זמן רב, מאז קיץ תשע"ה, לא טיילתי בגבעות מודיעין שבצפון השפלה. באביב תשע"ו ביום רביעי (23/3/2016) יצאתי עם חברי עופר צינדר  לתור שוב חבל ארץ בסיבוב מעגלי ארוך שהתחיל והסתיים מביתו בעיר מודיעין.

 

 

גבעות מודיעין הם חלק מהשפלה הצפונית והמרכזית, חבל גבעות שאורכו כ-80 ק"מ ורוחבו עד 20 ק"מ המשתרע בין נחל מודיעים ונחל נטוף בצפון, וגבעות לכיש בדרום. חבל ארץ נרחב זה יצר מדרגה טופוגרפית רחבה בין מורדות הרי ירושלים והרי חברון לבין מישור החוף. שמה של מדרגה זו הנמוכה מהרי יהודה הוא כאמור שפלה (שורש ש.פ.ל, כלומר נמוך). בגבעות השפלה ישנם שני מפלסים טופוגרפיים: המערבי, זוהי השפלה הנמוכה שרומה מגיע ל-200 מ' לערך, המזרחי, רצועת השפלה הגבוהה העולה לרום של 400-450 מ', יתכן ששני המפלסים הללו של השפלה הם תוצאה של תהליכי גידוד ימי. בשני מפלסים אלה עבר מסלול הטיול. הסלע הבונה את גבול השפלה הוא בעיקרו קירטון רך מתקופת מסטריכט, פליאוקן ואאוקן. תהליכי הסחיפה עצבו כאן נוף של גבעות וכיפות מעוגלות או רמות מפולסות בעלות מדרונות מתונים (כדוגמת אזור מצפה משואה-תל גודד). עמקי הנחלים בשפלה הם רחבים, בעלי קרקעית שטוחה ורחבה ושיפועם מתון למדי. הצומח הטבעי באזור הצפוני של השפלה חורש ים תיכוני, לעיתים צפוף ויפה ומרכיביו הם: חברת אלון מצוי ואלה א"י, אשחר א"י וחרוב. בחלקים רבים נמצא את החורש הנטוע של יערות קק"ל.

 

 

זה מסלול הטיול

ראוי להזכיר שהאזור בו התקיים הטיול היה בשני העשורים הראשונים לקיום המדינה, מתום מלחמת העצמאות (1949) ועד מלחמת ששת הימים (1967) אזור ספר מול קו שביתת הנשק בין ישראל ובין ירדן שחלק ניכר ממנו היה שטח אימונים של צה"ל ועל כך כבר נכתב בהרחבה בדף הטיול בתוך וסביב מודיעין וגם בדף הטיול גבעות מזרח מודיעין ומזרח עמק איילון

 

 

הטיול החל בעיר מודיעין.

העיר מודיעין היא עיר חדשה שנבנתה בשנות ה-90 וגם על הקמתה נכתב בהרחבה בדף הטיול בתוך וסביב מודיעין.

 

עברנו דרך מרכז העיר ונכנסנו לפארק ענבה שנמצא במעלה נחל ענבה.

נחל ענבה  הוא אחד מהיובלים של נחל איילון. מוצאו של הנחל מצפון למחסום מכבים בכביש 443. הוא זורם מערבה על גבול שטח השיפוט של מודיעין-מכבים-רעות ופונה דרומה ממזרח לרחוב יאיר פרג. משם הוא פונה מערבה בתוואי שעליו נבנה רחוב עמק החולה. בעת גשם זורמים המים ברחוב בתוואי עילי בחלקם הקטן וברובם בתעלת הולכה תת-קרקעית. התעלה מתנקזת לכיוון פארק ענבה ושם חוזר הנחל לתוואי עילי. המשך התוואי מתפתל מערבה ועובר מתחת לגשר גדול בתחומי העיר. משם פונה אפיקו לצפון מערב וכקילומטר מצפון למרכז עינב הוא פונה לדרום-מערב ועובר מתחת לכביש 431. הוא ממשיך בחלקו הדרומי של מחלף ענבה ונשפך לנחל איילון כ-500 מטר ממערב למחלף וכשני קילומטר מזרחית למושב יד רמב"ם.
הנחל קיבל את שמו מהיישוב היהודי הקדום בית ענבה שהיה בסמוך לנחל. על חורבות יישוב זה שכן עד למלחמת העצמאות הכפר הערבי עינאבה. גילגול שמו מתחיל כבר בתנ"ך: ויָּבֹא יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא, וַיַּכְרֵת אֶת-הָעֲנָקִים מִן-הָהָר מִן-חֶבְרוֹן מִן-דְּבִר מִן-עֲנָב, וּמִכֹּל הַר יְהוּדָה, וּמִכֹּל הַר יִשְׂרָאֵל: עִם-עָרֵיהֶם, הֶחֱרִימָם יְהוֹשֻׁעַ (הושע יא, פסוק כא). לאחר חורבן בית שני התיישבו במקום כהני משפחת בית ענובאיי שכנראה נקראו על שם יישובם. השם "בית ענבה" מוזכר באונומסטיקון של אוסביוס מקיסריה מן המאה הרביעית לספירה‏‏‏. מהתקופה הביזנטית יש לנו עדות ממפת מידבא: ענוב היא בית ענבה, המפה מיוחסת לתקופה בין המאה השישית עד השביעית‏‏‏.

רכבנו לאורכו של הנחל והתענגנו מהפריחה שהיא בשיאה.

שיצאנו מתחום נחל ענבה התחלנו לטפס על מהמדרון הדרומי ועלינו לכיוון ח' רגב.

 

 

בהמשך העליה הגענו לתצפית מרהיבה מזרחה אל העיר מודיעין ופאתיה המערביים.

 

 

הגענו לגבעה שגובהה 202 מ' בה נמצאת חרבת רגב. תוואי שביל ישראל חוצה את הגבעה מצפון לדרום. במקום נמצאים שרידי ישוב ובו חללים תת קרקעיים,בורות מים, קברים ובו נמצאו חרסים רבים מהתקופות ההלניסטית, הרומית, הביזנטית וערבית הקדומה). בשיא הגובה מתחם עצי זית-מצפה חן. ובו תצפית מרשימה לכל הכיוונים, להר לשפלה ולמישור החוף.

 

 

לאחר התצפית ירדנו במורד התלול לכיוון דרום.

 

המשכנו בין השדות והכרמים בדרך לכיוון גמזו והלאה לכיוון חורש בן שמן

 

 

 

 

המשכנו הלאה

 

הגענו לאנדרטת השלושה/

אנדרטת  השלושה המנציחה שלושה מפקדים מחטיבת קרייתי: ישראל שחורי, שורה אשרוביץ ויחזקאל בן-דוד, שנהרגו בעת שרכבם עלה על מוקש בסיור בין המשלטים באזור לאחר קרבות "עשרת הימים", בקיץ 1948. על שמם נקרא רחוב השלושה בתל אביב.

 

 

המשכנו הלאה ירדנו לעבר נחל גמזו, שאף הוא אחד מיובליו של נחל איילון. רכבנו בו קטע קצר וממנו המשכנו ונכנסנו לתוך תחום חורש בן שמן שנקרא בפי כל יער בן שמן.

 

 

על יער בן שמן ראו בהרחבה גם באתר קק"ל

 

רכבנו בדרכי חורש בין שמן המוכרות והידועות, התקדמנו לעבר מצפה מודיעין, חצינו במעבר תת קרקעי את כביש 433 והתקדמנו לעבר תל חדיד.

 

עלינו לתל חדיד להפסקה ולתצפית.

תל-חדיד  נמצא מדרום לנחל נטוף על קו הגבעות החיצוני של השפלה הצפונית מעל מישור החוף בגובה 146 מ' והוא חולש על בקעת אונו ועמק לוד ועל חלקו הצפוני של מישור חוף יהודה. מתחת לתל נכרתה בשנת 2000 מנהרה באורך 430 שהיא חלק מכביש חוצה ישראל (כביש 6). במורד המערבי של התל, לכיוון כביש 444 נמצא אתר ההנצחה של  חיל הלוגיסטיקה. בתל חדיד היה יישוב עתיק, המזוהה עם היישוב העתיק "חדיד", ועל שמו קרוי התל. השרידים העתיקים ביותר שהתגלו במקום הם מראשית תקופת הברזל. על פי חרסים שנמצאו במקום הייתה בו עיר מוקפת חומה כבר בתקופת יהושע בן נון. אולם העיר, ככל הנראה, הגיעה לשיאה בתקופת ממלכת יהודה במאה השמינית והשביעית לפני הספירה. היישוב חדיד נזכר כאחד המקומות שבהם התיישבו שבי ציון מגולת בבל: "בְּנֵי לֹד חָדִיד וְאוֹנוֹ שְׁבַע מֵאוֹת עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה "‏(עזרא ב: ל"ג ונחמיה ז: ל"ז). מאוחר יותר נזכר המקום כעיר שבוצרה על ידי שמעון התרסי מבית חשמונאים במחצית המאה השנייה לפני הספירה. היישוב חדיד נזכר גם בין היישובים שלכד קיסר רומא אספסיאנוס במרד הגדול והציב בה חיל משמר כדי לחסום את הדרך לירושלים. בתקופת המשנה היא הייתה מושבו של התנא רבי יקים איש חדיד. העיר התקיימה גם בתקופה הרומית והביזנטית ומוזכרת באונומסטיקון של אובסייוס בשם "חדיתא" ומופיעה במפת מידבא. בימי הביניים, רבי אשתורי הפרחי בספרו כפתור ופרח (1322) מציין כיחדיד נמצאת מרחק של כשעתיים מהעיר לוד על הר עגול, וכי הערבים קוראים למקום "חדיתא". תושבי כפר זה שהיה בנוי על התל ועיבדו את הקרקעות למרגלותיו, השתתפו בהתקפות על בן שמן. במבצע דני בקרבות עשרת הימים בימי מלחמת העצמאות נכבש הכפר ונהרס. בשנת 1949 הוקם קיבוץ בשם "חדיד" על אדמות הכפר אולם, הוא התפרק לאחר זמן קצר. שנה לאחר מכן, ב-1950 הוקם מושב חדיד ובו יושבו עולים מתימן וכעבור זמן הצטרפו אליו עולים שהגיעו מרומניה.

 

 

ירדנו מהתל והמשכנו בדרכי החורש וחצינו שוב את כביש 433 והתקדמנו מזרחה.

 

עלינו לאתר הזיכרון להנצחת הלנה ראפ.

הלנה ראפ נרצחה בפיגוע דקירה בידי מחבל פלסטיני בטיילת העיר בת ים ב-24 במאי 1992. האירוע הרצח היה לאחד מהבולטים מרצף אירועי הדקירה ששטפו את מדינת ישראל בראשית שנות ה-90, והשפיע על ההידרדרות בתחושת הביטחון האישי של אזרחי המדינה ועל המערכת הפוליטית.

 

 

המשכנו לדווש בין דרכי החורש על הדרכים הרחובות והמשולטות שהכשירה הקרן הקיימת.

 

המשכנו בדרך

 

וזה המסלול.

 

 

בהמשך במעלה נחל גמזו, עלינו לעבר הגבעה בה נמצאת  ח' זכריה הנמצאת ממערב ובסמוך למרכז ליגד ומעל בקעת הנזירים.

 

 

המשכנו הלאה מזרחה ויצאנו מתחום החורש ונכנסנו לתחום השטח הבנוי. ממרכז ליגד רכבנו בקטע עירוני בעליה ארוכה ומתונה באורך של כ-6 ק"מ עד לביתו של עופר ושם הסתיים הטיול.

 

******

 

היה לנו טיול נחמד שנמשך כחמש וחצי שעות מתוכן כשעה עצירות באזור מוכר וידוע שתמיד נעים לתור בו. דיוושנו בערוצי הנחלים בין שדות החיטה והכרמים, טיפסנו לגבעות (הרבה כ-650 מ' גובה מצטבר) וכמובן שגם רכבנו בחורש. עלינו לנקודות תצפית מעניינות שאנחנו מכירים ואין פעם שאנו מגיעים אליהן ולא מתפעלים מיפי הנוף. מראות האביב היו עדין אתנו והירוק שלט, אבל, כנראה לא לעוד הרבה זמן.