הדפסה

אתמול, עם רדת החשיכה מאיר מלכי ואני יצאנו לטיול לילה בירושלים. היה זה טיול, כמו שנהוג לומר בשפת רוכבי האופניים, טיול עם הרבה נפח ובעברית לעם טיול ארוך הן במסלולו: כמעט 40 ק"מ, והן במשכו, חמש ורבע שעות.

טיול לילה ארוך בירושלים 27/8/2015

יציאתנו לטיול משולה לעסקה כלכלית בה מתחברים הרצון של הקונה עם הרצון של המוכר. היוזמה לקיים את טיול הייתה של מאיר. בסוף הטיול המשותף בשבוע שעבר הוא אמר לי, בין היתר: "יש  לי לחלום לעשות טיול אופניים בירושלים בלילה ואתה האיש שתגשים לי אותו". לא יכולתי להישאר אדיש ומיד הצעתי לו שנגשים את החלום בימים הקרובים. זאת ועוד, הצעתו התאימה לי כמו כפפה ליד, זמן רב אני מחכה להזדמנות לטייל בלילה בירושלים והנה היא הגיעה.

נפגשנו לא רחוק מהכניסה לעיר ברחוב יוסף בורג שנמצא בסמיכות לבית החייל ולשכונה החדשה משכנות האומה שנבנתה בעשור האחרון בשטח בו נמצאו צריפי משרד החוץ והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשרדים נוספים.

התארגנו בזריזות לרכיבה. התקנו את הפנסים. אפסנו את מד המרחק ואני בנוסף הפעלתי את שעון ה-Polar ואת תוכנת הקלטת המסלול. זהו היינו מוכנים ליציאה. אני הייתי בטוח שנתוני הטיול ימדדו במכשירים והם ירשמו ויוקלטו. בדיעבד הסתבר שגם הטכנולוגיה אינה תמיד פועלת בלי סיבה שאני יודע מהי. במילים אחרות, היו לי שתי תקלות!

את מסלול הטיול תכננתי כך שיהיה מעניין ומגוון. הכוונה הייתה להראות במסלול את הטופוגרפיה המעניינת של העיר. כמו כן לטייל במקומות רבים ולא רק באלה שנחשבים אטרקציות של טיול בירושלים בכלל ואטרקציות של טיול אופניים בחודש הסליחות בפרט. מי ששכח אנחנו בעיצומו של חודש אלול בזמן שהספרדים נוהגים לומר סליחות באישון לילה.

לטיול בלילה יש את הקסם שלו וגם בו ניתן להתרשם מיופי העיר והשפע הרב שהיא מכילה. טיול זה כאמור, ארוך ובמהלכו הגעתי למספר תובנות ובסיום אציין אותן.

טיול לילה ארוך בירושלים 27/8/2015

יצאנו לדרך בשעה 20:10. עלינו דרך שכונת משכנות האומה לעבר מתחם סינמה סיטי. חצינו את דרך רבין לעבר קריית מוסדות השלטון. חלפנו בין בית המשפט העליון ובין משרד החוץ, ליד בניין בנק ישראל, בניין משרד ראש הממשלה, בין בנייני משרדי הרווחה, הפנים, האוצר וגבעת גן השושנים ועלינו למנורה מול שער הכנסת.

בצומת מול מוזיאון ישראל פנינו מערבה בדרך רופין ובהמשך פנינו לעבר מתחם קמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם. גלשנו בדרך הקרובה לתיכון ליד האוניברסיטה לעבר הגשר מעל כביש בגין. חצינו אותו והתגלגלנו בשכונת בית הכרם לכיוון דרום ובהמשך עברנו בשולי שכונת רמת בית הכרם.

בדרך מול בית חולים שערי צדק התחלנו לטפס ברחוב שחראי לעבר הרכס בו נמצאת שכונת בית וגן. לא נכנסנו אליה אלא רכבנו בקו הגובה התחתון ברחוב חכמי יוסף ובדרך בין הבתים היו לנו תצפיות מרהיבות לכיוון מזרח ודרום.

המשכנו לעבר שכונת רמת שרת וממנה התגלגלנו דרומה. חצינו את הצומת בציר גולומב והמשכנו בירידה בין שכונת מלחה ושכונת קריית יובל. עברנו מעל מתחם בית הלוחם אותו אני פוקד מספר פעמים בשבוע למטרת שחייה בבריכה. התגלגלנו לעבר גן החיות התנכ"י. במגרש החנייה טפסנו על גשר הברזל וחציינו את מסילת הרכבת למול עין יהל.

נכנסו בעצם לפארק ירושלים שנמצא לאורכו של נחל רפאים. עלינו על דרך האופניים והתחלנו לדווש לכיוון מזרח. כאן מאיר הציע בפעם הראשונה שנחזור על מסלול זה ביום חורף. לדעתו שאני מסכים אתה, מראות הנוף צריכים להיות יפים ביותר.. התקדמו חלפנו ליד תחנת הרכבת מול הגן הטכנולוגי של מלחה, עברנו מתחת לגשר הענק בקטע דרך בגין העולה לכיוון שכונת גילה, התקדמנו ועברנו למול מתחם הארנה, הלאה מזרחה נכנסנו כבר לפארק המסילה. עברנו בשולי שכונת פת ובהמשך בין שני חלקי הכפר בית צאפפה שהיה מחולק עד 1967 והיום הוא שכונה בירושלים, התקדמנו בין שולי הקטמונים, אזור תעשייה תלפיות ושכונת מקור חיים.

הגענו לרחוב עמק רפאים ועברנו דרכו. זה הרחוב של העיר, בו יש שפע של בתי קפה ומסעדות ובחלקו המזרחי שימש הציר המרכזי של המושבה הגרמנית הטמפלרית שנבנתה בסוף שנות ה-60 של המאה הי"ט. מאחר ומאיר אינו מכיר את השכונה, הסתובבנו מעט ברחובות הצדדים והתרשמנו, עד כמה שניתן בחושך מהבתים המפוארים.

המשכנו הלאה והגענו למתחם התחנה. המקום היה הומה מבלים. סוף החופש, יום חמישי בלילה,. הופעה של להקה, בתי קפה ומסעדות אז מה צריכים עוד הירושלמים. נדמה היה שאנו באחד ממתחמי הבילוי בתל אביב. אבל לא, ירושלים ללא הפסקה. עצרנו במקום למנוחה קצרה ותדלוק אנרגיה (תמרים, דגנים, שומשום).

במתחם התחנה הראשונה

במתחם התחנה הראשונה

במתחם התחנה הראשונה

המשכנו הלאה בפארק המסילה והפעם בכיוון מערב. היינו צריכים לתמרן בין הולכי הרגל הרבים. רכבנו מעט ומיד נכנסנו לשכונה בקעה. רכבנו ברחובות השכונה לכיוון דרום במקביל לדרך בית לחם. הגענו לאזור התעשייה תלפיות והמשכנו ברחוב יד חרוצים. זו הייתה כבר שעת לילה והמקום היה שקט וזאת בניגוד להמולה והתנועה הרבה בשעות היום. עלינו לדרך בית לחם והמשכנו עוד דרומה וטפסנו מעט לדרך חברון.

בדרך חברון המשכנו דרומה לכיוון בית לחם. חלפנו מול מנזר מר אליאס ובדרך שבשולי גבעת המטוס.

גבעת המטוס נקראת להנצחת נפילת מטוס פוגה מגיסטר במקום בתחילת קרבות מלחמת ששת הימים וטייסו סגן דן גבעון נהרג‏‏. "גבעת המטוס" הוא גם שמו של אתר מגורונים  שהוצבו במקום לשיכון עולי אתיופיה בראשית שנות ה-90'. אתר זה חדל להתקיים לאחר מספר שנים. הכוונה לבנות במקום יפה זה הצופה על דרום העיר שכונה חדשה. התוכניות מעוכבות בין היתר גם בגלל לחץ בין לאומי לא להרחיב ולבנות בתחום העיר שמעבר הקו הירוק.

המשכנו בדרך חברון עד צומת הפנייה לשכונת גילה (צומת טנטור) ופנינו מעט מזרחה לתצפית לילה מרהיבה לכיוון מדבר יהודה מול שכונת הר חומה, בית לחם ובית סחור ויישובי ספר המדבר. הצלחנו אפילו לזהות את הצללית העגולה של הרודיון. מאיר אמר שרק בגלל התצפית הזו היה שווה להגיע לטיול. מהתצפית זו פנינו חזרה לכיוון צפון בדרך אל מנזר מר אליאס.

המשכנו בדרך חברון עד תחנת הדלק דור ודרכה טיפסנו אל עבר קיבוץ רמת רחל. השער היה נעול ועליו מוצב שלט "לא לטפס על השער החשמלי." התלבטנו אם לחזור ולחפש דרך אחרת. החלטנו שלא נחזור. אבל, מאחר ואנו ממושמעים, לא טיפסנו על השער אלא עברנו ברווח צר בצדו ואת האופניים העברנו מעליו. רכבנו דרך שטח ההרחבה של הקיבוץ. מאחר וכל הקיבוץ מגודר נאלצנו להסתובב בו עד לשער הראשי שבמקרה נפתח.

מקיבוץ רמת רחל המשכנו צפונה דרך שכונת ארנונה ותלפיות הישנה. עברנו ליד מתחם הקונסוליה של ארה"ב והגענו לפאתי שכונת ארמון הנציב. משם קצרה הדרך לתצפית הטיילת. למרות החושך התעכבנו לתצפית קצרה על העיר העתיקה והר הזיתים ושוחחנו מעט עם קבוצת רוכבים של צעירים ונמרצים שהגיעו גם הם לטיול לילה בעיר.

אחרי התצפית הכוונה הייתה להמשיך בדרכי יער השלום לעבר שכונת אבו תור. אולם, הדרך ניווטה אותנו לציר הראשי של הטיילת. הגענו לחלקה הצפוני של שכונת תלפיות. דרך רחוב כספי שנחשב אחד מרחובות היוקרה של העיר ניסינו להגיע ליער השלום אבל כשלנו. ירדנו בדרך הראשית בשולי מנזר סנט קלייר והגענו לדרך חברון. סטינו מעט לראות את המתחם החדש של בתי הקולנוע יס-פלנט" שנפתח לפני שבוע ומהווה מוקד חדש למלחמות השבת בירושלים.

מתחם יס-פלנט

השעה הייתה כמעט חצות. מאיר ביקש שנתחיל להתקדם למקום חניית הרכב ונסיים את הטיול. בסדר כך היה. עברנו בגן מול הר ציון ומצאנו עצמנו במשכנות שאננים. הקרבה לחומות העיר העתיקה פעלו שעות נוספות על בלוטות הרגש של מאיר. הוא שינה את דעתו וביקש שנמשיך בתוכנית המקורית, נכנס לעיר העתיקה ונרד לכותל המערבי. הסכמתי.

המשכנו והתפתלנו ברחובות ימין משה, טיפסנו גם במעלה המדרגות, המשכנו הלאה מאחורי מלון המלך דוד. הגענו למול שער יפו. התלבטתי באיזו דרך לבחור על מנת להגיע לכותל. בעצה עם מאיר, החלטנו שניכנס לעיר דרך שער יפו. המקום נראה כמו אמצע היום. מטיילים הרבה. זו רק ההתחלה. התקדמנו דרך הרובע הארמני וממנה גלשנו לעבר הרובע היהודי. חצינו את הקרדו, חלפנו ליד בית הכנסת החורבה וישיבת הכותל. גם בשעת לילה הרובע היהודי תוסס והמון מטיילים ובחורי ישיבות.

מצאנו עצמנו בראשית המדרגות היורדות לכותל. החלטנו שנרד ברגל (אפשר לחשוב שהייתה ברירה אחרת). נדמה היה שעברנו במנהרת הזמן לימי בית המקדש הראשון השני: אלפי עולי רגל הגיעו לעיר ולבית המקדש. בדרך עמדו בחורים רבים, מבקשים צדקה לחולי סרטן או מטרה אחרת, חלקם מוכרים קמעות ומזכרות. המדרגות היו צפופות. המוני אנשים ירדו ועלו בדרך שנתבה אותנו לשער הכניסה לכותל. המקום אינו מבייש כניסה למתקן ביטחוני או כניסה למשרד ממשלתי. גלאי הבדיקה דומים לאלה בשדה התעופה. אולם, לאכזבתנו לא אפשרו לנו לעבור עם האופניים ושלחו אותנו חזרה לעלות במדרגות ולהגיע לשער אחר בקרבתו ניתן לקשור האופניים. בלית ברירה עלינו. הגענו לשער אבל החלטנו לוותר על הכניסה למתחם הכותל.

בנקודה זו היינו התלבטנו רגע באיזו דרך לבחור כדי לחזור למרכז העיר. אנחנו בתוך פקק אין סופי של מכוניות ונחילי אדם. לא הייתי מודע לעוצמה של המשיכה של רבבות האנשים להגיע בשעת לילה מאוחרת לכותל. ייתכן וחלקם באו לבקש ישועה ונחמה והשאר סתם מאמינים שיבקשו לומר תפילה.

החלטנו לצאת מהמולה ופנינו מזרחה לדרך העופל והקפנו את חומות העיר מדרום וממזרח. רכבנו מעל נחל קדרון למול קבר אבשלום ומורד הר הזיתים. בגשר הסיירת התחלנו לטפס לעבר כיוון שער האריות והפניה הצפון מזרחית של החומה. העלייה התלולה הגיעה במהירות. לא הספקתי להחליף הילוך בזמן. השרשרת נפלה. עצירה קצרה לתיקון וטפסנו במעלה הדרך. מאיר המהיר ואני האיטי.

מסלול הטיול בעיר העתיקה וסביבתה

המשכנו בדרך מצפון לחומות. עברנו בחלק המזרחי השומם של העיר מול שער הפרחים ושער שכם. חלפנו במתחם החנויות ובתי המאפה ונכנסנו לשכונת מוסררה. עברנו בתוכה. ודרך רחוב שבטי ישראל עלינו למתחם העירייה ולמגרש הרוסים ודרכו ירדנו לרחוב יפו.

גם רחוב יפו הומה מאוד. אלפי בני אדם רובם צעירים מכל המינים ומכל הסוגים הסתובבו ברחוב וישבו בבתי הקפה. גם כאן נדמה שזו עיר ללא הפסקה. וויתרנו על שיטוט בסמטאות נחלת שבעה. השעה הייתה מאוחרת.

המשכנו במעלה רחוב יפו עד שוק מחנה יהודה. גם כאן הפתעה. השוק בשעות לילה הוא מתחם בילוי ענק ובו בתי קפה ומסעדות. עברנו בין יושבים בהם.

פניו של שוק מחנה יהודה בליל חמישי

זהו הגענו לרחוב אגריפס ודרכו גלשנו חזרה למקום חניית הרכב. לקראת השעה 01:30 הסתיים הטיול הארוך והמופלא. חזרנו רטובים ולא רק מזיעה אלא משפע הטל. התארגנו מהר והתחלנו  לנוע חזרה לבתינו, אני למבשרת ציון ומאיר לתל אביב.

טיול לילה ארוך בירושלים 27/8/2015

בנסיעה בדרך הקצרה חשבתי על שפע התובנות שלמדתי בטיול: הראשונה, בטיול לילה בעיר אין צורך להאריך בזמן ובמסלול, כדאי ורצוי להאט את הקצב להגיע לפחות מקומות אבל לשהות בהם יותר ולחוש אותם. השנייה, כדאי לחזור על מסלול זה, אולי בשינוי קל, בימות החורף. השלישית, יש ירושלים של היום ויש ירושלים אחרת בלילה ובמקומות רבים היא עיר שאינה מנומנמת אלה עיר ללא הפסקה; הרביעית, לא הייתי מודע לעוצמה של העלייה לרגל בימינו לבית המקדש שנוכח בדמותו של הכותל המערבי, חמישית קשורה לטכנולוגיה, אי אפשר לסמוך ב-100 %על המכשירים וכדאי שיהיה גיבוי. לשמחתי השעון הקליט את הטיול.

לסיכום, היה זה טיול מרתק בחברת מאיר שפשוט נעים וכיף לטייל אתו. למרות שאני גר בעיר מאז שנת 1978 והסתובבתי בה בלי סוף למדתי דברים חדשים ובעיקר בטיולים הבאים איישם ואתנהל  ברוח התובנות שלי.