באביב 2019 התחלתי במסע אישי להכרת מקומות היישוב של הנוצרים אזרחי מדינת ישראל שמרביתם ערבים.

 

בקיץ 2022 התחלתי בישורת האחרונה של המסע בהכרת הפן הנוצרי של העיר נצרת.

 

בימים אלה (קיץ 2024) אני ממשיך בכתיבת סיכום מסע בספר המציג את מה שלמדתי וראיתי במהלכו וראו הנוצרים הערבים במדינת ישראל – הקדמת הספר וריכוז הביקורים במקומותיהם.

 

עדין נותרו מספר מקומות שטרם הגעתי אליהם ומספר אנשים שטרם נפגשתי איתם.

 

ביום רביעי 7 באוגוסט 2024 בשעת אחרי הצהרים הגעתי לנצרת לביקור במנזר אחיות רוזארי. 

בביקור השתתפו יחד איתי חבריי ע'אדה ופואד בשאראת (יפיע), שולי לינדר -ירקוני (עין הוד) ואיציק איתן (כרם מהר"ל).

 

הביקור תואם מראש על ידי ופואד בשאראת.

 

בתחילה התכנסנו בחדר האירוח ושם שוחחנו עם האם הנזירה ראשת המנזר האחות אורטאנס נח'לה (Sister Ortance Nakhleh).

לאחר הצגת המיזם, היא סיפרה לנו על עצמה

האחות אורטאנס נח'לה משתייכת מסדר הנזירות הקתולי אחיות הרוזרי.

 

היא נולדה בדצמבר 1945 למשפחה יוונית קתולית בראמה ולמדה בבית ספר יסודי ממשלתי בכפר.

 

בגיל 14 עברה למנזר רוזרי בירושלים ולמדה שם שנה וחצי.

 

בשנת 1965 עברה למנזר בבית לחם ובו שהתה שנתיים וחצי על מנת לעבור תהליך להיות נזירה.

 

אחר כך עברה לעמן בירדן ללימודי בגרות במשך ארבע שנים.

 

בשנים 1967 – 1975 היא נמצאה במנזר רוזרי באירביד ושימשה מורה בבית הספר ובאותה תקופה on line לתואר ראשון בערבית וספרות ערבית בסניף הלבנוני של האוניברסיטה שבאלכסנדריה.

 

בשנת 1975 הגיעה למנזר ובית הספר בבית חנניא שבצפון ירושלים.

 

שבע שנים עסקה בהוראה ולאחר מכן הפכה להיות מנהלת. היא שהתה במנזר ובית ספר בית חנינא עד שנת 2017.

 

בשנת 2017 חזרה לנצרת ומאז נמצאת במנזר רוזארי ומשמשת אם המנזר ומנהלת בית ההארחה.

האחות אורטאנס נח'לה  הרחיבה על מסדר אחיות רוזרי, הקמתו פעילותו וכן על בית הארחה הפועל במנזר.

 

לאחר השיחה יצאנו לשוטט בתוך המנזר, עלינו לראות את הכנסייה, עברנו בין חדרי האירוח ובאחת המרפסות צפינו על העיר נצרת.

 

לאחר שעתיים וחצי של ביקור נפרדנו מהאם הנזירה ויצאנו לדרכנו חזרה לביתנו.

שמו הרשמי של מסדר הנזירות הקתולי אחיות הרוזרי הוא  מסדר האחיות של מחרוזת התפילה המקודשת ביותר מירושלים של הלטינים.

 

המסדר הוקם בירושלים בשנת 1880 על ידי הנזירה מארי אלפונסין דניל גטאס וכהן הדת הנוצרי-ערבי יוסף טאנוס, יועצו של הפטריארך הלטיני בירושלים.

 

הכריזמה של המסדר כלומר הקריאה של המסדר לאורח חיים הנוצרי כוללת מתן חינוך, שירות בקהילות, טיפול בקשישים, נשים וילדים, עבודה בבתי ספר ובתי חולים.

 

מסדר רוזרי כולל היום 210 נזירות וכולן ערביות הן מצד האם והן מצד האב. המסדר פועל בישראל, בגדה המערבית, סוריה, לבנון, כווית, ובאמירויות: אבו דאבי וא-שארג'ה

 

מארי אלפונסין דניל ג'טאס (4 באוקטובר 1843 – 25 במרץ 1927) הייתה נזירה ערבייה-קתולית, חברת מסדר האחיות "סן ז'וזף של ההתגלות" בירושלים. היא נודעה כמייסדת מסדר אחיות הרוזרי בירושלים, שהיה המסדר הפלסטיני-קתולי הראשון במזרח התיכון, וכן בהיותה אחת הנזירות הפלסטיניות הראשונות שעברו קאנוניזציה בכנסייה הקתולית והוכרזה כקדושה.

 

מארי אלפונסין נולדה בשם סולטנה מריה דניל למשפחת ג'טאס הערבית-נוצרית בירושלים. היא התחנכה בבית הספר לנערות של מסדר האחיות סן ז'וזף, המשתייך למסדר הדומיניקני, וכבר מצעירותה שאפה להקדיש את חייה לעבודת האל ולהפוך לנזירה.

 

בגיל 14 ביקשה להצטרף למסדר כנזירה מן המניין, אך הדרך היחידה לכך באותה עת הייתה לעזוב את הארץ ולהצטרף לאחד המנזרים בצרפת או באיטליה. משפחתה התנגדה לשלוח אותה בגילה הצעיר לאירופה, ורק לאחר מאמצים רבים הצליחה סולטנה העיקשת לשכנע את הוריה ברצינות כוונותיה.

 

בעקבות כך הפעיל האב את קשריו והשפעתו בפטריארכיה הלטינית וקיבל עבור בתו אישור להפוך לנזירה בהליך חריג, שבו הכשרתה תתקיים בירושלים.

 

בגיל 15 השלימה סולטנה את השלב הראשון בקבלתה למנזר ונדרה את נדריה הראשונים על גבעת הגולגולתא בכנסיית הקבר. אז גם בחרה לראשונה את שמה החדש – מארי אלפונסין – אולי בשל הערצתה לכומר הישועי מארי אלפונס רטיסבון שהקים בימיה את מסדר האחיות ציון בירושלים.

 

בגיל 19 נשלחה מארי אלפונסין ללמד נצרות בבית ספר בבית לחם ושם חוותה כמה התגלויות של מרים, אם ישו. המשמעותית שבהן התרחשה, כך על פי יומנה, בחג האפיפניה, ב-6 בינואר 1874, שאז התגלתה בפניה מריה והנחתה אותה להקים מסדר-בת עבור נזירות פלסטיניות-קתוליות בשם "אחיות מחרוזת התפילה" (אחיות הרוזרי). החיזיון חזר על עצמו שוב ושוב, עד שגמלה בלבה ההחלטה להגשימו.

 

בהיותה אשה לא יכולה הייתה מארי אלפונסין להקים את המסדר לבדה, ולכן חיפשה פטרון שיסייע לה להוציא את התוכנית לפועל. ב-1880 התגייס לעזרתה הכומר יוסף טאנוס, שהיה יועצו של הפטריארך הלטיני בירושלים. יחד קיבצו השניים שבע נערות צעירות שהיוו את המסד למסדר-הבת החדש במשכנו הראשון בעיר העתיקה.

 

מארי אלפונסין ביקשה להצטרף למסדר החדש, אך לשם כך היה עליה לקבל את אישור הוותיקן להתיר את נדריה למסדר סן ז'וזף. הדבר לווה במרמור רב מצד גורמים במסדר, אשר שכנעו את הקרדינל האחראי על המסדר בוותיקן לפעול נגד עזיבתה והתרת נדריה. שלוש שנים היא נאבקה עד שקיבלה לבסוף את אישור האפיפיור לפרוש ממסדר נעוריה. בעקבות השערורייה הובהר לה כי לעולם לא תוצב בראש מסדר אחיות הרוזרי, או כל מסדר אחר.

 

מארי אלפונסין הפכה באופן רשמי לנזירה העשירית במסדר אחיות הרוזרי ביום "חג גבירתנו של המחרוזת" שחל ב-7 באוקטובר 1883. כשנה וחצי לאחר מכן, ב-7 במרץ 1885, היא השלימה את נדריה והתקבלה רשמית לקהילה, במעמד הפטריארך הלטיני של ירושלים.

 

ב-1886 הקימה מארי אלפונסין בית ספר לבנות בבית סאחור ולאחר מכן הקימה בתי ספר דומים נוספים בשכם ובעיר סַלְט שבירדן. בריאותה התערערה והיא שבה לירושלים, אולם לאחר שהתחזקה הקימה בית ספר נוסף בעיירה א-זבאבדה שבשומרון. קהילת אחיות הרוזרי הקימה בהשראתה בתי ספר, תוכניות ללימוד נצרות, מרפאות ובתי יתומים בכל רחבי המזרח התיכון, שאותם היא מפעילה עד היום.

 

מארי אלפונסין הקימה סניף של המסדר בעין כרם, למרגלות כנסיית הביקור, שבו התגוררה באחרית ימיה. היא נפטרה בביתה שבעין כרם במהלך חג הבשורה, ב-25 במרץ 1927 בגיל 83. ביתה הפך לאתר צליינות ותיירות וב-2015 אף נקבע על חזיתו השלט "בית מארי אלפונסין". היא הפכה לדמות מופת בקהילה המקומית ומחרוזת התפילה ששימשה אותה בחייה מוצגת כחפץ קודש במנזר.

 

כדי לשכנע את הוותיקן ב"כשרות" מסדר אחיות הרוזרי, הוא הוצג מלכתחילה כפרי יוזמתו וביצועו הבלעדיים של יוסף טאנוס, ולמעשה עד שנת 1968 איש לא ידע כלל על מעורבותה הרבה של מארי אלפונסין.

 

חשיבותה של מארי אלפונסין בקרב הקהילה הערבית-קתולית בארץ הביאה למאמץ גדול במשך שנים לשכנע את הוותיקן להכריז עליה באופן רשמי כקדושה. הקדשה בכנסייה הקתולית (קאנוניזציה) נעשית בתום תהליך קפדני וממושך, שבו נבדקים אישיותו ומעשיו של המועמד לתואר, תוך דגש מיוחד על נסים שחולל.

 

האחיות במסדר הרוזרי היו מעורבות מאוד בקידום תהליך הקאנוניזציה של מארי אלפונסין ואף נסעו לרומא כדי לספר על נִסֵי ריפוי והצלה שחוללה.

 

נס הריפוי וההצלה המפורסם שבהם התחולל בכפר יפיע בשנת 1886, כאשר תלמידת בית ספר ניגשה לשאוב מים מבור, אך מעדה ונפלה לתוכו. עד שהגיעה עזרה וחבל שולשל פנימה, כבר הייתה הנערה ללא הכרה, אולם מארי אלפונסין ששהתה במקרה באותה עת בבית הספר נזעקה למקום, השליכה אל הבור את המחרוזת שלה ונשאה תפילה למריה. בתוך זמן קצר נאחזה הנערה בחבל ונמשתה מן הבור, כשמחרוזת התפילה תלויה על צווארה.

 

באתר המוקדש עד היום לזכרה של מארי אלפונסין בלב הכפר יפיע ניצב בור המים בלב מבנה קטן המשמש כבית תפילה, ועל משקוף הפתח נכתב בערבית "תפילתה הטובה של מארי אלפונסין". על פתח הבור עצמו תלויה מחרוזת תפילה וכן דמות דיוקנם של מארי אלפונסין ויוסף טאנוס.

 

נסים נוספים המיוחסים למארי אלפונסין לאחר מותה התחוללו בבית לחם, כאשר אדם עיוור נרפא מעיוורונו לאחר שהונחה על עיניו המחרוזת שלה. אדם אחר שמת קם לתחייה, לאחר שנגעו בו במים קדושים ובמחרוזת שלה.

 

בנובמבר 2009 הוכתרה מארי אלפונסין בתואר "מבורכת", בטקס שנערך בכנסיית הבשורה בנצרת על ידי הפטריארך הלטיני של ירושלים.

 

במאי 2015 קידש אותה האפיפיור בנדיקטוס למעמד "קדושה". אלפי מאמינים נוצרים מהמזרח התיכון נכחו בטקס ההקדשה ברומא, ובהם אבו מאזן ולצדו ח"כ לשעבר באסל גטאס, שהוא בן משפחה רחוק של מארי אלפונסין.

 

לאחר הכתרתה הועברו שרידי עצמותיה של מארי אלפונסין לאולם התפילה של הכנסייה במנזר אחיות הרוזרי ברחוב אגרון בירושלים, שם הם מוצגים בתוך ארון בנישה עגולה, כשמעליהם פסל של מארי אלפונסין.

 

מקור המידע והרחבה אתר מסדר אחיות רוזרי

 

מנזר אחיות הרוזרי המרכזי שוכן ברחוב אגרון בירושלים, מול גן העצמאות, ונבנה על פני תקופה של 50 שנה החל משנת 1887. המנזר כולל בית יתומות ל–20 בנות. במקום גם חדרי אירוח לתיירים ולנופשים.

 

בנוסף מפעילות אחיות הרוזרי בירושלים את בית יתומים לבנים בשכונת עין כרם, בית ספר לבנות בשכונת בית חנינא, מרפאה בעיר העתיקה.

 

בגדה המערבית הנזירות מפעילות בתי ספר בבית סחור, בית ג'אלה, בית לחם, רמאללה, בגיפנא, ביר זית, רפידיה (ליד שכם) ובנוסף גם בעזה.

במקורו המנזר נבנה על ידי מסדר הנזירות סנט צ'רלס בורמין.

 

המנזר נקנה על ידי הפנטארכיה הלטינית בשנת 1996

 

ומאז משמש בית הארחה המופעל על ידי האחיות רוזרי.

 

במנזר יש 27 חדרים, מקום לאירוח כ-60 צליינים

מראות נצרת ממרפסת בית הארחה

מזכרות מהביקור