הדפסה

אוכלוסיית היישוב תורען שבגליל התחתון מונה ב-15,000 נפש ומתוכה כעשירית היא נוצרית.

במסגרת מיזם יישובי המיעוט הנוצרי בישראל הגעתי לכפר כנא פעמיים: במרס 2020 וראו טורען שבגליל התחתון המרכזי, היישוב והפן הנוצרי שבו  ובספטמבר 2023 וראו טורען, כנסיית הקהילה היוונית -אורתודוכסית

ביום שבת, 30 בספטמבר 2023 הגעתי לתורען שוב והפעם עם ידידי בדר מנסור (נוף הגליל).

יחד עם בדר מנסור בקרתי בקהילה הבפטיסטית.

המארח בקהילה הבפטיסטית היה כהן הדת זיאד פראג' בתחילה הוא סיפר לנו על עצמו.

זיאד פארג' (1978) יליד הכפר תורען למשפחה המשתייכת לכנסייה היוונית – קתולית.

 

אביו היה השמש בכנסייה המקומית ובילדותו זיאד סייע לאביו

 

זיאד פארג' נשוי לרנדה מנצרת ולהם שני ילדים.

 

למד בבית ספר עממי ותיכון בתורען.

 

במקביל, בזמן לימודיו בתיכון הפסיק להשתייך לקהילה הקתולית לאחר מאבק פנימי והתמודדות עם זהותו כנוצרי מאמין.

 

בשנת 1996 בגיל 18, השתתף בכנס צעירים בכפר הבפטיסטים בשרון ושנה לאחר מכן בשנת 1997 הוטבל ועבר להשתייך לזרם הבפטיסטי ונשמע לקריאה האלוהית לשרת את האדון המושיע.

 

המשיך ולמד באוניברסיטת חיפה תואר ראשון (2000) ותואר שני עם תיזה ותעודת הוראה (2006).

 

לאחר מכן למד שנתיים תיאולוגיה לתואר M.A במכללת ספרג'ין באוניברסיטת ווילס והמשיך ולמד במכללה האוונגלית בנצרת (2014).

 

בתחילת דרכו כרועה רוחני פעל בקהילה הבפטיסטית בראמי.

 

בשנת 2016 חזר לכפרו תורען להיות רועה רוחני ובאוקטובר 2019 הוסמך להיות ככהן דת.

 

במקביל, מאז שנת 1999 עובד לפרנסתו כמחנך במשרד החינוך בבית הספר לחינוך מיוחד בבית הספר העירוני בנצרת כרם -א-סחב בו לומדים חרשים וכבדי שמיעה ועיוורים ולקווי ראיה.

 

היום הוא מלמד ארבעה ימים בשבוע ובמקביל משמש כרועה הקהילה בשכר מינימלי.

אחר כך זיאד המשיך וסיפר על הקהילה ופעילותיה  ועל הכנסייה.

לאחר מכן, ביקרנו במתחם בו נמצאת הכנסייה של הקהילה.

מעט אודות הזרם הבפטיסטי

הבפטיזם (Baptism) הוא זרם אוונגלי של הנצרות הפרוטסטנטית הדוגל בטבילה מלאה במים של המאמין המבוגר לאחר שקיבל על עצמו מרצונו את האמונה הנוצרית. בניגוד לזרמים פרוטסטנטיים אחרים, הבפטיסטים אינם מאמינים בתקפות הטבילה של המאמין כתינוק. נוצרי הרוצה להצטרף לשורותיהם מחויב בטבילה מחודשת, לאחר שהביע רצון לטהר את עצמו מעוונותיו, ולהיכנס לעול האמונה.

 

תנועות בפטיסטיות ראשונות החלו להופיע באנגליה כבר במאה השבע עשרה בהשפעת התנועה האנבפטיסטית. חלק מהתנועות הבפטיסטיות, בהנהגתו של ג'ון סמיית', דגלו באמונה בחופש רצון, וחלק דגלו בגזרה קדומה לפי הדוקטרינה הקאלוויניסטית. שתי הקבוצות, כמו קבוצות דתיות אחרות נרדפו על ידי שלטונות אנגליה עד שנת 1689.  השלטונות נקטו נגד הבפטיסטים בחוק שנחקק נגד הדונאטיזם, קבוצה דתית שדגלה בגישה שנוצרים שהתכחשו לאמונתם צריכים לטבול מחדש, שכן טבילתם הראשונה בטלה, ובכך נמצא דמיון בין שתי הקבוצות. מהלך המאה השמונה עשרה והתשע עשרה התקרבו דוקטרינות שתי הקבוצות בבריטניה עד לאיחודן בשנת 1891.

 

הכנסייה הבפטיסטית התפשטה מאנגליה לארצות אחרות, בראש ובראשונה לאמריקה, שם הוקמה הכנסייה הבפטיסטית הראשונה כבר בשנת 1639. בשנת 1832 הוקמה כנסייה בפטיסטית ראשונה באיטליה, בשנת 1834 בגרמניה ובשנת 1888 בספרד. במהלך המאה התשע עשרה המשיכה הכנסייה להתפשט באירופה וברוסיה ובארצות הברית. הכנסייה הבפטיסטית החלה בפעולות המיסיון הנוצרי ברחבי העולם החל ב-1792. מיסיונרים בפטיסטים פעלו משנה זו והלאה בהודו, אפריקה וסין.

 

כיום מרכז הכוח של הכנסייה הבפטיסטית הוא באמריקה הצפונית, שם מספרם מוערך בעשרות מיליונים. קהילות גדולות נוספות קיימות ברוסיה ובאנגליה וגם בישראל.

ראשית הזרם הבפטיסטי בישראל

מקור הסקירה להלן הספר שנכתב בערבית על ידי אינג' בדר מנסור
"תולדות הכנסייה הבפטיסטית בארץ הקודש בשנים 1867-1950",
וראו סקירה על הספר

הזרם הבפטיסטי בישראל התפתח בעשור הראשון של המאה העשרים וגובש בשנת 1923 על ידי מועצת המיסיון הבינלאומית של ועידת הבפטיסטים הדרומית, שתמכה בו עד 1991. מאז, אגודת הכנסיות הבפטיסטיות בישראל (ABC) משמשת ארגון הגג של שבע עשרה קהילות הבפטיסטים הכוללות כ-1000 מאמינים שעברו את תהליך הטבילה ובסך הכל כ-3,000 חברים.

 

הקהילה בפטיסטית הראשונה הוקמה באמצע המאה התשע עשרה בשכם אך חדלה להתקיים לאחר מספר שנים. מייסד הזרם הבפטיסטי בארץ הקודש הוא שוקרי מוסא שהשתייך לקהילה הנוצרית הקטנה בצפת ושהיה יווני – קתולי. הוא חווה את ההשפעות המעשיות של ירידת קרנה והיחלשותה של האימפריה העות'מאנית שבאה לידי ביטוי באכזריות הגוברת של השליטים המקומיים כלפי האוכלוסייה הערבית, בשילוב עם חוסר יכולתם למנוע עוני, מחלה ותחושת ייאוש לגבי העתיד. בשנת 1909 כמו רבים מהערבים הנוצרים בארץ ישראל, סוריה, לבנון, היגר לארצות הברית ובנה את ביתו בטקסס. במהלך ביקוריו בקהילות בפטיסטיות שונות בארה"ב פגש את ד"ר לי סקארבורו, אחד החוקרים הבפטיסטים הידועים ביותר של התקופה. הוא התרשם ממנו והחליט להיות בפטיסט. בשנת 1910 הוטבל על ידי הכומר הבפטיסטי הדרומי המפורסם ג'ורג' וו. טרוט, הכומר של הכנסייה הבפטיסטית הראשונה. שוקרי מוסא שינה את כוונותיו, שוכנע והאמין שעליו לחזור לארץ ישראל ולהפיץ את האמונה של הזרם הבפטיסטי. מוסא חזר לצפת ובמאי 1911 הטביל את ראש הקהילה בצפת בואדי אל-לאימון (נחל עמוד). מאוחר יותר באותה שנה עבר מוסה שוקרי לנצרת וייסד בה הכנסייה הבפטיסטית הראשונה בארץ ישראל.

 

בשנת 1922, מועצת המיסיון של ועידת הבפטיסטים הדרומית בארצות הברית אימצה את אנשי הזרם הבפטיסטי בארץ ישראל בלבנון, וייסדו את 'שליחות המזרח הקרוב'. ארגון זה כלל את הקהילות בפטיסטיות שהוקמו בנצרת (1912), ביירות (1895), רשיע וכפר משקי (1899). בשנת 1923 הגיעו המיסיונרים האמריקאים הראשונים ג'יי וואטס ו-F.B. פירסונס לתמוך בקהילה הבפטיסטית. בשנת 1924 באמצעות תרומה נדיבה ממר וגברת בוטמס מטקסיקנה, על גבול טקסס וארקנסו, רכשה הקהילה הבאפטיסטית בנצרת, משבצת קרקע בסמוך לבאר מרים עליה נבנתה הכנסייה הבפטיסטית הראשונה בנצרת שנחנכה בשנת 1926 וקיימת עד היום.

המשך התפתחות הזרם הבפטיסטי בישראל

מוסה שוקרי נחשב כמטיף מוכשר וכמנהיג כריזמטי שזכה לכבוד והצלחה לאחר שהתמודד עם לעג ובוז ראשוניים. מותו בטרם עת, בשנת 1928 היה לטראומה לכנסייה. ממשיכו, לואי חנה, הבפטיסט הראשון בצפת, נכנס לתפקיד ראש הקהילה בנצרת עד 1937, כשהוא נתמך באופן פעיל על ידי אלמנתו של מוסה – מונירה. הכנסייה בנצרת המשיכה לצמוח וכללה מאות מאמינים, הוקם 'בית ספר גדול של יום ראשון' והוקמה קהילה גם בכפר כנא. במקביל, מיסיונרים בפטיסטים החלו לפעול בירושלים ותל אביב, בעיקר בקרב היהודים שהגיעו לארץ ישראל בשנות ה-30'. בשנת 1933 הוקמה קהילה בירושלים ושנת 1936 הוקמה קהילה בחיפה.

 

בזמן מלחמת העולם השנייה נאלצו המיסיונרים האמריקאים לעזוב את הארץ. עזיבתם ערערה את הקהילות הבפטיסטית, שהיו תלויות בהם ובכספים שהגיעו מקהילות הבפטיסטים הדרומיים בארצות הברית. בית הספר הבפטיסטי של נצרת, שהוקם רק בשנת 1935 כשירות לקהילה הערבית נסגר בשנת 1941. הבפטיסטים מנצרת המשיכו לקיים שירותים בהנהגה מקומית.

 

בתום המלחמה בשנת 1945, הורשו מיסיונרים בפטיסטים לחזור לארץ, ובנצרת נבנה בית יתומים עבור הקהילה. עם תום המלחמה בשנת 1948, חלק הקהילות הבפטיסטיות התפרקו. בין מאות אלפי הפליטים היו גם בפטיסטים ומאמינים אוונגליסטים אחרים מהקהילות בנצרת ובחיפה. כמה מהם הפכו להיות מנהיגי הפליטים בלבנון ובירדן. בנצרת עצמה עסקה הקהילה המצומצמת בחלוקת מזון לפליטים בעיר רובם מוסלמים מהכפרים הסמוכים. בשנת 1950 הגיע לארץ הכומר המיסיונר ד"ר דווייט בייקר. במסגרת פעילותו גדלה הקהילה בנצרת והצטרפו אליה מאמינים חדשים. מוסדות החינוך של הקהילה כמו בית היתומים חזרו לעבוד, ובבית הספר הבפטיסטי בנצרת שנפתח מחדש בשנת 1948, סיים המחזור הראשון.

 

בשנות ה-50' וראשית שנות ה-60' הקהילה הבפטיסטית בישראל החלה לגדול. בשנת 1960, הכומר פואד סכניני הוסמך בכנסייה הבפטיסטית של נצרת. אז הוקמו קהילות בכפרי הגליל בכפר כאנה, טורען, עילבון, ראמה ועכו. הכנסייה הבפטיסטית בחיפה הוקמה מחדש בשנת 1965.  בשנה זו הוקמה 'האגודה של הכנסיות הבפטיסטיות בישראל' (ABC) שכללה את הקהילות בירושלים, נצרת, כנא, טורעאן, עילבון, עכו וגם וכפר הבפטיסטים.

 

ראשיתו של כפר הבפטיסטים הייתה בשנת 1953. אז נרכשה חווה ליד העיר פתח תקווה במרכז הארץ על ידי הבפטיסטים כדי להקים קהילה יהודית נוצרית חקלאית, אך התוכנית לא הצליחה. בשנת 1955 בית היתומים ג'ורג' וו. טרוט עבר לשם מנצרת ובית ספר מקצועי הוקם שם. בית היתומים, ומאוחר יותר בית הספר, שניהם נסגרו בשנות ה-60'. היום כפר הבפטיסטים מרכז התכנסות למאמינים, בין אם מרקע נוצרי או יהודי

 

בשנת 1967 הקהילות הבפטיסטיות בישראל יצרו קשר עם כנסיות בפטיסטיות במזרח ירושלים, בית לחם ורמאללה, ועזה וסייעו להן. קהילות אלה לא הצטרפו לאגודת הכנסיות הבפטיסטיות בישראל, אבל שמרו על קשר הדוק עם הבפטיסטים הערבים בישראל .

 

מסוף שנות ה80' הוקמו קהילות בפטיסטיות חדשות.

 

הקהילה הבפטיסטית המקומית בנצרת היא הכנסייה הבפטיסטית הגדולה בישראל כיום עם כ-80 חברים ומתכנסת באודיטוריום של בית הספר הבפטיסטי נצרת.

הקהילה הבפטיסטית בטורען 

צילום מרס 2020

מיקום המתחם הבפטיסטי ביחס לשאר כנסיות בתורען

 

כאמור הקהילה הבפטיסטית בתורען הוקמה בשנות ה-60' של המאה העשרים.

 

הקהילה הבפטיסטית בתורען, כמו שאר הקהילות של הערבים הבפטיסטיים היא מיעוט שבמיעוט.

 

הקהילה הבפטיסטית בתורען היא אחת משלוש הקהילות הנוצריות בכפר והיא זעירה לעומת השתיים האחרות. היא כוללת בין 60 ל-80 מאמינים מתוכם רק 50 הוטבלו. הקהילה  הגדולה ביותר היא הכנסייה היוונית קתולית המונה כ-1,100 מאמינים, הכנסייה היוונית אורתודוכסית הכוללת כ-400 מאמינים.

 

מרבית מאמיני ההקהילה הבפטיסטית, כמו הנוצרים האחרים בכפר בסמיכות לגרעין הכפר.

 

אסיפת הקהילה מתקיימת ביום ראשון בערב מאחר שמרבית אנשי הקהילה עובדים או לומדים ביום ראשון שבישראל אינו יום שבתון.

 

זיאד פארג' מצר על כך שהקהילה הנוצרית בתורען הולכת וקטנה בעקבות הגירה אל חיפה, נצרת, ואפילו לחו"ל. לדעתו הגירה זו נובעת נובעת  ממחסור קרקע לבנייה. היא גם תוצאה ישירה של החינוך בבתי ספר הכנסייתיים בהם רמת הלימודים גבוהה והישגיהם ניכרים.  לטעמו, עכב  סגירותם והתמקדות באיכות ההשכלה שמעניקים, נוצר ניכור של התלמידים לסביבתם ולחיפוש מקומות מגורים ותעסוקה אטרקטיביים יותר מהכפר בו הם מתגוררים.

 

פעילות הקהילה אותה מוביל זיאד פארג' לשיטתו אינה מיועדת רק לאנשיה. לתפיסתו, השירות צריך להיות לכולם, גם לנוצרים בני הקהילות האחרות ואפילו למוסלמים. לדבריו, הפעילות שמוביל צריכה להיות "אור ומלח לכולם"  וכמובן גשר בין כל האנשים. לדבריו, הקהילה הבפטיסטית היא חלק מרכזי בהווית של הכפר.

בניין כנסיית הקהילה

בראשית דרכה לא הייתה לקהילה בית תפילה והתכנסותה הייתה בבתי חבריה.

 

מתחם הכנסייה נבנה בראשית שנות ה-70' של המאה העשרים על משבצת קרקע שהבפטיסטים האמריקאים רכשו עבורם מבעל קרקע מקומי על ידי החלפה משבצת בשטח בבעלותם בנצרת.

 

בתחילה נבנה במקום גן ילדים שפעל עד שנות ה-90 עת שבוטל ונקבע שהגנים ביישוב יופעלו על ידי הרשות המקומית.

 

במתחם הקהילה מתקיימות אסיפות הקהילה והפעילות השונות, החברתיות של אנשיה וצעיריה.

 

בשנות ה-80' הורחב מתחם הקהילה לממדיו הנוכחיים.

 

במתחם הקהילה נבנה בקומה העליונה מתחם מגורים עבור רועה הקהילה.

 

זיאד פארג' העדיף להמשיך להתגורר בביתו בכפר. לכן, מתחם זה הוסב להיות בית הארחה למתנדבים מחו"ל המקיימים בו בעת לעת סמינרים. הכנסות בית הארחה זה משמשות להגדלת תקציב הקהילה.

 

בזמן הביקור, שלהי קיץ 2023, נעשו במתחם עבודות שיפוצים.

*

****

מזכרת מהביקור

*

*

****

סוף

***

ביקור זה
בקהילה הבפטיסטית
בטורען
הוסיף עוד חלק
מתמונת הפסיפס
של הזרם הבפטיסטי
של הערבים בישראל
שהם בבחינת
המיעוט של המיעוט של המיעוט

הביקור גם השלים
את תמונת הפן הנוצרי
של תורען

****

תודה לך
בדר מנסור
על תיאום הביקור
והצטרפות אליו

תודה לך, 
כהן הדת זיאד פארג' 
על הכנסת האורחים הלבבית
ועל השיחה המעניינת והמרתקת
שהרחיבה ושפכה אור
מעבר לקהילה הבפטיסטית בתורען.