בנחלת שמעון, בין שובל ובין תל שרע בגדת נחל גרר30 במאי 2016

קובץ GPX להורדה מרחק: 22.5 ק"מ טיפוס-מצטבר: 110 מטר גלריית תמונות

 

 

ביום שישי (27/5/2016) בשעות הבוקר המוקדמות מאוד' ממקומות שונים במרכז הארץ, יצאנו שנים עשר איש ונסענו דרומה אל קיבוץ שובל. בכניסה לקיבוץ חיכה לנו ליזר קורברסקי שיחד איתי יזם את הטיול. את ליזר הכרתי, כמו את מרבית החברים המשתתפים איתי בטיולי אופניים דרך הרשת בעקבות טיול קודם בחבל הבשור עם חיים מדינה. אז נדברנו שנטייל ביחד. ליזר הוביל אותנו למגרש החנייה של בריכת השחייה. שם התארגנו לקראת הטיול. בינתיים הגיעו עוד ארבע חברי הקיבוץ. תוך זמן קצר נוצרה קבוצה של שישה עשר רוכבים המוכנים לצאת לדרך.

 

החברים מתארגנים ליציאה

 

גאוגרפיה

האזור בו התקיים הטיול הוא התפר והחיבור בין מזרח מישור החוף הנגב ובין המורדות המערביים של השפלה הנמוכה  כמוצג במפה.

 

אזור הטיול היה במרחב התחום במשולש הכבישים האלה: בכיוון מזרח כביש 264, בין צומת בית קמה וצומת הנשיא; בכיוון צפון ובכיוון צפון מערב כביש 293 בין צומת בית קמה וצומת בית הגדי; ובכיוון דרום ובכיוון מערב כביש 25 בין צומת הנשיא בין צומת בית הגדי.

 

מרחב הטיול

 

בהיבט הגאוגרפי פיסי, אזור הטיול נכלל באגן הניקוז של נחל גרר שהוא יובל מרכזי של נחל הבשור כמוצג במפה ועל כך יורחב בהמשך.

 

 

על היבט הטופוגרפי ניתן ללמוד מהמפה הטופוגרפית ותצלום האוויר להלן. תבליט האזור היא של מישורי גבעות בצורת גלים מאורכים שגבעם נע בין 140 מ' על פני הים ובין 220 מ' מעל פני הים ואילו תכסית האזור היא של שטחים נרחבים של גידולים שדה למיניהם ובערוצי הנחלים צמחיה המאפיינת אותם.

 

הטופוגרפיה של האזור

 

תצלום האוויר של מסלול הטיול

 

בהיבט המוניצפאלי הטיול היה בתחום המועצה האזורית בני שמעון.

מועצה אזורית בני שמעון ה"עוטפת" את באר שבע מצפון, מערב ומזרח הוקמה בשנת 1951. שטח המועצה משתרע על פני כ-410,000 דונם, של 13 יישובים כפריים (8 קיבוצים, 3 מושבים ויישוב קהילתי), שטחי חקלאות, יערות ושטחים פתוחים. בשנת 2016 מונה אוכלוסיית המועצה כ-10,000 תושבים.

 

 

שם המועצה האזורית בני שמעון משמר את שם נחלת שבט שמעון באזור זה.

 

נחלת שבט שמעון עולה בגורל על ידי יהושע בן נון, לאחר סיום הכיבוש של ארץ כנען לאחר הגרלת שבטי שבט יהודה, שבטי בית יוסף (אפרים ומנשה) ושבט בנימין. התיאור הוא חריג וכולל רשימת הערים, ללא ציון גבולות הנחלה. שבט שמעון קיבל ערים בתוך נחלת שבט יהודה.

 

 

בנחלת שבט שמעון התקיימה ברכת יעקב לבניו  על הטמעתו כמו זו של שבט לוי: " שִׁמְעוֹן וְלֵוִי, אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם; בְּסֹדָם אַל-תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל-תֵּחַד כְּבֹדִי: כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ-שׁוֹר; אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה; אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל) ".בראשית מ"ט). סימן להיטמעות שבט שמעון בתוך שבט יהודה ניתן לראות גם בברכת משה לשבטים שסירב לברך את שבט שמעון אבל רמז לו בברכת יהודה "וְזֹאת לִיהוּדָה וַיֹּאמַר שְׁמַע ה' קוֹל יְהוּדָה…" הטענה היא כי מספרם הרב של הערים בנחלת שבט יהודה, מאה ושניים עשרה ערים מוקפות חומה, בנוסף לחצרותיהן ובנותיהן ששמותיהן לא נתפרשו, גרמו לכך שהוא התבקש להפריש ערים לשבט שמעון. ועל כך צוין בספר יהושוע: "וַיְהִי, נַחֲלָתָם, בְּתוֹךְ, נַחֲלַת בְּנֵי-יְהוּדָה. וַיְהִי לָהֶם, בְּנַחֲלָתָם בְּאֵר-שֶׁבַע וְשֶׁבַע, וּמוֹלָדָה. וַחֲצַר שׁוּעָל וּבָלָה, וָעָצֶם. וְאֶלְתּוֹלַד וּבְתוּל, וְחָרְמָה. וְצִקְלַג וּבֵית הַמַּרְכָּבוֹת, וַחֲצַר סוּסָה. וּבֵית לְבָאוֹת, וְשָׁרוּחֶן: עָרִים שְׁלֹשׁ-עֶשְׂרֵה, וְחַצְרֵיהֶן. עַיִן רִמּוֹן, וָעֶתֶר וְעָשָׁן: עָרִים אַרְבַּע, וְחַצְרֵיהֶן. וְכָל-הַחֲצֵרִים, אֲשֶׁר סְבִיבוֹת הֶעָרִים הָאֵלֶּה, עַד-בַּעֲלַת בְּאֵר, רָאמַת נֶגֶב: זֹאת, נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי-שִׁמְעוֹן לְמִשְׁפְּחֹתָם. מֵחֶבֶל בְּנֵי יְהוּדָה, נַחֲלַת בְּנֵי שִׁמְעוֹן: כִּי-הָיָה חֵלֶק בְּנֵי-יְהוּדָה, רַב מֵהֶם, וַיִּנְחֲלוּ בְנֵי-שִׁמְעוֹן, בְּתוֹךְ נַחֲלָתָם (ספר יהושע, י"ט,א'-ט'). בהמשך בספר שופטים צוין ששבט יהודה גילה יחס של כבוד לשבט שמעון והזמין אותו לצאת עמו להשלמת כיבוש ארץ ישראל: " וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְשִׁמְעוֹן אָחִיו עֲלֵה אִתִּי בְגֹרָלִי, וְנִלָּחֲמָה בַּכְּנַעֲנִי, וְהָלַכְתִּי גַם-אֲנִי אִתְּךָ, בְּגוֹרָלֶךָ; וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ, שִׁמְעוֹן שופטים (א',ג'). בהמשך, בתקופה שלאחר פילוג ממלכת ישראל המאוחדת, ככל הנראה שבט שמעון נטמע בתוך שבט יהודה. אולם עוד בימי חזקיה שבט שמעון היה עצמאי במידה מסוימת ואנשיו אף הלכו לכבוש נחלה במבוא גדר (כנראה אזור הערבה), ולהכרית את העמלקים בהר שעיר.

 

 

 

מסלול הטיול, המקומות והמראות

מסלול הטיול היה מעגלי וכפי שיוצג להלן, ניתן להצביע על מספר קטעים בו.

מסלול הטיול

 

נקודת התחלת הטיול וסיומו הייתה בקיבוץ שובל.

קיבוץ שובל ממבט על

 

קיבוץ ש‏וֹ‏בָ‏ל משתייך לתנועת הקיבוץ הארצי (תנועת השומר הצעיר) ונכלל בתחומי המועצה האזורית בני שמעון. הקיבוץ שוכן ליד העיר רהט והגישה אליו היא דרך כביש 264. גאוגרפית הוא נמצא במרכז מדינת ישראל: בדיוק במחצית המרחק בין הנקודה הצפונית ביותר בחרמון לבין הנקודה הדרומית ביותר באילת. מקור השם שובל הוא בתנ"ך: "וּבְנֵי שֵעִיר לוֹטָן וְשׁוֹבָל וְצִבְעוֹן וַעֲנָה וְדִישׁן וְאֵצֶר, וְדִישָן" (דברי הימים א', ל"ח) וכן: " בְּנֵי יְהוּדָה: פֶּרֶץ חֶצְרוֹן וְכַרְמִי וְחוּר וְשׁוֹבָל" (דברי הימים ד', א').
ראשית הקיבוץ הייתה כאשר כמה קבוצות וגרעינים של השומר הצעיר התקבצו בנווה הים, צפונית לנתניה בשנת 1944. הקיבוץ נוסד בשישה באוקטובר 1946, במוצאי יום כיפור תש"ו, והיה אחד מ-11 הישובים שעלו ביום זה על הקרקע ברחבי הנגב. קבוצת חברים הראשונה על קרקע יצאה מקיבוץ רוחמה.

 

הגבעה עליה הוקם הקיבוץ נקראה ח' זבאלה, והיא נמצאה ממול למרכז פעילותו של שבט אל הוזייל, אותו הנהיג אז השיח' סלימן אל הוזייל. מרכז זה לימים הפך להיות העיר רהט. למרות הצלצול הדומה, מקור השם לא היה גל אשפה ('זְבָּאלֶה' בערבית), אלא שיבוש השם סוֹבִּילָה (SOBILA). שם עיר המופיע כבר במפת מידבא. השם סובילה כשלעצמו הוא כנראה שיבוש של השם התנ"כי שובל, שנזכר פעם כאחד מבני שֵׂעִיר (דברי הימים א, א 38), פעם כ'אבי קרית יְעָרִים'  (דברי הימים א, ב 50), ופעם כאחד מבני שבט יהודה (דברי הימים א, ד 1).
המקור על שם הקיבוץ

 

 

בתחילה היו שקראו לקיבוץ שובל 'אילת', ובכך הזכירו את כוונת בני הגרעין המייסד, שכבר בשנת 1946 שאפו להתיישב בחוף מפרץ אילת. ואף על פי כן, השם שובל נקלט במהירות, אם כי השם הרשמי והנשכח כלל גם התייחסות למוצאם של מקצת מן המייסדים: 'קיבוץ השומר הצעיר דרום אפריקה-א"י'. בעקבות שם הקיבוץ נקבע גם הנחל, המושך מי גשמים ממערב ליער להב ועד הצטרפותו לנחל גרר, נקרא בשם 'נחל שובל'. לאחר מלחמת העצמאות המשיך הקיבוץ לקלוט חברים וגדל למשק חקלאי מהגדולים באזור. בשנים הראשונות הופעלה בקיבוץ קומונה א' אשר ביטאה את מידת השיתוף הגדולה של החברים ולמעשה לא היה רכוש פרטי כלל. בשנות החמישים בוטלה שיטה זאת ורמת השותפות פחתה בהדרגה.
בשנת 1953 הוקמו מושבי עולים רבים בצפון הנגב. אחד-עשר המושבים שנוסדו ממערב לקיבוץ בית קמה נקראו בתחילה 'מושבי השובלים'. גם לאחר שקיבלו שמות רשמיים, המשיכו התושבים להשתמש בשמות 'השובלים': מושב ניר משה נקרא שובל 1; ניר עקיבא – שובל 2; תלמי ביל"ו – שובל 3; שדמה, שלימים שונה שמו לקלחים – שובל 4; ארגון ניצנה, שהוחלף לשדה צבי – שובל 5; פעמי תש"ז – שובל 6; זרועה – שובל 11. גם הכביש המקשר את המושבים הללו, מבית קמה לבית הגדי, נקרא עד היום בפי הנהגים בשם 'כביש השובלים'.
בשנים האחרונות עובר קיבוץ שובל תהליכי שינוי רבים ולאחרונה התקבלה החלטה להחליף את המודל השיתופי במודל "רשת הביטחון". למרות השינויים ממשיכה לפעול בקיבוץ מערכת תמיכה חזקה של חברתית שדואגת לחברים הוותיקים ולאלה שיש להם צרכים מיוחדים. בקיבוץ מתקיימת פעילות תרבותית בעיקר בחגים.
מקורות ההכנסה העיקריים של הקיבוץ הם מהחקלאות. בקיבוץ ישנה רפת שהיא מהגדולות באזור ופועל בשותפות עם קיבוץ נען וקיבוץ בית גוברין. עובדי ענף גידולי השדה (גד"ש) מעבדים את השטחים הנרחבים אשר מסביב לקיבוץ. הגידולים העיקריים הם חיטה, שעורה, קצח, חמניות, תפוחי אדמה ועוד. בקיבוץ חווה גדולה לגידול תרנגולות (פטם). מפעלים : מפעל "סיל ג'ט" (Seal Jet) לייצור אטמים. שובל נגררים – לייצור נגררים, ווי גרירה לרכב וארגזים למשאיות. חברי קיבוץ רבים עובדים מחוץ לקיבוץ והכנסתם מהווה חלק חשוב מהכנסות הקיבוץ. חברים רבים עובדים בתחומי הקיבוץ בענפים שונים. מערכת החינוך בקיבוץ כוללת בית תינוקות, גנים לגיל הרך ומסגרות לחינוך המשלים עבור שאר הילדים. תלמידי בית הספר היסודי לומדים בבית הספר "ניצני הנגב" שבבית קמה. בשובל נמצא בית הספר התיכון "מבואות הנגב" ובו לומדים כיתות ז' עד י"ב.

 

יצאנו דרך השער הצפון מערבי של הקיבוץ ורכבנו על הדרך בין השדות בכיוון צפון מערב לעבר מושב פעמי תש"ז.

 

בדרך בכיוון מערב

 

אחרי כ-3 ק"מ פנינו לכיוון דרום ורכבנו בדרך שמצדה המזרחי שדות הקמה שטרם עלה עליהם הקוצר ומצדה המערבי שדות שבהם רגבים ומחכים לזריעה.

בדרך לכיוון דרום

הדרך בין "גלי" השדות

 

המשכנו דרומה ועברנו לצד סוללת מסילת הברזל הטורקית ושם עצרנו לשמוע הסבר עליה.

לצד מסילת הברזל התורקית, צילום ליזר קוברסקי

 

מסילת הברזל מנחל שורק לקוסיימה (קרויה גם "המסילה הדרומית" ו"השלוחה המצרית") היא מסילת רכבת צבאית שנבנתה על ידי העות'מאנים, בתקופת מלחמת העולם הראשונה, לכוון סיני, על מנת לתמוך, לוגיסטית, במתקפה לכיבוש תעלת סואץ מידי הבריטים. המסילה הייתה הארכה של המסילה המזרחית והתפצלה ממסילת הרכבת לירושלים ליד תחנת הרכבת נחל שורק והמשיכה דרומה. התכנית המקורית של הטורקים הייתה לסלול את הקו עד תעלת סואץ אולם כישלונם לכבוש את התעלה ונסיגתם מסיני הביאה לכך שהתחנה האחרונה הייתה בעיירה המצרית קוסיימה. כשהטורקים נסוגו מסיני והנגב, הורה מפקד הגזרה לפרק את הפסים לצורך סלילת קוים אחרים. על אף השנים הרבות שחלפו מסיום מלחמת העולם הראשונה ניתן עדיין לראות חלקים רבים של המסילה ובהם סוללות, מבתרים וגשרים. הסוללה והגשרים הוכרזו כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.
עם תחילת מלחמת העולם הראשונה זימן אחמד ג'מאל פאשה (המפקד הראשי של הארמייה ה 4 הטורקית) את מתכנן הרכבות היינריך אוגוסט מייסנר למפקדתו בדמשק והורה לו לתכנן מסילת ברזל שתתמוך, לוגיסטית, במתקפת הכוחות הטורקים במצרים. מייסנר בחן שתי חלופות לקו זה: קו לאורך מישור החוף מחיפה, דרך יפו ורצועת עזה לצפון סיני – חלופה זו הייתה נוחה יותר מבחינה טכנית אך מסוכנת עקב שליטת הבריטים בים תיכון. החלופה השנייה הייתה קו המשך למסילה המזרחית – חלופה זו הייתה יותר מאתגרת בגלל הטופוגרפיה ההררית אך רחוקה מטווח תותחי הצי הבריטי. לאחר בחינת החלופות על ידי מייסנר, פאשה ופרידריך קרס פון קרסנשטיין (שמונה למפקד הגייסות הטורקיים בדרום ארץ ישראל ובסיני) הוחלט על החלופה המזרחית. בשלב ראשון נדרש מייסנר להאריך את המסילה המזרחית מסילת א-ד'אהר (התחנה האחרונה אליה הגיעה המסילה עם פריצת המלחמה) דרומה. המסילה הוארכה עד תחנת הרכבת לוד שם התחברה למסילה מיפו לירושלים. מלוד המשיכה המסילה דרומה, התפצלה לייד תחנת הרכבת נחל שורק, הגיעה לבאר שבע ומשם דרום מערבה לסיני. קטע המסילה מבאר שבע דרומה נסלל בקצב, הראוי להערכה, של 500 מטר ליום ובוצע על ידי מספר רב של פועלים. לאורך המסילה בנו הטורקים כ-140 גשרים ומעבירי מים. כ-100 מהם, שנמצאים בין באר שבע לניצנה, תועדו בסקר שנעשה ב-2002 על ידי רון טל וערן רישמן מבית ספר שדה "שדה בוקר". השאר נמצאים מצפון לבאר שבע.
להרחבה על המסילה וקטעיה

 

 

לאחר שמיעת הסקירה המשכנו ברכיבה לכיוון דרום מערב.

המשך הרכיבה לצד סוללת המסילה

 

פנינו לכיוון צפון לעבר נחל ציידה שהוא יובל של נחל גרר וראשיתו באזור ביתרונות הלס באזור שמצפון למושב שדה צבי.

בפנייה צפונה לעבר נחל צידה

בירידה לעבר נחל ציידה

 

חצינו את נחל צידה ממזרח למערב

לאחר המעבר בנחל צידה

 

המשכנו רכבנו דרומה בדרך לאורך גדת נחל ציידה עד המפגש עם נחל גרר. שם פנינו מזרחה ורכבנו בדרך לצד גדתו הצפונית של נחל גרר לעבר תל שרע.

בדרך לצד נחל גרר

 

נחל גרר הוא הגדול ביובלי נחל הבשור. הנחל מתחיל את דרכו בגבעות השפלה  באזור להב. כשהוא מגיע למישורי הלס הגדולים של הנגב המערבי, ליד תל שֶרַע הנחל מתחתר בשכבות הסחף לכל עומקן, אל מתחת לשכבת סלעי הכורכר, עד לתשתית סלעי הקרטון הלבן שמתחתם שהמים אינם מחלחלים דרכם. כשאפיקו של נחל גרר מתחתר עד סלעי הקרטון נחשפים המים בסדרה של נביעות. בחורף גשום בנחל גרר ישנה זרימה כמעט רצופה בין תל שרע לתל הֲרוֹר, מהלך כ-8 ק"מ.

הגענו למול תל שרע ושם עצרנו לתצפית.

מבט על תל שרע מצפון

 

במקום התצפית עצרנו לקבלת סקירה מפורטת על תל שרע, על נחל גרר ועל שהתרחש במקום בזמן מלחמת העולם הראשונה.

תצפית על תל שרע, צילום ליזר קוברסקי

 

תל שֶׁרַע (בערבית: תַל אַ-שַרִיעַה) מתנשא על גבעת כורכר לרום של 169 מטרים מתנשא 15 מ' מעל סביבתו ושטחו 20 דונם. התל נמצא על הגדה הצפונית של נחל גרר, על הדרך הראשית מעזה אל בקעת באר שבע, ובאפיק הנחל הסמוך לו יש מעיינות אחדים. זיהוי האתר היה נתון לוויכוח בין הארכאולוגים, ההצעות היו זיהוי האתר עם חרמה, חוקרים אחרים הציעו את גרר ואת גת-פלשתים. לעומתם בנימין מזר, יוחנן אהרוני וארכאולוגים נוספים העדיפו לזהות את תל שרע עם העיר המקראית צִקְלַג. זיהוי זה שנעשה על בסיס שיקולים היסטוריים וגאוגרפיים, נתמך לאחר מכן בממצא הארכאולוגי שנמצא בחפירות באתר, שכללו קרמיקה פלשתית.
צקלג שהייתה בנחלת שבט יהודה, אך ניתנה לאחר מכן לשבט שמעון, אם כי היא רשומה ברשימת הערים כשייכת לשניהם כפי שכתוב בספר יהושע: "וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַשֵּׁנִי לְשִׁמְעוֹן לְמַטֵּה בְנֵי שִׁמְעוֹן לְמִשְׁפְּחוֹתָם וַיְהִי נַחֲלָתָם בְּתוֹךְ נַחֲלַת בְּנֵי יְהוּדָה … וְצִקְלַג וּבֵית הַמַּרְכָּבוֹת וַחֲצַר סוּסָה" (ספר יהושע, פרק י"ט, פסוקים א'-ה'). אולם, צקלג נשארה ככל הנראה עיר פלישתית, והיוותה מקום לבסיס צבאו של דוד לאחר שהשתקע בה עקבות רדיפת שאול המלך אותו. מאוחר יותר מצקלג יצא דוד לחברון, שם הוא נמשח למלך. צקלג נושבה מחדש בתקופת שיבת ציון, בתקופתו של נחמיה, והמשיכה להתקיים עד לתקופה הערבית.
בשנים 1972-1979 נערכו בתל שרע שש עונות חפירה על ידי משלחת ארכיאולוגית מטעם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בראשות פרופ' א. אורן. בחפירה הובחנו שלוש עשרה שכבות יישוב החל משכבה המאוחרת מהתקופה הביזנטית ועד שכבה הקדומה מהתקופה הכלקוליתית. על גבי חורבות היישוב הכנעני האחרון נמצאו שרידים של יישוב המתוארך לתקופת הברזל א'. על פי הממצאים בתקופת הברונזה המאוחרת (מאות 15-13 לפנה"ס) שכנה בתל נקודת שלטון מצרית ובה בית מושל בסגנון מצרי. המדרונות של התל מאוד תלולים ובמקום שופעים מספר מעיינות. ממצא מאוד מעניין שנמצא במקום מהברונזה המאוחרת הוא בורות גניזה עם כלי פולחן רבים שחלקם יובאו ממיקני ומקפריסין. האזור היה שופע מקדשים קטנים ואולמות רחבים. הפלשתים התיישבו באתר במאה ה-11 לפנה"ס והישוב היה מאוד דל על פי הממצאים. בראשית תקופת המלוכה נמצאו במקום מבנה גזית גדול ובתי ארבעת המרחבים האופיינים לתקופה הנדונה. מצודה נבנתה במאה השביעית לפנה"ס אך לא שרדה את הכיבוש המצרי של המקום על פי הממצאים כמו מגנים חרבו ושרשראות לטיפוס על חומה. בתקופה הפרסית הממצאים מראים על ישוב פורח. בתקופה הלניסטית הישוב יורד מהתל למטה מדרום במישור. בתקופה הרומית באותו מישור התגלתה וילה מפוארת מאוד. ומדרום לאתר התגלה בית מרחץ קטן ביזנטי. עוד על החפירות בתל

 

לתל וסביבתו הייתה גם היסטוריה מעניינת מזמן מלחמת העולם הראשונה לכן העצירה במקום לצורך ההסבר נמשכה זמן רב מהמקובל.

ממשיכים להאזין, צילום ליזר קוברסקי

 

באוקטובר 1917, בזמן מלחמת העולם הראשונה, תל שרע היה בעורף קו חזית התורקית מול הצבא הבריטי שהתקדם מכיוון סיני במטרה לכבוש את ארץ ישראל.

המקור: פילד-מרשל א..פ. ויול (1951) מסעי מלחמה בארץ ישראל, הוצאת צבא הגנה לישראל הוצאת מערכות

 

ליד תל שרע הצבא העות'מני הקים מרכז לוגיסטי  וסביבו רשת חפירות שנסמך על תחנת רכבת על המסילה לבאר שבע ולמדבר סיני. עד יום מחרת 1 בנובמבר 1917 לכיבוש באר שבע על ידי צבאות אלנבי נכבש גם המתחם בתל-שריעה. הצבא התורכי נסוג מפני הפרשים האוסטרליים. הבריטים פרקו את המסילה. אך שרידי התוואי ניכרים עד היום.

מקור הצילומים

לאחר התצפית מול תל שרע הצטלמנו למזכרת

המשכנו מזרחה והמשכנו בדרך מצפון לנחל קמה לעבר קיבוץ שובל.

בירידה לעבר נחל קמה

הרכיבה לאורך הדרך על גדת נחל קמה הייתה בעצם רכיבה באחד המסדרונות האקולוגיים בין שטחי העיבוד שבאזור.

במהלך הרכיבה לאורך ובסמוך לערוצי נחלים התבשמנו ונהנינו לראות את עצי האשל והשיטים, את מקבצי הקנה מעל מי תהום עליונים ואת שיחי המלוח ביניהם. מראה מרהיב של מדבר אמיתי.

עצירה על גדת נחל קמה
בלי מילים
חייבים להצטלם

 

המשכנו ועלינו לגבעת קבר השיח שלא ידענו מהו שמו. לאחר הטיול ביקשתי מליזר קוברסקי שיברר עם "זקני שובל" מה שם המקום. כך הוא כתב לי: "בדקתי עם ה"מוכתר" דאז , מר יושקו רייכר שהיה בין מקימי הקיבוץ ומרכז משק ביום העלייה על הקרקע. הוא אומר שהמקום נקרא  "קבר השייך" במפות הבריטיות שהיו בידיהם אז , אך לא היה כתוב איזה שייך."

 

בעליה לגבעת קבר השיח

 

גבעת קבר השיח היא מרשימה וחשבנו לעצור במקום להפסקת קפה. חוסר בגפרורים אילץ אותנו לדחות את השתייה עד שנחזור לשובל.

גבעת קבר השיח בלי שם

 

גבעת קבר השיח היא מקום תצפית מרהיב. הנוף ומזג האוויר זמנו לנו את הציור הבאים:

מבט על נחל קמה מקבר השיח

 

מגבעת קבר השיח יכולנו לראות את קיבוץ שובל,

מבט מגבעת קבר השיח לעבר שובל
מבט מגבעת קבר השיח לעבר שובל

 

ירדנו מקבר השיח חזרה לדרך לאורך נחל קמה. רכבנו מזרחה ודרך יער שובל נכנסנו חזרה למתחם הקיבוץ באותה דרך בה התחלנו את הטיול. הגענו למתחם בריכת השחייה ושם הסתיים הטיול.

 

לטיול זה היה קינוח. ליזר וחבריו מהקיבוץ הזמינו אותנו לאחר סיומו להתארח במדשאת הבריכה ושם התכבדנו בקפה ומאפה. למעוניינים התאפשרה גם טבילה בברכה. אני ניצלתי את ההזמנה להשלמת מכסת השחייה שהחמצתי במהלך השבוע. נהניתי משחיה במים צוננים וצלולים באוויר הפתוח.

 

אפילוג

 

טיול קצר זה נמשך בערך אחרי שעתיים וחצי. נהיינו  מאוד לטייל במרחבים הפתוחים מאופק לאופק המשתרעים במזרח מישור החוף הדרומי ולייתר דיוק במזרח מישור חוף הנגב, באזור הנושק למורדות המערביים של גבעות השפלה הנמוכה. נחמד ונעים היה לדווש בין שדות קיבוץ שובל ומושבי הנגב וגם לאורך נחל גרר ויובליו, נחל צידה ונחל קמה. אין ספק שהחזרה במנהרת הזמן לתקופת העיר ציקלג המקראית, לזמן מלחמת העולם הראשונה ולשנה וחצי טרם הקמת המדינה, הייתה מרתקת. חזרה זו הייתה שזורה במראות הקיץ שהתחיל שספגנו במהלך הרכיבה. בחלק משדות הקמה עלה כבר הקוצר. שטחים נרחבים הם מקשות אבטיחים לגרעינים שנזרעו וזמן הבשלתם טרם הגיע. שדות נרחבים מחכים לזמנם והעדות לכך הם הרגבים הרבים המצויים בהם.

 

בטיול זה זכינו להתענג מהשילוב הנהדר בין היכרות עם חברים חדשים ובין גילוי חבלי ארץ, שנדמה שהם מוכרים, והם שנים מבין העניינים הרבים המלהיבים בטיולי אופניים. אין ספק ששילוב זה היה מרכיב חשוב בהצלחת הטיול. יצאנו לדרך קבוצה של שישה עשר אנשים שחלק הכיר חלק ולרבים הייתה זו פגישה ראשונה. למרות זאת, נדמה היה שאנחנו קבוצה מגובשת שכבר רכבה יחד.

 

תרומה לא מבוטלת להצלחת הטיול הייתה למזג אוויר שהאיר לנו פנים. בטיול זה השכלנו לנצל את שעות הבוקר הקרירות. יצאנו לדרך בשעה שש. לאלה שהגיעו ממרכז הארץ הייתה זו שעה מוקדמת מאוד אבל יופי הטיול חיפה על השכמה באשמורת אחרונה טרם עלות השחר (כמו ביציאה לטיסה לחו"ל).

 

אפשר לומר שגם טיול זה היה נעים ומוצלח. עדות נוספת לכך היא ההזמנה שקבלנו לחזור ולהתארח לעוד טיול במרחבי נחלת שמעון. קבענו לכך תאריך בעוד מספר שבועות. אני כבר מחכה לכך. אני משוכנע שיהיה נעים ומעניין.

 

לסיום, מגיעה יותר מילת תודה לליזר קוברסקי שיזם את הטיול, אירח אותנו בלבביות וצירף אליו את חבריו מהקיבוץ שגם להם מגיעה תודה. הם הובילו אותנו בחן והוסיפו ותרמו מהידע שלהם על מרחב מגוריהם.

 

אכן, היה זה יום נפלא ולא שגרתי.

 

  • חנינא פורת

    עמירם, תודה.
    שפע של תמונות, מידע והכל זורם.
    טיול "לחברה" מצד אחד אך גם "אינטיליגנטי ומלא מורשת".
    הערות קטנטנות:
    1. חרבת א זבלה כתובה בגירסאות שונות (החל מהמפות) ועד להסבר השוטף, וההסברים שלך לא מספיק ברורים במקרה זה. גם זבאללה וגם…
    2. כתבת תורקית? נדמה לי שאם בתף אזי תבוא כ' – תורכית…
    3. יושקו היקר מעולם לא היה מוכתר בשובל וראה ספרי, המוכתרים העבריים בנגב.
    4. בגירסה הבאה, אם תבוא, יותר על קו המים, הקרבות באיזור, היחסים המיוחדים (שאין דומה להם) שצמחו בין שובל ואל הוזייל, מולה אגין-האיש והאגדה, אלעזר גרנות המשורר, ופרופ יהודה באור מומחה השואה הגדול, עוד אישים שצמחו בנגב הצחיח, הנסיונות החקלאיים במרום (1946 – עד 1949, שניים שלושה מבנים ששוקמו בשובל מתקופת העלייה ומצויים היום בתוך הקיבוץ על "שביל שובל" וביניהם קיר מדהים – 11 הנקודות.
    כמו תמיד – אתה מלמד אותנו לחבב את מקומותינו באמצעות ראייתך הכנה, הבלתי מתחכמת והמבקשת להקיף הכל
    אין אלא לומר, כל העבוד והמשך.
    בידידות, חנינא.

    • amiramoren

      חנניא יקירי, תודה על הערות ותוספות. אין ספק שיש הרבה מה לכתוב על האזור והאישים. זכור הכתיבה היא מבט דרך אוכף האופניים ואינה מתיימרת להקיף את מכלול הנושאים.

  • Pingback: משובל דרך רהט למשמר הנגב, הלאה לאורך נחל גרר לתל שרע וחזרה דרך נחל קמה - עמירם במשעולי ישראל()