בראש השנה (10/9/2018) הזדמנתי לחיפה והתארחתי במלון בוטיק בת גלים הנמצא בלב שכונת בת גלים שבמערב חיפה.

 

למרות שבשני טיולים אופניים קודמים עברתי בה, בבוקר החג יצאתי לשוטט ברגל ברחבי השכונה כדי להתרשם ממנה עוד וללמוד אודותיה.

 

****

 

 ייחודה של בת גלים הוא בכך שהיא השכונה היחידה בחיפה, ואחת הבודדות בישראל, שבתיה נושקים לחוף הים. בת גלים, הבנויה על חצי-האי הידוע ככף-הכרמל, תחומה בין שדרות ההגנה לבין חוף הים, ובתחומה עוברת מסילת החוף.

השכונה היא משכנם של בית החולים רמב"ם, בית הספר לרפואה של הטכניון ובסיס ההדרכה של חיל הים, ולאורך חופה המערבי נמתחת טיילת. בבת גלים שני חופי רחצה "החוף השקט" ו"חוף בת גלים". החופים מופרדים, המעבר ביניהם חסום על ידי בסיס ההדרכה של חיל הים. בקצה הטיילת נמצאת תחנה של רכבל חיפה, רכבל המקשר את החוף בשלישיית קרונות כדוריים לראש ההר שמעליו בסטלה מאריס.

חרף סמיכותה לעיר התחתית, בת גלים היא שכונה שמאופיינת בניתוק אורבני יחסי. חלקה המזרחי תפוס על ידי שטחי חיל הים, ובמשך שנים רבות רק כביש אחד חיבר אותה עם שאר חלקי חיפה – רחוב חיל-הים, שיוצא מצומת דולפין – מהגדולים בצומתי חיפה, ומתפצל מזרחה אל נמל חיפה ומערבה אל רחוב העלייה השנייה.
כחלק מתכנון שיפור מערך הצירים בכניסות המערביות לחיפה, הונחה בשנות התשעים תוכנית ליצירת כניסה נוספת לכלי רכב לבת גלים – שתוכננה במפגש כביש 4 ורחוב אלנבי, עד אז צומת ששירת רק את הפונים דרומה אל שכונת קריית אליעזר הסמוכה. הכניסה החדשה שנכנסה לשימוש בשנת 2015, נמצאת בקצהו המערבי של רחוב העלייה השנייה, וכחלק ממנה בנתה חברת התשתיות העירונית "יפה נוף" את מחלף אלנבי מעל שדרות ההגנה. בסיסו של המחלף, עמוד בטון בגובה של כ-11 מטר, נבנה מצפון למסילת הרכבת – על מנת שזו תעבור גם היא מתחת לגשר החדש – במרחק מטרים ספורים ממי הים, באזור תחנת הרכבל התחתון וריף הגולשים.

השכונה נמנית עם שכונות הגרעין הוותיקות של חיפה העברית.

היא תוכננה בידי האדריכל ריכרד קאופמן בשנת 1921 לפי עקרונות עיר הגנים ובתיה הראשונים הם מתחילת שנות ה-20 של המאה ה-20, ימי העלייה השלישית. היא התפתחה מאוד בימי העלייה החמישית, בשנות ה-30, ועד היום שולט בחלקה הוותיק קו בנייה נמוך, כשרבים מבתיה מוקפים עצי פרי.
שם השכונה ניתן לה על ידי מרים ניר-רפאלקס (אחותו של נחום ניר-רפאלקס), אשתו של פנחס כהן, ממייסדי השכונה. על מייסדי השכונה נמנה גם יעקב כספי, מחלוצי הספנות העברית. מקור שם השכונה הוא פסוק מספר ישעיהו: "צַהֲלִי קוֹלֵךְ בַּת גַּלִּים" (י', ל).

זה מרחב השכונה בו שוטטתי

טיולי אופניים בהם עברתי בשכונת בת גלים
* סיבוב בחיפה, מחוף הים לעיר התחתית, טיפוס להדר ומרכז הכרמל ינואר 2017
* סיבוב ארוך ומפותל בחיפה ביום חורף קר דצמבר 2016

 

תוך כדי השיטוט
מצד אחד התלהבתי מהיופי האדריכלי
ומצד שני התאכזבתי מהזנחה השוררת בה.

להלן לקט מראות שקלטה עין עדשת המצלמה.

הבית בפינת הרחובות בת גלים, העלייה השנייה ויונתן היה בית משפחת כהן שהוקם ב-1937. המרפסת שבחזית הבניין פונה לצומת שמולה, ולבניין שני חלקים: אחד בעל שתי קומות ואחד בעל שלוש קומות. הבניין תוכנן על ידי מנחם דברן ומשלם משקיף.

רחוב העלייה השנייה – הרחוב הוא ציר התנועה המרכזי בשכונה, ועובר ממזרח השכונה ועד למערבה. במזרח הוא מתחיל ברחוב עפרון הסמוך לבית החולים רמב"ם ובמערב הוא מגיע עד תחנת הרכבל התחתון. קומות הקרקע בבתי הרחוב משמשות בחלקן למסחר. קווי התחבורה הציבורית עוברים, כעורק ראשי בלעדי, רק בו. הרחוב חוצץ בין בת גלים הישנה מצפון לו, הבנויה בעיקרה מבתי מגורים של עד שמונה יחידות דיור ומבתים פרטיים, לבין חלקו הדרומי הכולל את שיכון הבריגדה, שיכון צה"ל ותחנת הרכבת בת גלים. שיכונים אלה כוללים מבנים בעלי כמות יחידות דיור גבוהה בהרבה, על גבי מגרשים גדולים יותר.

שדרות בת גלים – מקשרות בין רחוב העלייה השנייה לבין קו הים ובניין הקזינו. השדרות בנויות משני צירי תנועה כשביניהם שדרת עצים וגינון. רבים מהבתים בשדרה בנויים בסגנון הבינלאומי הארצישראלי, ובחלקם ישנן חנויות במפלס הקרקע. השדרה תוכננה על ידי ריכרד קאופמן, כחלק מתכנון השכונה כולה על פי תפישת עיר גנים, עבור "האגודה ההדדית לפתוח בת גלים.
פירוט המבנים בשדרה

מבנים השדרות בת גלים

מתחם בתי משפחת רחל ויצחק סמסונוב. יצחק היה רופא וטרינר שעבד בפיק"א ושימש כווטרינר מחוזי. המבנים נבנו בשני שלבים: ב-1921 הוקמו הבניין הקדמי, ששימש למגורים, והבניין האחורי ששימש כמרפאה לבעלי חיים וכמוסך. הבניינים תוכננו על יוסף ברסקי. הבניין השלישי נבנה ב-1935 ותוכנן על ידי שינברג ורוזנהק. בתחילת יולי 1922, נערכה בבניין הראשי האספה הראשונה של הרופאים הווטרינרים היהודים בארץ ישראל, ובה הוחלט על ייסוד "אגודה של הרופאים הווטרינרים העברים בארץ ישראל". האגודה החדשה הצטרפה להסתדרות הרפואית העברית בא"י כסקציה וטרינרית "בעלת זכויות אוטונומיות בכל השאלות המקצועיות". באספה השתתפו בעל הבית יצחק סמסונוב, ד"ריוסף שם-טוב (סינטו), ד"ר משה כספי (סרבריסקי) וד"ר יעקב קבקביץ-נריה, שהגיעו מירושלים ומתל אביב. נעדרו: ד"ר שלמה (זיגמונד) פרוינד-אביאלי, לימים מנהל השירותים הווטרינריים הראשון בישראל, ושני הווטרינרים העבריים הנוספים שפעלו אז בארץ – ד"ר יוסף דעואל וד"ר יוסף פרבר. בית סמסונוב הוכרז כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרים.

בית ד"ר גבריאל אבייד הוקם בתחילת שנות ה-20 ותוכנן על ידי יוסף דנון. אבייד היה רופא ערבי שהתמחה במחלות פנימיות והיה סגן נשיא איגוד הרופאים הערביים בחיפה משנות ה-30 ועד מלחמת העצמאות^]. לאחר קום המדינה השתכנו בבניין עולים מגרמניה. הבית בנוי משתי קומות ולו כניסה רחבה ובעלת קשתות.

******

קזינו בת גלים הוא מבנה בשכונת בת גלים בחיפה (בקצה רח' רציף אהרון רוזנפלד), ששימש לפעילויות קהילה ופנאי משנות ה-30 של המאה ה-20, אך נהרס לאחר שנים, וכיום ניצב במקומו שלד בטון. חרף שמו, לא שימש המקום מעולם כקזינו.
ב-1932 הכריז הוועד לפיתוח בת גלים על מכרז לפתיחת הקזינו בחוף הים בשכונה. במכרז זכו פסח בונשטיין, מראשוני המתיישבים בשכונה יליד זכרון יעקב, טייכר ודוד ביגר; אך השניים האחרונים פרשו במהרה מן השותפות. מלאכת התכנון הופקדה בידיו של אלפרד גולדברגר (Goldberger). הקזינו היה חלק ממכלול שלם שכלל מסעדה, אולם נשפים, בריכת שחייה אולימפית וחוף ים מוסדר. רישיון בנייה ניתן במאי 1934.
תכנון המבנה היה חדשני לתקופתו, וכלל עמודים שהוקמו בתוך הים. חלק מרצפת המבנה היה עשוי זכוכית, שייבא קרוב משפחתו של בונשטיין אהרון רוזנפלד, שדרכה ניתן היה להבחין בגלי הים המכים בחוף מתחתיה. קומת הקרקע שימשה כמלתחה לאורחי המסעדה וחדרי עזר לבריכה. בקומה הראשונה הייתה רחבת האירועים והריקודים, בקומה השנייה הייתה מעין מרפסת שבה ישבו הסועדים ויכלו לצפות ממנה ברחבת הריקודים, וכמו כן מרפסת שצפתה אל הים הפתוח. הקומה השלישית הייתה גג מרוצף ושימשה לאירועים.
בשנות המנדט הבריטי נוהל המקום על ידי ראובן בונשטיין, בנו של פסח בונשטיין. המקום אירח אמנים רבים מן הארץ ומחו"ל  ושימש כמוקד משיכה לצמרת האדמיניסטרטיבית של המנדט בחיפה. ככזה הוא משך אליו גם אנשי מחתרת רבים, שבאו לתהות על פעולותיהם של הבריטים. בן אחר של בונשטיין, נחום, ניהל במשותף עם הנרי מרגוליס, אשר נכנס כשותף בתחילת שנות ה-40‏, את הבריכה הצמודה. הבריכה שימשה כבריכה אולימפית החל מהמכביה השנייה.

האולם המשיך לפעול גם לאחר קום המדינה ואירח אירועים שונים. מספר שנים לאחר קום המדינה הושכר המבנה למשפחת לקס, שהפכה אותו לבית קולנוע ואולם אירועים. אולם לאחר מספר שנים עלו היחסים בין הבעלים למשפחת לקס על שרטון והם נסתיימו בהליכים משפטיים. בשנת 1961 הציעו הבעלים לשפץ את המקום ולהפעילו אם העירייה תפטור אותם ממיסים למשך מספר שנים, אולם העירייה סירבה.
הקזינו נרכש ב-1968 על ידי מועצת פועלי חיפה ונזנח בשנות ה-70. בתחילת שנות ה-90 המבנה נרכש על ידי סם שטרית ממינהל מקרקעי ישראל, ותוכנן כמכלול של אולמות אירועים ושמחות. המבנה נהרס במהלך שיקומו, ובמקומו נבנה שלד בטון – דומה למבנה המקורי אך לא זהה מבחינת החלוקה הפנימית. תוכנית זו נכשלה והמבנה נשאר זנוח במצבו הלא גמור. ב-2004 תכננו להפוך את המבנה למלון בוטיק, בתמורה להפשרת השטח של מלון שולמית באחוזה למתחם דירות. ב-2011 המבנה נקנה על ידי גיל דנקנר מקבוצת דור כימיקלים.
המקור

לאורך רצועת החוף של בת גלים, בנקודה בה הכרמל נושק לים, המסלע מורכב ברובו מאבן גיר ומדולומיט, ויוצר ריף תת-מימי (שונית גאולוגית). זוהי תופעה ייחודית באגן המזרחי של הים התיכון בכלל ולחופה של מדינת ישראל בפרט, שבו רוב החוף הסלעי מורכב מכורכר. תנאים אלו גורמים ליצירת בית גידול ייחודי. בנוסף, הגלים במקום אינם נשברים על הסלעים ותורמים ליציבות הרבה של התנאים בבית הגידול. עקב כך התפתחו במקום מגוון עשיר של פלורה ופאונה, הכולל אצות, צמחי מים (כגון גלית גדולה Cymodocea nodosa), סרטנים, מלפפוני ים ודגים ממינים שונים.

רציף פנחס מרגולין – שבו מצויה טיילת בת גלים, וממשיך לכיוון צפון-מזרח ברחוב 'רציף אהרון רוזנפלד'. הרחובות צמודים לקו הים ולחוף הרחצה הציבורי שבשכונה, ונקראו בעבר רחוב התכלת.

****

 

רבי אבדימי דמן חיפה, אמורא היה. מוזכר בתלמוד כמורה הוראה בחיפה [בבא בתרא יב, א]. חי בזמן השלטון הרומאי על ארץ ישראל. במקורות שונים נמצאו שמות דומים: איבו או איבי [רי"ף ברכות ח, ב], דימי [מגילה כט, ב ועוד] ועוד, אך סדר הדורות טוען שלמרות השמות השונים, כנראה מדובר באדם אחד.
אמרותיו – "אמר רבי אבדימי דמן חיפה: קודם שיאכל אדם וישתה – יש לו שתי לבבות, לאחר שאוכל ושותה – אין לו אלא לב אחד" [בבא בתרא יב, ב].
"אמר ר' אבדימי דמן חיפא: שלש מאות ועשר עולמות עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות לכל צדיק וצדיק, שנאמר [משלי ח, כא]: להנחיל אוהבי יש, יש בגימטריא הכי הוי" [מדרש תהילים לא, ו].
"אמר רבי אבדימי דמן חיפה: מיום שחרב בית המקדש, ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לחכמים. אטו [= וכי] חכם לאו נביא הוא? הכי קאמר [= אלא כך אמר]: אף על פי שניטלה מן הנביאים, מן החכמים לא ניטלה" [בבא בתרא יב, א].
"וישב העפר על הארץ כשהיה… ר' שמואל בר נחמני בשם ר' אבדימי דחיפה [משל] לכהן חבר שמסר לכהן עם הארץ ככר של תרומה טהורה ואמר לו: ראה שאני טהור וביתי טהור וכלי טהורים וככר זו שאני נותן לך טהורה היא, אם אתה מחזירה לי כדרך שנתתיה לך מוטב, ואם לאו הריני שורפה לפניך. כך אמר הקב"ה לאדם זה: ראה שאני טהור ומעוני טהור ושמשי טהורים ונשמה שאני נותן לך טהורה היא, אם את נותנה לי כשאני נותנה לך מוטב, ואם לאו אני שורפה בפניך" [קהלת רבה פרשה יב].
"אמר חזקיה, אמר לי ר' חנינא בריה דר' אבהו א"ר אבהו א"ר אבדימי דמן חיפא: חכם עובר – עומד מלפניו ד' אמות, וכיון שעבר ד' אמות יושב; אב ב"ד עובר – עומד מלפניו מלא עיניו, וכיון שעבר ד' אמות יושב; נשיא עובר – עומד מלפניו מלא עיניו, ואינו יושב עד שישב במקומו, שנאמר: והביטו אחרי משה עד בואו האהלה" [קידושין לג, ב].
ציון הקבר של ר' אבדימי, הצדיק של חיפה, נמצא כיום בבית הקברות היהודי הישן של חיפה סמוך לחיפה אל-עתיקה. אמנם, באיגרת יחסותא דצדיקיא דארעא דישראל מן המאה הי"ז לסה"נ, שהיא המקור הראשון המזכיר את מקום קבורתו בחיפה, מוזכר קברו בבית החיים: "שם כוכין מאבן והם רבי אבדימי דמן חיפה ורבי יצחק נפחא", תאור המתאים יותר לאחת ממערות הקבורה מתקופת המשנה והתלמוד הנמצאות מצפון לבית העלמין היהודי הישן. יש להעיר כי ר' אבדימי לא נזכר אצל עולי הרגל המוקדמים שהזכירו את הרמב"ן וחבריו, ואילו עולי הרגל המאוחרים המזכירים את ר' אבדימי כבר לא מזכירים את הרמב"ן [לבד מגלילות א"י שלא ברור אם היה במקום, או שצירף העתקות שונות], ויש מקום לומר שהחליפו בין השניים. אם כך הדבר הרי שמקום קבורתם הוא בודאי באחת ממערות הקבורה ולא בבית החיים הישן של חיפה. גם תאור 2 כוכים לר' אבדימי ולר' יצחק לא מתאים למקום המצויין כיום, בו סמוכים לר' אבדימי 2 קברים מאוחרים.
מקור אתר אוהלי צדיקים

יעקב כספי (ט"ז באדר תרמ"ט, 1889 – תשכ"ה, אוקטובר 1964) היה איש עסקים, ממייסדי שכונת בת גלים בחיפה, מחלוצי הספנות בארץ ישראל ואזרח כבוד של העיר חיפה.
כספי נולד בעיר העתיקה בירושלים לאברהם חיים זילברמן ולנחמה רבקה, בתו של הרב משה יהושע יאנובר (דיסקין), ממייסדי שכונת מאה שערים. אחיו של מרדכי כספי, בילדותו למד בתלמוד תורהעץ חיים. את השכלתו המסחרית רכש בבית הספר למסחר של חברת "עזרה".
הוא עבד בחברת "וילהלם גרוס", חברה גרמנית שעסקה בסחר גלויות מארץ הקודש. בשנת 1909, בגיל 20, עבר לגור בחיפה במסגרת עבודתו. בשנת 1913 נשא לאשה את עדה גליקברג.
בחיפה היה ליזם ואיש עסקים. בשנת 1920 הקים סוכנות שעסקה ביבוא ובמסחר ברחבי ארץ ישראל יחד עם שותפיו דיסקין וקפלן. במשך השנים התרחבו עסקי החברה גם לעסקי ספנות וביטוח. בשנת 1939 הפך לבעליה היחיד של החברה והיא נקראת "כספי ספנות". בנוסף, היה חבר ועד לשכת המסחר העברית וסגן הנשיא שלה, בשנת 1927 נבחר לגזבר הלשכה. היה חבר בוועד לשכת הספנות הישראלית. בשנת 1921 נמנה עם קבוצת אנשי עסקים חיפאיים חברי אגודת הסוחרים שיזמו את הקמת המרכז המסחרי הישן. עם הקבוצה נמנו גם שבתי לוי, שמואל פבזנר ונוספים. לצורך הרכישה הקימו השותפים את "החברה למרכז מסחרי".
בין השנים 1935–1938 שימש כיו"ר ועד אגודת בת גלים.
כספי היה פעיל במסגרות חברתיות והתנדבותיות שונות. היה חבר בארגון בני ברית, ייסד לשכת "כרמל" ושימש כנשיאה במשך שנתיים. הוא היה חבר ברוטרי ובלשכת הבונים החופשיים, והיה ממייסדי בית האבות של הבונים החופשיים בנהריה.
במלחמת העצמאות שימש כנשיא בפועל של לשכת הספנות הישראלית וניהל עם ממשלת המנדט את המשא ומתן להעברת נמל חיפה לשלטונות הישראליים. לאחר קום המדינה שימש כמנהל הכספים של נמל חיפה. בשנת 1956, לאחר שפרש ממנהלת הנמל, היה נשיא אגודת סקאל לעידוד התיירות, ייסד את האיגוד לחוק הימי בישראל ושימש כנשיא האיגוד.
בשנותיו האחרונות שימש גם כגבאי בית הכנסת המרכזי בבת גלים, ולאחר מותו נקרא על שמו הרחוב שבו שוכן בית הכנסת. בשנת 1960 זכה כספי לאזרחות לשם כבוד בעיר חיפה על פועלו בתחום הספנות.בשנת 1965, לאחר מותו, קיבלה החברה שהקים תעודת הוקרה מלשכת המסחר והתעשייה בחיפה על קיום רצוף של חמישים שנות עסק בעיר.
מקור

****

*****

סוף דבר

במהלך השוטטות בחלק מהשכונה
ובסיומה למדתי
שלשכונת בת גלים
היה עבר אדריכלי מפואר.
היא הייתה בעשורים הראשונים לקיומה
בתקופת השלטון הבריטי
ואולי גם בשנותיה הראשונות של המדינה
שכונה תוססת.
בהמשך הזמן
נבנו בה בתי שיכון.
השכונה נעזבה וננטשה.

****

ההווה שלה שנמשך שנים רבות
תמוה!!
חבל על ששכונה שכזאת
שיש לה את כל התנאים
להיות אטרקטיבית
נראית כך.
היא יכולה להיות
הפנינה שבכתר.

*****

בשכונה ניכרים סמני התחדשות ראשונים.
יש לקוות שהשכונה
תחזור לימי הזוהר של ראשיתה.

לאורח לרגע, נדמה שהעתיד
של השכונה לוט בערפל.
ימים יגידו כיצד ואיך תתפתח השכונה
ותחזיר את עטרה ליושנה