מורד נחל תבור תחתון7 באפריל 2021

קובץ GPX להורדה גלריית תמונות גלריית מפות

תיעוד זה כולל צילומי וסדרת מפות של חלק הראשון של מסלול הטיול ברכב בין רמות הבזלת הגליל תחתון מזרחי ובעמק הירדן .

חלק זה של הטיול, כפי שמעידה כותרת תיעוד זה היא במורד חלקו התחתון של נחל תבור מקבוץ גזית במערב ועד כביש הבקעה (כביש 90) במזרח.

מסלול הטיול ובמלבן קטע התיעוד

***

****

את הטיול יזם, ארגן, תכנן והוביל חברי ניר עמית (משער העמקים).

טיול זה התקיים ביום שני 5 באפריל 2021.

לטיול זה יצאנו בשני כלי רכב רב מינוע (4X4) והשתתפו בו גם מוטי ארמלין (גילון), יונתן כצמן (שדות ים) ומיכה ון ראלטה (בית לחם הגלילית).

התחלנו בשעת בוקר בכניסה לנחל תבור ממזרח לקיבוץ גזית וסיימנו קטע זה בשעת צהרים.

*****

נַחַל תָּבוֹר (בערבית: ואדי אל-בִּירָה) הוא נחל בגליל התחתון, שמוצאו באזור הרי נצרת, עוקף את הר תבור מדרום, לכיוון דרום-מזרח אליו מתנקז נחל השבעה ממזרח להר תבור וממשיך עד לנקודת המפגש שלו עם נהר הירדן סמוך לקיבוץ גשר, כ-3 ק"מ מדרום לנהריים

הקטע התחתון של נחל תבור
שבעבר נקרא ואדי בירה
מפריד

***בין רמות יששכר, בדרום

ובין רמת סירין הכוללת
את רמות שרונה -כפר תבור

המקור לא ידוע

המקור לא ידוע

*****

לאורך הנחל נובעים שלושה מעיינות: עין רכש, עין זאב ועין שחל הנובעים בקטע התחתון שלו, המהווה נחל איתן ונכלל בתחום שמורת הטבע "נחל תבור".

*****

שמורת נחל תבור היא שמורת טבע המקיפה את מרבית אפיקו של הנחל. תחילתה מעט צפונה מקיבוץ גזית, באזור תל רכש וסופה בכביש 90, קרוב לשפך הנחל לנהר הירדן. בתחומי השמורה צומחים עצי שיזף מצוי, שיזף השיח, אלה אטלנטית, אשל, עוזרר קוצני, שקד קטן-עלים וסירה קוצנית. את ערוץ הנחל מלווים צמחי בית גידול לח דוגמת פטל קדוש, הרדוף הנחלים, וערבה מחודדת אשר צומחת בערוץ הנחל עצמו. כמו כן קיימים בשמורה ריכוזים גבוהים של פרחי בר מוגנים

*****

ישנם חוקרים הסבורים כי נחל תבור של ימינו הוא למעשה נחל קישון המקראי, או למצער המזרחי מבין שני הנחלים שנקראו כך (נחל קישון של ימינו נקרא בערבית – "אל-מוּקַטַע"). זאת בשל מספר טעמים:
* תחילתו של הנחל היא בסמוך לח'רבת קיסון, המזוהה עם עיר הלויים המקראית קישיון שבנחלת שבט יששכר.
* אוסביוס מקיסריה (תחילת המאה ה-4 לספירה) מציין באונומסטיקון כי קישון הוא שמו של נחל בסמוך להר תבור.
* אשתורי הפרחי, חוקר הארץ מראשית המאה ה-14, מציין בספרו כפתור ופרח כי נחל קישון נשפך לנהר הירדן מדרום לירמוך, ונקרא בימיו "קיסון".
* יוסף בן מתתיהו מציין בספרו קדמוניות היהודים כי בני ישראל רדפו אחר גייסותיו של סיסרא בכיוון מזרח.
*התיאור המקראי של גריפת צבא סיסרא בנחל קישון מתאים יותר לערוצו הקניוני של נחל תבור מאשר לערוצו המישורי של נחל קישון של ימינו.
* במפות מימי הביניים ועד ראשית המאה ה-19 מסומן נחל קישון כנחל שזורם מזרחה, באופן שמתאים למיקומו של נחל תבור.
מקור