נצרת, בי"ח נצרת E.M.M.S ("בית חולים האנגלי")18 בינואר 2024
הדפסה
מיזם "המיעוט הנוצרי בישראל" שמטרתו ללמוד ולהכיר את מקומות היישוב בהם מתגוררות הקהילות של הנוצרים הערבים בישראל החל בשלהי שנת 2019.
בקיץ 2022 המיזם הגיע לחלקו האחרון, אז יצאתי למסע להכרת הפן הנוצרי של העיר נצרת שנמשך לסירוגין וטרם הסתיים.
ביום שני 15 בינואר 2024 חבריי יואל שדה (מצפה אבי"ב), פואד באשרת (יפיע), יצחק איתן (כרם מהר"ל) ואני הגענו לביקור בבית חולים נצרת.
את הביקור תיאם יואל שדה מכר של פרופ' פהד חכים מנהל בית החולים.
שמו הרשמי של בית החולים בי"ח נצרת E.M.M.S ונקרא כך על שם אגודת המיסיון הרפואי מאדינבורו סקוטלנד שהקימה אותו בשנת 1861 E.M.M.S – Edinburgh Medical Missionary Society
בגלל ששפת מקימיו הייתה אנגלית, הוא נקרא בפי כל, עד היום "בית החולים האנגלי".
בית חולים נצרת הוא אחד משלושה בתי חולים בעיר. השניים אחרים הם בית החולים המשפחה הקדושה (ביה"ח האיטלקי) ובית החולים הצרפתי שנקרא גם בית החולים סנט וינסנט דה פול.
היום בי"ח נצרת E.M.M.S הוא חלק מעמותת E.M.M.S Nazereth שהיא עמותה נוצרית רשומה בסקוטלנד, מוכרת בישראל כחברת חוץ ללא כוונת רווח
בית החולים מתפרש על שטח של 25 דונם על גבעה בדרום מערב מעל העיר.
מבט ממזרח לכיוון קמפוס בית החולים, מקור הצילום אתר בית החולים
בית חולים נצרת הוא הוותיק ביותר בישראל ואף באזור המזרח התיכון.
הוא החל לפעול בתחילת המחצית השנייה של המאה התשע עשרה על מנת לשרת את הקהילה בנצרת וסביבתה הקרובה.
בית החולים החל דרכו כמרפאה קטנה והתרחב במשך השנים כדי להעניק לקהילה באזור שירותים רפואיים מקצועיים ורחבים.
בית חולים נצרת הוא בית חולים ציבורי המשרת את אוכלוסיית העיר נצרת והאזור. כשליש מהמטופלים בו הם יהודים.
רשמית בית החולים כולל 141 מיטות אשפוז אך, בפועל יש בו 250 מיטות.
בית החולים כולל מחלקת מיון ראשית העובדת 24 שעות בכל ימי השבוע, יחידת טיפול נמרץ, יחידת צנתורים חדשה, מחלקה כירורגית (אורתופדית, כללית, ילדים, אורולוגית, גניקולוגית ופלסטיקה), בנוסף ישנה מחלקה הפנימית ושירותים נלווים לה כמו מרפאת השחפת ומרפאת הלב. הוא כולל גם מחלקת דיאליזה, מחלקת בריאות הנפש (היחידה דוברת ערבית באזור), חדרי לידה ומחלקת נשים ויולדות, פגייה, יחידה גסטרולוגית, יחידית רנטגן ומרפאות אחרות המשרתות אלפי מטופלים במשך כל השנה.
בבית החולים ממוקם בית ספר לסיעוד שנוסד בשנת 1924.
כאמור, בית חולים נצרת הוא בית חולים פרטי המנוהל ללא מטרות רווח על ידי חברת The Nazareth Trust שהיא חלק מעמותת E.M.M.S Nazereth שמושבה בסקוטלנד והיא בעליו.
בית החולים נמצא תחת פיקוח משרד הבריאות ומתוקצב גם על ידו.
בית החולים מסונף אקדמית לפקולטת לרפואה באונ' בר אילן.
בית החולים מספק שירותים רפואיים לקהילה בנצרת וסביבתה בסטנדרטים אקדמאיים ומקצועיים גבוהים איכותיים, אשר מטרתו לבנות מוסד אקדמאי רפואי מדעי עולמי שיהיה בין המוסדות האקדמיים הרפואיים המדעיים ברמה איכותית גבוהה ביותר בתקנים מרביים.
בית החולים נחשב כאחד המעסיקים הגדולים בנצרת, עובדים בו כ-500 איש: רופאים, אחים ואחיות, אנשים העוסקים בתפקידים פרא-רפואיים ונוספים בתחומי מנהל, אחזקה, תשתיות, ביטחון ועוד.
בית החולים עוסק גם במגוון רב של תחומים מעבר לרפואה וביניהם פיתוח מנהיגות צעירה החל מגיל צעיר, בכיתה א'
טרם הביקור למדתי אודות בית החולים.
על מנת להשלים מידע, בעיקר על הקמתו, שוחחתי עם עמיתי פרופ' חיים גורן (מכללת תל חי) וידידי באדר מנסור (נצרת) שחיבר אותי עם ד"ר נח'לה בישארה.
ד"ר נח'לה בישארה, רופא במקצועו היה המנהל של בית החולים (1988 – 2007).
ד"ר נח'לה בישארה חובב הוא גם היסטוריון וכתב את הספר "אירוס ורטני – סיפורו של בית החולים נצרת" שמבוסס על על תיעוד ראשוני ומחקר מקיף. הספר ראה אור בשנת 2011. עותק של ספר זה קבלנו בביקור בבית החולים.
ערב לפני הביקור שוחחתי עם ד"ר נח'לה בישארה והוא הזמין אותנו לביתו אחרי שנבקר בבית החולים.
כאמור, ביום שני 15 בינואר 2024 הגענו לביקור בבית החולים.
החלק הראשון של הביקור כלל בתחילה שיחה עם מנהל בית החולים פרופ' פהד חכים.
אחר כך צפינו במצגת קצרה על ראשית בית החולים שהראתה לנו גב' כרסטין פארה, אחראית על הלווי הרוחני של בית החולים.
צילום יואל שדה
החלק השני של הביקור כלל שיטוט קצר במבנה המקורי של בית החולים, בחצר הקמפוס ובבית העלמין הנמצא בתוכו.
*
*
*
השיחה עם
פרופ' פהד חכים
בתחילת השיחה עם פרופ' פהד חכים הצגתי לו בקצרה את המיזם אודות המיעוט הנוצרי הערבי והמסע להכרת הפן הנוצרי של נצרת.
פרופ' פהד חכים סיפר לנו בקצרה על עצמו ודרכו כרופא (רופא ילדים מומחה בבעיות ריאות ושינה) וחוקר מוח.
*
מי הוא פרופ' פהד חכים ?
פרופ' פהד חכים (1974) נשוי לד"ר ראניה חכים (רופאת שיניים) ולהם שני ילדים.
משפחתו והוא משתייכים לכנסייה היוונית – אורתודוכסית. אביו מהנדס בניין ואימו מחנכת.
הוא נולד וגדל בנצרת ולמד בבית הספר התיכון סנט ג'וזף אלקריריקי.
פרופ' חכים למד רפואה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת העברית ושם הכיר את רעייתו.
מאז סיום לימודיו עבר ארבע התמחויות, שתיים בבית חולים רמב"ם ושתיים בחו"ל ברפואת ילדים וחקר המוח.
פרופ' פאד חכים עבד כרופא מומחה ברפואת ילדים בבית חולים רמב"ם וחוקר מוח בבית הספר לרפואה בטכניון בחיפה.
באפריל 2017, בגיל 43 מונה להיות מנהל את בית החולים בנצרת.
לדבריו, רבים הרימו גבה כאשר נודע להם שעזב קריירה מבטיחה כרופא וחוקר והחליט לנהל את בית החולים.
לדבריו, הוא האמין שעליו לחזור לשורשים למקום אליו הוא שייך, מקום בו נולד, גדל והתחיל להתפתח.
עבורו ניהול בית החולים, אינו רק תעסוקה, אלא בעיקר שליחות
בשליחות זו מוטבע ה- D.N.A של בית החולים שקיים 162 שנים מאז הקמתו: אהבת המולדת, אהבת המקום ואהבת האנשים
תפיסת עולמו וראייתו
את בית החולים כמשרת קהילה.
לדבריו, בית החולים משמר עד היום את רוח העבר לפי האמונה הנוצרית של נתינה ויכולת.
מאז הקמת בית החולים הוא נועד לספק את הטיפול הרפואי, המקצועי וההומניטרי לקהילה בכלל ולאזור נצרת בפרט ברוח האמונה הנוצרית.
אחת המטרות הראשיות של בית החולים היא לתת את הטיפול המירבי והאיכותי גם לאלה שאין להם את המשאבים הנדרשים.
בית החולים פועל לקידום בריאות הקהילה, הוא ממשיך ויוזם הקמת מספר פרויקטים חדשים שיפור שירותי הבריאות של הקהילה.
פרופ' חכים ציין שלפני מספר שנים, הנהלת בית החולים החליטה להפוך את בית החולים למרכז רפואי גדול, הכולל מחלקות שונות ומגוונות עם ציוד מודרני וחדיש ביותר, לבנות מחלקות חדשות שלא היו קיימות ובנוסף לפתח ולשדרג את המחלקות הקיימות.
הוא הרחיב ואמר שבנוסף לטיפול הרפואי צוות בית החולים קיים אירועים, הרצאות, כנסים, הפעיל שירותים חדשים, חיזק קשרים עם החברה, קיבל אות הצטיינות ואישורים שונים.
לדידו, למרות הצלחת בית החולים והישגיו, לפני הצוות יש עוד דרך ארוכה, אתגרים רבים ושאיפות גדולות. לדבריו "גבולות החלומות שלנו הם השמיים, והציפיות שלנו עולים על דמיוננו."
הנהלת בית החולים קבעה לעצמה חזון ומטרות.
חזון זה, רואה את בית חולים נצרת, מנהיג גלובלי מוביל בתחום הרפואה, האקדמיה, המחקר וחינוך הדורות הבאים לשרת את הקהילה ברמה המודרנית והאיכותית הגבוהה ביותר.
כל זה יתקיים אם במוקד העשייה יהיה האדם והעבודה תהייה ברמה איכותית עליונה ובשילוב אחריות ואנושיות.
לדבריו, האסטרטגיה של בית החולים היא לעבוד על בסיס אמונה: "אמונה באלוהים, אמונה בעצמנו, אמונתנו בצוות, אמונת הקהילה בנו, ואמונת החולה בצוות הרופאים והאחיות, עובדים ועובדות בארגון."
האמונה מבוססת על רקע מדעי ופרקטי.
לסיום חזר פרופ' חכים והדגיש את עיקר קיומו של בית החולים: "מקום קהילה שיש לה בית חולים ולא בית חולים שיש לו קהילה.
חייבים, מזכרת מהביקור
בסוף השיחה פרופ' פהד חכים הראה לנו את ספר התנ"ך והברית החדשה של מייסד בית החולים ומנהלו הראשון ד"ר פקרדוני קלוסט ורטן ובו הקדשות לבני משפחתו. זה ספר עתיק יקר ערך שנשמר כאות וסימן להיסטוריה המפוארת של בית החולים.
צילום יצחק איתן
*
השלמת מידע
מפי ד"ר נח'לה בישארה
בשעת ערב לאחר המסע בנצרת, נסענו פואד, יצחק ואני ליפיע והתארחנו אצל ד"ר נח'לה בישארה, שכאמור היה מנהל בית החולים הקודם וערך מחקר על תולדותיו.
במפגש הקצר הוא השלים לנו מידע על הקמת בית החולים ועל העמותה הסקוטית שייסדה אותו ותומכת בו עד ימינו.
*
צילום יצחק איתן
אבני דרך
בתולדות בית החולים
המקורות
ד"ר נח'לה באשרה "אירוס ורטני – סיפורו של בית החולים נצרת"
ספר זה הוא גם מקור הצילומים ההיסטוריים
אתר בית החולים
הרחבה והפניות נוספות
אתר הכנסייה של סקוטלנד
בית החולים נוסד בשנת 1861כפי שיוצג להלן על ידי ד"ר פקרדוני קלוסט ורטן (Kaloost Vartan), רופא סקוטי ממוצא ארמני שהגיע בשליחות האגודה הסקוטית המסיונרית הרפואית אדינבורו (EMMS – Edinburgh Medical Missionary Society).
כבר בפתיחה ראוי להעיר שהאגודה הסקוטית המסיונרית הרפואית אדינבורו אינה משתייכת לכנסייה של סקוטלנד.
הכנסייה של סקוטלנד (The Scots Kirk) היא הכנסייה הלאומית בסקוטלנד ואחת הגדולות בה.
ההערכה היא שחמישית מהאוכלוסייה מצהירים שהזרם הכנסייתי אליו הם הוא הכנסייה של סקוטלנד.
כנסיית סקוטלנד רואה את עצמה כיורשת של הכנסייה בסקוטלנד מאז ראשיתה במאה השישית.
הכנסייה של סקוטלנד היא כנסייה אוונגלית ושייכת למסורת הפרסביטריאנית של הנצרות הרפורמית, פרוטסטנטית (קלוויניסטית). היא עוצבה על ידי ג'ון נוקס (תלמידו של ז'אן קלווין) ברפורמציה של 1560 כאשר התפצלה מהכנסייה הקתולית.
לכנסיית סקוטלנד יש היסטוריה ארוכה של נוכחות פעילות במזרח התיכון (ארץ ישראל, מצרים, סוריה ולבנון) מאז מחצית המאה התשע עשרה וראשית המאה העשרים.
מחקר מקיף בעניין ראו נכתב על ידי מיכאל מרטן (Michael Marten) מאוניברסיטת אדינבורו. ראו ספרו Attempting to Bring the Gospel Home: Scottish Missions to palestine, 1839-1917
היום, הכנסייה של סקוטלנד מקיימת נוכחות קבועה בישראל, אין לה קהילות מקומיות אבל היא מפעילה שלושה מתחמים: את המלון הסקוטי בטבריה (שהוקם כבית חולים), את אכסניית וכנסיית סנט אנדרוז בירושלים, ואת בית הספר טביתא ביפו.
*
בית החולים נוסד בשנת 1861 על ידי ד"ר פקרדוני קלוסט ורטן (Kaloost Vartan), רופא סקוטי ממוצא ארמני שהגיע בשליחות האגודה הסקוטית המסיונרית הרפואית אדינבורו (EMMS – Edinburgh Medical Missionary Society).
אגודה מסיונרית רפואית זו חרתה על דגלה הגשת טיפול רפואי לאוכלוסייה המקומית, מתוך תפיסת עולם שלפיה באמצעות שירותי הרפואה תתקרב האוכלוסייה המקומית לאמונה הנוצרית האוונגלית
באותה עת הייתה ארץ ישראל אזור נידח ומוזנח של האימפריה העות'מאנית. האוכלוסייה המקומית הייתה מוכת מחלות כגון מלריה, גרענת ומחלות זיהומיות של מערכת העיכול. וכן הייתה נתונה להתפרצויות מגפתיות של אבעבועות שחורות, טיפוס הבהרות וכולרה. ד"ר ורטן טיפל בכל סוגי התחלואים והחולים.
נציין, כי בראשית מחקרו על הקמת בית החולים ד"ר נח'לה באשרה העלה את השאלות האלה על מקימו ד"ר פקרדוני קלוסט ורטן : מה הביא ילד שנולד בקושטא (איסטנבול) למשפחה ארמנית ענייה להפוך לפרוטסטנטי אוונגלי? מה הניע אותו ללמוד רפואה באדינבורג ולהקדיש את חייו לייעוד של רופא מסיונר? מה הביא אותו לנצרת אחרי שנשלח לביירות? ומה גרם לו להישאר בנצרת, עיירה קטנה וזניחה במשך רוב חייו הבוגרים ועד יומו האחרון גם אחרי שאשתו חמישה מעשרת ילדיו נפטרו?
ד"ר פקרדוני קלוסט ורטן
קברו של ד"ר ורטן ומצדדיו קבר רעייתו וקברי חמשת ילדיו מוסתרים בין ענפי העץ
בשנת 1867 חמש שנים לאחר שבית החולים נוהל על ידי ד"ר ורטן, הוא שכנע את EMMS – Edinburgh Medical Missionary לקבל אחריות עליו.
באותה שנה ,בשנת 1867 נפתחה הקלינקה והכילה שמונה מיטות ובשנת 1871 הקליניקה הורחבה וכללה שמונה עשרה מיטות.
בשנת 1880 לאחר שד"ר ורטן הצליח לגייס מימון לבנייה וקיבל את אישור הדירקטוריון, החל בבניית ביתו שהיה הראשון בנצרת השתמש במלט וגשרי ברזל בבניית התקרה.
בשנת 1882 החל ד"ר ורטן לבנות את החולים אך כעבור שניה שבניית הקומה הראשונה הסתיימה והקירות בקומה השנייה הגיעו לגובה החלונות עצר המושל העות'מני את הבנייה והחרים את המקום לצורכי ביטחון והפך אותו למתחם צבאי.
את הטיפולים המשיך ד"ר ורטו בבניין המרפאה ובית המרקחת שאותם הקים בשנת 1882 בשטח שרכש בכניסה הצפונית לשוק של נצרת בסמוך למרפאה.
בשנת 1904 E.M.M.S העניקה לבית החולים תקציבים לקניית שטחי אדמה בגודל 25 דונם בהרי נצרת להקמת בית החולים החדש.
בשנת 1904 הגיע לנצרת ד"ר פרדריק ג'ון סקרימג'ר שנתמנה לעוזרו של ורטן.
ד"ר פרדריק ג'ון סקרימג'ר בצעירותו
בשנת 1905 זכו שני הרופאים בבית החולים לתגבורת של האחות המייטרן אדית ג'ונקוק, ילידת 1871. עם הגיעה לנצרת, בפברואר 1905, קיבלה עליה האחות ג'ונקוק את הטיפול בכל נושאי המינהל והאמרכלות.
האחות המייטרן אדית ג'ונקוק
בשנת 1908, עם פטירתו של ורטן, החל הד"ר פרדריק ג'ון סקרימג'ר לנהל את בית החולים בנצרת. באותה עת הצטרפה אל האחות ג'ונקוק שהייתה אחות ראשית ומנהלת אדמיניסטרטיבית, אחות מוסמכת נוספת שהגיעה מאנגליה: ג'סי קרופט.
בשנה זו מנה צוות בית החולים שני רופאים, שתי אחיות מוסמכות, רוקח, כומר, איש תחזוקה כללי ושלוש מטפלות מקומיות.
בשנים הבאות, התעצמה פעילותו של בית החולים, והוא עמד לפני הרחבה ניכרת.
הבניין הראשון של בית החולים נבנה בשנת 1912
הבנייה בשנת 1914
בנובמבר 1914, עם תחילת מלחמת העולם הראשונה הוכרז מצב מלחמה בין האימפריה העות'מאנית לבין בריטניה. עקב המלחמה, נאלץ ד"ר סקרימג'ר, שהיה אזרח בריטי, לעזוב את נצרת. הוא נסע למצרים, שם הצטרף לכוחות הבריטיים ושימש כרופא השבויים הטורקים החולים והפצועים.
בימי מלחמת העולם הראשונה בית החולים הוחרם בצו של מושל נצרת.
שתי האחיות הבריטיות שפעלו בו הוכרזו כשבויות מלחמה ולא הורשו לעזוב את העיר. אף שלא היו נשות צבא אלא אזרחיות, הן נצטוו להמשיך ולתפעל את בית החולים במתכונת של בית חולים צבאי, שתפקידו לטפל בחיילים טורקים חולים ופצועים.
שתי האחיות, ג'ונקוק וקרופט, נותקו למעשה מכל קשר עם העולם החיצוני והשתדלו לתפקד חרף שלילת חירותן ולמרות תנאי המחסור במזון ובאספקה רפואית.
כך המשיך בית החולים לפעול ביעילות מרבית, כעבור זמן, משהוטבו התנאים, האחות ג'ונקוק אף קיבלה מידי המושל סוס כדי להקל עליה בפעילותה ברחבי העיר, מחוץ לבית החולים. מקצועיותה ויכולותיה הארגוניות שכנעו את המושל למנותה לאחראית מנהלתית על כל בתי החולים בנצרת. מתוקף תפקידה זה עמדה ג'ונקוק בראש צוות שמנה יותר מ– 250 עובדים, והופקדה על הטיפול והרווחה בקרב מאות מאושפזים, מהם במצב קשה. לפיכך, משנתקבלה פקודה מהשלטון העות'מאני המרכזי להעביר את שתי האחיות השבויות לאנקרה, סירב מושל נצרת פאוזי בק לציית לפקודה זו, בטענה שהאחיות מסייעות לצבא הטורקי במלחמה.
בשנת 1921, עם תחילת שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל התמנה ד"ר בתגייט למנהל בית החולים. משימתו הראשונה הייתה לסיים את בניית בית החולים שאותו קיבל כשלד הרוס בחלקו.
בד"ר בתגייט
בשנת 1924 הסתיימו עבודת הבנייה ובית החולים נפתח רשמית. באותה שנה נפתח גם בית הספר לסיעוד ואושרה תוכנית הלימוד בו על ידי משרד הבריאות של ממשלת ארץישראל המנדטורית. .
האחיות המייטרן אדית ג'ונקוק ג'סי קרופט ותלמידות בית הספר לסיעוד
ד"ר בטרגייט ותלמידות בית הספר לסיעוד
בית החולים בשנת 1932
בשנת 1935 בית החולים חובר לרשת החשמל ונקנה המכשיר הראשון לצילומי רנטגן.
בית החולים וסביבתו בשנות ה-30' של המאה העשרים
בית החולים וסביבתו במחצית הראשונה של שנות ה-40' של המאה העשרים
בשנת 1950 ממשלת ישראל אשרה לשלם קצבאות טיפול לבית החולים.
בשנת 1956 עת הגיעו לשנת השבעים ושתיים , סיים ד"ר בתגייט את עבודתו בנצרת ושלב למולדתו ניו זלנד. במקומו מונה ד. ג'ון טסטר כמנהל בית החולים.
בתקופתו ד. ג'ון טסטר גויס צוות חדש ומקצועי עם רופאים מומחים בתחומי הכירורגיה, אורטופדיה, אורולוגיה, נשים ומיילדות ורפואת ילדים. כך התחיל עידן חדש לקראת העשור הבא.
בשנת 1969 מונה ד. ברנט כמנהל בית החולים. בתקופתו עבר בית החולים מספר שיפורים במחלקת היולדות, מחלקת דיאליזה ובריאות הנפש . אז, תורמים מקומיים וזרים התחייבו בהמשך תמיכה להתפתחות נוספת של בית החולים.
בשנת 1988 הוגדרו מחדש תפקידי ומשימותו של בית החולים ונקבע מי זכאי לשרותיו ומהם תנאי ביצוי השירותים. מהגדרות אלה נעדרו כל המונחים הקשורים למשימות המסיונריות שאפיינו את דפוסי החשיבה והחזון של מייסדי בית החולים. אז, בית החולים החל לפעול לפי כללי המינהל התקין והמקצועי בכפוף לחוקי ותקנות הבריאות.
בשנת 1988ד"ר ברנט פרש לגמלאות ומטלות התפקיד אותן מילא במשך עבודתו חולקו לשתי משרות. משרת המנהל הכללי אוישה על ידי ד"ר רוברט מרטין מארה"ב וד"ר נח'לה ביאשרה מונה להיות המנהל הרפואי. לניהול נוספה ד"ר ננסי מרטין בעלת תואר דוקטור לסיעוד כמנהלת בית הספר לסיעוד.
*
*
בשנת 2017 ד"ר נח'לה ביאשרה פרש לגמלאות ובמקומו למנהל בית החולים מונה ד"ר באשרה באשראת
בשנת 2010 בית החולים החל לפעול תחת חברת "אמונת נצרת" (The Nazareth Trust) שהיא חלק מעמותת E.M.M.S Nazereth ואז הושק פרויקט שירות ההתנדבות בנצרת
בשנת 2011 בית החולים סונף אקדמאית לפקולטת הרפואה בבר אילן. באותה שנה חגג בית החולים 150 שנים להיווסדו בהענקת שירותי בריאות לקהילה בנצרת וסביבתה.
בשנת 2012 קיבל בית החולים את אות הכנסת כהוקרה לעבודתה כלפי הקהילה
בשנת 2015 המיזם התיירותי כפר נצרת הנמצא בסמוך לבית החולים הצטרף לארגון "אמונת נצרת" והפך חלק מבית החולים.
מאז אפריל 2017 מנהל בית החולים הוא פרופ' פהד חכים
בספטמבר 2020, במסגרת המאבק בהתפרצות נגיף הקורונה בישראל, נפתחו בבית החולים שלוש מחלקות קורונה שכונו "מחלקות ניצחון" בעיר שבה אחוז החולים המאומתים הגיע ל-30% מכלל הבדיקות שנערכות.
בקצה מסדרון "מחלקות הניצחון"
בספטמבר 2022 נקלע בית החולים למשבר כלכלי שקופתו התרוקנה. בית החולים הושבת לאחר שעובדיו לא קיבלו את משכורת חודש אוגוסט, ובהמשך הודיעה ההנהלה שחדר המיון ייסגר, ולא תתאפשר קבלת חולים עד להודעה חדשה.
טענת ההנהלה הייתה "בית החולים מתוקצב באופן נמוך משמעותית מבתי החולים הממשלתיים המקבילים לו", ולכן נקלע לגירעון מצטבר של כ-30 מיליון שקלים.
בהמשך נסגרו גם מרפאות החוץ וחדרי הניתוח.
בתום מאבק העובדים הוזרמו כספים לבית החולים בוצעה רפורמה ניהולית, ובית החולים חזר לפעול באופן מלא.
*