הדפסה

ביום שישי (20/11/2015) הבת שלי רוני רווה ואני יצאנו מתל יצחק וטיילנו בגבעות החול האדום בלב שרון, במרחב תל מונד והמושבים סביבה ועליהן נטועים בעיקר פרדסים ומטעים. טיול זה היה באחת ממשבצות ארץ בשרון שטרם רכבתי בהן עד כה.

גבעות החול האדום הנקראות גם גבעות החמרה הן גבעות נמוכות שמדרונותיהן מתונים מאוד וביניהן נמצאים שטחים מישוריים נמוכים, המכוסים בקרקע סחף, אשר היו מכוסים בעבר בביצות. גרגירי החול של הגבעות צופו בתהליך ארוך בחומרים המכילים ברזל, והחלודה נותנת להם את צבעם האדום. בקרקע החול האדום, בדומה לקרקע החול, המים מחלחלים ונעלמים במהירות בתוך האדמה. גבעות החול האדום הן אחת מיחידות המשנה הפיזיות שנמצאות בשרון כמוצג בחתך שבתרשים.

התחלנו את הטיול בשעת צהרים מאוחרת. מראש ידענו שמשך הזמן עד החשיכה יהיה מוגבל ולא נוכל להאריך את המסלול.

גבעות תל מונד- 20-11-2015

יצאנו ממתחם תחנת הדלק הסמוכה לתל יצחק לכיוון מזרח. כבר בתחילת הדרך פגשנו את עץ האלון הבודד שכמוהו היו רבים בשרון. לפני יותר ממאה שנים יד זדונית שנשלחה על ידי המשטר העות'מאני, כרתה את עצי האלון על מנת להשתמש בהם לשריפה להנעת קטרי הרכבת.

עץ האלון הבודד ממזרח לתל יצחק

המכשול הראשון אתו נאלצנו להתמודד היה מעבר מתחת למחלף בני דרור. דרך למעבר בני אדם ורכב אין במקום. אבל יש מספר מעבירי מים לניקוז נחל דרור.

נחל דרור שאורכו פחות מ-10 ק"מ הוא אחד מיובליו של נחל פולג וראשיתו בגבעות בין מזרח לתל מונד ובין כפר הס.

בלית ברירה עברנו דרך מעבירי המים. המעבר היה ממש לא נורא ואת כביש 4 מתחתיו, חצינו בבטחה.

מעביר המים של נחל דרור מתחת למחלף

מעביר המים של נחל דרור מתחת למחלף

לאחר שרוני עברה דרך צינור המים

המעבר דרך צינור המים

היא מעט קיטרה ולבני המשפחה שלחה תמונה שלי עובר בתוך הצינור הגדול

המעבר דרך צינור המים

וכתבה: "זה הסוף של דרך החתחתים שאבא העביר אותי עד כה בטיול". התגובות היו "זה נראה די הזוי ומפחיד" וגם "תשמרו על עצמיכם בבקשה. אתם יקירים לי". בטיול לא ידעתי שזה היה נורא ורק אחריו למדתי על כך.

המשכנו הלאה מזרחה והתחלנו לרכוב על דרכי החול המהודק בין הפרדסים. בקיץ לא היה שום סיכוי שנוכל לעבור שם. בשלב מסוים נגמרו הדרכים והתחלנו לטפס ברגל על מורדות הגבעות בהן נטועים הפרדסים. לא נורא.

הפרדסים הנטועים על הגבעות

המשכנו ועלינו על הדרך בין הפרדסים שהובילה אותנו לשכונה המערבית של תל מונד.

בין הפרדסים בדרך לתל מונד

 תל-מונד נוסדה כמושבה בשנת 1929 והיא נקראת ע"ש אלפרד מונד (הלורד מלצ'ט) – ציוני אנגלי, תעשיין ואיש חזון אשר בעקבות ביקורו בארץ ובעידודו של חברו הטוב חיים וייצמן החליט להקים את חב' "מטעי ארץ ישראל" אשר רכשה קרקעות, נטעה פרדסים והציעה חלקות מעובדות ליהודי העולם.
תפיסת עולמו הכלכלית אשר הייתה משולבת ברעיון ההדרים התגשמה במלואה כאשר בד בבד עם הפיתוח המואץ, שומרים פרנסי הישוב בקנאות על בניה צמודת קרקע, גינות ופינות נוי מטופחות.
בסוף שנת 1929 הוקם מחנה צריפים (מחנה תל מונד) על גבעה במרכז האזור (שרידים ממנו ניתן לראות בחלקה המזרחי של המושבה). במחנה התגוררו פועלי חברת 'מטעי ארץ-ישראל' וחברי ארגוני ההתיישבות. בשנת 1931 נבנו  בתל-מונד הבתים הראשונים (7 בתים בשכונת הפקידים) על-ידי החברה והם נועדו למגורי הלורד מלצ'ט, משפחתו ומנהלי  החברה. אחד משבעת הבתים משמש כיום כמרכז התיעוד – שריד נוסף להסטוריה של המקום.
במקביל לנטיעת הפרדס ועיבודו מכרה החברה  לפועלים שעבדו בפרדסים חלקות קרקע להקים עליהם בתים ומשקי-עזר ובמשך הזמן הפכו לשלושה מושבים סביב תל מונד: כפר הס, עין ורד וחרות. בחלוף הזמן רכשה קק"ל שטחי קרקע נוספים להקמת שכונת פועלים – שכונת זיו (רחובות התבור, הגלבוע, מצדה, הגולן).
בשנת 1944 הגיעו לתל מונד עולים חדשים מתימן שהתגוררו תחילה באוהלים ולאחר מכן הקימו את שכונת יעקב (רחובות התמר, התאנה וחלק מהאלון).
אחרי קום המדינה הוקמה בה מעברת-עולים גדולה. הוקמו שכונות וולפסון, שפרינצק, אלי כהן  וחלק מרחוב הדקל. בשנת 1954 קיבלה תל-מונד את מעמדה כמועצה מקומית.
בחלוף הזמן גדלה והתרחבה המושבה באופן הדרגתי ומבוקר. שטח השיפוט המועצה הוא כ- 8.000 דונם מתוכם מחצית אדמה חקלאית ומחצית שטח בנוי וקרקע המיועדת לבניה. כאשר בשנים האחרונות ניתן דגש מיוחד על תכנון קפדני של השירותים הציבוריים והתאמתם לקליטת משפחות חדשות ונוספות – וזאת בכל הקשור לאיכות החיים ולאיכות הסביבה. בשנים האחרונות הוקמו שכונות חדשות, גנים ופינות נוי, ככרות, תשתיות חדישות בכל הישוב ועוד – כל זאת יחד עם שמירה קפדנית על צביונה הכפרי והייחודי של המושבה.
המקור: אתר המועצה המקומית
.

רכבנו ברחובה הראשי של המושבה

בית הלורד מלצט בלב המושבה הנקרא גם בית הראשונים

בגינה בכיכר המרכזית מול מגדל המים עצרנו להפסקה קצרה. המטרה הייתה לאפשר לרוני לאזן את רמת הסוכרים ולצאת ממצב ה"היפו". אלה שמכירים את מחלת הסכרת ובמיוחד אלה המתמודדים אתה יומיום שעה שעה, יודעים על מה אני מדבר. שלושה תמרים וכוס תה עשו את העבודה.

מול מגדל המים

אחרי הפסקה קצרה המשכנו מזרחה לעבר כפר הס. לא היה זמן להיכנס למושב.

כפר הס – מושב עובדים המשתייך לתנועת המושבים בתחום המועצה האזורית לב השרון ומתגוררים בו 950 תושבים ושטחו כ-3,800 דונם. המושב הוקם בשנת 1933 במסגרת "התיישבות האלף" על ידי אנשי העליה השלישית – יוצאי פולין, רוסיה ורומניה, חברי ארגון "יזרעאל". היישוב נקרא על שם משה הס מחבר הספר "רומי וירושלים". בזמן מלחמת העצמאות היה היישוב בקו החזית ובשני העשורים הראשונים היה יישוב ספר שסבל מפגיעות מסתננים שהגיעו משומרון וחצו את הקו הירוק. ענפי המשק העיקריים: פרדס, מטעים, לול, תרנגולי הודו, פרחים וירקות. 

המשכנו הלאה ובין הפרדסים

בין הפרדסים ממזרח למושב חירות

הגענו למושב חירות

חירות – מושב עובדים המשתייך לתנועת המושבים בתחום המועצה האזורית לב השרון ובו מתגוררים 1200 תושבים ושטחו 3,800 דונם. המושב הוקם בשנת 1930 על ידי קבוצת פועלים אנשי העליה הרביעית – יוצאי רוסיה, פולין וגרמניה בשנת 1927. אנשי הקבוצה היו פעילים החברים בארגון "חרות יהודה". מקור השם היישוב לציון 1,800 שנה למרד בר כוכבא ומלחמתו לחרות ישראל. על המטבעות מתקופת מרד בר-כוכבא מוטבעות המלים "חרות יהודה" ומכאן שמו הראשון של הארגון. ענפי המשק העיקריים: פרדס, מטעים, לול, תרנגולי הודו ופרחים.

בית הראשונים במושב חירות

גוש תל מונד – במשך תקופת היישוב טרם הקמת המדינה כפר הס, חירות, תל מונד, כפר זיו ועין ורד היוו יחד את גוש תל מונד. הקמת הגוש הייתה לקח שנלמד במוסדות היישוב ממשבר העלייה הרביעית. שיטת ההתיישבות התבססה על תפיסת תכנון חדשה של ריכוז מספר יישובים בעלי מאפיינים דומים הקרובים זה לזה, ועל שיתוף פעולה בין היוזמה פרטית, במקרה זה חברת מטעי ארץ ישראל בבעלות אלפרד מונד, לממסד ההתיישבותי הציוני, המחלקה להתיישבות בהסתדות הציונית והמרכז החקלאי. ההתיישבות הגושית נועדה לחסוך בהוצאות תכנון ותשתיות, לספק מענה לצרכים הכלכליים, לחזק את הארגון הביטחוני, ולהרחיב את המערכת החברתית של המתיישבים. גוש תל מונד היה אזור ההתיישבות המתוכנן הראשון בארץ אשר נוצר כאמור סביב פרדס תל מונד.
המקור ולהרחבה על גוש תל מונד ראו: רינה (רייניץ) אידן, עירית עמית-כהן וניר מן (עורך) (2013 ) השרון וכל נתיבותיו, הוצאת יד יצחק בן צבי, עמ' 140 – 159

המשכנו דרומה והגענו למושב משמרת.

משמרת – מושב עובדים המשתייך לתנועת המושבים בתחום המועצה האזורית לב השרון ובו מתגוררים 400 תושבים ושטחו 3,800 דונם. המושב הוקם בשנת 1946 על ידי חיילים משוחררים אשר שרתו בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. מקור שם היישוב סמל לעמידת הגבורה של חיילים משוחררי הצבא הבריטי  ששמרו על המולדת. ענפי המשק העיקריים: לול ופרחים.

בית הראשונים במושב משמרת

בנקודה מסוימת החלטנו לפנות מערבה. נכנסנו באחת הדרכים בין נחלות המושב. שם פגשנו אדם עם שני כלבים שעצר אותנו והזהיר אותנו מהם. תוך כדי שיחה הסתבר שהוא רכש את המשק מאדם שהכרתי לפני 30 שנים. הוא סיפר לנו על כך. איזה עולם קטן!

המשכנו מערבה בגבעות החול לעבר כביש 4

בין הפרדסים מערבה למושב משמרת

וחצינו את צומת הדרים מתחת לכביש 4. המשכנו ומול צומת הכניסה לחרוצים פנינו מערבה לדרך המקבילה לאפיק נחל פולג.

נחל פולג חוצה את השרון למלוא רוחבו. הנחל, שאורכו כ- 17 קילומטרים, מתחיל את דרכו בסביבות קיבוץ רמת הכובש. ליד מושב בצרה, הנחל פונה צפונה כדי לעקוף רכס הכורכר המזרחי של השרון ואחר כך ממשיך מערבה. סמוך למושב אודים הנחל מתגבר על רכס כורכר נוסף (הרכס התיכון) כשהוא נעזר בפרצה מלאכותית הידועה בשם "שער פולג". לקראת השפך, הנחל עובר בדיונות חול מצפון לרכס הכורכר המערבי, והוא נשפך לים מצפון למכון וינגייט.
לנחל פולג ישנם מספר יובלים: נחל דרור, המנקז את צפון גבעות תל מונד ואליו ליד מאגר תל יצחק הסמוך לכלא הדרים הקולט את מי שיטפונות החורף ואת הקולחים הזורמים בנחל מצטרף  נחל חירות שראשיתו בגבעות שמדרום לתל מונד. נחל דרור נשפך לנחל פולג מדרום לתל יצחק. שני יובליו של נחל פולג המגיעים אליו מדרום הם נחל רעננה המנקז את הגבעות שמצפון לעיר והוא מתנקז לנחל רשפון הזורם צפונה באבוס הצפוני ומצטרף לנחל פולג באזור שבין יקום ותל יצחק. יובל צפוני של נחל פולג הוא נחל אודים המנקז את הגבעות אבן יהודה וכפר נטר.

השמש כבר שקעה, והחושך כמעט ירד. רצינו להתקדם מהר ברכיבה. אולם הדבר לא התאפשר. חלק מהדרך הייתה עם בוץ רב מאוד מאוד.

בדרך המקבילה לנחל פולג

נאלצנו לעקוף אותו ותוך כך גלגלי האופניים נעטפו בבוץ שהצטבר על חול זה מהגבעות. תוך כדי המעבר ראינו מצידו השני של הנחל את התל הקטן  שנקרא תל זוּ‏רֵיקִיָ‏ה

תל זוּ‏רֵיקִיָ‏ה שגובהו 25 מטר מעל פני הים נחלק לשני חלקים, צפוני ודרומי. בחלק הצפוני נמצאו שרידי בנייה וחרסים מהתקופה הפרסית. במקום זה התקיים במאה ה-19 יישוב ערבי קטן בשם ח'ירבת א-זוריקיה. בחלק הדרומי נחשפו שרידי מצודה מתקופת הברונזה היוותה חלק ממערך ההגנה של ממלכת אפק הכנענית. האתר ממוקם באופן אסטרטגי לצד מעברה קדומה בביצות הפולג ובקרבתו נובע המעיין עין א-זוריקיה. בימי מלחמת העולם הראשונה נערך במקום קרב בין הטורקים והגרמנים לבין הבריטים שהתקדמו צפונה בכיבוש ארץ ישראל לאחר צליחת הירקון.

החלק האחרון של הטיול היה טיפוס מדרום על הדרך החולית לעבר תל יצחק. בדקות האור האחרונות, אחרי כמעט שלוש וחצי שעות טיול, כמו שאומרים, הגענו מרוצים ושמחים לנקודת התחלה.

גבעות תל מונד- 20-11-2015

גבעות תל מונד- 20-11-2015

*****

. היה לנו טיול לא שגרתי כמו ברוב הטיולים באזור שאינו מהווה יעד רכיבה פופולרי. יופי! אפשר לסמן עוד משבצת שלמדנו להכיר תוך כדי הוצאת אנרגיה ובעיקר זמן איכות של אב ובת.