מרבדים מזרחה, בחיבור בין המישור והשפלה29 בדצמבר 2015

קובץ GPX להורדה GPSies Trailze מרחק: 25 ק"מ טיפוס-מצטבר: 120 מטר גלריית תמונות

 

בשבת (26/12/2015) יצאנו לטייל בתפר בין מישור פלשת ושפלה יהודה ממזרח לרבדים. אזור הטיול נמצא במרכז הארץ, בחבל ארץ פחות מוכר ומטויל. אזור זה הוא נמצא בין הכבישים הארציים בהם אנו חולפים במהירות  ולכן הוא נגיש. הוא אזור יפה ומעניין, עתיר מראות ורווי היסטוריה וארכאולוגיה. אני מכיר אזור זה היטב ואוהב לטייל בו מעת לעת.

 

היה זה טיול השבועי שלי עם ביתי רוני ואליו הצטרפו מספר חברים והם ארז בלשאי (תל מונד), ירון מונצ'ק (שוהם) צחי גל ובנו דניאל (מבשרת ציון) ויוסי נחמיאס (מבית זית). כולם הגיעו למקום ההתכנסות במתחם "עידן אופן" בקיבוץ רבדים ושם נוצרה לנו קבוצה חביבה של שבעה אנשים אוהבי טיול.

מתחם עידן אופן ברבדים

מתחם עידן אופן ברבדים

אקדים ואציין, שמסלול טיול הזה דומה מאד לזה שעשיתי עם עידן הלל לפני חודשיים, רבדים בין מישור פלשת לשפלת יהודה, אז טיילנו  בשלהי הקיץ והפעם בתחילת החורף. השינוי בעיתוי ניכר היטב בהבדל בין המראות בשני הטיולים.

מסלול הטיול

מרחב הטיול הוא זה המשתרע בין היישובים רבדים, יד בנימין וכפר מנחם בתחום בין כביש 6 במערב, גדרות מתקן ביטחוני בגבעות השפלה במזרח, כביש 3 בצפון וכביש 383 בדרום. תוואי המסלול עובר בין שדות, מטעים, כרמים ומאגרי המים וגם בשדות בור ובתוך החורש הטבעי.

 

כמו תמיד, גם בטיול זה עצרנו בין היתר מספר פעמים לתצפית על מנת שנדע היכן אנו נמצאים ומה אנו רואים עד קצה האופק. היו לנו גם הסברים קצרים על האזור והמקומות בהם עברנו. מסלול הטיול, המראות והמידע על המקומות מוצגים בהמשך. לשם הנוחיות ובהתאם לאופי השטח, ניתן לחלק את מסלול הטיול לשלושה קטעים.

 

הקטע הראשון של מסלול הטיול כמוצג במפה נמצא בין קיבוץ רבדים ובין שני מאגרי המים ממזרח.

הקטע הראשון של מסלול הטיול

 

יצאנו ממתחם עידן אופן ורכבנו מזרחה בין השדות הסמוכים לקיבוץ. עלינו על גשר מעל מסילת הברזל בקו תל אביב – באר שבע ומעל כביש 6. חצינו אותם. רכבנו צפונה בדרך המקבילה  לכביש 6 ופנינו מזרחה לעבר חורשה קטנה בה נמצאה החווה בה עלו לקרקע מתיישבי רבדים בשנת 1948.

 קיבוץ רבדים שייך לתנועת הקיבוץ הארצי מייסוד השומר הצעיר ונמצא בתחום המועצה האזורית יואב. אוכלוסייתו מונה 620 נפש ומתוכם 320 חברים. קיבוץ רבדים הוקם לראשונה בפברואר 1947 בגוש עציון על קרקעות שנרכשו על ידי קק"ל מתושבי הכפר נחלין. המתיישבים הראשונים היו חברי גרעין "צבר" של השומר הצעיר. מאז תחילת מלחמת העצמאות ב-29 בנובמבר 1947 גוש עציון היה נתון במצור ע"י הלגיון הירדני ובעת זו תגברה את הקיבוץ קבוצת נערים שהגיעה מהכשרה בקיבוץ מענית שבין חבריה נמנו עולים מבולגריה וניצולי שואה מפליטי המחנות בפולין.  ב-14 במאי 1948 נפל גוש עציון בידי הלגיון הירדני וחברי הקיבוץ הוחזקו בשבי בעבר הירדן המזרחי עד 24 בפברואר 1949. חברות הקיבוץ שחזרו ארצה מיד אחרי נפילת הגוש החלו מיד בהכנות להקמת הקיבוץ בשנית. אחרי שהות קצרה בכפר מנחם הצטרפה אליהן קבוצה של חניכי תנועת השומר הצעיר יוצאי חטיבת הראל – פלמ"ח וב-28 בנובמבר 1948 עלו חברי רבדים שלא היו בשבי על הקרקע והתמקמו באתר הנטוש של בית חוות שנלר הגרמנית, במקום המוצג בתמונה. חווה זו הייתה פעילה ככל הנראה עד מלחמת העולם השנייה והיוותה חלק מבית היתומים הסוריים שהקים בידי יוהאן לודוויג שנלר בירושלים בשנת 1860. חווה זו נמצאת בסמוך לשרידיו של הכפר הערבי הנטוש אל-חימה כ-2.5 ק"מ מהאתר הנוכחי. מספר חודשים מאוחר יותר הצטרפו אליהם חבריהם מהשבי.

מקום החווה בה התמקמו ראשוני רבדים

מקום החווה בה התמקמו ראשוני רבדים

עם הקמת הקיבוץ מחדש ידע הקיבוץ ימים קשים ועזיבות רבות של חברים שמעמסת הלחימה השבי וההקמה מחדש הייתה קשה להם מידי. בשנת 1951 הגיע לקיבוץ גרעין עולים מפולין ניצולי שואה שלאחריה עברו הכשרה חלוצית לקראת עלייתם ארצה. גרעין זה תרם לייצוב וחיזוק הקיבוץ מחדש. בשנת 1953 הצטרף גרעין נוסף של בוגרי השומר הצעיר מארגנטינה "קיבוץ ד". המיזוג בין המייסדים ילידי הארץ לבין העולים החדשים היה טעון מתחים שהכבידו על קליטת העולים. למרות הקשיים התלכד גרעין פעיל של חברים שקידמו את הקיבוץ.
מאז שנות ה-60' הקיבוץ קלט גרעינים מהארץ ומחו"ל וכן  משפחות ובודדים ובמקביל במשך הזמן רבים גם עזבוהו. בשנת 1994 עם השתלבות דור הבנים בניהול המשק נכנס הקיבוץ למהלך שינוי שבו החליט לעבור לדפוסי ניהול עסקיים. הקיבוץ הפריד את המשק מהקהילה והסדיר את היחסים ביניהם, העביר יותר אחריות ניהולית לענפים והעביר את אחריות הפרנסה מסידור עבודה לכל חבר וחבר.
בשנת 1996 החל הקיבוץ במהלך להגדרת אופיו על רקע השינויים ובסיומו הוכן המסמך "ערכי רבדים" המבטיח את ליבת ההסכמות בקהילה והקמת צוותים לקידום שינויים משמעותיים יותר באורחות חיי הקיבוץ. בשנת 2000 למרות השינויים הארגוניים, שקע הקיבוץ למשבר כלכלי קשה בשל מבנה עסקי שלא היה מותאם יותר למציאות הכלכלית בארץ ובקיבוץ. על רקע המשבר הפעיל הקיבוץ תכנית חירום בה גם החליט להאיץ את מהלכי השינוי בכל התחומים. הקיבוץ עבר  למודל הקושר את ערך העבודה של החברים לתקציבם, הופרטו תקציבים רבים והקיבוץ החל לעבוד על אופיו העתידי. בשנת 2002 נחלץ הקיבוץ מן המשבר הכלכלי והוא נמצא בתנופת שינויים גם בתחום המשקי וגם בתחום החברתי ופיתוח חיי הקהילה. בעשור אחרון הקיבוץ קלט כ- 100 משפחות לקיבוץ המתחדש. רוב התושבים עובדים מחוץ לקיבוץ. יתר התושבים מתפרנסים מ: חקלאות [רפת, גידולי שדה, לולי הודים (בהשכרה)] תיירות, לינה כפרית, הרחוב הפלשתי המשוחזר , מפעל לתכשיטים "ספירים", שירותים ועסקים קטנים וגם מספר אומנים. מקור אתר הקיבוץ

 

המשכנו דרומה בדרך ממערב למאגר המים שנקרא "מאגר צובה" והוא אחד ממאגרי המים שמפעילה אגודת מי הרי יהודה 

אגודת מי הרי יהודה  הוקמה בשנת 1977 ומטרתה ניצול מי קולחין (ביוב) מטוהרים לשימוש חקלאי. הישובים החברים באגודת המים : נחשון, רמת רחל, צובה, מעלה החמישה, קרית ענבים, חולדה, משמר דוד, יסודות, רבדים, שורש, צרעה, הראל, כפר מנחם. מאז 1978 הוקמו שלושה עשר מאגרים מאזור חולדה ומשמר דוד בצפון ועד קריית גת בדרום. מקורות מי הקולחין הם מיי הביוב של ירושלים המוזרמים לנחל ממפעל לטיהור השפכים שהקימה עיריית ירושלים בשנת 2000 ונמצא במעלה הנחל. מים אלה זורמים באפיק הנחל עד אזור צרעה ויחד עם מי הגשמים הזורמים בחורף בו מועברים למאגרים ומשם מוזרמים לשדות, המטעים והכרמים בהתאם לצורך. להרחבה

 

מבט מצפון על הסוללה המערבית של המאגר

מבט מצפון על הסוללה המערבית של המאגר

 

הגענו עד הפינה הדרום מערבית של סוללת מאגר צובה והמשכנו מזרחה על הגדה הדרומית שלו.

הלאה מזרחה

 

מאז הפעם האחרונה שטיילתי באזור גשמים רבים ירדו. הצבע הירוק ניכר בכל צד ועבר. השדות הפכו לעיסת בוץ אולם בדרכים ביניהם הוא התייבש וניתן היה לנוע ללא בעיה.

 

המשכנו דרומה בדרך ממערב למאגר המים שנקרא "מאגר צובה" והוא אחד ממאגרי המים שמפעילה אגודת מי הרי יהודה 

אגודת מי הרי יהודה  הוקמה בשנת 1977 ומטרתה ניצול מי קולחין (ביוב) מטוהרים לשימוש חקלאי. הישובים החברים באגודת המים : נחשון, רמת רחל, צובה, מעלה החמישה, קרית ענבים, חולדה, משמר דוד, יסודות, רבדים, שורש, צרעה, הראל, כפר מנחם. מאז 1978 הוקמו שלושה עשר מאגרים מאזור חולדה ומשמר דוד בצפון ועד קריית גת בדרום. מקורות מי הקולחין הם מיי הביוב של ירושלים המוזרמים לנחל ממפעל לטיהור השפכים שהקימה עיריית ירושלים בשנת 2000 ונמצא במעלה הנחל. מים אלה זורמים באפיק הנחל עד אזור צרעה ויחד עם מי הגשמים הזורמים בחורף בו מועברים למאגרים ומשם מוזרמים לשדות, המטעים והכרמים בהתאם לצורך. להרחבה

כדי לצפות עליו ועל הציפורים שבו.

תצפית על מאגר נחשון

מאגר נחשון במלוא תפארתו

בדרך על סוללת מאגר נחשון

 

שירדנו מהסוללה של מאגר נחשון , המשכנו מזרחה לעבר החורש ומכאן התחיל הקטע השני והארוך של מסלול הטיול כמוצג במפה שרובו נשק לגדר מתקן ביטחוני גדול הנמצא ממזרח לאזור הרכיבה.

הקטע השני של מסלול הטיול

 

בתחילה רכבנו בשולי חורש האורנים. המשכנו בתוך כרם הזיתים ופנינו מזרחה במעלה הדרך הצמודה לאפיק נחל אביקוס.

נחל אביקוס הוא יובל של נחל ברקאי ושניהם יחד מתנקזים במורד המישור לנחל האלה שבאזור עד הלום ליד אשדוד מצטרף לנחל לכיש. במילים פשוטות, טיפת גשם היורדת בתוואי המסלול, אם היא לא מחלחלת בקרקע ומוצאת עצמה זורמת עם אחיותיה במורד הנחל, היא מגיעה לים התיכון בחוף אשדוד.

 

הגענו לשער הבסיס הצבאי. פנינו שמאלה, צפונה ורכבנו בדרך הצמודה לגדר המתקן. אחד החברים נזכר בימי שירותו בבסיס זה ואמר שהטיול מחזיר אותו אחורה במנהרת הזמן שני עשורים. הוא סיפר לנו מחוויות טיוליו באזור כחייל צעיר שנשאר בתורנות שבת. רכבנו בתוך מטע אפרסמונים  שהקטיף בו הסתיים. השלכת הייתה בעיצומה.

המטע בראשית השלכת

עצירה לחיפוש פרי שנשאר אולי על העיצים

ממשיכים הלאה

 

בקטע זה של המסלול הדרך משביל אזורי מסומן אדום. עלינו בשולי הכיפה ונכנסו בהתאם לסימון לתוך החורש הטבעי המגודר ומשמש שטח מרעה.

קטע הדרך בתוך החורש בהתאם לסימון

 

שרכבנו בחורש עדין לא מצאנו את פרחי החורף שבדרך כלל בעונה זו כבר אמורים לפרוח. בעיקר חפשנו את הרקפות אך, לא ראינו אותן. כנראה שיצוצו בעוד במספר שבועות. אז יהיה נכון לחזור למקום.

 

יצאנו מתחום החורש וחצינו את נחל תמנה  עלינו על הדרך בשולי פרדס הצמודה לגדר מתקן ביטחוני אחר.

נחל תמנה שהוא נחל שמנקז את האזור וראשיתו בגבעות ממזרח באזור המושב זכריה ומצטרף בהמשך המורד אל נחל שורק.

 

עצי הפרדס בשוליו עברנו שופעים ועמוסי קלמנטינות ותפוזים. אי אפשר היה להתעלם מהם. עצרנו לידם לראות ולצלם וגם לקטוף פירות מעטים ולטעום אותם.

העץ העמוס

צילום למזכרת

 

המשכנו הלאה ועקפנו את אחד השדות.

בשולי השדה

 

כאן המקום לציין שהשדות, המטעים והכרמים בשטח הטיול שייכים לצבר קמה.

'צבר–קמה' – אגודת שיתופית הכוללת חמישה קיבוצים: רבדים, כפר מנחם (מועצה אזורית יואב), צובה, קרית ענבים, מעלה החמישה (מועצה אזורית מטה יהודה) אשר נוסדה בתחילת שנת 2000. יחסי בעלות הקיבוצים נקבעו על פי גודל משבצת הקרקע שהביא כל שותף כנדוניה. המטרה העיקרית לשמה נוסד שיתוף פעולה זה, הייתה ניצול היתרון לגודל על ידי הפעלת מערך אחד גדול והקצאת משאבים לבחינת כיווני התפתחות נוספים מעבר לבסיס המשותף של גידולי השדה. האגודה מעבדת שטחים בהיקף של כ- 24,000 דונם והבסיס הלוגיסטי ומשרדי האגודה נמצאים בקיבוץ רבדים. האגודה מעסיקה מספר עובדים קבועים אשר מרביתם הגדול חברי הקיבוצים החברים באגודה. כחלק מבחינת כיווני התפתחות ניטע ע"י האגודה כרם זיתים לשמן (למעלה מ-1,000 דונם) שהפך אותה לאחד מיצרני שמן הזית הגדולים בענף זה בארץ. כמו כן נטעה האגודה מטעי שקד ורימון בהיקף מאות דונם. האגודה שותפה בבית אריזה המשווק פירות מקולפים מצוננים ומוכנים לאכילה (גרגירי רימון, פומלה, סלטי פירות ועוד). בשדות האגודה כוללים גידולי שדה חד שנתיים וביניהם כותנה, חיטה לגרעינים, חיטה למספוא, תירס, חומוס חמניות אבטיחים ועוד.

 

הגענו לאחת השלוחות. חצינו אותה ברכיבה בסינגל קצר ונחמד.

בעליה לשלוחה

 

לאחר שירדנו מהשלוחה רכבנו בדרך הנמצאת בשולי מטע רימונים עצום. המראה המטע בהשלכת היה מרהיב!

מטע הרימונים בתחילת שלכת

מטע הרימונים בשלכת

טעימה מהרימונים הבודדים שנותרו על העצים

 

המשכנו בדרך צפונה הצמודה לגדר המתקן הביטחוני ובנקודה הגבוהה ביותר בצומת הדרכים פנינו שמאלה מערבה ודהרנו לעבר חניון הנמצא בחורשת זיתים מעל מאגר ענות.

מקום החנייה והתצפית

 

זה היה המקום המתאים להפסקה. נהנינו מהשמש והנוף כמו בבית קפה להבדיל שכאן היינו בשטח. הקפה שהכין לנו ארז היה מעולה.

ארז מכין לנו קפה

שותים וניהנים

ההפסקה בעיצומה

מראה הנוף ממקום ההפסקה

 

השעון לא עצר ובלית ברירה נאלצנו לסיים את ההפסקה ולהמשיך הלאה ולהתחיל את הקטע השלישי והאחרון של מסלול הטיול כמוצג במפה.

הקטע השלישי של מסלול הטיול

 

רכבנו במורד הדרך בין השדות והגענו לגדר מחנה שורק של צה"ל.

מחנה שורק הוא ירושה של הצבא הבריטי שהקים את המחנה בזמן מלחמת העולם השנייה עת כוחותיו נערכו במרחב המזרח התיכון. המחנה נתפס על ידי כוחות ההגנה במלחמת העצמאות במסגרת הקרבות לתפיסת השטח והמרחב בין ירושלים ומישור החוף.

המשכנו הלאה ועלינו על תל מקנה.

—תל מקנה מזוהה עם עקרון שהייתה אחת מחמש ערים הפלישתים ויש לה היסטוריה מעניינת בתולדת ישראל בתקופת השופטים והמלכים. מאז שהעיר נחרבה בתחילת המאה ה-6 לפנה"ס על ידי  סנחריב מלך בבל ומאז לא נבנתה מחדש.
—העיר שנבנתה מעל עין תמנה שלטה על הדרך מאשדוד לבית שמש דרך נחל שורק.
—העיר השתרעה על שטח של כ-200 דונם וכוללת עיר עליונה ועיר תחתונה. בין השרידים הארכאולוגים שנמצאו בה נכללים המצודה, השער העיר דרומי, באר ומאות בתי בד.
—הענף העיקרי בכלכלת העיר היה ייצור שמן שהופק מזיתים בכרמים הרבים שנמצאו בסביבת העיר. העיר הייתה המפעל הגדול ביותר לייצור שמן זית בזמן הקדום וגם מפעל לייצור בדים מפשתן תוך ניצול מקורות המים הסמוכים. להרחבה ראו בדף הטיול רבדים בין מישור פלשת לשפלת יהודה

התרשמנו מגודל של תל מקנה, מהתצפית היפה בראשו והמספר הרב של בתי הבד שהם עדות לתעשיית שמן הזית באזור בזמן שהעיר פרחה, במאה השביעית והשישית לפני הספירה.

שרידי בתי הבד במקום

 

ירדנו מהתל ורכבנו מערבה בין השדות והמטעים.

בדרך בין המטע בשלכת והשדה

 

עברנו ליד מאגר המים הראשון של רבדים שבקיץ הוא בריכת מים שנעים לרחוץ בה.

בשולי הבריכה

 

המשכנו הלאה חצינו את הגשר האירי בנחל תמנה. המשכנו מערבה וחצינו במעבר מתחת לכביש 6 ומסילת הברזל. התקדמנו חזרה לעבר רבדים. לקראת סוף הדרך נאלצנו להתגבר על עוד מעבר בוץ אחד.

מעבר הראשון והאחרון בטיול זה בבוץ

 

הגענו למתחם עידן אופן ברבדים אחרי כארבע שעות ושם הסתיים הטיול שלנו.

 

ניתן לסכם ולציין ש—מסלול הטיול היה ברמת קושי קלה והתוואי שלו בין שדות, מטעים, כרמים ותוך חורש טבעי ושטחי בתה שדמותם של כל אלה משתנה בעונות השנה. אין ספק, —מסלול זה מותאם לכל אוכלוסיית רוכבי האופניים.

מבט כללי על מסלול הטיול

—

—בימים אלה פועל עידן הלל יחד עם הקרן הקיימת להכשיר את המסלול כך שיהיה נעים ונוח לטייל בו. בעתיד יוצבו בו סימוני דרך ושלטי מידע, יותקנו ספסלים, יוקם הקמת מצפור במאגר, יוכשר סינגל קטן ואתר תל מקנה יוסדר לקליטת מטיילים (שבילים, שלטים, סככות וספסלים).

 

מומלץ בחום להגיע לאזור בכל עונות השנה!
אפשר ורצוי להסתמך על מתחם "עידן אופן" ברבדים.