויות בשיפוע נוח משוליהן המזרחיות ( 280 – 300 מ') אל המערב (180 – 200 מ').

 

מסלע הגבעות הוא רך ואינו עומד בתהליכי סחיפה. לכן, מערכות הנחלים יצרו בו נוף מתון למדי של גבעות מעוגלות, מדרונות בעלי שיפועים מתונים ועמקי נחלים רחבים.

 

בצד המערבי הגבעות תחומות במתלול שנוצר משקיעתו של מישור חוף מפרץ חיפה. במתלול זה חפרו הנחלים עמקים צרים ותלולים.

 

את גבעות הקרטון הלבנות של אזור אלונים – שפרעם מכסה קרום נוקשה המכונה נארי. קרום זה אוטם את הקרקע ומונע חלחול. לכן, אזור זה של הגליל התחתון נחשב אזור ירוד מבחינה חקלאית. מאידך, התפתח בגבעות אלה יער צפוף של עצי אלון תבור.

*

נחל ציפורי

*

נחל ציפורי  הוא יובל של נחל קישון.

 

נחל ציפורי (שנקרא גם ואדי אלמלכי) הוא הציר המרכזי המנקז את אזור הגליל התחתון המערבי ואגן הניקוז שלו משתרע על שטח נרחב של כ 290 קמ"ר.

 

הנחל מנקז את חלק מהרי נצרת, את גבעות אלונים – שפרעם ואת חלק נרחב מבקעת בית נטופה והר תורען באמצעות נחל יפתחאל שהוא יובלו העיקרי.

 

ראשיתו של נחל ציפורי נמצא במעינות א-רינה בהרי נצרת משם הוא זורם מערבה לאורך כ 32 ק"מ עד למפגשו עם נחל קישון בעמק זבולון  5 ק"מ לפני שפך הקישון לים.

 

לנחל ציפורי מאפייני נוף יחודי המבדילים אותו מנחלי הגליל המערבי האחרים. כאמור, בראשיתו מתחתר הנחל בהרי נצרת הבנויים מסלע קרטוני רך מתקופת הסנון והאיאוקן וזורם בעמק אלוביאלי רחב למדי, שרוחבו הממוצע כ 150 מטר ובמקומות אחדי מגיע לכ 400 מטר.

 

בהמשך, מכעביה במזרח ועד יציאת הנחל למישור האלוביאלי של מישור מפרץ חיפה (עמק זבולון) במערב, אזור הנחל נמצא בין גבעות אלונים– שפרעם הקמורות הבנויות מסלע קרטוני אאוקני מכוסה קרום נארי ואופיו הנופי דומה לנחלי רמת מנשה שמדרום לו.

רחב ערוץ נחל ציפורי והגבעות אותן חוצה, אזורי יישוב, שטחים חקלאיים ויערות נטועים

*

במרבית אורכו הוא נחל איתן.

 

חלקו העליון של הנחל אכזב והוא ניזון גם ממספר מעיינות השופעים בעיקר בחורף וביניהם עין רבי, עין אבינועם, עין מהיל, עין גת חפר, עין אמת אבל, עין לפידות ועין תורעאן. 

 

בנחל ציפוריזרימה רציפה מתקיימת הודות למספר מעיינות הנמצאים לאורכו והם  מעינות ציפורי, עינות יפתחאל ועין יבקע.

 

ערוץ הנחל נמצא בעומק 150 מ' מתחת למפלס הגבעות.

 

יובליו מבתרים את הסלעים הרכים לסבך של גבעות מעוגלות.

 

בשנים גשומות זרימת המים בקיץ רציפה בדרך כלל ובשנים שחונות הזרימה מקוטעת, בהתאם לשפיעת המעיינות המזינים את הנחל וניצול המים להשקיית חלקות חקלאיות, בעיקר בקטע הנחל שמצפון מזרח לשמשית ובקטע שבין כעביה לראס עלי הכולל את עין יבקע.

הבריכה של עין יבקע (נקרא גם מעיין הסוסים)

בשנים האחרונות רשות המים, רשות הטבע והגנים,  המשרד להגנת הסביבה ורשות ניקוז נחלים קישון פועלים יחד עם משרד החקלאות להשגת מכסות מים ממקור חיצוני להשקיית החלקות החקלאיות לאורך הנחל, זאת במטרה לשחרר את כל מי המעיינות לזרימה חופשית בנחל לטובת שיקום המערכת האקולוגית, על החי והצומח שבה .

*

*

*

בימות החורף מתווספת לזרימת הבסיס זרימה שיטפונית בסדר גודל של כ-6 מלמ"ק. עוצמת השיטפונות בנחל נמוכה בדרך כלל למעט אירועים קיצוניים בה הספיקה עשויה להגיע לכמה עשרות מ"ק/ שניה במורד הנחל.

 

בעבר, נחל ציפורי סבל מזיהום חמור של מימיו, שאיבת מים ופגיעה בגדותיו ובמערכות החיים לאורכו. הנחל הטבעי והיפה, הפך לחצר האחורית של הישובים לאורכו ,קלט אל תוכו שפכים, פסולת והושפע מתשטיפים חקלאיים וריסוסים ומתנועת רכבי שטח. במקטעים מסוימים, נעלמה לחלוטין צמחיית הגדות האופיינית לנחל.

 

כיום, נמצא נחל ציפורי בתהליך רחב היקף של שיקום אקולוגי וסביבתי בשיתוף קהילות הנחל.

 

מי הנחל כיום הם נקיים, קיימת תכנית לשחרור מעיינות והפסקת השאיבה לאורכו וגדותיו מטופלים לשיקום פיזי והשבה של מינים.

 

מעשה השיקום במקביל לעבודת חינוך והסברה, מאפשרים את ההכרה בחשיבותו של משאב זה לאדם ואת השבת החיים לנחל  לאורך זמן .

 

המבקרים בנחל יכולים לפגוש נחל בעל מגוון של בתי גידול ומורכבות מבנית גבוהה, הנדירה בין נחלי הארץ בשל הסדרה אינטנסיבית של נחלים.

 

המקור: רשות ניקוז ונחלים קישון

קטע הטיילת

מבט על כעביה אחד מיישובי הבידואים

הבדואים בגליל

מוצא מרבית שבטי הבדואים בגליל הוא מהחורן (סוריה) והגולן. מיעוטם הגיע לגליל ממצרים, צפון­ אפריקה ומזרח הירדן.

 

חדירתם החלה בראשית המאה ה­שש עשרה ונמשכה עד שנות ה-30  של המאה העשרים.

 

רוב הבדואים אשר חדרו לגליל היו שברי שבטים, ולעתים אפילו עד כדי משפחות בודדות שנמנו עם שבטים גדולים, אשר עזבו את סביבתם הטבעית מסיבות שונות: נקמת דם, שוד, מריבות בלחי פוסקות, בצורות תכופות שאילצו אותם לחפש שטחי מרעה חדשים.

 

חדירת שבטי בדואים לגליל התאפשרה עקב אי ­יישובם של שטחים רבים, או כאלה שהיו מיושבים בדלילות.

 

השבטים הגדולים שהגיעו לצפון הארץ העדיפו בדרך כלל להתיישב בסמוך לשטחי ביצות, בעמקים שלא נוצלו על ­ידי הכפריים, לדוגמה: עמקי יזרעאל, החולה, בית שאן וזבולון. לעומת זאת שבטים קטנים העדיפו מקומות דלילי אוכלוסין, אך קרוב יותר לכפרים הערביים, כגון: אלונים­ שפרעם והר מירון.

 

בהתחלת ההתיישבות הם היו מעטים מאוד, ולא ניתן היה לדעת מספרם בתקופה העות'מאנית.

 

עם תחילת השלטון הבריטי החלו תהליך קיבוע של הבדואים במקומם וצמצום טווח הנדידה לצורכי מרעה. במקביל, חלק מהם השתלב בשוק העבודה השכירה.

 

גורמים רבים השפיעו על הבדואים להתקבע ואפילו להתחיל להתיישב והם:

(1) צמצום שטח המחיה בעקבות הגידול באוכלוסייה הערבית (כפרית) ובאוכלוסייה היהודית

(2) המגע ההדוק עם הפלאחים גרם לחיקויים בתחומים שונים וגם בתחום בניית בתי הקבע.

(3) עליה ברמת החיים בעקבות המעבר לתעסוקה בשכר.

(4) רכישת הקרקעות על­ ידי הקק"ל עבור יישובים יהודיים.

 

ראשית מעברם של הבדואים ליישובי קבע התבטא בבניית פחונים, צריפים ואפילו בתי אבן, שהושפעו הן משיפור כללי במצבם הכלכלי, וההכנסה מעבודה שכירה בתעשייה ובעיקר במחנות הצבא הבריטי, שיזם עבודות בינוי רבות.

 

במלחמת העצמאות ברחו רוב הבדואים הגליל לארצות ערב.

 

המיעוט שנותר בארץ אחריה התרכז באזורים הבאים:

גבעות אלונים -­שפרעם,

שולי בקעת בית נטופה;

בקעת סח'נין ובעיקר סביב שטח אש תשע;

סביב הר התבור

האזור בין ביר אלמכסור ליודפת.

*

*

מראשית ימי המדינה תהליך ההתיישבות הספונטני, אשר החל בתקופת המנדט, נמשך ביתר שאת.

 

בשנות ה­50' נרתעו הבדואים מלבנות מבני בטון אבל מספר הפחונים והצריפים גדל במהירות רבה, בין היתר עקב חיסול מעברות העולים.

 

בניית הקבע החלה בשנות ה­60' וההתיישבות הספונטנית הלכה והואצה עקב העלייה ברמת ­החיים.

 

חלק גדול מהמבנים ניבנה על אדמות מדינה, ללא תכנון וללא רישוי. השטח אליו פלשו הבדואים הלך וגדל. כדי למנוע התרחבות השתלטות על אדמות המדינה הוחלט לבנות לבדואים יישובי קבע.

 

בשלב ראשון הוקמו ארבעה יישובים: בוסמת – ­טבעון בגבעות אלונים–שפרעם וביר אלמכסור בשוליהן, איבטין מול מישור מפרץ חיפה וואדי חמאם בשולי בקעת גינוסר.

 

בשנות ה- ­70' הוקמו עוד חמישה יישובים: זרזיר, כעביה­ טבאש בגבעות אלונים שפרעם, ואדי סלאמה בנחל צלמון וטובא במפתן כורזים.

 

בשנת 1970 הוקמה ועדת הבדואים העליונה במשרד ראש הממשלה והחליטה על הקמת עוד שמונה יישובי קבע לבדואים. בהמשך השנים הוקמו יישובים נוספים.

 

כיום מספר יישובי הבידואים  בצפון הארץ הוא 25 והם: אבטין, ח'אוולד, אום אל-גנם, בועיינה-נוג'ידאת, ביר אל-מכסור, שכונה בשפרעם, בסמת טבעון, בענה, דהרה, דמיידה, ואדי אל-חמאם, זרזיר, חוסנייה, סוואעד חמירה, טובא-זנגרייה, כעביה, כמאנה, מנשייה זבדה, מקמאן, סלאמה, ערב אל עראמשה, ערב אל נעים, שיבלי, ראס אל עין, רומת אל-הייב, אום מתנאן.

למול הכפר הבדואי חוואלד

*

סוף,

שמחתי
על ההזדמנות
שניתנה לי
בטיול של
קבוצת
"מטיילי משמר העמק"
לעבור שוב
בנחל ציפורי
וללמוד אודות
פיתוח תשתית
מסלולי הטיולים
והנגשת האזור
לקהל הרחב.

המבקש להרחיב דעת על נחל ציפורי וסביבתו מוזמן לעיין בתיעודים של טיולים קודמים

 

גבעות אלונים טבעון (חורף 2025)(ינואר 2025)

 

סוללים – עיינות ציפורי בערב קיץ(יולי 2022)

 

שלושת יישובי המיעוטים במועצה האזורית זבולון: איבטין ח'וואלד וראס עלי (מרס 2020)

 

סביב שולי גבעות אלונים, בנחל ציפורי ולאורך הקישון (אוקטובר 2019)

 

מאפק ליגור, הלאה דרך גדות הקישון לכפר חסידים וחזרה דרך גוש זבולון וקריית אתא (יולי 2017)

 

מגוש זבולון, דרך פיתול נחל ציפורי אל הרדוף וחזרה דרך גבעות חורש קריית אתא (אוגוסט 2016)

 

בין גבעות אלונים-שפרעם ולאורך נחל ציפורי (מאי 2016)