הדפסה

בקיץ שעבר במסגרת מיזם יישובי המיעוט הנוצרי בישראל החל השלב האחרון שלו והוא המסע להכרת העיר נצרת וראו הפן הנוצרי של העיר נצרת – כללי, ריכוז, סיכום ביניים וכוונות להמשך

ביום רביעי 19 ביולי 2023 יצאתי עם ידידיי ע'אדה ופואד באשראת (יפיע) להמשך המסע בעיר נצרת.

מסע זה, שלבקשתי אורגן ותואם על ידי פואד בשאראת, כלל מספר "תחנות".

בשעת לפני צהרים הגענו לבית החולים המשפחה הקדושה המוכר בשם ביה"ח האיטלקי וראו נצרת, בית החולים המשפחה הקדושה (ביה"ח האיטלקי)

לאחר ביקור בבית החולים, גב' סנא בשאראת (האחות אחראית יח' אבטחת איכות) הובילה אותנו לביקור בבית הקברות הגרמני (Deutscher Soldatenfriedhof) הנמצא בתוך מתחם בית החולים המשפחה הקדושה.

הכניסיה לבית הקברות

חלקו של בית הקברות הוא בית קברות צבאי שבו קבורים 261 חיילים ומפקדים גרמנים אשר נלחמו בארץ ישראל ממלחמת העולם הראשונה לצד האימפריה העות'מאנית במסגרת מעצמות המרכז. בחלקו הוא גם בית קברות אזרחי בו טמונים נזירים ונזירות ששרתו בבית החולים וגם נתינים גרמניים שהתגוררו בנצרת.

 

במהלך מלחמת העולם הראשונה פעלו בארץ ישראל יחידות גרמניות שסייעו לצבא העות'מאני. בשיאו מנה הכוח הגרמני כ-650 קצינים וכ-8,000 חיילים שהיו מופקדים על הפיקוד, הארטילריה, המודיעין, אווירייה, התובלה והמנהלה.

 

בזמן המלחמה נקברו חללים רבים בשדות הקרב ובודדים נטמנו ברחבי הארץ בבתי קברות קטנים או בקברים בודדים.

 

בזמן המלחמה בית חולים המשפחה הקדושה שימש אז בית חולים צבאי שנקרא "בית החולים הגרמני הקיסרי 213". הוא נמצא סמוך למקום בו נמצאה המפקדה הראשית של חיל המשלוח הגרמני בפקודו של פון סנדרס.

 

במהלך המלחמה ואחריה ובסמוך לבית החולים נקבע בית הקברות בו נטמנו 51 חיילים גרמנים, חלקם נפלו בקרב ואחרים נפטרו באותה עת. חלק מהלוחמים הגרמנים היו טייסים, אשר על קברם הוצב צלב אשר נעשה ממדחפי-עץ של המטוסים הגרמנים. מאוחר יותר חלק ממדחפי-עץ אלו נקבעו על הקירות הפנימיים של מגדל הפעמונים שהוקם במקום.

 

בשנת 1928, בהתאם לתנאי חוזה ורסאי (סעיף 225 לחלק השישי), הגיעה ממשלת ארץ ישראל המנדטורית להסכם עם הקונסול הגרמני בארץ ישראל על הקמת בית קברות מרכזי בנצרת שבו ייקברו כל החיילים הגרמנים שנמצאו באזור המנדט הבריטי (פלסטין ועבר הירדן) מלבד אלו שנקברו בבית הקברות בהר ציון בירושלים וקברי שבויי מלחמה בבתי הקברות הבריטיים,

 

ב-1934 רכש הנציב העליון מהפלג האוסטרי של מסדר האחים ההוספיטלרים של יוחנן של האלוהים (Fatebenefratelli) שהקים את בית החולים המשפחה הקדוש משבצת קרקע בגודל 1,200 מ"ר שצמודה ממזרח לבית החולים. נכס זה הושכר אז לרייך הגרמני למשך 999 שנים.

 

הוועדה הגרמנית לבתי קברות צבאיים (Volksbund Deutsche Kriegsgräberfürsorge) נטלה על עצמה את מימון בניית בית הקברות.

מיקום בית החולים ובית הקברות במחצית הראשונה של שנות ה-30' במאה העשרים

*

ב-30 ביוני 1935 נחנך בית העלמין. בית העלמין הצבאי לשעבר, שהיה כיום מול בית העלמין החדש ודרכו ניתן להגיע לבית העלמין החדש הזה, הושאר בידי מסדר הנזירים האחים ההוספיטלרים של יוחנן של האלוהים

 

שרידי החיילים הגרמנים נאספו מרחבי הארץ והובאו לקבורה מסודרת במקום. חלקת הקבורה של החיילים הגרמנים שליד בית החולים הושארה על כנה.

 

היום בבית הקברות הצבאי טמונים במקום 261 חללים גרמנים מתקופת מלחמת העולם הראשונה, ובכללם גם חלל יהודי.

 

בשנת 1936 עם פרוץ המרד הערבי, האזור סביב בית הקברות הוחזק על ידי חיילי הממלכה המאוחדת. הגרמנים בקושי יכלו לבקר בבית הקברות כך גם בהמשך בימי מלחמת העולם השנייה.

 

אז נזירי האחים ההוספיטלרים של יוחנן של האלוהים דאגו לבית הקברות הגרמני. באמצעות הקונסול הספרדי בירושלים הם שמרו בקשר עם משרד החוץ בברלין עד תום מלחמת העולם השנייה.

 

בית הקברות סבל עם השנים מנזקים עקב הקרקע הלא יציבה שתחתיו, מרעידות אדמה שהתרחשו באזור וכן ממעשי גנבה וונדליזם.

 

בשנת 1959 העבירו האחים האוסטרים את בית החולים ועמו את הטיפול בבית הקברות הגרמני לאחיהם האיטלקים ממחוז מילאנו.

 

בשנת1967, לאחר כינון יחסים דיפלומטיים בין ישראל לגרמניה, שופץ בית הקברות, והוא שופץ שוב בשנת 1982. המהנדסת של העבודה הזו, אניס סרוג'י, נשארה אחראית לתחזוקה.

 

הקרדינל הופנר תרם מגדל פעמונים חדש ומנוע לצלצול הפעמון (הפעמון הגדול ביותר בארץ הקודש!)

*

*

בשנת 1984, עם סיום התיקונים הגדולים החלה שגרירות גרמניה לקיים בבית העלמין טקס אזכרה שנתי ביום האבל הלאומי אליו מוזמנים נספחים צבאים ממדינות השונות.

 

כמדי שנה, רב צבאי השתתף בטקס, לצד כוהני דת גרמנים. חזן צבאי  נושא קדיש לזכרו ועילוי נשמתו של החייל היהודי הטמון במקום.

 

מקורות
הוועדה הגרמנית לקברי מלחמה (Volksbund Deutsche Kriegsgräberfürsorge) 
דב גביש (1982) "בית הקברות הגרמני בנצרת" בתוך נצרת ואתריה , קרדום 19 עמ' 94 – 95
ערן תירוש טקס לציון 'יום האבל הלאומי' הגרמני בבית-הקברות הצבאי הגרמני בנצרת
יונתן זיגמנד אבן זיכרון גרמנית מימי מלחמת העולם הראשונה בצמח/סמח'

*

*

לסיום ראוי לציין ד"ר נורברט שוויקה שהיה רופא בבית החולים האיטלקי (ראש המחלקה הגריאטרית). אביו שירת במלחמה בצבא גרמניה. הוא עלה לארץ, הוא ושלושת ילדיו שירתו בצה"ל.

 

מתוך עניין אישי החל לחקור ולתעד את תולדות בית החולים המשפחה הקדושה ואת מעורבות הכוחות הגרמניים בלחימה בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה.

 

הוא  גייס משאבים לתחזוקת בית הקברות ולהנצחת החללים הגרמנים.

 

הוא פרסם ספר ובנושא
Norbert Schwake, Deutsche Soldatengraeberin Israel: Der Einsatz deutscher Soldaten an der Palaestinafront im Ersten Weltkrieg und das Schicksal ihrer Grabstaetten, Muenster: Aschendorff, 2008

החלק האזרחי של בית העלמין 

*

*

*

*

למעלה מימין שער הכניסה לבית העלמין הצבאי

*

סוף

הביקור בבית העלמין הגרמני בנצרת
היה מעניין במיוחד.

בית עלמין זה הוא
מרכיב נוסף
בפן הנוצרי של העיר נצרת.

בית עלמין זה
הוא גם ציון חשוב
להכרת אירועי מלחמת העולם הראשונה
בארץ ישראל

**** 

תודה לך פואד בשאראת
על תיאום הביקור
ושיחד עם רעייתך ע'אדה
הגעתם איתי לביקור זה.

תודה לכם גב' אודיט עזר שומר
וגב' סנא בשאראת
על שאפשרתם את הביקור בבית העלמין

תודה לעמיתי
פרופ' חיים גורן,
ערן תירוש
ויונתן זיגמנד
על המידע שמסרתם לי
ושסייע בכתיבת התיעוד