"ארץ בחאקי"
קרקע וביטחון בישראל
ירושלים:
הוצאת כרמל,
2008

ברחבי המדינה, בליבה ובשוליה, בערים הגדולות והקטנות, באזורים המיושבים ובשטחים הפתוחים מצויים תשתיות ושטחים ביטחוניים לרוב, המשתרעים על כמחצית שטחה. המדובר בתופעה גיאוגרפית ומרחבית חסרת תקדים בהיקפה המוצגת בספר על היבטיה השונים לרבות  הניגודיות בין השימוש בקרקע לצרכים ביטחוניים ואזרחיים.

תמצית הספר

בראשית העשור השביעי לקיום מדינת ישראל השטח המיועד לשימוש ביטחוני הוא גדול ביותר. כמחצית מתוך כ-22 אלף קמ"ר שבתחומי "הקו הירוק" ורמת הגולן מוחזקים על ידי מערכת הביטחון. חותמו של הנוף הביטחוני ניכר בצורות שונות בכל אזור: בצפון, במרכז ובדרום; בערים, באזורים הכפריים, בשטחים הפתוחים ולאורך חופי הים. בנוסף, מערכת הביטחון מגבילה גם בנייה ופעילות אזרחית בשטחים נוספים. זאת ועוד, חלקים רבים במרחב האזרחי מיועדים בשעת חירום להיערכות כוחות ולפריסת מפקדות ומתקנים. מעשית, מערכת הביטחון משפיעה במידות ובאופנים נרחבים על רוב שטח המדינה. בנוסף היא מכתיבה במידה רבה את אופן השימוש במרחב האווירי ובחלקים מגנטיים. גם בהשוואה לארצות אחרות בעלות גודל, – נרחבים של המרחב הימי וגם שולטת במרחב התדרים האלקטרו משטר ורמת איום דומה, היקף המימד הטריטוריאלי של הביטחון בישראל הוא תופעה שאין לה אח ורע.

 

ניהול השטחים הביטחוניים – בכל הקשור לסגירת שטחים לצורכי אימונים, להקניית המקרקעין, לקביעת ייעודם התכנוני, לקבלת היתר בניית תשתיות פיזיות להטלת מגבלות בנייה סביבן, לאופן "הגנתם" מפני תוכניות אזרחיות וכן לאופן השמירה על איכות הסביבה – הוא יוצא דופן שונה בתכלית השינוי מזה החל על השטחים האזרחיים. משטר זה מתאפשר באמצעות חוקים, תקנות והסדרים מנהליים ייחודיים שנקבעו לפני עשרות שנים והנם אנכרוניסטיים להתפתחות הדמוקרטית ולשיח הציבורי המתקדם במדינה. כך, חרף המציאות בה הכלים החוקיים בהם משתמשת מערכת הביטחון להסדרת נכסיה כאילו קפאו שנים ארוכות על מקומם, דווקא הם מאפשרים לה חופש פעולה וגמישות כמעט בלתי מוגבלים .

 

לנוכחות של מחנות ומתקנים צבאיים, תעשיות ביטחוניות, שטחי אימונים וניסויים וגם תשתיות סְ פר וגבול בקרבה למקומות יישוב, או אף בתוכם ממש, השלכות רחבות היקף על חיי היוםֿיום האזרחיים. בשנות המדינה הראשונות לא רק שמציאות זו לא הפריעה לאזרחים, הצבא ביישוב היה מקור לגאווה ול"שמיכת פוך ביטחונית". משחלפו השנים, והפיתוח בארץ הלך וגבר, הייתה הקרקע למשאב שההיצע שלו מוגבל. גם צורכי הביטחון שבעבר היו קדושים התעמעמו. היו אף מקרים בהם התשתיות והשטחים הביטחוניים האלה הפכו למטרד אקולוגי ומפגע סביבתי או כאורגן חי או כמחנה או מפעל נטושים. חלק מתשתית ביטחונית הנה מנוכרת לסביבה האזרחית הסמוכה ומגבילה או מפריעה לפיתוחה. את כל אלה הסביבה האזרחית כיום אינה מוכנה לסבול והיא מעוניינת לסלקה מהר ככל האפשר.

 

שנים רבות הייתה התייחסות הציבור לנושא השימוש במשאבי קרקע לצורכי ביטחון מעטה ולמעשה, נושא זה בראיה רחבה אף פעם לא עמד על סדר היום הלאומי, לא היה חלק מהשיח הציבורי או התכנוני ולא נדון כמעט במחקר האקדמי. לנוכח היקפו הגדול של השטח המיועד לצורכי ביטחון, ולנוכח העובדה כי הקרקע בישראל היא משאב הנמצא במחסור אשר גדל לאורך זמן, מפליא הדבר שהציבור הישראלי, שברובו הנו דעתן ומעורה בנעשה סביבו, לא כלל תחום זה בשיח הציבורי ולא העלה לדיון פומבי שאלות כבדות משקל המתבקשות ממציאות זו.

 

מנגד, לא ניתן להצביע על מדיניות תכנון פיזי בטחוני. היא מעולם לא הועלתה לדיון במועצה הארצית לתכנון ולבנייה שהיא גוף התכנון הסטאטוטורי הגבוה במדינת ישראל, לא קיימת תוכנית מתאר ארצית לייעודי קרקע ביטחוניים ואין מדיניות ברורה ביחס לעמדת מערכת הביטחון לצורכי התכנון במדינה. הכלל הוא לרוב, מה שמערכת הביטחון חושבת שצריך הוא הצריך. גם מדיניות הקצאת קרקע למערכת הביטחון לא נדונה מעולם בשום מסגרת שעסקה בנושאי מדיניות קרקעית והדבר גם לא בא לידי ביטוי בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל שהינו הגוף הגבוה במדינת ישראל בתחום זה.

 

גודלם של שימושי הקרקע הביטחוניים, תחומי התפרסותם וההשלכות הנובעות מהם, הם מאפייניה של תופעה גאוגרפיתֿ מרחבית מיוחדת וחסרת תקדים בהיקפה והיא המניע לכתיבת הספר "ארץ בחאקי – קרקע וביטחון בישראל". לידתו של ספר היא באיגוד ידע שלנו המחברים – עמירם אורן ורפי רגב – העוסקים בנושאים אלה שנים ארוכות. קרוב לעשור שירתנו באגף התכנון במטכ"ל ולמדנו את מלוא היקפו של מערך התשתיות והשטחים הביטחוניים, ההליכים החוקיים והמנהליים שלפיהם הוא מוסדר וכן את המציאות היוםֿיומית בממשק שבין צבא לאזרחים בהקשרו הקרקעי. מתום השירות בצה"ל נדרשנו לעוד כמה שנים של לימוד ומחקר כדי לייצר את הפרספקטיבה הנאותה שתאפשר לנו להתמודד עם שפע הנושאים שקובצו והיו לחיבור המקפל בתוכו את מהותה
ותכניה של התופעה המרחבית שהספר עוסק בה.

 

הספר מציג את "סיפור" התשתית והפריסה הביטחונית, הכולל גם את הכרוניקה של התפתחותה בכל שטח ובכל מקום שבו שלטה ועדיין שולטת ישראל. השאלות העיקריות המוצגות בספר הן:
* כיצד הגיעה התשתית הביטחונית לממדים כה גדולים?
* באיזה אזורים הייתה התשתית הביטחונית נרחבת במיוחד ומדוע שם דווקא וכיצד נוצלו המקום והמרחב על ידי הצבא בתקופות הזמן השונות?
* דווקא לנוכח משאבי הקרקע המוגבלים של המדינה, מדוע הקרקע לצורכי ביטחון אינה מצויה במחסור?
* מדוע התהליך התכנוני הסטאטוטורי הביטחוני שונה מזה הנקוט לגבי המגזר האזרחי?
* מה מידת המעורבות של מערכת הביטחון בתכנון האזרחי ומהן השלכותיה?
* מהו הקונפליקט שיוצרת התשתית הביטחונית עם צורכי המגזר האזרחי ואיזה סוג של הפרעה מתקיים מצדה?
* האם ייתכן דוֿקיום בין תשתיות אזרחיות ושימושי קרקע אזרחיים?
*מהי השפעתה של מערכת הביטחון על איכות הסביבה?

 

המענה לשאלות אלה ניתן בשלושת שערי הספר. בשער הראשון מתואר הנושא בממדי הזמן והמרחב, כלומר היווצרות התשתית והפריסה הביטחונית מאז קום המדינה ועד שלהי העשור השישי. בשער השני, נקודת המבט מתמקדת ב"הלכה והמעשה" – החוק והנוהל שעל פיהם מוסדרת התשתית הביטחונית. בשער השלישי נבחן העניין מזווית הראייה של הניגוד והדוֿקיום – המפגש במרחב בין השימוש בקרקע לצרכים הביטחוניים לבין שימושה לצרכים האזרחיים. בחלקו האחרון של הספר ניתן דגש על כמה סוגיות מהותיות הדורשת הערכה מחודשת.

 

ד"ר עמירם אורן, גיאוגרף העוסק בשילוב בין תחומי קרקע, מרחב ותכנון והביטחון הלאומי וגם בנושאי יחסי צבא וחברה; עמית מחקר במכון ון ליר בירושלים ובזמן כתיבת הספר היה גם עמית מחקר בקתדרת חייקין לגיאואסטרטגיה באוניברסיטת חיפה; כתב עבודת דוקטורט באוניברסיטת חיפה בנושא השפעת צה"ל על עיצוב מרחב המדינה בשנותיה הראשונות; שירת כקצין באגף התכנון במטכ"ל ומפקדת חילות השדה (1988 – 1997) ועסק בתכנון תשתית פיזית.

 

רפי רגב, גיאוגרף בעל תואר שני מאוניברסיטת תל אביב העוסק במחקר בהיבטים גיאוגרפיים של הביטחון בישראל ובנושאי תכנון ומקרקעין בחברה לאומית המטפלת באחסון ובהולכת דלק; שירת כקצין באגף התכנון במטכ"ל (1984 – 1992) ובמועצה לביטחון לאומי (1999 – 2000) בתכנון התשתית הביטחוניות והלאומיות.

 

תוכן העניינים 

הקדמה   11

מבוא   17

 

שער ראשון: ביטחון בזמן ובמרחב                                               23

פרק ראשון: יצירת המסד (1948)   25

פרק שני: "ארצנו הקטנטונת" (1949-1967)    38

פרק שלישי: "זו שלנו זו גם כן" (1967-1979)   71

פרק רביעי: שיבה מ"ישראל הגדולה" (1979-1986)   102

פרק חמישי: מלחמות נוספות ואולי לקראת שלום (1987-2000)   118

פרק שישי: התקוממות במרחב (2000-2008)   137

פרק שביעי: חידושים בראשית האלף    168

פרק שמיני: בשלהי העשור השישי  192

 

שער שני: ההלכה והמעשה                                                           211

פרק תשיעי: תכנון ובנייה לצורכי ביטחון   213

פרק עשירי: החוק והתקנות   219

פרק אחד עשר: דבר בית המשפט   238

פרק שנים עשר: קביעת שטחי אימונים   288

פרק שלושה עשר: תכנון פיזי אזרחיֿצבאי   304

פרק ארבעה עשר: קניין, דמי חכירה וארנונה   326

 

שער שלישי: ניגוד ודוֿ-קיום                                                       343

פרק חמישה עשר: בין נדל"ן לביטחון    345

פרק שישה עשר: שטחי אימונים או צרכים אזרחיים   380

פרק שבעה עשר: זהירות מוקשים!   408

פרק שמונה עשר: ביטחון וסביבה    422

פרק תשעה עשר: המרחב האווירי והימי והמוצא אליהם 444

 

סיכום ודיון: שַׂלְמַת בֵּטוֹן או מַדֵּי קְרָב                                    456

 

אחרית דבר   481

 

הערות   483

ביבליוגרפיה   565

מפתחות                                                                             573

מפתח האישים   573

מפתח המקומות   578

מפתח העניינים   593

 

רשימת המפות

מפה 1: התשתית הצבאית הבריטית בא"י ערב מלחמת העצמאות   29

מפה 2: הֿN ההתיישבותי   31

מפה 3: מקבצי מחנות עיקריים בשנות החמישים   42

מפה 4: שטחי אימונים שנקבעו בצו הסגירה הראשון (1955)   47

מפה 5: אזורי הביטחון בשני העשורים הראשונים   49

מפה 6: הקו העירוני בירושלים עד מלחמת ששת הימים   58

מפה 7: גושי מערך ההגנה המרחבית ויישובי הספר ערב מלחמת ששת הימים   64

מפה 8: הפריסה וההיערכות בקווי הפסקת האש בתום מלחמת ששת הימים   71

מפה 9: התשתית הצבאית במערב סיני עד מלחמת יום הכיפורים   76

מפה 10: התשתית הצבאית במרחב שלמה עד מלחמת יום הכיפורים   77

מפה 11: התשתית הצבאית בגדה המערבית ובבקעת הירדן בסוף שנות השישים   83

מפה 12: התשתית הצבאית ברמת הגולן עד מלחמת יום הכיפורים   88

מפה 13: אזורי דילול כוחות, לפי הסכם השלום ישראלֿמצרים (1982)   102

מפה 14: רצועת הביטחון שנקבעה בלבנון (1985)   112

מפה 15: הפריסה וההיערכות ביהודה ושומרון בעקבות יישום הסכם הביניים (1995)   125

מפה 16: תוואי גדר ההפרדה שאושר על ידי הממשלה (אפריל 2006)   149

מפה 17: המחנות המתוכננים לבנייה במטרופולין באר שבע   189

מפה 18: פריסת שטחי אימונים (2008)   199

מפה 19: דגם פריסת התשתיות הצבאיות בצפון הארץ (2008)   202

מפה 20: מתקנים ביטחוניים עיקריים במטרופולין תל אביב (2008)   204

מפה 21: דגם פריסת התשתיות הצבאיות בנגב (2008)   207

מפה 22: ריכוזי מחנות צבא וכיווני פריסתם (1949-1966)   209

מפה 23: ריכוזי מחנות צבא וכיווני פריסתם (1974-2008 ואילך)   210

מפה 24: ריכוזי מחנות הצבא המיועדים לפינוי מתחומי הערים (2008)   373

מפה 25: שטח 9 בגליל   388

מפה 26: שטח אימונים 107 ברמות מנשה   390

מפה 27: שטחי אימונים בשפלה הצפונית   394

מפה 28: באר שבע שטחי אימונים סביב לה   398

מפה 29: שטחי אימונים ברמת הגולן   401

מפה 30: שמורות טבע בתחומי שטחי אימונים (2008)   438

מפה 31: נתיבי הטיסה (קיים ומוצע) לאילת (2007)   449

מפה 32: שטחים סגורים בים   453

 

רשימת הטבלאות

טבלה 1: פריסת מפקדות החטיבות באיו"ש במסגרת יישום "הסכם הביניים"   127

טבלה 2: בניית גדר ההפרדה עד סוף שנת 2006   152

טבלה 3: מצב גדר ההפרדה אוגוסט 2008   154

טבלה 4: המעברים בין ישראל ובין איו"ש בשנת 2006   162

טבלה 5: המעברים בגזרת ירושלים בשנת 2006   164

טבלה 6: המעברים בין ישראל לרצועת עזה בשנת 2006   165

טבלה 7: ההבדלים בין פקודת הקרקעות לבין חוק הסדר תפיסת מקרקעים בשעת    חירום   329

טבלה 8: מחנות שפונו עד שנת 2006   371

טבלה 9: עיבודים ורעייה בתוך שטחי אימונים   403

טבלה 10: המחצבות הקיימות והמתוכננות בתוך שטחי אימונים   405

 

 

דברים בעיתונות על הספר

"מדינת הצבא: כך כובש הצבא את קרקעות המדינה ומשתלט על הנדל"ן",

יש מדינות שיש להן צבא ויש צבאות כמו צה"ל שיש להם מדינה ? מחקר חדש מגלה כי מערכת הביטחון מחזיקה במחצית משטח המדינה ועושה בו פחות או יותר כרצונה ? הוועדות האמורות לפקח עליה נענות בלי בחינה רצינית, ובקשותיה מתקבלות בקלות רבה מדי ? די לכיבוש?

 

"המרחב יעבור לדום"

הנוכחות הצבאית במרחב הישראלי היא חסרת תקדים בהיקפה ביחס למדינות דמוקרטיות: כמעט חצי משטח המדינה משמש לצרכים ביטחוניים. ספר חדש של הגיאוגרפים עמירם אורן ורפי רגב שואל על הקשר בין היקף השטחים הצבאיים ובין המיליטריזם הישראלי

 

"שטח אש"

ספר חדש מראה שמערכת הביטחון מתייחסת אל הקרקע בישראל כאל שטחה הפרטי

תגובה לרשימה "שטח אש"

שכתוב דברי ערב העיון להשקת הספר