צרשביל גבעת המורה, טיפוס במעלה לפסגת ההר ודהירה במורד ממנה3 באפריל 2016

קובץ GPX להורדה GPSies Trailze מרחק: 29.5 ק"מ טיפוס-מצטבר: 550 מטר גלריית תמונות

 

עד כמה שזה ישמע מוזר, תמוה ולא ברור (לפחות לי), ביום שישי (25/3/2016) העפלתי לראשונה לפסגת גבעת המורה. הטיול בו השתתפתי עם עומרי בונה איש קק"ל, דוד מאיר ולוי אבנון היה ברכיבה על צרשביל (הסינגל) החדש  שהכשירה הקרן הקיימת ונחנך לפני מספר חודשים. מאז, צרשביל זה הפך להיות "להיט" בקרב רוכבי האופניים ורבים הגיעו לרכוב בו.

 

אזור צרשביל גבעת המורה

 

מסלול צרשביל גבעת המורה

 

גבעת המורה היא בעצם הר הבולט בנוף של עמק יזרעאל, הנמצא מצפון מזרח לעפולה והמתנשא לגובה של כ-520 מ'. ניתן להתייחס אליו כאחד מהרי הגליל התחתון, כמוצג במפה זו.

 

אפשרות אחרת היא להתייחס לגבעת המורה כהר בפינה הדרום מערבית של הגליל התחתון המזרחי,  שמכונה גם בשם "ארץ נפתלי".

אפשרות שלישית להתייחס אל גבעת המורה כאחת משלוש תת יחידות של רמת כוכב שהיא הרמה הדרומית של הגליל התחתון המזרחי. רמה זו בנוסף לגבעת המורה כוללת גם את שלוחת צבאים ורמת יששכר.

 

המבנה של גבעת המורה הוא גוש נטוי בולט יותר מהטופוגרפיה שלו. מדרונותיה תלולים יותר כלפי צפון-מזרח מאשר כלפי דרום-מערב ומתקיים ההבדל בין רום לשלח. ההר בנוי סלעי גיר מתקופת האיאוקן ומעליהם קרום נארי. בחלקים מההר יש תופעות בזלתיות ובכלל זאת גם בפסגה המערבית. לכן, יש הרואים בגבעת המורה הר געש כבוי. באזור הפסגה המזרחית (רום 500 מ'), המסלע משתייך לתצורת בר כוכבא המאופיינת בגיר קשה היוצר טרשים ומצוקים.

 

לגבי גבעת המורה ראוי לציין עוד מספר פרטים נוספים:
* יתכן שפירוש השם גבעת המורה הוא מלשון "מורה דרך". ישנה סברה, המקבלת תוקף מצורתה המחודדת של פסגת הגבעה ומריבוי אבני הבזלת על מדרונותיה, כי כאמור, הגבעה הייתה בתקופות קודמות הר געש פעיל. בהתאם לסברה זו יש המייחסים את השם גבעת המורה לפעולה הוולקנית של ההר ה"מורה", דהיינו "יורה" לבה.
גבעת המורה מוזכרת בתנ"ך בספר שופטים בתיאור מלחמתו של גדעון במדיינים. שם צוין כי כל עמק יזרעאל היה מלא מדיינים ועמלקים ורק גבעת המורה אוכלסה בידי גדעון השופט ואנשיו: "וישׁכם ירבעל הוא גדעון וכל-העם אשׁר אתו ויחנו על-עין חרד ומחנה מדין היה-לו מצפון מגבעת המורה בעמק." ספר שופטים פרק ז', פסוק א'.
* על פי המסורת נוצרית נקראת גבעת המורה החרמון הקטן בגלל פסוק בספר תהילים בו מוזכרים התבור והחרמון יחד, וכיוון שגבעת המורה היא אזור הררי הסמוך לתבור התייחסו אליה בטעות כאל החרמון. כשהתגלה שמדובר בטעות עברו לכנותה החרמון הקטן.
* בערבית נקרא ההר "ג'בל דחי" על שם "נבי דחי" שקברו שוכן במקום. על שמו נקרא אף כפר ערבי קטן המצוי סמוך לפסגת ההר – כפר דחי.
* במרחב שבין גבעת המורה והר תבור, סמוך למקום בו שוכנים מושב וקיבוץ מרחביה, התרחש בתאריך 16 באפריל 1799 קרב תבור בו ניצח צבאו של נפוליאון בראשות הגנרל ז'אן-בטיסט קלבר, את צבאות האימפריה העות'מאנית במהלך מסע נפוליאון בארץ ישראל.

 

*******

בשעת בוקר מוקדמת, רחבת החנייה המהווה את נקודת הכינוס ובשוליה, ליד תחנת הדלק נעורה, הייתה מלאה בכלי רכב של אלה שהגיעו להשתתף בחגיגה. למעשה ארבעתינו (עמרי, דוד, לוי ואני) היינו חלק מקבוצה גדולה של רוכבים שהעפילה להר. עם חלק מהרוכבות והרוכבים נפגשנו לאורך המסלול. היו גם לא מעט "עומסים" ו"פקקים" בקטעים בדרך. זה מסלול הרכיבה וכיוונו.

מסלול צר שביל גבעת המורה וכיוונו

 

צרשביל גבעת המורה נסלל בתוך היער מתחתית הגבעה ועד לפסגתה וכולל שני חלקים, שווים פחות או יותר באורכם, הראשון עלייה לאורך מחצית המסלול והשני, ירידה ארוכה עד לנקודת הכינוס. צרשביל זה זורם להפליא שכמעט ואין בו קטעים טכניים והשיפועים בו סבירים. כמעט כל רוכב מיומן גם כזה שאינו רוכב בצרשביל, כמוני, יכול לרכוב בו. במהלך בנייתו הושקעה מחשבה רבה בשטח. מתכנני צרשביל זה עמלו רבות ובין היתר הלכו בכמה מסלולים אפשריים כדי לבחור את התוואי המיטבי.

 

מיד שיצאנו לדרך נשכחה העייפות הקלה בגלל לילה קצר בעקבות המעבר לשעון הקיץ. החלק הראשון של המסלול, כ-14.5 ק"מ, הם טיפוס מתפתל והגובה המצטבר כ- 550 מ'.

הקטע הראשון במעלה צרשביל

 

בתחילה רכבנו בדרך המקבילה לכביש לכיוון צפון מרחק של כ-200 מ' אז פנינו שמאלה בדרך עפר עוד כמה מאות מטרים. שם נכנסנו לתוך החדשביל המתפתל בתוך חורשת האיקליפטוסים. לאחר 500 מ' בחורשה הגענו לצומת, פנינו אל המשך החד שביל. רכבנו בתוך שדה תורמוס ההרים.

בשדה התורמוסים

בשדה התורמוסים

 

הצרשביל מתפתל ומטפס לאטו ואנחנו רוכבים בתוכו.

מבט באחד מפיתולי הצרשביל

חצינו בדרך הרחבה

 

החד שביל מתפתל מעל ערוצי נחלים המבתרים את המורדות המזרחיים של גבעת המורה..

מראה המורדות המזרחיים של גבעת המורה

 

בקטע מסוים הצרשביל מתפתל בשטח פתוח

במעלהה הצרשביל בשטח הפתוח

 

בהמשך התאפשרה גם תצפית על הכפר נאעורה שלא הייתה מוצלחת במיוחד בגלל האובך.

תצפית על נעורה

 

נאעורה הוא כפר ערבי הנמצא בתחום המועצה האזורית הגלבוע. היישוב הוקם ככל הנראה במאה ה-16 ונקרא על שם הגלגל המשמש לשאיבת מים מן הבאר. במהלך מלחמת העצמאות, בניגוד לרוב הכפרים באזור שהתפנו מיושביהם לקראת הפלישה הצפויה של צבאות ערב, הם לא עזבו לאחר שיצרו קשר עם שכניהם היהודים שאמרו להם להישאר במקומם‏. כמו הכפרים האחרים הוא גדל והתפתח במשך השנים. ביישוב נמצא בית ספר תיכון אורט אחווה גלבוע שמשמש תלמידים מהכפר ומכפרים באזור.

 

אחרי רכיבה של כ-8.5 ק"מ הגענו לשולי גדר הדרומית של המחנה הצבאי הנמצא באזור. שם היה מקום אתנחתא להסדיר את הנשימה, לומר משפטים קצרים על המקום ואף לצלם חבורת רוכבות נמרצות מהשרון.

קבוצת הרוכבות האלומות. מי מכיר? מי יודע?

 

המשכנו לטפס עוד מעט והגענו לחורבת סהר שבה נמצאות כעשר מערות קבורה חצובות בסלע, שכנראה הן מהתקופה הביזנטית. ולידם גם מתקנים חקלאיים שונים. חלק מהרוכבים עצר במקום להפסקה ולהסדרת הנשימה.

ח' סהר

בריכת המים החצובה בחרבת סהר

 

המשכנו הלאה בטיפוס בצרשביל שנכנס לתוך מעבה החורש. בחלק מהמקומות נדרשנו לעבור את מעברי הבקר החדשים פיתחה קרן קיימת לטובת הרוכבים.

 

מעבר בקר

מעבר בקר

 

יכולנו לראות את שפע העלים של הרקפות שסיימו לפרוח. ספרו לנו שגם לאורך הדרך היו מרבדי כלניות. החדשביל התפתל במעלה ההר. במהלך הטיפוס, מעת לעת, ב"חלונות" שבחורש יכולנו לראות מנגד את הר תבור, הרי נצרת ובקעת כסולות. האובך מעט הפריע.

מבט לכיוון הרי נצרת ובקעת כסולות

 

המשכנו בטיפוס וגם עצרנו לפעמים לאפשר לרוכבים מהירים לעבור אותנו.

באחד מעיקולי הצרשביל

 

בקטעים מסוימים במעלה הדרך היו השיפוע והעיקול היה צר ומאתגר.

כל מילה מיותרת

 

המשכנו וטיפסנו ואז נגלה לנו מראה הנוף אל הכפר דחי

למול הכפר דחי

 

הכפר הערבי דַּחִי  נמצא במעלה גבעת המורה בגובה של 400 מטר מעל פני הים. מעליו נמצא, בפסגת גבעת המורה בגובה של 515 מטר מעל פני הים, קברו של דחיא. הכפר נמצא סמוך לשכונת גבעת המורה שבעפולה והשייך למועצה אזורית בוסתן אל-מרג'. היישוב נקרא על שמו של דחיא איבן ח'ליפה אלכלבי, שלפי המסורת המוסלמית היה אחד מרעיו של מוחמד הנביא ובזמן כיבוש הארץ על ידי המוסלמים פיקד על יחידת לוחמים בקרב ירמוך. היישוב נוסד במאה ה-18. היישוב מאוכלס בעיקר על ידי חמולת זועביה המתגוררים במספר יישובים בגליל התחתון המזרחי. ביישוב מתגוררים כיום כ-600 תושבים.

 

במעלה הדרך מול הכפר דחי

 

המשכנו הלאה בתוך החורש

המשך הדרך לקראת פסגת ההר

 

לאחר רכיבה של 14 ק"מ הגענו אל צומת דרכים ולידו שלט מבואה של הסינגל – מבואת מגדל התצפית. גם שם עצרו חלק מהרוכבים להפסקה.

השלט בצומת

הרוכבים בצומת

 

בנקודה זו שהתברר ששמורת האירוס הנצרתי נמצאת במרחק מהצרשביל, עומרי ברר אם כדאי וראוי לסטות ממנו. התשובה שקיבל לא הייתה ברורה לי. בכל מקרה ויתרנו.

 

 

 

צומת הפסגה

 

 

ביום פרסום הדף כתב לי האקולוג ומורה דרך ד"ר צביקה אבני בעניין פריחת האירוס  כך: "עמירם שלום, קראתי, כהרגלי, את התיאורים וההסברים המפורטים שלך על המסלולים שאתה עובר ובמקרה זה על שביל האופניים בגבעת המורה. שמתי לב לפסקאות שהביעו צער על אי הגעתכם לאתר האיריס הנצרתי בשטח. אתה יכול להיות רגוע ולשמוח שלא בזבזת את זמנך: הפרח הפסיק בשנים האחרונות לקרוא וללמוד מהכתוב בספרים ובמקומות אחרים על מועד פריחתו והוא, כמעט ככל פרחי האביב, מקדים את מה שהיה ידוע כמועד הפריחה.  לפני כשבועיים, ב-17 במרץ, חרשתי עם אשתי ברגל את השמורה של האיריס הנצרתי בגבעת המורה ולא נמצא אף לא פרח אחד. כולם גמרו לפרוח לפחות שבוע קודם להגעתנו. לצורך הסיור הצטיידנו בספר של המומחים (טיולי פרחים של שמידע ולשנר) ושם רשום שמועד הפריחה הוא לכל אורך חודש מרץ – לא הגשנו תביעה על ההטעיה…"

 

המשכנו לטפס מעט לאורך קטע כביש אספלט והגענו למתחם שולחנות פיקניק שהציבה קק"ל הבנויים מסלעי האזור. כמו רבים, גם אנחנו ישבנו סביב אחד השולחנות להפסקה לפני תחילת הירידה.

 

לאחר ההפסקה המשכנו לאורך הכביש. ויתרנו על האפשרות לפנות ימינה אל מגדל התצפית להצצה בקבר השייח' נבי א-דחי ואז לחזור ולהמשיך בחצרשביל. נכנסנו שוב לצרשביל ואז החל הקטע השני שכולו ירידה ואף הוא באורך של כ-14.5 ק"מ.

הקטע השני במורד

 

אחרי 1.5 ק"מ מתחילת הירידה הגענו לעיקול חד ימינה בקצה החורש אל מול נוף פתוח לגבעות טרשיות. בגבעות האלה פורח מאמצע מארס עד אמצע אפריל האירוס הנצרתי. למרות העונה המתאימה בגלל הזמן הקצר לא ירדנו ברגל לראות את הפריחה. הצטערתי!
התחלנו ברכיבה המהירה במורד הצרשביל. בדהירה, הבנתי מדוע רבים אוהבים רכיבה שכזו שממלאת את הגוף אדרנלין ודורשת מאמץ וריכוז ברכיבה.

הנצחת הירידה

הנצחת הירידה

 

החלק הראשון של הירידה הייתה בשביל המתפתל בחורש.

 

מרבד קוציץ סורי במורד החדשביל

 

בו היו לנו בירידה כמה חלונות לנוף הגלבוע ממול.

מבט אל הגלבוע ממול

 

הקטע מאתגר עם שיפועים חדים מסתיים לבסוף במפגש עם דרך עפר. לאחר 1.3 ק"מ בדרך העפר פנינו שוב אל הצרשביל לקטע ארוך של ירידה שהמסתיים בדרך כורכר רחבה החוצה את השדות. פנינו ימינה עם דרך הכורכר. אחרי מאות מטרים פנינו שמאלה ונכנסנו לצרשביל החוצה את העמק ומטפס מעט אל ראש גבעה שעליה מצויה חורבת קרה. רק מעט נותר ממנה – שרידים של מבנה ציבורי וכמה בורות מים.

 

בהמשך החד שביל חצה את נחל גבע ועלה בצדו האחר אל גבעת בולק שבה החורש הנטוע הוא של עיצים רחבי עלים הנכללים בין עצי החורש הים תיכוני. שם הבחנו בשרידים ארכיאולוגים של יישוב ששכן כאן לסירוגין מתקופת הברזל עד לתקופה הביזנטית.

במורד גבעת בולק

במורד גבעת בולק

ברכיבה יכולנו להבחין בנופים פתוחים של עמק חרוד למרגלות הגלבוע.

למול הגלבוע

.
המשכנו והתגלגלנו בצרשביל והגענו לחורשת האיקליפטוסים הסמוכה למבואת נאעורה, הגענו לצומת בה עברנו בתחילה, פנינו והמשכנו בצרשביל ובדרכי הכורכר חזרנו לרחבת החנייה ושם הסתיים הטיול שנמשך כארבע וחצי שעות ומתוכן שלוש וחצי שעות רכיבה.

 

*******

 

בסיום יכולתי לומר, למרות שהיה זה יום חם ואביך, היה לנו יום טיול מהנה, מענג בו השקענו הרבה מאוד אנרגיה. בסופו הגעתי למספר מסקנות: האחת, הזמן האידאלי לטיול הוא בעת שפריחת החורף בעיצומה, בחודש פברואר ואולי בתחילת מרס; השנייה, עדיף להגיע למקום באמצע השבוע שאין עומס של רוכבים ולא בסופשבוע; שלישית, כדאי לסטות מעט מהחד שביל להיכנס לשטח השמורה ולהתענג מפריחת האירוס הנצרתי אם מגיעים בזמן המתאים, כנראה תחילת מרס.

לסיום, מן הראוי לברך את הקרן קיימת על מפעל יפה זה. כדאי, רצוי ומומלץ לא להחמיץ לדווש בצרשביל זה, אם לא בזמן הקרוב, אזי בחורף הבא.

 

.