בטיול זה ביום רביעי (29/11/2017) התארחתי אצל עידן הלל מקיבוץ רבדים מפעיל "עידן אופן". הזמנתי את רז גורן שיצטרף אלינו לאזור שכמעט ואינו מכיר.

 

עידן הלל, בעל המקום, הוא רוכב אופניים ופורץ שבילים מנוסה, עוסק בתחום האופניים כבר למעלה מ- 30 שנה! במרכז "עידן אופן" נמצאת חנות אופניים מקצועית, המשווקת את מיטב יצרני האופניים ואביזרי הרכיבה, סדנא מקצועית לתיקון וטיפול באופניים. ניתן לשכור אופניים + קסדות במקום וגם כלי רכבי ממונעים (רכב גולף).

 

עידן הוביל אותנו באחד ממסלולי הבית שלו, אותו הוא תכנן. המסלול מבוסס על דרכי 4X4 קצת דאבלים וסינגל אותו הוא בנה ושביל בתל מקנה. הוא מקווה ומייחל שקרן קיימת בשיתוף המועצה אזורית יואב ימשיכו לפתח לטובת הציבור הרחב.

 

 

***** 

מסלול
יציאה ממתחם "עידן אופן"
וחזרה אליו בסיום

 

המסלול חופף, משיק וסמוך לשישה מסלולים שתועדו והם להלן:

יציאה מטל שחר לתפר בין השפלה הגבוהה ובין מישור החוף
בארץ פלשת, בין רבדים, כפר מנחם ותימורים,
רבדים בין מישור פלשת לשפלת יהודה
מרבדים מזרחה, בחיבור בין המישור והשפלה
ממזרח ומדרום לרבדים, בין שדות, מטעים, כרמים ומאגרי מים
מרבדים למרחב צפית ולגדת נחל האלה וחזרה דרך תימורים וכפר הרי"ף
מרבדים דרך נחל תמנה לתל מקנה וחזרה

 

 

******

האזור הגאוגרפי
דיוושנו בחיבור
שבין מזרח מישור פלשת
ובין מערב השפלה הנמוכה

****

המרחב, שטחים חקלאיים,
בין שדות שנביטת החיטה בהם החלה,
בין מטעי אפרסמון ורימון, כרמי זיתים ופרדסים
ובין מאגרי מים.
בשטחי בור
וגם בתוך החורש אורנים
שנטע על ידי הקרן הקיימת.

חלק מהדרכים היו צמודות למתקנים ביטחוניים עתירי גודל 

*****

המסלול, קטעים מקומות ומראות

קיבוץ רבדים שייך לתנועת הקיבוץ הארצי מייסוד השומר הצעיר ונמצא בתחום המועצה האזורית יואב. אוכלוסייתו מונה 620 נפש ומתוכם 320 חברים. קיבוץ רבדים הוקם לראשונה בפברואר 1947 בגוש עציון על קרקעות שנרכשו על ידי קק"ל מתושבי הכפר נחלין. המתיישבים הראשונים היו חברי גרעין "צבר" של השומר הצעיר. מאז תחילת מלחמת העצמאות ב-29 בנובמבר 1947 גוש עציון היה נתון במצור ע"י הלגיון הירדני ובעת זו תגברה את הקיבוץ קבוצת נערים שהגיעה מהכשרה בקיבוץ מענית (עולים מבולגריה וניצולי שואה מפליטי המחנות בפולין).  ב-14 במאי 1948 נפל גוש עציון בידי הלגיון הירדני וחברי הקיבוץ הוחזקו בשבי בעבר הירדן המזרחי עד 24 בפברואר 1949. חברות הקיבוץ שחזרו ארצה מיד אחרי נפילת הגוש החלו מיד בהכנות להקמת הקיבוץ בשנית. אחרי שהות קצרה בכפר מנחם הצטרפה אליהן קבוצה של חניכי תנועת השומר הצעיר יוצאי חטיבת הראל – פלמ"ח וב-28 בנובמבר 1948 עלו חברי רבדים שלא היו בשבי על הקרקע והתמקמו באתר הנטוש של בית חוות שנלר הגרמנית. חווה זו הייתה פעילה ככל הנראה עד מלחמת העולם השנייה והיוותה חלק מבית היתומים הסוריים שהקים בידי יוהאן לודוויג שנלר בירושלים בשנת 1860. חווה זו נמצאת בסמוך לשרידיו של הכפר הערבי הנטוש אל-חימה כ-2.5 ק"מ מהאתר הנוכחי.
מספר חודשים מאוחר יותר הצטרפו אליהם חבריהם מהשבי. עם הקמת הקיבוץ מחדש ידע הקיבוץ ימים קשים ועזיבות רבות של חברים שמעמסת הלחימה השבי וההקמה מחדש הייתה קשה להם מידי. בשנת 1951 הגיע לקיבוץ גרעין עולים מפולין ניצולי שואה שלאחריה עברו הכשרה חלוצית לקראת עלייתם ארצה. גרעין זה תרם לייצוב וחיזוק הקיבוץ מחדש. בשנת 1953 הצטרף גרעין נוסף של בוגרי השומר הצעיר מארגנטינה "קיבוץ ד". המיזוג בין המייסדים ילידי הארץ לבין העולים החדשים היה טעון מתחים שהכבידו על קליטת העולים. למרות הקשיים התלכד גרעין פעיל של חברים שקידמו את הקיבוץ.
מאז שנות ה-60' הקיבוץ קלט גרעינים מהארץ ומחו"ל וכן  משפחות ובודדים ובמקביל במשך הזמן רבים גם עזבוהו. בשנת 1994 עם השתלבות דור הבנים בניהול המשק נכנס הקיבוץ למהלך שינוי שבו החליט לעבור לדפוסי ניהול עסקיים. הקיבוץ הפריד את המשק מהקהילה והסדיר את היחסים ביניהם, העביר יותר אחריות ניהולית לענפים והעביר את אחריות הפרנסה מסידור עבודה לכל חבר וחבר.
בשנת 1996 החל הקיבוץ במהלך להגדרת אופיו על רקע השינויים ובסיומו הוכן המסמך "ערכי רבדים" המבטיח את ליבת ההסכמות בקהילה והקמת צוותים לקידום שינויים משמעותיים יותר באורחות חיי הקיבוץ. בשנת 2000 למרות השינויים הארגוניים, שקע הקיבוץ למשבר כלכלי קשה בשל מבנה עסקי שלא היה מותאם יותר למציאות הכלכלית בארץ ובקיבוץ. על רקע המשבר הפעיל הקיבוץ תכנית חירום בה גם החליט להאיץ את מהלכי השינוי בכל התחומים. הקיבוץ עבר  למודל הקושר את ערך העבודה של החברים לתקציבם, הופרטו תקציבים רבים והקיבוץ החל לעבוד על אופיו העתידי. בשנת 2002 נחלץ הקיבוץ מן המשבר הכלכלי והוא נמצא בתנופת שינויים גם בתחום המשקי וגם בתחום החברתי ופיתוח חיי הקהילה. בעשור אחרון הקיבוץ קלט כ- 100 משפחות לקיבוץ המתחדש. רוב התושבים עובדים מחוץ לקיבוץ. יתר התושבים מתפרנסים מ: חקלאות [רפת, גידולי שדה, לולי הודים (בהשכרה)] תיירות, לינה כפרית, הרחוב הפלשתי המשוחזר , מפעל לתכשיטים "ספירים", שירותים ועסקים קטנים וגם מספר אומנים. מקור אתר הקיבוץ

******

קטע ראשון
מרבדים דרומה

– יציאה ממתחם "עידן אופן" בקיבוץ רבדים
– יציאה דרך השער צפון מזרחי של הקיבוץ הצמודה ללולי תרנגולי הודו
– דרומה במקביל לגדר הקיבוץ
– מזרחה בדרך 4X4 עד כביש 6
– דרומה בדרך המקבילה לכביש 6 ממערב
– חציית גשר החקלאי מעל כביש 6
– דרומה בדרך המקבילה לכביש 6 ממזרח
– עיקול מזרחה בדרך המקבילה מצפון לכביש 383
– מעט אחרי צומת הפנייה לקיבוץ כפר מנחם צפונה מזרחה

אלחַ'יְמָה היה כפר שנמצא בתקופת המנדט בתחום מחוז רמלה כ- 18.5 ק"מ מדרום לעיר רמלה. בזמן מלחמת העולם הראשונה עבר ממערב לכפר קו הרכבת שנבנה על ידי התורכים והגרמנים ממרכז הארץ לעבר באר-שבע שחדל לפעול בתקופת המנדט הבריטי. בשלהי המאה ה-19 תואר אל-ח'ימה ככפר הבנוי מלבני טיט, שבאר מצויה ממזרח לו, ובמסמכי ממשלת המנדט הוא הוגדר ככפר קטן שמספר תושביו היה 140 בשנת 1931 שהתגוררו ב-30 בתים בשני מקבצים מלבניים של בתי בוץ וקש ו-190 תושבים בשנת 1945. אדמות הכפר השתרעו על 5,150 דונם בהם גדלו דגנים וכללו גם שטחי שלחין של גידול ירקות ועצי פרי. כפר זה נכבש בקרבות עשרת הימים ביולי 1948 על ידי יחידה מחטיבת גבעתי (חט' 5) במהלך מבצע "מוות לפולש" (נקרא גם מבצע אנ-פר) שמטרתו הייתה להסיר את המצור של הצבא המצרי על הנגב. כפר זה, כמו הכפרים האחרים, נכבש כמהלך משלים למבצע שנועד להרחיב את האחיזה הטריטוריאלית הישראלית במרחב שבין גבעות השפלה הנמוכה מול הר חברון ובין החלק המזרחי של מישור החוף. לאחר המלחמה על אדמות הכפר לא נבנה כל ישוב ישראלי. קיבוץ רבדים שוכן מצפון למקום בו נמצא הכפר. כל שנותר מאל-ח'ימה הם שלושה תלים משרידי בתי הכפר ממזרח, ממערב ומדרום לאתר הכפר. במרכז התל המזרחי נמצאת באר נטושה. בריכת מים מלאכותית גדולה נמצאת כ-100 מטר מצפון-מזרח לאתר הכפר. כחצי קילומטר מצפון לבאר ניצבת אנדרטה לזכר חברי קיבוץ רבדים שהתיישבו בחווה בסוף שנת 1948 טרם המעבר למיקום הנוכחי.

 

כביש 383 הוא כביש רוחב (ממערב למזרח) המקשר בין כביש 3 בצומת שערי אברהם לכביש 38 באזור מושב זכריה. הכביש מתחיל בגובה 60 מטר מעל גובה פני הים ומסתיים בעמק האלה בגובה 260 מטר. לאורך הכביש נמצאים היישובים כפר הרי"ף, כפר מנחם, תירוש, גפן ושדות מיכה וכן יער חרובית ופארק בריטניה. הכביש עובר בגשר עילי מעל כביש 6 ומסילת הרכבת לבאר שבע. ביוני 1996 התרחש בכביש זה פיגוע ירי בו נרצחו בני הזוג ירון ואפי אונגר, ותינוקם ניצל ללא פגע. במקום הרצח הוצבה אנדרטה לזכר השניים. בעקבות תאונות רבות שקרו לאורך הכביש, שוליו הצרים והעובדה שנפח התנועה בו גדל יצאו ביולי 2016 תושבי האזור במאבק להרחבת הכביש.

*****

קטע שני,
מזרחה טיפוס למורדות השפלה נמוכה

– מעט אחרי צומת הפנייה לקיבוץ כפר מנחם צפונה מזרחה
– חציית נחל אביקוס והמשך מזרחה בדרך הצמודה מצפון כרמי זיתים.
– המשך מעקף מדרום ומערב את גבעה נ.ג. 144. 
– פנייה מערבה וטיפוס בדרך בתוך החורשה עד  גדר המתקן הביטחוני
– צפון מזרחה לאורך הגדר
– עזיבת הדרך שגובלת בגדר וצפון מערבה ירידה בדאבל בתוך החורשה עד הדרך שלצד נחל תמנה
– מערבה וצפונה לצד ערוץ נחל תמנה צמוד לגדר מטעי רמת רחל
– עקיפת המטעים מצפון וחציית ערוץ הנחל

נחל אביקוס הוא יובל של נחל ברקאי שמגיע אליו לאחר שהצטרף לנחל חרובית ושלושתם יחד מתנקזים במורד המישור לנחל האלה שבאזור עד הלום ליד אשדוד מצטרף לנחל לכיש. במילים פשוטות, טיפת גשם היורדת בתוואי המסלול, אם היא לא מחלחלת בקרקע ומוצאת עצמה זורמת עם אחיותיה במורד הנחל, היא מגיעה לים התיכון בחוף אשדוד.

****

קטע שלישי
לאורך מורדות גבעות השפלה הנמוכה

– עקיפת המטעים מצפון וחציית ערוץ הנחל
– צפון מזרחה שוב צמוד לגדר המתקן הביטחוני
– עקיפת שדה חרוש עד הכניסה לסינגל העולה על השלוחה מצפון
– צפון מזרחה לאורך הסינגל ברמה טכנית קלה החוצה את השלוחה וירידה במורד הצפוני שלה.
– מזרחה וצפונה על הדרך הצמודה לגדר המתקן הביטחוני ממזרח לכרם זיתים ומטע רימונים ממערב.  
– פנייה מערבה עד נקודת תצפית מוצלת בחניון קק"ל למול מאגר ענות
– הפסקה קצרה
– מערבה בדרך היורדת לצד גדר מחנה נחל שורק והקפתו מדרום.
– דרומה ועלייה לתל תל מקנה מכיוון דרום מזרח.

נחל תמנה שהוא נחל שמנקז את האזור וראשיתו בגבעות ממזרח באזור המושב זכריה ומצטרף בהמשך המורד אל נחל שורק.

צבר–קמה' – אגודת שיתופית הכוללת חמישה קיבוצים: רבדים, כפר מנחם (מועצה אזורית יואב), צובה, קרית ענבים, מעלה החמישה (מועצה אזורית מטה יהודה) אשר נוסדה בתחילת שנת 2000. יחסי בעלות הקיבוצים נקבעו על פי גודל משבצת הקרקע שהביא כל שותף כנדוניה. המטרה העיקרית לשמה נוסד שיתוף פעולה זה, הייתה ניצול היתרון לגודל על ידי הפעלת מערך אחד גדול והקצאת משאבים לבחינת כיווני התפתחות נוספים מעבר לבסיס המשותף של גידולי השדה. האגודה מעבדת שטחים בהיקף של כ- 24,000 דונם והבסיס הלוגיסטי ומשרדי האגודה נמצאים בקיבוץ רבדים. האגודה מעסיקה מספר עובדים קבועים אשר מרביתם הגדול חברי הקיבוצים החברים באגודה. כחלק מבחינת כיווני התפתחות ניטע ע"י האגודה כרם זיתים לשמן (למעלה מ-1,000 דונם) שהפך אותה לאחד מיצרני שמן הזית הגדולים בענף זה בארץ. כמו כן נטעה האגודה מטעי שקד ורימון בהיקף מאות דונם. האגודה שותפה בבית אריזה המשווק פירות מקולפים מצוננים ומוכנים לאכילה (גרגירי רימון, פומלה, סלטי פירות ועוד). בשדות האגודה כוללים גידולי שדה חד שנתיים וביניהם כותנה, חיטה לגרעינים, חיטה למספוא, תירס, חומוס חמניות אבטיחים ועוד.

 

******

קטע רביעי,
במורד גבעות השפלה הנמוכה
חזרה למישור חוף פלשת

– הפסקה קצרה
– מערבה בדרך היורדת לצד גדר מחנה נחל שורק והקפתו מדרום.
– דרומה ועלייה לתל תל מקנה מכיוון דרום מזרח.
– סיבוב בתל: בתי הבד, תצפית תל עקרון וברכת המים
– גלישה בדרך מצפון לתל וחציית נחל תמנה
– מערבה לאורך הגדה הצפונית של הנחל
– שביל קצר בין איקליפטוסים עד לעין יובל והברכה שנוצרה לצידו.
– מערבה וחצייה מתחת למסילת הברזל וכביש 6
– דרומה בדרך המקבילה לכביש 6
– מעבר לצד שרידי גשר תוואי מסילת הרכבת העות'מנית
– דרומה והקפת מאגר רבדים מדרום

מחנה נחל שורק, מחנה עתיר שטח, המשמש את צה"ל הוא אחד מהמחנות הגדולים שהותיר הצבא בריטי בארץ ישראל ונקרא מחנה ואדי צ'ארר לאחר שעזב אותה בשנת 1948. המחנה נבנה במסגרת היערכות עוצבות צבא הוד מלכותו במזרח התיכון לקראת מערכה אפשרית עם צבאות גרמניה נאצית ובנות בריתה. המחנה נבנה בסמוך לצומת מסילת הברזל. עם עזיבת הבריטים את הארץ המחנה נמסר לכוחות הערבים ונכבש על ידי כוחות ההגנה במסגרת מבצע נחשון,

תל מקנה נמצא בקצה המערבי של גבעות השפלה הנמוכה מעל מישור החוף. גודלו כ-200 דונם ומזוהה עם עקרון הקדומה. התל מורכב משני חלקים: עיר עליונה (40 דונם) ועיר תחתונה מוקפת סוללה (160 דונם). התל שלט על רשת הדרכים הקדומה מאשדוד במישור החוף לכיוון נחל שורק ובית שמש ולכיוון גזר.
ראשית ההתיישבות במקום הייתה בתקופת הברונזה התיכונה. ממצאי חפירות שנערכו במקום מלמדים על יישוב שהתקיים כאן כמעט ברציפות מאז האלף הרביעי לפנה"ס ועד המאה השישית לפנה"ס.
בתקופת הברזל נבנתה עקרון והייתה אחת מחמש ערי הפלשתים [אשדוד, עזה, אשקלון, גת (תל צאפי)] ונהרסה במאה העשירית לפנה"ס. במאה השביעית נבנתה העיר מחדש ותחומה נכלל בכל שטח התל ואף התפשט מעבר לגבולותיו. בספר יהושע נזכרת עקרון ברשימת ערי יהודה כחלק מ"הארץ הנשארת". היא נזכרת גם בספר שופטים, אך עם הסתייגות שממנה משתמע ששבט יהודה לא כבש את ערי פלשת. עקרון מילאה תפקיד מרכזי בתקופת השופטים. כאשר נפל ארון הברית לידי הפלישתים, הוא נלקח גם לעקרון ומשם הובל לבית שמש. לאחר ניצחון דוד על גוליית רדפו בני ישראל אחרי הפלישתים עד "שערי עקרון". במאה התשיעית לפנה"ס, בימי המלוכה, נפל המלך אחזיה, שמלך בישראל דרך סבכה בארמונו ונפצע. בעקבות התאונה, שלח המלך שליחים להיוועץ ב"בעל זבוב" אלוהי עקרון. הנביא עמוס במאה השמינית לפנה"ס ניבא נבואת חורבן על עקרון ועל ערי פלשתים אחרות בשל חטאיהן.
במאה השביעית לפנה"ס חזרה עקרון לשיא גודלה, תעשיית השמן היה ענף מרכזי בכלכלתה המשגשגת. בתל תגלו למעלה מ-110 בתי בד, כמויות גדולות של גלעיני זיתים ומאות קנקנים וכלים אחרים. בסוף המאה השביעית לפנה"ס נבוכדנאצר מלך בבל כבש והחריב את ערי השפלה וביניהן נכללה גם עקרון. הכיבוש הבבלי היה מהלומה שממנה התרבות הפלשתית לא התאוששה מעולם. לאחר שארץ פלשת ועריה חרבו, תושביה שנותרו בחיים נתפזרו או הוגלו. הפלשתים, כולל תושבי עקרון שנעדרו מורשת וחיוניות תרבותית עצמית, נטמעו בסביבתם.
בתקופה ההלניסטית, בשנת 147 לפנה"ס, נזכרת עקרון במלחמות החשמונאים, עקרון נמסרה על ידי אלכסנדר באלאס לידי יונתן החשמונאי כתמורה על נאמנותו. האזכור האחרון של עקרון הוא בתקופה הביזנטית באונומסטיקון של אויסביוס (המאה ה-4 לסה"נ). יישוב לא סדיר התקיים גם בתקופה המוסלמית.
מקור ועוד על העיר והממצאים הארכאולוגיים בתל וראו גם סקר צפית, ניתוח והערכה של משאבי טבע, נוף ומורשת האדם, דש"א דמותה של ארץ, פברואר 2011

הענף העיקרי בכלכלת העיר היה ייצור שמן שהופק מזיתים בכרמים הרבים שנמצאו בסביבת העיר. העיר הייתה המפעל הגדול ביותר לייצור שמן זית בזמן הקדום וגם מפעל לייצור בדים מפשתן תוך ניצול מקורות המים הסמוכים.
בתי הבד נבנו צמוד לחומה שהקיפה את העיר. בכל בית בד היה אגן לריסוק הזייתים ושני מכבשים לצידו לסחיטת השמן מהרס'. הסחיטה נעשתה בהפעלת לחץ על קורת בית הבד באמצעות משקולת. בתוך כל מכבש היה קנקן לאיסוף השמן. הנוזל הנסחט הוא ה"יצהר" שממנו הופרד המשמן מהמים.

הגשר התורכי כשמו כן הוא נבנה ע"י השלטון העות'מאני בזמן מלחמת העולם הראשונה על נחל תמנה. הגשר נועד לאפשר מעבר מסילת הברזל מצפון ישראל לעבר סיני כדי להעביר לדרום עוצבות צבא ואספקה כדי לבלום את צבאות הממלכה המאוחדת שהתקדמו לעבר ישראל מכיוון מצרים. מסילת הברזל שנבנתה בשיתוף פעולה בין העות'מאנים ובעלי בריתם הגרמנית הגיעה עד עו'גה אל חפיר שהיא ניצנה למול קדש ברנע.
בזמן שלטון הבריטי בארץ ישראל המסילה לא הייתה בשימוש והכפריים מהסביבה נהגו לפרק אותה להשתמש באדינה ופסייה לצורכי בנין וקירוי בקתות הבוץ. לאחר מלחמת העצמאות, בשנים הראשונות שלפו חברי רבדים את פסי הפלדה מהגגות של החושות בכפרים הנטושים ומהם נבנו סככות לשימושים חקלאיים ומבני משק אחרים.

אגודת מי הרי יהודה  הוקמה בשנת 1977 ומטרתה ניצול מי קולחין (ביוב) מטוהרים לשימוש חקלאי. הישובים החברים באגודת המים : נחשון, רמת רחל, צובה, מעלה החמישה, קרית ענבים, חולדה, משמר דוד, יסודות, רבדים, שורש, צרעה, הראל, כפר מנחם. מאז 1978 הוקמו שלושה עשר מאגרים מאזור חולדה ומשמר דוד בצפון ועד קריית גת בדרום. מקורות מי הקולחין הם מיי הביוב של ירושלים המוזרמים לנחל ממפעל לטיהור השפכים שהקימה עיריית ירושלים בשנת 2000 ונמצא במעלה הנחל. מים אלה זורמים באפיק הנחל עד אזור צרעה ויחד עם מי הגשמים הזורמים בחורף בו מועברים למאגרים ומשם מוזרמים לשדות, המטעים והכרמים בהתאם לצורך. להרחבה

******

סוף דבר

טיול זה נמשך שלוש שעות ושלשת רבעי השעה מתוכן שעה עצירה.

*********

מזג אוויר היה מושלם!

**********

היה לנו טיול עם מראות רבים,
מגוון בתוואי הדרך
וכמובן רווי תוכן.

********

בסיום, כמו בכל פעם, זכינו לאירוח אצל עידן.
ארוחת הבוקר הקלה הייתה טעימה.

******

חזרנו למעוננו עם הרגשה טובה ונעימה.

תודה

לעידן הלל על האירוח וההובלה
לרז גורן שהצטרף ותיעד 
עידן אופן 28