מאגר נירים ועוד בקטע התיכון של דרך הבשור7 בדצמבר 2020
הדפסה
תיעוד זה הוא, השלישי מבין שלושה, של רשמי ביקור בקיבוץ נירים ביום שני 30 בנובמבר 2020.
חלקו הראשון של הביקור היה שיטוט בחצר הקיבוץ – קיבוץ נירים שבמישור חוף הנגב
חלקו השני של הביקור היה בשדות קיבוץ נירים בעוטף ישראל שבנגב המערבי
בשעות אחר הצהרים ארנון אבני הוביל את סמדר ואותי לאורך המחצית הצפונית של קטע התיכון של נחל הבשור שמתפתלת בשדות המזרחיים של קיבוץ נירים.
***
הקטע התיכון של דרך הבשור שהוכשר בשנת 2018 הוא יצירה של מנהלת הבשור ושותפים בהקמתה קרן קימת לישראל, רשות ניקוז שקמה-בשור,רשות הטבע והגניםוהמועצה האזורית אשכול. זוהי דרך מצעים, נוחה למעבר רכב פרטי ואף אוטובוסים (אוטובוסים אינם יכולים לרדת לבאר הדקלים, אך יכולים לעבור את הדרך כולה). מי שייסע בה יוכל לבלות בחניון קק"ל, לבקר במצפור שי ובבאר הדקלים וליהנות ממרחבים של נופי מישורים מעובדים.אפשר להיכנס לדרך מצפון – ליד קיבוץ רעים, או מדרום – ליד קיבוץ מגן. גדות הנחל הבשור כלולות בתחומה של שמורת טבע ולכן הדרך, ברובה, "שומרת מרחק" מהשמורה.
מקור וכן המידע להלן, קרן קיימת
****
*****
ערב ערב שבועות תשע"ו (10/6/2016), הוביל חיים מדינה (אורים) את חבריי לזר קוברסקי (שובל), אריה טלמור (ניר עם), רוני ברוכין (ירושלים) ואותי לאורך הסינגל המקביל לקטע דרך זה. בתיעוד טיול זה – מאורים אל מורד נחל הבשור והלאה בין בתרונות הלס עד תל גמה מול רעים – מידע גיאוגרפי והיסטורי רב על נחל הבשור, על האזור ועל המקומות לאורך המסלול .
******
מראות הדרך
*****
מצפור שי
****
מצפור שי המנציח את זכרו של שי דיין (2005-1977), בן מושב דקל. השעות היפות לצפייה בנוף הן שעות אחר הצהריים, כאשר קרני השמש מאירות על המזרח. המצפור מתנשא לגובה של 90 מ' בלבד מעל פני הים ורק מטרים ספורים מעל גדתו המערבית של נחל בשור. נקודת זו תצפית מאפשרת מבט אל המרחב שבין עזה לבאר שבע ואל גבעות שפלת יהודה והרי חברון.
***
***
***
במצפור ובסביבתו גילה אמנון גת, איש קיבוץ רעים, כלי צור ושברי צור רבים המצביעים על נוכחות אדם במקום בתקופת האבן הקדומה (500,000 עד 250,000 שנה לפני זמננו). בנגב המערבי שרר באותה תקופה אקלים לח יחסית והתקיים בו עולם עשיר של צמחייה ובעלי חיים. האדם הפרהיסטורי בא לאזור בעקבות בעלי החיים, ובנגב המערבי נמצאו מאות אתרים המעידים על כך.
*****
תצפית מאגר נירים
****
****
הרחבה קטנה ובה שני שולחנות פיקניק וכמה עצי איקליפטוס וקזוארינה דלי-נוף משמשת נקודת תצפית יפה על מאגר נירים. נקודת התצפית נקראת על שמו של בנימין חפץ (1926¬¬¬-1992), איש קיבוץ נירים שכיהן כראש המועצה האזורית אשכול ונמנה עם היוזמים להקמת המאגר
***
****
***
***
****
קיבוץ נירים בנה את המאגר בשנות ה-70 כמאגר צד שאוסף מי שיטפונות הזורמים מנחל בשור. המאגר איבד מים בגלל חלחול, ובשנות ה-80 נאטם מחדש כדי למלא את ייעודו. בשנות בצורת, שבהן הנחל אינו מזרים שיטפונות, אפשר למלא את המאגר במים מקו השפד"ן או בשאיבה ממי התהום של אקוויפר החלוקים של הנחל. נפח המאגר כ-600 אלף מ"ק.
***
***
*****
באר הדקלים
חניון והירידה לבאר
***
***
***
כך נראה המקום בקיץ 2016
***
***
דן גזית גורס שהבאר נותרה מהכפר הקטנטן אַבּוּ בַֹּקָרָה ("בעל הפרה") או אולי אבו בַּכְּרָה ("בעל הבִּכְרָה", נקבת הגמל). אין יודעים מתי נוסד הכפר, אך הארכיאולוג דוד אלון דיווח שמצא באחד ממבני הכפר חֲרוֹטֶת בערבית על אבן גדולה שתרגומה "מוחמד סלמאן אל תראבין 1.2.1163". התאריך המוסלמי מקביל לשנת 1750.
בכפר הקטן היו כ-10 בתים מרוחקים זה מזה, שנבנו גושי כורכר וחלוקי נחל מעורבים בלבני בוץ. בבית טיפוסי היו שני חדרים צמודים, שפתחיהם פנו למזרח ובחזיתם חצר, מעין אוהל בדווי בנוי קירות.
בכפר היו שתי בארות בשני קצותיו. אחת נפגעה קשות ורק בריכת האגירה נותרה ממנה.
הבאר שלפנינו שופצה ביוזמת רשות הטבע והגנים ואוגדת עזה, שבסיסה נמצא ליד קיבוץ רעים. בעבר צמחו כאן שני עצי תמר גדולים, אך אחד קרס ויש כוונה לשתול אחד אחר במקומו.
הבאר הזאת היא אחת מעשרות בארות ששיפץ השלטון הבריטי סביב שנת ה-30 של המאה ה-20. על דופן בריכת האגירה שבמקום אפשר היה לזהות כתובת שהותיר אחריו מוחמד אבו עמרה אל-מעני והיה אדיב דיו כדי לכתוב לא רק את התאריך על פי הלוח האסלאמי, אלא גם את התאריך הכללי 20.11.1927.
בריכת האגירה
***
*****
קצה הדרך
***
****
****
***