מבאר יעקב לחוף קיבוץ פלמחים וחזרה15 במאי 2018

קובץ GPX להורדה מרחק: 32 ק"מ טיפוס-מצטבר: 250 מטר גלריית תמונות גלריית מפות

לטיול זה יצאנו ביום שישי (11/5/2018). הפעם היינו שנים עמית פינקלשטין ואני.

באזור זה כבר טיילנו מספר פעמים בעבר והמטרה הפעם הייתה כפולה:
האחת, רכיבה במסלול הבית של עמית שהוא נוח ללא אתגרים במסגרת החזרה ההדרגתית לאחר פגרה מאולצת.
השניה, המשך לימוד והכרת האזור.

*****

המסלול,
מעגלי עם כיוון השעון

המסלול דומה, חופף או סמוך למסלולים של טיולים קודמים באזור שתועדו
– בעקבות הפרשים מניו זלנד בקרב "עיון קרא" (מלה"ע הראשונה) (דצמבר 2017)
– סביב ובתוך באר יעקב, נס ציונה ורחובות (מאי 2017)
– לאורך ובסביבת הנחלים שורק וגמליאל, בין רבדים לבין פלמחים (יולי 2016)

**********

האזור הגאוגרפי
מישור חוף יהודה

*****

מישור חוף יהודה הוא חלק ממישור החוף הדרומי (הכולל גם מישור חוף פלשת מישור חוף הנגב) אורכו כ – 70 ק"מ ורוחבו נע בין 15 ק"מ בצפון ל – 30 ק"מ בדרום. הוא משתרע בין חוף הים במערב ובין גבעות השפלה הנמוכה במזרח.
התיחום הצפוני של מישור חוף יהודה, כלומר של מישור החוף הדרומי, שנוי במחלוקת וישנן שתי גרסאות לקביעתו. לפי גירסה אחת, נחל הירקון מהווה את קצה התיחום הצפוני ולפי השנייה נחל איילון הוא קצהו הצפוני. לכן לפי גרסה זו המרחב של מטרופולין תל אביב המשתרע בין הירקון ובין נחל איילון נקרא מישור החוף המרכזי וגם מישור חוף דן.
תיחומו הדרומי של מישור יהודה הוא ערוץ נחל לכיש היוצא לים בין העיר אשדוד ובין הנמל. יש המרחיבים את חומו וכוללים בתוכו את מישור חוף פלשת ולפיכך נחל שקמה הוא קצה תיחומו הדרומי וממנו והלאה משתרע מישור חוף הנגב.
חוף הים במישור חוף יהודה חולי ואין בו את המתלול והמצוק שמצוי בשרון. פני השטח במישור החוף הדרומי הם גבנוניים, הדבר בולט בעיקר ברכסי הכורכר החוצים את האזור לאורכו. בדרך כלל גובהם לא עולה על 70-80 מטר, חוץ מאזור קריית גת, שבו יש התרוממות עד לגובה של למעלה מ-100 מטרים. באזור מישור החוף הדרומי, ניתן להבחין בארבע רצועות המשתרעות ממערב למזרח: רצועת החולות, רצועת רכסי הכורכר, רצועת גבעות חמרה, רצועת קרקעות הסחף.

*****

להרחבה אודות
האזור והיישובים בו
ראו בתיעוד טיולים לעיל

*****

יחידות הנוף במרחב הטיול :
גבעות החול האדום – באר יעקב וצפון נס ציונה
רכסי הכורכר ואבוסים ביניהם – בין נס ציונה ובין חנן
גבעות החול – בין בית חנן וגן שורק ודרום ראשון לציון ובין פלמחים
מישור הסחף – בין בית חנן ונחל שורק

****

*****

דרום מטרופולין תל אביב

****

המסלול ומראות הדרך

לנוכח אופי האזור, היישובים בו
והכבישים הארציים העוברים בו
חלק מהמסלול היה בשטח הבנוי
וחלק היה בשטח הפתוח.

******

סיפור הדרך

מבאר יעקב מערבה לעבר צפון נס ציונה
חציית כביש 42
מערבה בשטחים החקלאים סביב בית חנן.
מעבר גשר כביש 4 ולאורך נחל שורק
דרך שולי כביש 4313 לעבר קבוץ פלמחים.
הפסקה בחוף הים
חזרה מזרחה על שולי כביש 4313
ולאורך הדרך הצמודה לו מצפון
מזרחה לאורך דיונת גן שורק
מזרחה על מדרכת כביש 4313
מעבר בצומת עין הקורא
הלאה מזרחה על המדרכה ומעבר בצומת ראשונים
מזרחה על מדרכת כביש 4313
מדרום לשכונת המזרח בראשון לציון
חזרה לבאר יעקב

******

מרחב הטיול בשלהי המאה ה-19

מרחב קרב עיון קרא

קרב עיון קרא (The Battle of Ayun Kara או Action of Ayun Kara) היה קרב במערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה שהתרחש בגבעות החולות ורכסי הכורכר ממערב לנס ציונה ומדרום לראשון לציון ב-14 בנובמבר1917.
הקרב נערך בין כוחות החטיבה הניו זילנדית הרכובה New Zealand Mounted Rifles Brigade מחיל המשלוח המצרי של הצבא הבריטי the Egyptian Expeditionary Force ובין הארמיה השמינית של צבא האימפריה העות'מאנית Ottoman Eighth Army's.
הקרב היה אחד מקרבות "מרדף פלשת" שהתרחשו בצפון הנגב, בשפלה ובמישור החוף הדרומי, בעת שהצבא העות'מאני ניסה להדוף ולעכב את כוחות חיל המשלוח המצרי של הצבא הבריטי ובכך למנוע את התקדמותו לקו רמלה – יפו.

*****

להרחבה ראו בעקבות הפרשים מניו זלנד בקרב "עיון קרא" (מלה"ע הראשונה)

*****

דמות מרחב הטיול בעשור וחצי שקדם להקמת המדינה (1935)

קרקעות יהודית במרחב הטיול כעשור טרם הקמת המדינה

החלק הראשון של המסלול: מבאר יעקב, לעבר צפון נס ציונה בואך בית חנן

בדרך מערבה מכיוון בית חנן

קטע המסלול בשטחים החקלאיים של בית חנן, בין כביש 42 ובין כביש 4

פנייה שמאלה דרומה

המשך הדרך דרומה

מבט מזרחה לעבר בית חנן

*****

שדות הברוקולי

ברוקולי – שם לטיני: B.Oleracea.Var.Ifalica Lymosa – משפחה: מצליבים. גידול זה דומה לכרובית אך הקולס שלו מתפורר במהירות לאחר היווצרותו, כשענפי התפרחת פורצים, עולים ומוריקים. נוסף לקולס המרכזי מתפתחים גם קולסים צדדיים קטנים יותר. קוטפים את הקולסים המפוררים לפני היפתח פקעי הפרחים. דרכי גידולו של הברוקולי דומים לאלה של הכרובית וגם השימושים בירק בתעשיית ההקפאה, בבישול ובטיגון הם דומים לכרובית. הברוקולי עשיר בויטמינים בעיקר C ו – A , ומיוחסות לתכונותיו הקולינריות תרומה למניעת מחלות סרטן.
מקור: מועצת הצמחים

****

על זה נאמר: "תחת הנעצוץ יעלה ברוש ותחת הסרפד יעלה הדס" (ישעיהו נ"ה, י"ג)

נחל שורק

נחל שורק הוא הוא אחד הנחלים המרכזיים החוצה את הארץ לרוחבה מהר ועד הים ואורכו כ-70 ק"מ. שם הנחל נזכר לראשונה בספר שופטים ט"ז, בסיפורי שמשון הגיבור – "וַיְהִי, אַחֲרֵי-כֵן, וַיֶּאֱהַב אִשָּׁה, בְּנַחַל שֹׂרֵק ;שְׁמָהּ, דְּלִילָה." משמעות המילה "שורק" היא אחד מזני הגפנים, כפי שמוזכר בברכת יעקב אבינו לבנו יהודה – "אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה, וְלַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ" המעידה על שפע הגפנים בנחלת יהודה וחוזקן המאפשר לקשור אליהן חמורים.
אגן ההיקוות של נחל שורק משתרע במורדות ההר, בגבעות השפלה ובמישור החוף. התוואי ההררי של הנחל מפותל עד סמוך לבית שמש והוא צירוף של שלושה יובלים מרכזיים: נחל שורק, נחל רפאים ונחל כסלון. החלק המישורי של תוואי הנחל נמצא בערוצים ובעמק בין גבעות השפלה ובמישור החוף. המים הזורמים בנחל הם מי נגר עילי מהרי ירושלים ומגבעות השפלה, מי תהום המתנקזים לאפיק, מי קולחין (שפכים מטוהרים) שלא נוצלו להשקיה חקלאית, ובחורף מי שיטפונות. סמוך לשפך אל הים, מים מלוחים נובעים אל הנחל. בעקבות הזרמת מי ביוב ושפכים מהערים הסמוכות לנחל, הוא הפך למקור לכלוך וריחות רעים. בשנים האחרונות, בעקבות לחץ ציבורי, נעשו בנחל שורק עבודות ניקוי וטיהור. ובמעלה הנחל הוקמו מתקני טיהור שפכים.
בתוואי המישורי של נחל שורק נמצאים שני קטעים מזרחי ומערבי. הקטע המזרח הנמצא בין גבעות השפלה הנמוכה אליו מתנקזים נחלים היורדים מהן נחל בית שמש, נחל ישעי, נחל פלאי, נחל מנוח ונחל הראל. קטע המערבי נמצא במישור החוף אליו מצטרפים נחלים שמקורם גם הוא בגבעות השפלה ובמישור החוף והםנחל מקנה, נחל ענות, נחל אל תקה, נחל שחם .

על גדת נחל שורק לקראת המעבר תחת גשר כביש 4

נחל שורק

מרחב הטיול במחצית שנות ה-60' טרם סלילת כביש 4

כביש 4 הוא אחד הכבישים הארוכים ביותר בישראל, אורכו 201 קילומטר והוא אחד העמוסים שבכבישי הארץ. הכביש נמשך ממחסום ארז בגבול רצועת עזה בדרום, עד למעבר ראש הנקרה בגבול הלבנוני בצפון. הכביש עובר לכל אורך מישור החוף, ויש לו המשך מעבר לגבול לבנון בצפון, וברצועת עזה ובמצרים בדרום. הקטע בין מחלף חולון מזרח לבין מחלף אשדוד מוגדר ככביש מהיר.
כביש 4 הוא צירוף של מספר כבישים: כביש חיפה – עכו – ראש הנקרה, שהיה חלק מכביש חיפה-ביירות ונסלל בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20; כביש יפו – חיפה, דרך פתח תקווה בקטע שבין רעננה לחיפה, שנסלל במהלך שנות ה-30 בעיקר לאחר פרוץ המרד הערבי הגדול כדי לחבר את תל אביב וחיפה שלא דרך טול כרם, שכם וג'נין; כביש גהה, שהתפתח בשנות ה-50 וה-60 וחובר לכביש יפו-חיפה ליד רעננה בשנת 1968; הכביש המהיר לאשדוד, מראשון לציון לאשדוד, שנסלל בשנות ה-70 של המאה ה-20; כביש אשדוד – אשקלון – ארז – עזה
הצורך בכביש מהיר מתל אביב לאשדוד עלה עם תכנון נמל אשדוד, אבל העניין התנהל בעצלתיים וקודם בתחילת 1969 רק לאחר שנוצרו עומסי תנועה כבדים בכביש 42 ששימש עד אז את התנועה לאשדוד. בתחילה עלה הרעיון שהכביש המהיר ייסלל ככביש אגרה , אולם הרעיון נזנח. תכנון הכביש מראשון לציון לאשדוד הושלם בשנת 1969 . במאי 1971 אושרה תוכנית הכביש שסלילתו בקטע מראשון לציון לאשדוד הייתה אמורה להסתיים ב-1973, אך העבודות התעכבו בגלל מלחמת יום הכיפורים והסתיימו לאחר המלחמה. בשנת 2013 הורחב קטע הכביש ממחלף גן רווה עד מחלף אשדוד לשלושה נתיבים בכל כיוון.

שפך נחל שורק לים מצפון לקבוץ פלמחים

****

מבט ממעל על קיבוץ פלמחים

פלמחים – קיבוץ הנמצא בתחום המועצה האזורית גן רווה בשנת 1949 ע"י יוצאי חטיבת יפתח של הפלמ"ח, חברי גרעין הצופים ד'. המקום הנבחר להתיישבות על ידי המוסדות המיישבים וחברי הגרעין היה נקודת חוף ליד הים, ליד שפך נחל שורק. האזור נחשב אזור ספר על החוף מישור חוף יהודה בו לא נמצא באותה עת שום ישוב יהודי עד גבול רצועת עזה. החל מהקמת הישוב מצאו חברי פלמחים את פרנסתם מקרבתם לים תחת הסיסמה: "ים הוא גם כן לחם". בשנת 2004 הופרט הקיבוץ ומוגדר כיום כקיבוץ מתחדש. בשנת -2011 החליטה אספת הקיבוץ לקלוט 25 משפחות מאלי סיני שפונו בתוכנית ההתנתקות שבוצעה ב-2005.
הכנסת הקיבוץ היא מחקלאות: מטעים, שדות וגידולי שלחין ובעל, מרפת חולבות ועגלים לפיטום, הנמצאת בקיבוץ גת בשותפות עם אותו קיבוץ וכן היי-טק (בקיבוץ שוכנת חברת מחשבים המתמחה בשחזור מידע שניזוק).