רעננה, סביב העיר ובתוכה4 בנובמבר 2016

קובץ GPX להורדה GPSies מרחק: 28 ק"מ טיפוס-מצטבר: 180 מטר גלריית תמונות גלריית מפות

 

אל טיול זה יצאתי ביום חמישי (3/11/2016) עם אלדן רוט, תושב רעננה. אלדן  שתכנן את המסלול בתיאום איתי וכמובן שהוביל אותו.

 

את אלדן הכרתי באמצעות ניצן פרידמן איתו טיילתי בכפר סבא לפני חודש. שניהם, ניצן ואלדן, הם חברים בקבוצת רוכבי טנדם כן ולא השרון שהיא קבוצת אחות של כן ולא  – קבוצת ספורט של אנשים רואים ואנשים עם עיוורון או לקות ראייה.

 

טיול זה הוא חלק מתכנית רחבה שלי שמטרתה להעמיק את הלימוד ואת ההכרה עם השרון, חבל ארץ גדול המהווה חלק ממישור החוף. חלק ניכר מתכנית כבר בוצע וחלק אחר בתכנון לביצוע בזמן הקרוב.

 

יצאנו לדרך בשעת צהרים סיימנו דקות לפני חשיכה. הטיול נמשך כשלוש ושלוש רבעי שעה מתוכן למעלה מחצי שעה זמן עצירות בעיקר לצילום ולהסבר

*******

מסלול הטיול מעגלי עם כיוון השעון


התחלה בצפון מערב העיר,
במרחב החקלאי מצפון לעיר
אזור התעשייה ושכונות צפון מזרחה העיר
מרכז העיר
לאורך רחוב אחוזה העובר לרוחבה של העיר עד הכניסה אליה ממזרח

הפינה הדרום מזרחית  של העיר
לאורך שוליה הדרומיים של העיר
בתוואי כביש 531 וחיבורו לכביש 20 (נתיבי איילון צפון) 
בפארק העיר בפינה הדרומית מערבית

 

מסלול הטיול

 

במהותו טיול זה זהה לזה בעיר השכנה:  כפר סבא, בתוך העיר, לאורכה, לרוחבה ובשוליה

 

מסלול טיול בעיר

 

מסלול הטיול משיק וחופף למספר טיולים קודמים באזור. האחד באזור שמצפון לעיר: במרכז השרון, מתל יצחק אל גבעות החול, אבוס החוף והמצוק מעל הים והאחר באזור שמדרום לעיר: הרצליה, מהפארק דרך צפון העיר לחוף הים.

 

*******

העיר  רעננה

רַעֲנַנָּה היא עיר השייכת מבחינה מנהלית למחוז המרכז. היא הוקמה ב-1922 כמושבה חקלאית, הוכרה כמועצה מקומית ב-1936 והוכרזה כעיר בשנת 1982. העיר חברה בארגון פורום ה-15. בעיר מתגוררים למעלה מ-70,000 תושבים. שטח השיפוט של רעננה הוא 14,878 דונם. היא גובלת במזרח עם העיר כפר סבא בצפון ובצפון מערב עם המועצה האזורית חוף השרון, ובדרום-מערב עם הרצליה ומדרום עם מועצה אזורית דרום השרון.

תחום שיפוט העיר

 

דמותה המושבה שני עשורים לאחר הקמתה

העיר והרחובות בה

רעננה וכפר סבא, שטחים חקלאיים סביבן

 

השרון, האזור בו נמצאת העיר

רעננה בדרום השרון

רעננה בדרום השרון

מיקום העיר בדרום גבעות החול האדום

גבעות החול האדום – היא רצועה אורך בשרון של חולות פליסטוקנים שהתפתחו לקרקע חולית אדומה אך המבנה הטופוגרפי עדין מזכיר גבעות חול. רצועה זו רצופה במחצית הדרומית של השרון, בין נחל הירקון בדרום ובין נחל אלכסנדר בצפון. רוחבה של רצועה זו הוא 5 ק"מ ואורכה 25 ק"מ וגבעותיה מגיעות לגובה של 50 – 90 מ'. המבנה הגבנוני של רצועה זו ויער אלוני התבור שהיה בה מנעו בעבר את השימוש בה לדרכים. גם כיום אין רשת הדרכים מפותחת בחלק זה של השרון.

 

******

ההתפתחות היישובית באזור בו הוקמה העיר

אזור הגבעות האדום בשלהי המאה ה-19 כמעט ריק מיישובי קבע
היישוב היחיד טבסור (נקרא גם ח' עזון)

 

אזור הגבעות בו הוקמה רעננה בו נמצא הכפר טבסור

 

האזור בימי מלחמת העולם הראשונה טרם הקמת רעננה 

בימי מלחמת העולם הראשונה ניצב האזור בו הוקמה רעננה במרכזו של קו ביצורים עות'מאני עצום. קו זה נבנה בהדרגה בחודשים הראשונים של שנת 1918, לאחר שהעות'מאניים נהדפו מהגדה הצפונית של הירקון צפונה. מערך הביצורים כלל מספר קווי עמדות (לפני חלק מקווי העמדות ניצבו גדרות תיל), תעלות קישור, עמדות מקלעים וארטילריה, גדרות תיל וכמובן – מחנות.
קו הביצורים בשרון השתרע מג'לג'וליה במזרח, דרך כ'פר סבא (הערבית), סביה (כפר-סבא היהודית), טבסור ועד סביבת שפיים/ארסוף של היום. טבסור ניצבה במרכז מערכת הביצורים (ראה מפה) ועל-כן כונתה המערכת כולה "ביצורי טבסור".

קו הביצורים בשרון

קו הביצורים בשרון

בספטמבר 1918 תקף ה-EEF, חיל המשלוח המצרי (צבא אלנבי), את קו הביצורים העות'מאני בעוצמה רבה והבקיע אותו במסגרת מתקפה שלימים כונתה "מערכות מגידו". בסביבתה של רעננה פעלו שתי דיביזיות, הדיביזיה ה-75 והדיביזיה ה-7. מרבית הלוחמים של דיביזיות אלו היו הודים. העות'מאניים נהדפו אל הרי השומרון ודיביזיות הפרשים האוסטרליות/הודיות/בריטיות דהרו צפונה במישור החוף ומשם אל עבר עמק יזרעאל כדי ללכוד את הכוחות העות'מאניים הנסוגים.
המידע נמסר על ידי ערן תירוש יו"ר עמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל

אבני הדרך בהקמת רעננה

מקור והרחבה באתר מורשת רעננה

רכישת הקרקע – שנים אחדות לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה (1914-1918) כשהגירת יהודים ממזרח אירופה לארצות הברית היתה בעיצומה, נתגלו בקרב הציונים שבאמריקה ניצנים ראשונים של רעיון ארץ-ישראל. תוך כדי כך, קמה בין היהודים בני המעמד הבינוני במספר ערים גדולות בארצות הברית, חברה בשם "אחוזה". החברה הציבה בפני חבריה מטרה נעלה: התיישבות בארץ-ישראל. ביולי 1912 נוסדה בעיר ניו-יורק אחת מה"אחוזות" הללו. היא נקראה בשם "אחוזה א' ניו- יורק" ועם חבריה נמנו – מלבד בני המעמד הבינוני, גם מספר חברי "פועלי ציון" ואפילו כמה יהודים תימנים, שהיגרו מתימן ומשאת נפשם היתה לעלות לארץ-ישראל. באביב 1914 התכנסו חברי ה"אחוזה" בניו-יורק והחליטו לגשת להגשמת הרעיון. נשיא החברה דאז, מר מיכאל שליט, הפליג לארץ-ישראל במטרה למצוא את הקרקע אשר תתאים להתיישבות המיועדת. אחרי חודשים של נסיעות וטלטולים ברחבי הארץ, כשהוא נעזר ביועצי חברת "הכשרת הישוב", בחר מר שליט בחלקת אדמה ליד הכפר קוסקוס – טבעון, דרומית-מזרחית לחיפה (טבעון כיום). מלחמת העולם קטעה את המשך המשא ומתן. בשנת 1920 הגיעו לארץ שני באי-כוח חברת "אחוזה א' ניו יורק" – יהודה לייב קזן (קסין) וישעיהו ירחע. הם נשלחו לארץ על מנת לברר את אפשרויות רכישת הקרקעות לאור השנויים הגיאוגרפיים והמדיניים בעקבות המלחמה. הם ם, ניסו לברר מה עלה בגורל המשא-ומתן לרכישת אדמות קוסקוס-טבעון. הם מצאו כי הקניה נתבטלה. בחיפושיהם אחרי קרקע אחרת, נעזרו ביועצים ובמומחים לדבר. לבסוף החליטו לרכוש כ- 5000 דונם קרקע בשרון, סמוך לכפר סבא, בתיווכו של יהושע חנקין – ראש "הכשרת הישוב". והמקום כפי שתיארו אותו סביבה שוממה ועזובה, מכוסת קוצים, אשר הכפר הערבי חירבת-עזון גובל בצפונה, אדמות עין-חי (כיום כפר- מל"ל) בדרומה, כפר-סבא במזרחה והים במערבה.

ההתחלה – ב-2 באפריל 1922 (ניסן תרפ"ב) יצאו מתל אביב תשעת מייסדי המושבה וניגשו למלאכת הקמתה.  בימים הראשונים להתנחלות עסקו האנשים בקידוח בור המים. כעבור כשבועיים של עבודה מאומצת הגיעו לעומק של 38 מטר ואז נתגלו מים ראשונים. הורכבו מסנן ומשאבת יד והבור החל לספק מים כדי שני מ"ק לשעה, כמות שהספיקה לצורכי המקום. כתום עבודות הקידוח נותרו המתנחלים ללא תעסוקה. אז החלו המדידות הראשונות של הקרקע והיא הוקצתה לחברי "אחוזה" לאלה שהגיעו להתיישב ולאחרים שנשארו בארצות הברית – כ-50 דונם החלקה. לכל חלקה היתה חזית של 62 מ' ואורכה הועמד על 750 מטר. תמורת כל חלקה כזאת שולמו אלף דולר. בראשית ימיה נקראה "רעננִיה", כפי שהציעו מייסדיה בארצות הברית. שכניה הערבים של המושבה קראו לה "אמריקייה" (אמריקה הקטנה), שכן רוב תושביה באותם ימים דיברו אנגלית ובאו מניו יורק. לבסוף החליטו מתיישביה הראשונים לבחור בגרסה עברית, ושמה נקרא "רעננה".

 

שנים ראשונות – בשנת 1925 הונחו יסודותיו של בית העם, המשמש כיום כבית העירייה וב-2008 אף עבר שיפוץ ושימור מקיף. המימון לבנייתו בא מתרומות ששלחו חברי אגודת "אחוזה א' – ניו יורק". בנייתו הושלמה בשנת 1927, ועד מהרה הפך למוקד החיים הציבוריים והחברתיים של המושבה הצעירה. רוכזו בו מזכירות המושבה, בית הכנסת, בית הספר, גן הילדים וסניף הדואר הראשונים. הרחוב הראשי היה כבר אז רחוב אחוזה. מרחוב אחוזה יצאו שלושה רחובות לכיוון צפון: "אחד העם", "עקיבא" ו"בורוכוב", ושלושה רחובות לכיוון דרום: "רמב"ם", "יהודה הלוי" ו"הרצל" ששימש גם כיציאה לכיוון תל אביב. לאורך רחובות אלו חולקו המגרשים למגורים ולחקלאות בין חברי המושבה, רחובות אלו קימים עד היום..

החברה המייסדת – חב' "אחוזה א' ניו יורק" לא הייתה רק מסגרת לעליה לא"י. היא הייתה חברה התיישבותית אשר הכתיבה באופן דומיננטי במהלך שנותיה הראשונות של המושבה, את אופייה, התפתחותה והאידיאולוגיה של רעננה הצעירה. האוכלוסיה שהתיישבה בראשיתה הייתה מזוהה לחלוטין עם חב' "אחוזה א' ניו יורק" והרגישה חלק אינטגרלי ממנה. התפתחותה והתבגרותה של המושבה הביאו להכרה מניו יורק במעמדה של רעננה לקבל החלטות ולפעול באופן עצמאי. רוב הרכוש הציבורי שהיה שייך לחב' אחוזה א' ברעננה, הועבר לרשותם של התושבים ברעננה. חברת "אחוזה א' ניו יורק" סגרה בהדרגה את ענייניה ברעננה ופינתה את מקומה. בשנת 1935 הוקמה חברת "אחוזת רעננה" ששמה לה למטרה "לארגן ולשפר את התנאים הכלכליים והחברותיים של חבריה בהתאם לעקרונות קואופרטיביים" וביחוד: לארגן בשבילם (לחברים) כל מיני פעולות שיתופיות בייצור ועיבוד תוצרת חקלאית…. להחזיק ולנהל בשבילם מוסדות מכונים ושרויות משותפות וביחוד את הרכוש המשותף הרשום על שם החברה ניו יורק אחוזה א' אינק'..לעזור בישוב כל סכסוכים בדרכי שלום ולהימנע ממשפטים  בדרך כלל לעשות את כל הנחוץ לשם ארגון פעולות שיתופיות לטובת החברים. האגודה נרשמה כחוק אצל רשם האגודות השתופיות בירושלים ב-4.6.1935. אחוזת רעננה" פעלה במשך 46 שנים תוך מעורבות רבה בעשייה המקומית ובשמירת זכויות חבריה. הודעה על פירוק האגודה הוגשה לרשם האגודות השיתופיות ב-16.9.1981

ממועצה  מקומית לעיר – בשנת 1936 הכריזה ממשלת המנדט הבריטי על רעננה כמועצה מקומית עצמאית בעלת חוקה ותוקף מוניציפלי. בסוף שנת 1980 התכנסה המועצה המקומית ברעננה  והחליטה פה אחד לפנות אל שר הפנים בבקשה לשנות את מעמדה של רעננה ממושבה לעיר. ואכן, לאחר כחצי שנה, בעקבות קבלת כל האישורים המיוחלים, התכנסה שוב מליאת המועצה המקומית ב10.6.1981 לישיבה חגיגית בה הוכרזה רעננה לעיר. לאחר 59 שנים בהם רעננה הייתה מושבה מתפתחת מוקפת פרדסים ושטחים ירוקים, הפכה לעיר ששומרת על הצביון הירוק.


המושבה רעננה שני עשורים לאחר הקמתה

ושכנותיה כפר סבא והרצליה

 

המושבה רעננה שני עשורים לאחר הקמתה ושכנותיה כפר סבא והרצליה

 

המושבה רעננה בתקופת השלטון המנדטורי
בקצה מחוז יפו

המושבה רעננה בתקופת השלטון המנדטורי בקצה מחוז יפו

 

המרחב ערב מלחמת העצמאות

רעננה וסביבתה בעשורים הראשונים למול הקו הירוק

רעננה, בין 1949 ל-1967, במרחק קצר מקו הירוק

רעננה וסביבתה במחצית שנות ה-60, כביש 4 לכיוון דרום טרם נסלל

 

היום רעננה חלק מהמרחב העירוני הצפוף
בדרום השרון
בין נחל הירקון בדרום ובין נחל פולג בצפון

רעננה כחלק האורבני של דרום השרון,

רעננה בקצה הצפוני של מטרופולין תל אביב

רעננה במטרופולין תל אביב

 

חיבור כביש 531 עם כביש 20 נתיבי איילון מדרום מערב לעיר

כביש 531 החדש הוא פרויקט תשתיות הכבישים הגדול ביותר הנבנה כיום בגוש דן ועתיד לשדרג את איכות החיים של כל תושבי השרון. הכביש החדש יהיה אחד מכבישי הרוחב המרכזיים באזור השרון שיחליף את מסלולי הנסיעה בתוך הערים ויחבר את התנועה מכביש החוף לכביש חוצה ישראל, דרך נתיבי איילון. הכביש יקשר בין כביש החוף (מספר 2), כביש 4, וכביש חוצה ישראל (כביש 6), במרכזו ייסלל קו רכבת חדש ולצדו יוקמו שלוש תחנות רכבת חדשות. בנוסף לשילוב הכבישים והמסילות, ייבנו בפרויקט 12 מחלפים, 36 גשרים ומנהרות, שבילי אופניים ומסלולים להולכי רגל. עם סיום הפרויקט, ייהנו תושבי השרון מפחות תנועה וזיהום בתוך הערים וקשר רציף ומהיר למטרופולין דן וכבישי האורך של מדינת ישראל.

הפרויקט מחולק למספר תתי-פרויקט שחלקם כבר הושלם.
(1) צומת כביש 531/444 – מחלף ג'לג'וליה: מחלף בעל שני מפלסים שבנייתו הסתיימה בפברואר 2013.
(2) בין כביש 40 לכביש 402: סלילת כביש דו-מסלולי בין כפר סבא להוד השרון, משולב עם מסילת רכבת ושני מחלפים סלילתו הסתיימה הסתיימה בשנת 2008.
(3) מחלף רעננה דרום: הקמת מחלף תלת-מפלסי, כולל הנחת מסילת רכבת ובנית תחנת נוסעים. צפי סיום אוקטובר 2017.
(4) קטע בין מחלף שמריהו למחלף רעננה דרום: סלילת הקטע המרכזי של כביש 531, באורך של כ-3.8 ק"מ, סלילת מסילות והקמת תחנת רכבת רעננה סיום הבנייה בסוף 2015 . (5) כביש 20 – ממחלף שבעת הכוכבים ועד כביש 531: סלילת דרך 20, באורך של כ-4 ק"מ, בקטע שבין מחלף שבעת הכוכבים ועד למחלף 531/20, כולל הקמת מחלף בחיבור הכבישים. מסילות החוף יועתקו אל בין מסלולי כביש 20 ויונחו 2 מסילות נוספות. במסגרת הפרויקט תוסדר כניסה מערבית לתחנת הרכבת הרצליה ממערב לכביש האיילון (מס' 20) מועד סיום צפוי – יולי 2017.
(6) כביש 20 – מאזור שפיים ועד כביש 531: סלילה כביש 20 בקטע שבין מחלף 531/20 ועד לכביש 2 ועד בכלל. סלילת הכביש כוללת הקמת מערכת קירות תומכים וקירות אקוסטיים, הקמת 5 גשרים ומעברים תחתיים. צפי סיום הובטח אוגוסט 2016 אולם כנראה מאוחר יותר.
המקור חברת נתיבי ישראל

*******

קטעי המסלול, המקומות והמראות 

*******

קטע ראשון

התחלה בצפון מערב העיר,
במרחב החקלאי מצפון לעיר,
בשולי כפר נחמן

והלאה לעבר אזור התעשייה

 

קטע ראשון של המסלול

ז

השדה בצפון רעננה

הפרדסים בגבעות החול

בדרך להר הזבל…..התמונה מטיול קודם..

הר הזבל נוצר בעקבות שפיכת האשפה מהעיר רעננה במשך שנים רבות. כדי לחסוך במקום, דפנותיו התלולות יוצבו, כך שנוצר מעין "הר שולחן" קטן. לאורך דופן התל נסללה דרך עפר רחבה עם שיפוע לא תלול, על מנת שהמשאיות והדחפורים יוכלו לטפס אל ראשו ולהמשיך לפנות את האשפה אליו ולערום אותה עליו.  מקום כבר לא משמש מזה כמה שנים להשלכת זבל, והפסולת ככל הנראה כוסתה בשכבה עבה של אדמה. למרות זאת, ההר עדיין מהווה כיום אתר לשפיכת פסולת על ידי אנשים בודדים שאינם יודעים כי אינו פעיל עוד ונוצרות מפולות מדפנות ההר. אחרי שנים רבות הפך המקום יעד לטיולים. הדרך ששימשה בעבר את המשאיות והטרקטורים משמשת את אלה המבקשים לעלות לראש הגבעה. בפסגה ישנם כמה עצי זית וצמחייה טיפוסית לאזור. ממנה יש תצפית מרהיבה לכל עבר: צפונה אל עמק חפר ואל נתניה, מזרחה אל השומרון, מערבה אל רצועת החוף של הרצליה ואל הים התיכון, ודרומה אל רעננה ואל ליבו של גוש דן. סביב התל פרושים פרדסים רבים.

מבט ממעל מקור התמונה

 

"הר הזבל" וסביבתו

 

מבט מגבעת הר הזבל מזרחה

מבט לכיוון דרום מזרח מהר הזבל

מבט מהר הזבל לכיוון צפון מזרח לעבר מושב בצרה

*******

קטע שני

מכפר נחמן הלאה לעבר אזור התעשייה
ושכונות צפון מזרחה העיר

גבעה בה נמצא הכפר טבסור
דרך רחוב קרן היסוד למרכז העיר

 

קטע שני של המסלול

קטע שני

 

מול הכניסה לכפר נחמן

 

כפר נחמן – מעון ממשלתי שנוסד בשנת 1964, שוכן בפאתי העיר רעננה, טובל בצמחייה שופעת ומטופחת. במעון 150 דיירים ברמות פיגור שונות, כאשר הגיל הממוצע הינו 60. המעון בבעלות ממשלתית . 70% מהדיירים גברים 30% נשים. רוב הדיירים עצמאיים. במעון אגף " גיל הזהב " לדיירים שעברו את גיל 60 / סעודיים. במסגרת החיים במקום מקבלים דיירי הכפר כל צורכיהם לרבות מזון, לבוש, טיפול רפואי, פרה רפואי ושירותי סיעוד. טיפול מקצועי / פסיכולוגי/ פסיכיאטרי. פעילויות רבות ומגוונות בתחום תרבות הפנאי , חוגים, ספורט ויציאה לפעילויות בקהילה. במעון מגוון פעילויות שכולן נועדו לאפשר מסגרות עיסוק לכלל הדיירים.  כל דייר עובד עפ"י יכולותיו. כמן כן יש קבוצת דיירים שעובדת בקהילה. לדיירים שאינם מסוגלים לעבוד, עומדות  אלטרנטיבות כגון  חצר פעילה / משחקייה,תעסוקה אלטרנטיבית (ציור, אומנות, סריגה, משחקיה וכד' ).

בדרך החקלאית לפארק מכיוון מערב לעבר תעשיות המדע

 

אזור תעשייה ומסחר, "קריית אתגרים" בצפון העיר , המשתרע על פני 900 דונם, בו פועלים עסקים וחברות היי-טק בהן HP‏, NICE, אמבלייז, NCR (לשעבר ריטליקס), SAP, קומברס וטקסס אינסטרומנטס, וכן שוכן "קניון רננים", וחנויות רבות, בתי מלאכה, מסעדות, מקומות בילוי ועוד.

 

 

הצצה לתעלה בו הוסדר אפיק נחל רעננה שמהווה יובל של נחל הפולג

 

נחל רעננה יובל של נחל פולג

אגן הניקוז של נחל פולג

 

הגבעה במרכז הכפר טבסור

טבסור נקרא גם ח' עזון –
האתר שוכן סביב גבעה גבוהה, השולטת על סביבתה. ממערב לה עובר נחל רעננה שהוא ערוץ של נחל פולג ובקרבתו יכלו המתיישבים למצוא אדמה חקלאית פוריה יחסית ומים. בורות המים והבארות של הישוב מצויים בפינתו הצפון-מערבית. מדרום לגבעה עובר כביש, בכוון מזרח-מערב, המוביל מכביש חיפה הישן לשכונים של רעננה,ממערב. כביש זה הוא חלק מדרך רוחב קדומה, שהובילה החל מהתקופה הרומית משכם והרי השומרון, דרך כפר סבא וח'רבת עזון לעיר הנמל אפולוניה, בחוף הרצליה. דרך חשובה זו ומקורות המים לצד נחל רעננה, הם שהביאו להקמת הישוב במקום זה. בחלקו הדרומי של האתר התגלו בשנות החמישים קטעי רצפות פסיפס, האחת צבעונית והשאר לבנות, השייכות למתקנים ובתים שונים.
בשדה שממזרח לגבעה, בינה לבית בתי החרושת, נחפרה בשנת 1978 גת יין מהתקופה הביזנטית, בחפירה שבוצעה מטעם אגף העתיקות ובעזרת המועצה המקומית של רעננה, הגת כללה משטחי אבנים, עליהם הניחו את סלי הענבים שהובאו מהכרם; משטח גדול לדריכת הענבים, מחצץ בפסיפס לבן מתקן מרכזי המשולב באמצע הרצפה והכולל מיכל אבן גדול לקליטת התירוש ועליו לוח אבן עגול ומחורץ, ששימש לסחיטה משנית של שיירי הענבים. הגת מעידה של היקפם של הכרמים באזור , שכן היא נמנית של הגתות הציבוריות הגדולות. הגת היתה אמורה להשתלב בפארק ובמרכז הספורט העומד להיות מוקם בשטח, אך לצערנו נגנבו חלקיה לפני חודשים אחדים והיא נהרסה כליל. במקומות אחרים בשדה זה התגלו מצבורי אשפה ובהם חרסים רבים, כולל נרות חרס מקושטים מהתקופה הרומית והמערבית הקדומה, סיר בישול, קנקן ועוד. כן נמצאו גושים של זכוכית גלמית המעידים שבנוסף לחקלאות עסקו התושבים גם בייצור זכוכית, בהסתמכם על עצי יער כמקור לחומר דלק לכבשנים. כן נחשפו חלקים ממתקנים ומהנים נוספים וקברים מעטים.
בשדה שמצפון לגבעה מצויים מבנים מהתקופה הערבית קדומה; שחלקם קשורים בכבשנים והוו כנראה מרכז מלאכה וכן משטח גדול ומרוצף בלוחות אבן, ששימושו אינו בררו. בתקופה זו, במאות השמינית והתשיעית לספירה, הגיעו ממדי הישוב לשיאם, אך במאה התשיעית לאחר השלטון הערבי העביר את מרכזיו לבגדד וארץ ישראל הפכה לחלק שולי ונידח בחליפות, חל משבר חריף במערך הישוב בארץ ושטחי הגבעות המיוערים והקשים יחסית למחיה בשרון, היו הראשונים שננטשו.
מהמאה התשיעית לספירה  עמד האזור שממנו עד למאה התשע-עשרה, בשלהי התקופה העות'מאנית. דרך  הרוחב המשיכה להיות בשימוש ונקראה בתקופה זו "טריק אל חראם" שפירושו "דרך המקום הקדוש" , שכן הובילה למסגד הקדוש בסידנא-עלי.ז. וילנאי (אנציקלופדיה "אריאל" עמ' 2547, ערך "טבסור") מזהה בטבסור את הישוב "טברס" (שינוי אותיות), הנזכר בכתובת ערבית בירושלים משנת 1295. עד היום לא נמצאו בח'רבת עזון ממצאים ארכיאולוגיים שיעידו על קיומו של הישוב בתקופה זו.
המקור

במאה התשע-עשרה הקימו ערבים מכפרי מורדות הרי שומרון ישובי-בת בתחומי השרון, בהם החלו להכשיר שטחי חקלאות ומרעה. הכפר החדש נקרא בדרך כלל על שם הכפר המקורי, בתוספת המילה "ח'רבת", חרבת עזון . במפת PEF משנת 1880 מצוין שכפר Tabsor נמצא בגובה של כ-120 רגל (כ-40 מטר). בימי מלחמת העולם הראשונה היה טבסור חלק מקו ההגנה של התורכים בשרון כפי שהוצג לעייל. בשנות המנדט הבריטי ידעו היחסים בין התושבים היהודים לבין התושבים הערבים עליות ומורדות. לאחר הקמת רעננה ב-1922 נתגלעו בין הצדדים סכסוכי רועים וגבולות. על פי סקר הכפרים שנערך בשנת 1945 שטחו הכולל של הכפר 5,328 דונם טורקי, מתוכם 2,348 בבעלות ערבית, 2,807 דונם בבעלות יהודית, ו-173 דונם בבעלות ציבורית. הסקר שעסק גם בנתוני אוכלוסייה, לא מציין כל נתון לגבי גודל אוכלוסיית הכפר. ב-21 בדצמבר 1947 עזבו רוב תושבי הכפר, כנראה מחשש להתקפה יהודית; היה זה הכפר הראשון שננטש באזור השרון. ב-2 באפריל 1948, שלושה ימים אחרי שהאצ"ל חטף את נכבדי שיח' מוניס וגרם לבריחת תושביו, עזבו תושבי חירבת עזון את כפרם בהוראת "ההגנה",והתמקמו בכפרים עזון ועיזבת א-טביב, ממזרח לקלקיליה. לאחר המלחמה, הרסו את בתי הכפר ואלה מהם שנשארו נתכסו בצמחייה. השטחים סביב הכפר פותחו כאזורי מגורים ותעשייה, אך לב הכפר עמד בשיממונו עד לאמצע שנות ה-80. רק קיר בודד אחד (ייתכן שמדובר בקיר של מסגד הכפר) עמד על תלו, ובסמוך לו פעל בית כנסת קטן. בעקבות מעשי ונדליזם, שלוו בכתובות גרפיטי בערבית, הוחלט להרוס גם את השריד האחרון של הכפר. לאחר שנים מעטות הוקם על שטח הכפר הקאנטרי קלאב העירוני הראשון של רעננה.

 

שרידים עליונים של המוצב תורכי על הגבעה בזמן מלחמת העולם הראשונה

 

גבעת מאיר – בשנת 1932 עלה מאיר משה ריינר לארץ ישראל ו הוא החל להכשיר את הנחלה שרכש, לה קרא "גבעת מאיר", לחקלאות. השטח היה מבודד מאד, שכן רוכשי נחלות אחרים לא הגיעו מארצות הברית, ומאיר הקים גדר גבול מפני השכנים הערבים, שלא ראו בעין יפה התיישבות יהודי באדמה ערבית לשעבר. בכך למעשה נקבע הגבול הצפוני של המושבה רעננה דאז. מאיר הקים בנחלתו משק חקלאי מעורב, עצים מסוגים שונים, ירקות ומשק בעלי חיים. הוא הירבה לתור בארץ לאורכה ולרוחבה, ולהביא זני פרי ועצים חדשים למשקו. כבהמת עבודה ותחבורה למשפחה שימש חמור. המקום היה מבודד, ולעיתים תכופות התנכלו לו השכנים הערבים, ניסו לגנוב או לרעות בשטחו, למרות רצונו לקשור איתם קשרי שכנות והבנה. בשנת 1947, ערב מלחמת העצמאות, סירב מאיר לבקשת ראשי המושבה לפנות את המקום מחשש לפגיעה במשפחה, בקשה שעמדה בניגוד מוחלט להשקפותיו. כדי להגן על גבולה הצפוני של רעננה הוקמה בנחלתו עמדת "ההגנה". באפריל 1948 עזבו תושבי חירבת עזון את בתיהם, וכך נמנעה חזית לוחמת ברעננה. לאחר מלחמת העצמאות הורחב מאוד הגידול החקלאי ב"גבעת מאיר". בשכנות למקום התיישבו פליטי שואה שהגיעו ארצה, הוחל בבניית שיכונים לעולים, ובמהרה נקשרו קשרי עזרה וחברות בין מאיר לבין שכניו. מתחילת שנות החמישים גברו חדירות המסתננים מירדן לישראל. כמעט שלא עבר לילה בו לא גנבו ממשקים ברעננה, ול"גבעת מאיר" חדרו מסתננים פעמים רבות, וגנבו רכוש או בעלי חיים. במוצאי שבת, כ"ו בסיוון תשי"ד (27.06.1954), בשעה שתיים וחצי לפנות בוקר, נהרג מאיר מאש מסתננים מירדן. שלושה מסתננים הגיעו לנחלתו באותו לילה, שניים פרצו למחסנים לגנוב רכוש ואחד ארב ליד הבית. מאיר שמע רעשים, יצא מביתו לבדוק ונפגע משלוש יריות שירה המסתנן שהמתין שם. רופא שהוזעק מהמושבה קבע במקום את מותו. המסתננים ברחו לירדן. כוח של משמר הגבול איתר אותם בבריחתם, הרג אחד ופצע את האחרים. בעקבות הרצח ברעננה בוצעה פעולת תגמול ע"י מייסדי יחידה 101 של הצנחנים, הפעולה נקראה "מבצע עזון". מג"ד הצנחנים אריאל שרון הכין את הפעולה, המפקד בשטח היה אהרון דוידי ואיתו שבעה לוחמים עטורי תהילה, בהם מאיר הר-ציון ויצחק ג'יבלי. המקור

*******

קטע שלישי

מרחוב קרן היסוד למרכז העיר
לאורך רחוב אחוזה העובר לרוחבה של העיר
עד הכניסה אליה ממזרח

הפינה הדרום מזרחית  של העיר
לאורך שוליה הדרומיים של העיר ברחוב פרדס משותף

 

קטע שלישי של המסלול

רחוב קרן היסוד מבט לכיוון צפון

רחוב קרן היסוד מבט לכיוון דרום

 

האנדרטה לזכר בני רעננה שנפלו במערכות ישראל לאחר מלחמת העצמאות

בית יד לבנים

צילום עצמי

המרכז ההיסטורי של העיר

התמצאות

 

 

 

חשוב ביותר….איך אפשר בלי…

מגדל המים ומגדל השמירה…….למה למה….הכבלים צריכים לקלקל את המראה של שכיות חמדה אלה מעברה של העיר?

רחוב אחוזה

 

"סיבוב רעננה" בכביש חיפה – תל אביב

צומת רעננה מה שהיה פעם סיבוב רעננה

 

"היער הקטן"

 

הבית של בנג'י

הבית של בנג'י, ע"ש רב סרן בנג'י הילמן, תושב רעננה שנהרג במלחמת לבנון השניה. הבית נפתח ב 2013  ומשמש בית אמיתי לחיילים קרביים בודדים. 50 חיילים וחיילות גרים כיום בבית של בנג'י ו 25 חיילים וחיילות נוספים יכנסו לגור גם הם בבית, בקומה חדשה שנמצאת כעת בשלב הבניה, באוגוסט 2016. כל חייל מקבל חדר משלו לתקופת שרותו הצבאי ולתקופת הסתגלות לאזרחות. החיילים נהנים מ 3 ארוחות חמות ביום, שרותי כביסה וסביבה תומכת שדואגת לכל הצרכים שלהם , בדומה לאלו שהיו להם אם היו נמצאים במסגרת המשפחה שלהם. הבית מפעילה גם מרכז הכוונה וליווי שתפקידו להכין 300 חיילים בשנה העומדים לסיים את שירותם הצבאי לקראת המעבר לחיים אזרחיים.המרכז  פתוח לכל חייל בודד בצה"ל, לא רק לאלה שגרים בתוך הבית. הבית של בנג'י ומרכז ההכוונה מופעלים על ידי אנשי צוות עם ניסיון רב בעבודה עם צעירים.הבית גם מעסיק אם-בית וצוות תחזוקה וניקיון. יתר פעולות העזר בבית נעשות על ידי מתנדבים מרעננה והסביבה, המופקדים גם על סיוע ישיר לחיילים. כל חייל מאומץ על ידי משפחה מקומית שמשתתפת בטקסים צבאיים ותומכת בו במצבים אחרים בהם הוא עלול לחוש בדידות קשה.

*******

קטע רביעי

לאורך שוליה הדרומיים של העיר
בתוואי כביש 531 וחיבורו לכביש 20 (נתיבי איילון צפון) 
בפארק העיר בפינה הדרומית מערבית

קטע רביעי של המסלול

 

מחלף רעננה דרום: הקמת מחלף תלת-מפלסי, כולל הנחת מסילת רכבת ובנית תחנת נוסעים. צפי סיום אוקטובר 2017.
קטע בין מחלף שמריהו למחלף רעננה דרום: סלילת הקטע המרכזי של כביש 531, באורך של כ-3.8 ק"מ, סלילת מסילות והקמת תחנת רכבת רעננה סיום הבנייה הייתה בסוף 2015 .

 

מבנה תחנת רכבת רעננה מערב

כאן רכבנו…..מתי ייסעו כלי הרכב?

היציאה מכביש 531 לכיוון צפון

עוד לא סיימו את עבודות סלילת הכביש

כאן למטה יבנה תוואי המסילה

 

כביש 20 – ממחלף שבעת הכוכבים ועד כביש 531: סלילת דרך 20, באורך של כ-4 ק"מ, בקטע שבין מחלף שבעת הכוכבים ועד למחלף 531/20, כולל הקמת מחלף בחיבור הכבישים. מסילות החוף יועתקו אל בין מסלולי כביש 20 ויונחו 2 מסילות נוספות. במסגרת הפרויקט תוסדר כניסה מערבית לתחנת הרכבת הרצליה ממערב לכביש האיילון (מס' 20) מועד סיום צפוי – יולי 2017.

מבט מנתיבי איילון לכיוון צפון לעבר הפנייה לכביש 531

 

הגשר החקלאי מעל כביש 531

עוד מבט על הכביש שסלילתו הושלמה ועדין שומם…

בגשר מעל שדרות ירושלים למול בית חולים לוינשטיין

מבט מהגשר מעל משדרות ירושלים לכיוון צפון

מבט מהגשר מעל שדרות ירושלים לכיוון דרום….עמוס…

 

מסלול בתוך פארק רעננה

 

פארק רעננה הוא ה"ריאה הירוקה" של העיר, והוא הוקם בהשקעה תקציבית גדולה. בפארק יש אמפיתיאטרון, אגם, בית קפה, גלריה, שבילי הליכה ורכיבה על אופניים, מגרשי ספורט, פינת חי ופסלים. האמפיפארק בצידו הצפון-מערבי של הפארק אירח ומארח זמרים ולהקות רבים. במסגרת הפארק מופעל פרויקט "פארק חברים" אשר נבנה על ידי בית איזי שפירא מתרומות. במקום מתקנים המיועדים לילדים בעלי קשיי נגישות. כמו כן מתקיימות במקום פעילויות משותפות לילדי בית איזי שפירא ולילדים אחרים מרחבי העיר. בסמוך לפארק ניתן למצוא גם את אחוזת בית – דיור מוגן – דיור מוגן לגיל השלישי ואת קניון פארק מול.

 

בפארק לקראת שקיעה

כמעט סוף המסלול בגשר אל האגם

מזכרת לפני סיום

על שפת האגם

*******

סוף דבר קצר לעניין
עוד טיול מעניין שמשלים את ההכרה
של הפסיפס של משבצות בדרום השרון,
תודה לאלדן רוט

*******

 

  • Avi Lavsky

    כל הכבוד לעמירם על יצירת מערך טיולי עשיר לטיולי אופניים.
    מערך עם אספקטים רבים בידיעת הארץ שיכול לשמש רוכבים
    רבים בעתיד,צמאי דעת והבנה בתחומים הרבים בידיעת הארץ
    יישר כוחך עמי היקר
    אבי לבסקי