הדפסה

המיזם אדם בסביבתו בו התחלתי לפני כשנה, ממשיך.

למי שנחשף לראשונה למיזם, נציין שמדובר על צילום אדם אותו אני מכיר במקום בו הוא חי ו/או פועל.

בתיעוד משולבים הצילומים עם סיפור חייו ופועלו של האיש.

בשנה האחרונה צלמתי מספר חברים, עמיתים וגם אנשים חדשים שהכרתי זמן קצר לפני המפגש איתם.

ביום חמישי 11 בינואר 2024, בשעת בוקר הגעתי למלון ביאזי הנמצא בשכונת נחלת אחים בירושלים לצלם את מימי ביאזי-שרעבי בעלת המלון ויוזמת הקמתו.

צילום אפריל 2019

מלון "ביאזי" הוא מלון משפחתי קטן שנבנה בהשראת אביה של מימי אליהו ביאזי שהיה קונדיטור מומחה באפיית עוגות מיוחדות ועליו יורחב בהמשך.

את מימי הכרתי במהלך שיטוט עם חברי יואל רסקין, במקום מגוריו, שכונת שערי רחמים הסמוכה לשכונת נחלת אחים באפריל 2019 וראו שכונת שערי רחמים במכלול נחלאות שבירושלים.

אז נחשפתי לסיפורו של אביה ולסיפור הקמת המלון בבית בו התגורר והפעלתו .

בתחילת המפגש מימי סיפרה לי על עצמה, על אביה אליהו ביאזי ז"ל ואמה גאולה ביאזי תבדל"א.

היא סיפרה גם על אחיה אבי ביאזי ז"ל שהיה רכז מודיעין מוערך במחלק המיעוטים במשטרת ירושלים. ב-30 בינואר 1986 הוא נרצח בידי כנופיית סוחרי סמים מהכפר סילוואן שארבו לו בדרכו לעבודה וירו בו מטווח קצר כנקמה על כך שחשף אותם.

כמו כן סיפרה על היוזמה להקמת המלון ותהליך קבלת ההיתרים שנמשך שבע שנים!

אחר כך צלמתי את מימי בחלל הכניסה של המלון שכולל את חדר האוכל, הלובי והמשרד.

לצילום הצטרפו גם יואל בעלה ולילך הבת הצעירה שלה.

למרות הגשם שירד בזמן הביקור, יצאנו לצלם גם בכניסה למלון וגם בגג המלון ממנו נשקף נוף מרהיב של העיר כמעט 360 מעלות.

*

מימי ביאזי-שרעבי נשואה ליואל ולהם שלושה ילדים: עדי, אבישי ולילך.

 

היא נולדה בשנת 1963 בשכונת שכונת יפה נוף (בית הכרם)

 

למדה בבית הספר היסודי יפה נוף ובית ספר תיכון בויאר.

 

היא שירתה בצה"ל (1981 – 1983) כמדריכה בבית הספר לשריון.

 

לאחר שירותה למדה מינהל בתי מלון בביה"ס למלונאות תדמור בהרצליה (1983 – 1985).

 

בזמן לימודיה שהתה בלונדון מספר חודשים על מנת לשפר את ידיעת השפה האנגלית.

מימי חזרה לארץ ביום הרצחו של אחיה אבי ז"ל.

 

לאחר מכן פתחה סניף של הקונדיטוריה של אביה במבשרת ציון.

 

בין לבין (1988 – 1992) למדה בפקולטה למדעי הרוח פילוסופיה ולימודים כללים לתואר בוגר באוניברסיטה העברית בירושלים.

 

בשנת 1993 התחתנה עם יואל והדגישה שנישואיה היו בשידוך ואז עברו להתגורר במבשרת ציון.

 

בין השנים 1995 ל-2000 נולדו שלושת ילדיה.

במהלך השנים עסקה במכירה בחנויות בגדים ועוגיות וגם משכה ידה בתוון ויזמות נדל"ן.

 

בשנת 2010 החלה עם אביה בהקמת בית המלון שכאמור נפתח בשנת 2018 לאחר שבע שנים של תהליכי קבלת אישורים.

 

לאחר התאוששות ממשבר הקורונה (2020 – 2022), מימי ובעלה הפעילו מחדש את המלון.

 

בימים אלה מתמודדים עם המשבר בתיירות שנוצר בעטיה של מלחמת עזה, 7 באוקטובר.

*

אליהו ביאזי נולד בתורכיה בערב ט"ו בשבט בשנת 1929 בכפר דיארבקיר בצפון מזרח טורקיה על גבול עירק, לאברהם ואסתר שפרנסתם הייתה מבוססת על מסחר מוצרים כגון: חינה, חוטים, מחטים וצבעים ועם כפרי הסביבה למקום מגוריהם.

 

בשנת 1933 עלו ההורים ושלשת ילדיהם, בעליה לא לגאלית לארץ ישראל. הם שכרו מבריחי גבול מטורקיה ודרך סוריה הגיעו ללבנון. בלבנון שכרו סירת משוטים לשוט דרומה לארץ ישראל. מבריחי הגבול שידעו על המשמר האנגלי שחיפש אחרי מבריחי גבול, שטו ללב ים ועקפו את המשמר ומשם הגיעו לחוף חיפה. בחיפה עלו המשפחות על עגלות רתומות לסוסים ויצאו לירושלים דרך העיר יפו. בירושלים קיבלו את המשפחה האחים של אברהם שאירחו אותם בביתם.

 

לאחר שעזבה המשפחה את בית המארחים חיפש אברהם דירה בנחלאות ומשלא מצא, שכר בית בשכונת שייח באדר מערבית לנחלאות. לאחר תקופה, רכשה המשפחה את הבית שבכפר ברעם שבנחלאות, שהיה בנוי מבפנים מעץ ודיקטים ומבחוץ מצופה בפח. בחצר הקטנה שבביתם גידלה המשפחה תרנגולות ועיזים שאותם לקחו לרעות בשדות הפתוחים של שייח באדר.

 

כילד וכנער, אליהו היה יד ימינו של אביו ועזר ככל יכולתו בפרנסת הבית והאחים ובבניה ושיפוצים שנדרשו להרחבת הבית הקיים. בגיל 10 הצטרף אליהו לתנועת הנוער "הנוער העובד" ומשם נשלח ללימודי קונדיטוריה. לאחר מכן עבד אליהו כשוליה במאפיות ידועות בעיר ואחרי כשנה נשלח ללמוד אפיית עוגות כלה שבהם התמחה, והרבה עוגות מעשה ידיו קישטו אירועים בירושלים.

 

בהיותו בן 15 התגייס אליהו לגדנ"ע והחל להתאמן לקראת העומד להתרחש במדינה. בהתחלה שלחו אותו את חבריו לעמדות שמירה בגבולות ירושלים בעיר העתיקה, ועם פרוץ מלחמת העצמאות גוייס אליהו ל"מחלקה הירושלמית" לגדוד השישי של הפלמ"ח שהיה שייך לחטיבת הראל. במסגרת זו לחם אליהו בכל גזרות פרוזדור ירושלים, בליווי שיירות מזון לעיר הנצורה, ובתוך העיר עצמה במאבק על שחרור ירושלים.

 

אחרי השחרור מהצבא אליהו בן ה- 21 נישא לגאולה למשפחת מזרחי בת ה- 19 והזוג הצעיר עבר לגור בחדר קטן בנחלאות בבית ההורים, ושם נולדו שני ילדיהם הראשונים- אסתר ואברהם.

 

מאז שנת 1958 עבד אליהו במגדניית "עוגית" ולאחר מכן פתח ברחוב ישעיהו ליד קולנוע "אדיסון" המיתולוגי את מגדניית "מעדן".

דיוקנו של אליהו המעוצב באמצעות אלפי מטבעות של אגורה ישנה – שהיו אחד מאוספיו

אמא של מימי גאולה ביאזי ביתם של מזל ושאול מזרחי נולדה בשנת 1930 בשכונת "אוהל משה" בירושלים.

 

היא דור שביעי של המשפחה שהתגוררה בעיר העתיקה לאחר עלייתה לארץ ישראל מפרס (איראן של ימינו).

 

אמה הייתה בת שישית במשפחה של עשרה ילדים.

 

היא למדה עד כיתה ו'  בבית ספר רוחמה.

 

בגלל שהפרוטה לא הייתה מצויה בכיס הוריה, הם העבירו אותה ללמוד בבית הספר של הנזירות סן ג'וזף של ההתגלות.

 

לאור היותה ממשפחה דתית והחשש של אביה שהנזירות ינצרו אותה היא הוצאה מבית הספר.

 

היא לא חזרה לספסל הלימודים.

אז, היא החלה לעבוד בשכונת רחביה בבית משפחת ד"ר שכטמן בעבודות הבית וכעוזרת גננת.

 

באחת ההזדמנויות הזמרת ברכה צפירה (אמו של אריאל זילבר) שהגיעה לבקר בבית המשפחה, היא שמעה את גאולה מפליאה בשירה.

 

היא פנתה לאביה של גאולה לשכנע אותו שישלח אותה ללמוד זמרה. הוא ענה בשלילה ואמר "אולי יש לה קול ולנו אין מה לאכול".

 

אמה הגשימה את תשוקתה למוזיקה בגיל 80 עת החלה ללמוד פסנתר.

 

היום בגיל 93 אימה גאולה, חיה בגפה בקריית יובל. היא  משתתפת בחבורת זמר "לב העיר" המופיעה כל שבוע  ומזמרת שירה בלדינו.

*

אחיה של מימי אברהם (אבי) ז"ל נולד וגדל בנחלאות, שם ספג את הציונות מהבית ומאביו.

 

אבי התגייס לצבא ושירת בחיל נ.מ, ולאחר סיום השירות הצבאי התגייס לכוחות הביטחון כרכז מודיעין במחלק המיעוטים במשטרת ישראל.

 

מסירותו הרבה לעבודת הביטחון השוטף קצרה הישגים רבים, והקנתה לו הערכה רבה בין חבריו ומפקדיו.

 

ב-30 בינואר 1986 נרצח אבי, בידי כנופיית סוחרי סמים מהכפר סילוואן, לאחר שחשף את פעילותם הנפשעת, הם ארבו לו בדרכו לעבודה וירו בו מטווח קצר.

 

יד הזיכרון מול החומה המערבית של העיר העתיקה, סמוך לשער יפו

*

מיום הרצחו של אחיה אבי,  חרב עולמם של משפחת ביאזי וכל מסלול חייהם השתנה.

 

אביה אליהו שהיה בן 57 ואמא גאולה בת 55 שהשכירו את המגדנייה לפני הרצח, אספו את השברים אזרו כח וחזרו לעבוד במגדניה על מנת לשכך את הכאב העצום שחשו.

 

לאחר מכירת המגדנייה בשנת 2007, גאולה פנתה למסלול ההתנדבות למען החברה במוסד "יד שרה" שבו השקיעה ממיטב מרצה במשך כ- 10 שנים.

 

אליהו שהיה יצירתי חיפש תעסוקה שבה יוכל לממש את יכולותיו. אליהו שאהב עבודות עץ, נרשם לקורס נגרות וחרטות והקים נגרייה על גג ביתו. בנגריה השקיע את רוב זמנו ומירצו ביצירת חפצי נוי, מנורות, חנוכיות, קערות עץ, מעמדים לנייר, פמוטים, קופסאות לתפירה, קופסאות לתה וכדומה.

 

את יצירותיו הקדיש אליהו לזכר אבי בנו, ותרם מהן לתחנת המשטרה שבה שירת אבי, לבית הספר החקלאי "עין כרם", לבית הלוחם ירושלים, ליד לבנים בירושלים ול"יד שרה" שבה התנדבה גאולה.

 

יצירת השיא שלו היתה עבודת "כיסא אליהו הנביא" שהוקדש לעילוי שם בנו אברהם. בחזית הכיסא נחרט:  "קודש לה', כסא לאליהו הנביא, לעילוי נשמת אבי ביאזי ז"ל, פרו ורבו ומלאו את הארץ. תרומת משפחת ביאזי ה.י.ו/ ת.נ.צ.ב.ה ", ובגב הכיסא נחרט: השוטר אבי ביאזי ז"ל נולד בירושלים ביום כ"ד סיוון תשט"ז 3.6.56,  נרצח בידי בני עוולה, ביום כ' שבט תשמ"ו 30.1.86 במילוי תפקידו ת.נ.צ.ב.ה.

 

אליהו נפטר בתאריך ד'  טבת תשע"ו   16.12.2015. ואמא גאולה תבדל"א מתגוררת בגפה בקריית יובל.

*

*

הרחוב בו נמצא המלון

*

משרד הקבלה

מלון "ביאזי" הוא מלון משפחתי קטן שנבנה בהשראת אליהו ביאזי – אב המשפחה שהיה קונדיטור מומחה באפיית עוגות מיוחדות.

 

המלון מאופיין באווירה ביתית ירושלמית אותנטית ומקנה לאורחים תחושה של שייכות למקום ולסביבה.

 

מלון ביאזי עוצב בעיצוב ייחודי ואביזרי האומנות במלון עוצבו באמצעות כלים, יצירות, וחלקי עץ ששימשו את אליהו בעבודותיו כקונדיטור וכנגר חובב.

 

המלון מכיל שישה חדרי אירוח, חמש סוויטות ויחידת סטודיו.  החדרים נקראים על שמות העוגות שאליהו אפה.

 

שלוש הסוויטות משקיפות לנחלאות הוותיקה. לגגות האדומים ולסמטאות השכונה, ושתי סוויטות והסטודיו לריאה הירוקה- גן סאקר, בית המשפט העליון וכנסת ישראל.

 

למלון מרפסת גג יפיפיה המשקיפה כמעט  °360 גם היא לנוף המרהיב של השכונה של גן סאקר, הכנסת ושכונת נחלאות

*

*

סוף,

הסיפור של מימי,
משפחתה והמלון
מרתק!

שמחתי ונהניתי
לשוחח עם מימי
ובעיקר לצלם אותה

תודה לך מימי
שהצטרפת
למיזם
"אדם וסביבתו"