ריחאנייה, היישוב הצ'רקסי בגליל העליון המזרחי28 במרץ 2016

 

החודש, מרס 2016, בשני טיולי רכב עם בני משפחה וחברים בגליל העליון, שבוע אחר שבוע הגעתי בשעות ערב לריחאנייה. בכל פעם התארחנו אצל תושבי המקום. בפעם הראשונה אירח אותנו האני מדאגי ובפעם השנייה ארחו אותנו סופיה ארון-אבזח ובעלה יאן.

 

מיקום ריחאניה בגליל העליון המזרחי

 

ריחאנייה הוא אחד משני הכפרים בהם מתגוררת הקהילה הצ'רקסית בישראל והוא הקטן ביניהם. היישוב האחר והגדול הוא כפר כמא שנמצא בגליל התחתון המזרחי. דף טיול זה, בנוסף להכרת רייחאניה, נועד לפתוח שוב צוהר ולהציג את הקהילה הצ'רקסית המופלאה ומקורותיה. הצ'רקסים שבמשך אלפי שנים שלטו בהרי צפון הקווקז, וסיגלו לעצמם תכונות לוחמים עזי נפש, של אומץ לב, רכיבה על סוסים, אהבת החופש, אמינות ויושרמצאו את עצמם לבסוף חיים בפזורה ברחבי העולם, כולל בישראלבישראל הקהילה הצ'רקסית היא זעירה ומשמרת באדיקות ראויה לציון תרבות עתיקה, ושאנשיה הם אזרחים נאמנים של מדינת ישראל הנוטלים גם חלק במשימה של הגנה על הארץ. דף קודם בעניין פורסם לפני שנה בעקבות סובב כפר כמא.

 

הצ'רקסים הנקראים בפי עצמם אדיגים (בשפה האדיגית (Адыгэхэ הם עם קווקזי עתיק יומין המורכב משנים עשר שבטים. הולדת עם זה בצפון מערב הקווקז, במישור קובאן ובהרים הסובבים אותו בשטח שהיום נכלל בתחום רוסיה.

 

אזור מוצאם של הצ'רקסים בקווקז

 

הקווקז הוא אזור גיאו-פוליטי המשתרע לאורך רכס הרים בין הים הכספי לים השחור, מורדותיו והעמקים בצדדיו ומהווה הגבול בין  אירופה לאסיה  שנקרא "אירואסיה". הקווקז הוא חלק משרשרת ההרים הגדולה שייצר "הקימוט האלפיני", הכוללת גם את הרי הימלאיה באסיה והרי טארוס והאלפים באירופה. הרי הקווקז נחלקים לשני אזורים שונים: (1) רכס צפון הרי הקווקז הגדול בצפון גיאורגיה ובדרום רוסיה משתרע לאורך השטח מאזור העיר סוצי השוכנת על גדותיו המזרחיים של הים השחור ופונה דרום-מזרחה, כמעט עד העיר באקו השוכנת על חופי  הים הכספי. אורכו מגיע עד כמעט 1,200 קילומטרים. (2) ורכס עבר הקווקז שנקרא רכס הקווקז הקטן בדרום גיאורגיה לאורך הגבול עם תורכיה שמגיע לאורך של 600 קילומטרים. לחלק הרמתי שמעבר לרכס הרי הקווקז הקטן קוראים גם "הרמה הטרנס-קווקזית", היות שהוא מפריד בין   אירופה לאסיה.

 

kavkaz

kavkaz

 

בהיבט המדיני הקווקז כולל את המדינות שנוצרו עם התפרקות ברית המועצות: גיאורגיה, אזרבייג'ן וארמניה; את המחוזות של רוסיה בצפון קווקוז מחוז קרסנודאר ומחוז סבטרופול; את הרפובליקות האוטונומיות של הפדרציה של רוסיה אדיגיה, קלמיקה, קאראצאי – צ'רקסיה, קברדינו – בלקריה, צפון אוסטיה, אינגושטיה, צ'צ'ניה ודגסטן; ואת שלוש טריטוריות שטוענות לעצמאות, אך לא מוכרות כמדינות לאום בידי הקהילות הבינלאומית, והן: אבחזיה, דרום אוסטיה ונגרונו קרבאך. למעשה, הקווקז הוא אזורים שיש בו עמים רבים, ומספר השפות בו הוא הרב בעולם.

 

עמים ושפות בקווקז

 

הקווקז ממוקם בין שלושה מרכזים תרבותיים: רוסיה בצפון, תורכיה בדרום מערב, ואיראן בדרום-מזרח. בשל כך, האזור סבל מיריבויות פוליטיות, צבאיות, דתיות ותרבותיות שהתרחשו במשך אלפי שנים, עד ימינו אלו. לאורך זמן רב האזור נשלט על ידי גורמים חיצוניים, ולעתים, נשלט על ידי גורמים אזוריים. במהלך ראשית העת החדשה, האזור היה נתון למאבק בין האימפריה העותמנית לאימפריה הרוסית (מלחמת הקווקז) שנצחה בו ולאחר מכן האזור סופח לאימפריה הרוסית. למאבקים אלה נקלעו גם הצ'רקסים והם בעצם גורשו ממולדתם..

העם הצ'רקסי, כמו עמי הקווקז האחרים (האבחזים, האבזים ועוד) היה פגאני בראשיתו שהתפתח מהעם ה"חאתי" הקדום. הצ'רקסים התנצרו לפני המאה ה-5 אך נותרה בהם במעט מן ההשפעה האלילית הקדומה. במאה ה-15 בהשפעת הטטרים בני חצי האי קרים ואנשי דת עות'מאניים הצ'רקסים המירו את דתם והתאסלמו.
בשנת 1864 הסתיימה מלחמה בה כבשה האימפריה הרוסית את הקווקז. הכיבוש הרוסי בקווקז שראשיתו במאה ה-14 היה חלק ממדיניות ההתפשטות הטריטוריאלית הרוסית. חבל ארץ זה היה חשוב להם מבחינה אסטרטגית לנוכח העובדה שיש בו אוצרות טבע והוא נמצא בצומת המחבר בין רוסיה בצפון, אירופה במערב, אסיה התיכונה במזרח ואימפריה העות'מנית והממלכה הפרסית בדרום. במהלך הכיבוש במאה ה-18 טבחה האמפריה הרוסית בצ'רקסים והרגה מיליון וחצי מהם והרסה את יישוביהם. עם סיומה היא "דחפה" אותם לצאת ולהגר. כמעט 90% מהצ'רקסים הוגלו ממולדתם.

האימפריה העות'מאנית השכנה ששלטה במרבית השטח שמדרום לרוסיה ראתה בצ'רקסים לוחמים אמיצים ומנוסים. היא קלטה אותם בשטחיה ועודדה אותם להתיישב באזורי ספר בעייתיים ובעיקר דלילים בהתיישבות. בתחילה הצ'רקסים יושבו בחצי האי של הבלקן בגבול הנוצרי של האימפריה. בשנת 1878 לאחר המרד בו בולגריה זכתה בעצמאותה, הצ'רקסים הועברו אל רחבי שטח האימפריה בו הם מתגוררים עד היום. הרוב התיישב בטורקיה, חלק הסתנן חזרה אל הקווקז. חלק אחר הגיע אל המזרח התיכון והתמקם בעמן וסביבתה בעבר הירדן, בקוניטרה וסביבתה ברמת והגולן. בארץ ישראל הם הקימו שלושה כפרים כפר כמא בגליל התחתון המזרחי, ריחנייה בגליל העליון המזרחי וחרבת בצרקס בצפון השרון לא הרחק מחדרה שבהמשך הזמן נעזב.

 

******

הכפר ריחאנייה נמצא ברמת עלמה, אחת מרמות הגליל התחתון המזרחי צמוד  לכביש 866 המחבר בין יישובי הרמות. מבחינה מוניציפאלית, שייך הכפר, כמו שאר היישובים בסביבתו, למועצה אזורית מרום הגליל.

 

מיקום ריחאיינה

 

מבט על ריחאניה מכיוון דרום, בעליה לרמת דלתון

 

מבט מהכפר אל עבר רמת דלתון

ריחאנייה נמצא בסמיכות למושב עלמה, מעליו מדרום נמצאת רמת דלתון ומצפון נמצאים הר ריחן והר עלמון מעל ערוץ נחל דישון.

 

מיקום ריחאנייה

 

הכפר ריחאניה נוסד בשנת 1873 אך רק בשנת 1880 הגיעו אליו משפחות צ'רקסיות משבט אבזאח מצפון הקווקז, אזור אשר נמצאות בו כיום הרפובליקות קאראצ'בו-צ'רקסיה ואדיגיה, בתחום הפדרציה  של רוסיה, כפי שצוין לעיל. לפי סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל שביצעה ממשלת ארץ ישראל המנדטורית התגוררו בכפר 290 תושבים ושטחו השתרע על 6,137 דונמים (מתוכם 25 דונם שטחים ציבוריים). במלחמת העצמאות סייעו תושבי היישוב להעפלה מלבנון והתנדבו לשרת לצד היישוב היהודי. מכיוון שהצ'רקסים היו לבני ברית של היהודים, ברחו למקום מעט תושבים ערבים בדואים מהכפרים בסביבה הקרובה. בכפר כיום מתגוררים כ-1,200 תושבים ומתוכם כרבע, אולי פחות, הם ערבים.

לוח זכרון לציון הקמת הכפר הנמצא ליד השער הצפוני של גרעין הכפר

 

בריכת מים שהייתה בריחנייה ויובשה בשנות ה-90; הצילום משנת 1962 ונמסר באדיבות ליאור מאדג'י מרחיחאנייה.

בריכת מים שהייתה בריחנייה ויובשה בשנות ה-90; הצילום משנת 1962 ונמסר באדיבות ליאור מאדג'י מריחאנייה.

 

בכניסה לריחניה ניתן לחוש את השקט והשלווה השורים במקום וניקיון בולט. התחושה היא שאינך נמצא בישראל אלא באיזשהו מקום אחר בקווקז או בבלקן. בתי הכפר נאים וחצרותיהם מטופחות.

 

הכפר נבנה בשיטה צ'רקסית מסורתית, אשר מקורה בקווקז ושמה "כפר חומה".

 

שער הכניסה הצפוני של גרעין הכפר

 

מבט לשער מתוך גרעין היישוב

 

בתי הכפר נבנו כשהם צמודים זה לזה ויוצרים חומת מגן מסביב לכפר אשר שרידיה נשתמרו עד היום.

 

חזית בתי גרעין הכפר

אחת מחצרות בתי גרעין הכפר

תוספת בנייה בגרעין הכפר

 

במרכז הכפר נמצא מסגד שצורתו כמסגדים הצ'רקסיים בקווקז, ושונה מהותית מהמסגדים הערביים ואין בו צריח. מבנה המסגד דומה ומזכיר מבנה כנסייה מזרחית. גג הרעפים שבראשו, ו"צריחו" השונה מזכיר, אולי, את עברם הנוצרי של הצ'רקסים עד המאה החמישית.

 

מבט מדרום אל המסגד המרכזי

מבט אל המסגד מכיוון צפון

מבט ממעל על המסגד

 

זוהי דמותה המתאר של הכפר כיום.

דמות הכפר

מבט על הכפר

 

לאחר סיבוב בגרעין הכפר הסתובבנו מעט בין רחובותיו כדי להתרשם ממנו.

רחוב הראשי

מבט לאורכו של הרחוב הראשי

 

בכיכר המרכזית של הכפר למול הרחוב הראשי נמצא המוזיאון ומרכז למורשת הצ'רקסית. לדאבוני הוא היה סגור בזמן שביקרנו במקום. יכולנו רק להתרשם מדמות העלם הצ'רקסי.

אומרים שהמוזיאון מזמן הצצה נדירה ומרתקת לסיפורו הייחודי של עם הצ'רקסי. לרוב, בכניסה אל המוזיאון מקבל את פני האורחים מדריך מקומי בלבוש אותנטי. הביקור מתחיל עם סרטון וידיאו, הרצאה אודות ההיסטוריה והתרבות של העם הצ'רקסי בליווי מצגת יפה. באמצעות כל אלה ניתן ללמוד עובדות מעניינות הקשורות לעם הצ'רקסי, כמו השפה, הדת והלבוש הצ'רקסי. בין היתר במהלך הביקור מסופרים סיפורי המנהגים המיוחדים של הקהילה שנשתמרו עד ימינו. עוד ניתן לדעת עד כמה רם מעמדה של האישה הצ'רקסית במשפחה ובחברה הצ'רקסית.

 

החזית האחורית של בתי הכפר

 

בביקורנו בכפר הגענו גם לשמורת בריכת ריחאנייה הנמצאת ממערב לו בסמוך למעין עין ריחנייה ועליו נסמך הכפר עם הקמתו.

שמורת בריכת ריחאנייה

מראה הבריכה בזמן שקיעה

 

לקראת סיום הביקור הראשון הגענו למסעדת נלציק השייכת והמופעלת על ידי משפחת מאדג'י.

 

 

לסיום, שני הביקורים הקצרים, בהם זכינו להצצה ראשונה לריאחנייה השאירו לנו טעם של עוד ורצון להעמיק את הידע על הקהילה הצ'רקסית. ההזדמנות הקרובה תהייה סובב כפר כמא השמיני שיערך ב-30/4/2016.

 

לי אין ספק שבזמן הקרוב אחזור ואגיע עוד למקום, לא רק לטייל בתוך הכפר אלא גם ללון בו לילה לדווש בסביבתו המופלאה. יש מה לראות!

  • יונה

    אחלה תאור, מועיל לצרוף אנשים שלא רוכבים