מרבדים דרך נחל תמנה לתל מקנה וחזרה6 במרץ 2016

קובץ GPX להורדה GPSies מרחק: 12 ק"מ טיפוס-מצטבר: 50 מטר גלריית תמונות

ביום רביעי (2/3/2016) עידן הלל ואני הקדשנו את הבוקר להכנת ותיעוד מסלול "עידן אופן" למשפחות ולרוכבים מתחילים: מרבדים דרך נחל תמנה לתל עקרון וחזרה. מסלול זה שרובו ככולו מישורי וברמת קושי קלה מסומן  ומשולט. משפחה יכולה לרכב בו בנחת במשך שעתיים עד שעתיים וחצי. חציית כביש 6 היא במעבר תחתי.

 

מסלול זה הוא גולת הכותרת של  "עידן אופן" – מרכז לרכיבת אופניים הנמצא בקיבוץ רבדים שבלב הארץ, בקרבה לצומת מסמייה, ובמרחק 30 דקות נסיעה מתל אביב, באר שבע וירושלים.

אזור המסלול

אזור המסלול

עידן הלל, בעל המקום, הוא רוכב אופניים ופורץ שבילים מנוסה, עוסק בתחום האופניים כבר למעלה מ- 30 שנה! במרכז "עידן אופן" נמצאת חנות אופניים מקצועית, המשווקת את מיטב יצרני האופניים ואביזרי הרכיבה, סדנא מקצועית לתיקון וטיפול באופניים. ניתן לשכור אופניים + קסדות במקום וגם כלי רכבי ממונעים (רכב גולף).

מרכז עידן אופן

זה תאור כללי של המסלול עידן אופן שתחילתו בקיבוץ רבדים.

מסלול עידן אופן 12קמ

מסלול עידן אופן 12קמ

 

 

קיבוץ רבדים שייך לתנועת הקיבוץ הארצי מייסוד השומר הצעיר ונמצא בתחום המועצה האזורית יואב. אוכלוסייתו מונה 620 נפש ומתוכם 320 חברים. קיבוץ רבדים הוקם לראשונה בפברואר 1947 בגוש עציון על קרקעות שנרכשו על ידי קק"ל מתושבי הכפר נחלין. המתיישבים הראשונים היו חברי גרעין "צבר" של השומר הצעיר. מאז תחילת מלחמת העצמאות ב-29 בנובמבר 1947 גוש עציון היה נתון במצור ע"י הלגיון הירדני ובעת זו תגברה את הקיבוץ קבוצת נערים שהגיעה מהכשרה בקיבוץ מענית שבין חבריה נמנו עולים מבולגריה וניצולי שואה מפליטי המחנות בפולין.  ב-14 במאי 1948 נפל גוש עציון בידי הלגיון הירדני וחברי הקיבוץ הוחזקו בשבי בעבר הירדן המזרחי עד 24 בפברואר 1949. חברות הקיבוץ שחזרו ארצה מיד אחרי נפילת הגוש החלו מיד בהכנות להקמת הקיבוץ בשנית. אחרי שהות קצרה בכפר מנחם הצטרפה אליהן קבוצה של חניכי תנועת השומר הצעיר יוצאי חטיבת הראל – פלמ"ח וב-28 בנובמבר 1948 עלו חברי רבדים שלא היו בשבי על הקרקע והתמקמו באתר הנטוש של בית חוות שנלר הגרמנית, במקום המוצג בתמונה. חווה זו הייתה פעילה ככל הנראה עד מלחמת העולם השנייה והיוותה חלק מבית היתומים הסוריים שהקים בידי יוהאן לודוויג שנלר בירושלים בשנת 1860. חווה זו נמצאת בסמוך לשרידיו של הכפר הערבי הנטוש אל-חימה כ-2.5 ק"מ מהאתר הנוכחי. מספר חודשים מאוחר יותר הצטרפו אליהם חבריהם מהשבי.
עם הקמת הקיבוץ מחדש ידע הקיבוץ ימים קשים ועזיבות רבות של חברים שמעמסת הלחימה השבי וההקמה מחדש הייתה קשה להם מידי. בשנת 1951 הגיע לקיבוץ גרעין עולים מפולין ניצולי שואה שלאחריה עברו הכשרה חלוצית לקראת עלייתם ארצה. גרעין זה תרם לייצוב וחיזוק הקיבוץ מחדש. בשנת 1953 הצטרף גרעין נוסף של בוגרי השומר הצעיר מארגנטינה "קיבוץ ד". המיזוג בין המייסדים ילידי הארץ לבין העולים החדשים היה טעון מתחים שהכבידו על קליטת העולים. למרות הקשיים התלכד גרעין פעיל של חברים שקידמו את הקיבוץ.
מאז שנות ה-60' הקיבוץ קלט גרעינים מהארץ ומחו"ל וכן  משפחות ובודדים ובמקביל במשך הזמן רבים גם עזבוהו. בשנת 1994 עם השתלבות דור הבנים בניהול המשק נכנס הקיבוץ למהלך שינוי שבו החליט לעבור לדפוסי ניהול עסקיים. הקיבוץ הפריד את המשק מהקהילה והסדיר את היחסים ביניהם, העביר יותר אחריות ניהולית לענפים והעביר את אחריות הפרנסה מסידור עבודה לכל חבר וחבר.
בשנת 1996 החל הקיבוץ במהלך להגדרת אופיו על רקע השינויים ובסיומו הוכן המסמך "ערכי רבדים" המבטיח את ליבת ההסכמות בקהילה והקמת צוותים לקידום שינויים משמעותיים יותר באורחות חיי הקיבוץ. בשנת 2000 למרות השינויים הארגוניים, שקע הקיבוץ למשבר כלכלי קשה בשל מבנה עסקי שלא היה מותאם יותר למציאות הכלכלית בארץ ובקיבוץ. על רקע המשבר הפעיל הקיבוץ תכנית חירום בה גם החליט להאיץ את מהלכי השינוי בכל התחומים. הקיבוץ עבר  למודל הקושר את ערך העבודה של החברים לתקציבם, הופרטו תקציבים רבים והקיבוץ החל לעבוד על אופיו העתידי. בשנת 2002 נחלץ הקיבוץ מן המשבר הכלכלי והוא נמצא בתנופת שינויים גם בתחום המשקי וגם בתחום החברתי ופיתוח חיי הקהילה. בעשור אחרון הקיבוץ קלט כ- 100 משפחות לקיבוץ המתחדש. רוב התושבים עובדים מחוץ לקיבוץ. יתר התושבים מתפרנסים מ: חקלאות [רפת, גידולי שדה, לולי הודים (בהשכרה)] תיירות, לינה כפרית, הרחוב הפלשתי המשוחזר , מפעל לתכשיטים "ספירים", שירותים ועסקים קטנים וגם מספר אומנים.
מקור אתר הקיבוץ

 

 

זה תוואי המסלול "עידן אופן"

מסלול עידן אופן

מסלול עידן אופן

 

 

 

 

להלן מראות מראשית המסלול

בשדה בקרבת סוללת מאגר המים

מבט על החורשה בתוכה נמצא הגשר התורכי

 

הגשר התורכי כשמו כן הוא נבנה ע"י השלטון העות'מאני בזמן מלחמת העולם הראשונה על נחל תמנה. הגשר נועד לאפשר מעבר מסילת הברזל מצפון ישראל לעבר סיני כדי להעביר לדרום עוצבות צבא ואספקה כדי לבלום את צבאות הממלכה המאוחדת שהתקדמו לעבר ישראל מכיוון מצרים. מסילת הברזל שנבנתה בשיתוף פעולה בין העות'מאנים ובעלי בריתם הגרמנית הגיעה עד עו'גה אל חפיר שהיא ניצנה למול קדש ברנע.
בזמן שלטון הבריטי בארץ ישראל המסילה לא הייתה בשימוש והכפריים מהסביבה נהגו לפרק אותה להשתמש באדינה ופסייה לצורכי בנין וקירוי בקתות הבוץ. לאחר מלחמת העצמאות, בשנים הראשונות שלפו חברי רבדים את פסי הפלדה מהגגות של החושות בכפרים הנטושים ומהם נבנו סככות לשימושים חקלאיים ומבני משק אחרים.

 

שרידי גשר התורכי

חורשת הגשר התורכי, חניון חביב לחנייה מוצלת

המראה בדרך ממערב לכביש 6

 

התקדמנו לעבר נחל תמנה אותו נחצה שלוש פעמים.

נחל תמנה שהוא נחל שמנקז את האזור וראשיתו בגבעות ממזרח באזור המושב זכריה ומצטרף בהמשך המורד אל נחל שורק.

 

הירידה ממערב לכביש 6 לעבר חציית נחל תמנה

לקראת חציית נחל תמנה

לקראת חציית נחל תמנה

חציית נחל תמנה פעם ראשונה

 

לאחר חציית נחל תמנה תוואי המסלול עובר מתחת לכביש 6 ומסילת הברזל

 

לקראת חצייה מתחת לכביש 6

 

לאחר חציית כביש 6 מחכה נקודת חמד שנייה, הבריכה שלצד נחל תמנה

לאחר חציית כביש 6

פנייה ימינה לדרך ממזרח לכביש 6 לעבר נחל תמנה

 

לקראת מעבר נחל תמנה

שכשוך במי הנחל והמעין

שכשוך במי הנחל והמעין

לאחר חציית נחל תמנה על גשר העץ

 

 

 

לאחר חציית נחל תמנה מתחיל הקטע העיקרי של של המסלול נמצא ממזרח לכביש 6 וכולל רכיבה לעבר תל עקרון, ביקור בו וחזרה ממנו ואורכו כ- 7.5 ק"מ.

 

ראשית המסלול חציית החורשה הסמוכה למעין תמנה.

החורשה בסמוך למעבר נחל תמנה

 

המשך המסלול עובר לצד נחל תמנה ובשולי השדות והמטעים של צבר קמה

'צבר–קמה' – אגודת שיתופית הכוללת חמישה קיבוצים: רבדים, כפר מנחם (מועצה אזורית יואב), צובה, קרית ענבים, מעלה החמישה (מועצה אזורית מטה יהודה) אשר נוסדה בתחילת שנת 2000. יחסי בעלות הקיבוצים נקבעו על פי גודל משבצת הקרקע שהביא כל שותף כנדוניה. המטרה העיקרית לשמה נוסד שיתוף פעולה זה, הייתה ניצול היתרון לגודל על ידי הפעלת מערך אחד גדול והקצאת משאבים לבחינת כיווני התפתחות נוספים מעבר לבסיס המשותף של גידולי השדה. האגודה מעבדת שטחים בהיקף של כ- 24,000 דונם והבסיס הלוגיסטי ומשרדי האגודה נמצאים בקיבוץ רבדים. האגודה מעסיקה מספר עובדים קבועים אשר מרביתם הגדול חברי הקיבוצים החברים באגודה. כחלק מבחינת כיווני התפתחות ניטע ע"י האגודה כרם זיתים לשמן (למעלה מ-1,000 דונם) שהפך אותה לאחד מיצרני שמן הזית הגדולים בענף זה בארץ. כמו כן נטעה האגודה מטעי שקד ורימון בהיקף מאות דונם. האגודה שותפה בבית אריזה המשווק פירות מקולפים מצוננים ומוכנים לאכילה (גרגירי רימון, פומלה, סלטי פירות ועוד). בשדות האגודה כוללים גידולי שדה חד שנתיים וביניהם כותנה, חיטה לגרעינים, חיטה למספוא, תירס, חומוס חמניות אבטיחים ועוד.

בשולי השדות והמטעים בצמוד לתוואי נחל תמנה

אחד השובכים המפוזרים בשטחים החקלאיים המיועדים לתנשמות ולבזים שהם טורפים את העכברים ומהווים מדבירים ביולוגיים שמונעים פיזור רעל בשדות.

מראות במסלול

מראות במסלול

מאגר מים נוסף בדרך ששימש את קיבוץ רבדים להשקיית השדות בשנותיו הראשונות. כיום משמש בית גידול לעופות מים, סרטנים, דגים ובעלי חיים מסוגים זנים שונים.

מתקדמים לתל מקנה

לפני העליה לתל לוגמים מים לרוויה

 

מבט על רוחב תל מקנה לאחר העליה

 

תל מקנה נמצא בקצה המערבי של גבעות השפלה הנמוכה מעל מישור החוף. גודלו כ-200 דונם ומזוהה עם עקרון הקדומה. התל מורכב משני חלקים: עיר עליונה (40 דונם) ועיר תחתונה מוקפת סוללה (160 דונם). התל שלט על רשת הדרכים הקדומה מאשדוד במישור החוף לכיוון נחל שורק ובית שמש ולכיוון גזר.
ראשית ההתיישבות במקום הייתה בתקופת הברונזה התיכונה. ממצאי חפירות שנערכו במקום מלמדים על יישוב שהתקיים כאן כמעט ברציפות מאז האלף הרביעי לפנה"ס ועד המאה השישית לפנה"ס.
בתקופת הברזל נבנתה עקרון והייתה אחת מחמש ערי הפלשתים [אשדוד, עזה, אשקלון, גת (תל צאפי)] ונהרסה במאה העשירית לפנה"ס. במאה השביעית נבנתה העיר מחדש ותחומה נכלל בכל שטח התל ואף התפשט מעבר לגבולותיו. בספר יהושע נזכרת עקרון ברשימת ערי יהודה כחלק מ"הארץ הנשארת". היא נזכרת גם בספר שופטים, אך עם הסתייגות שממנה משתמע ששבט יהודה לא כבש את ערי פלשת. עקרון מילאה תפקיד מרכזי בתקופת השופטים. כאשר נפל ארון הברית לידי הפלישתים, הוא נלקח גם לעקרון ומשם הובל לבית שמש. לאחר ניצחון דוד על גוליית רדפו בני ישראל אחרי הפלישתים עד "שערי עקרון". במאה התשיעית לפנה"ס, בימי המלוכה, נפל המלך אחזיה, שמלך בישראל דרך סבכה בארמונו ונפצע. בעקבות התאונה, שלח המלך שליחים להיוועץ ב"בעל זבוב" אלוהי עקרון. הנביא עמוס במאה השמינית לפנה"ס ניבא נבואת חורבן על עקרון ועל ערי פלשתים אחרות בשל חטאיהן.
במאה השביעית לפנה"ס חזרה עקרון לשיא גודלה, תעשיית השמן היה ענף מרכזי בכלכלתה המשגשגת. בתל תגלו למעלה מ-110 בתי בד, כמויות גדולות של גלעיני זיתים ומאות קנקנים וכלים אחרים. בסוף המאה השביעית לפנה"ס נבוכדנאצר מלך בבל כבש והחריב את ערי השפלה וביניהן נכללה גם עקרון. הכיבוש הבבלי היה מהלומה שממנה התרבות הפלשתית לא התאוששה מעולם. לאחר שארץ פלשת ועריה חרבו, תושביה שנותרו בחיים נתפזרו או הוגלו. הפלשתים, כולל תושבי עקרון שנעדרו מורשת וחיוניות תרבותית עצמית, נטמעו בסביבתם.
בתקופה ההלניסטית, בשנת 147 לפנה"ס, נזכרת עקרון במלחמות החשמונאים, עקרון נמסרה על ידי אלכסנדר באלאס לידי יונתן החשמונאי כתמורה על נאמנותו. האזכור האחרון של עקרון הוא בתקופה הביזנטית באונומסטיקון של אויסביוס (המאה ה-4 לסה"נ). יישוב לא סדיר התקיים גם בתקופה המוסלמית.
מקור ועוד על העיר והממצאים הארכאולוגיים בתל וראו גם סקר צפית, ניתוח והערכה של משאבי טבע, נוף ומורשת האדם, דש"א דמותה של ארץ, פברואר 2011

 

 

בכניסה למתחם בתי הבד

 

הענף העיקרי בכלכלת העיר היה ייצור שמן שהופק מזיתים בכרמים הרבים שנמצאו בסביבת העיר. העיר הייתה המפעל הגדול ביותר לייצור שמן זית בזמן הקדום וגם מפעל לייצור בדים מפשתן תוך ניצול מקורות המים הסמוכים.

 

שרידי בית הבד

 

בתי הבד נבנו צמוד לחומה שהקיפה את העיר. בכל בית בד היה אגן לריסוק הזייתים ושני מכבשים לצידו לסחיטת השמן מהרס'. הסחיטה נעשתה בהפעלת לחץ על קורת בית הבד באמצעות משקולת. בתוך כל מכבש היה קנקן לאיסוף השמן. הנוזל הנסחט הוא ה"יצהר" שממנו הופרד המשמן מהמים.

שחזור בית הבד

שחזור בית הבד

שרידי בית הבד

שרידי בית הבד

 

בראש התל הוכשרה תצפית שנקראת "תצפית תל עקרון". במקום נבנתה סככה ותחתיה הונחו שני שולחנות ובסמוך הוצב סלע ועליו לוח הקדשה למיכה איידלין חבר רבדים שנהרג בקיץ תשע"ד בתאונת דרכים מחרידה.

 

מצפה תל עקרון

מצפה תל עקרון

מבט נוסף על ראש התל מכיוון צפון

 

הבאר בתל

הבאר בתל

דרך הירידה מהתל בכיוון צפון

הירידה מהתל בין שדות הקמה

לקראת חציית נחל תמנה בשלישית

מעין תמנה ונחל תמנה

לאחר חציית נחל תמנה

בדרך חזרה

פנייה בדרך חזרה

בחזרה למעבר חזרה

במעבר בשולי כרם הזיתים לאחר המעבר את כביש 6

בריכת המים בדרך חזרה

 

לסיכום, —מסלול הטיול הוא ברמת קושי קלה  ביותר והתוואי שלו בין שדות, מטעים, כרמים ותוך חורש טבעי ושטחי בתה שדמותם של כל אלה משתנה בעונות השנה. אין ספק, —מסלול זה מותאם לכל אוכלוסיית רוכבי האופניים. מומלץ בחום להגיע לאזור בכל עונות השנה!

 

רכבי הגולף

רכבי הגולף

השאר תגובה