בין אגמים ודיונות ובתוך המרחב העירוני במערב ראשון לציון17 באפריל 2016

קובץ GPX להורדה GPSies Trailze מרחק: 27 ק"מ טיפוס-מצטבר: 120 מטר גלריית תמונות

ביום שישי (15/4/2016) יונה, מוביל הטיול ואני קבענו שאזור הטיול יענה לאמות המידה המתאימות לעיתוי החג המתקרב ואילוצי מזג האוויר. רצינו שהטיול יהיה באזור קרוב, שהנסיעה אליו תהייה קצרה, אזור שמרביתנו לא מכירים אותו ושיהיה אפשר לרכוב בו למרות הגשם שירד בימים האחרונים במסלול נינוח ובלי מאמץ.

 

יצאנו ארבעה מחברי קבוצת "חברים ועמירם במשעולים" (יונה בקלצ'וק, לוי אבנון, רוני ברוכין ואני) לטייל בפינה הדרום מערבית של מטרופולין תל אביב במובנו המצמצם

אזור הטיול במטרופולין תל אביב

 

 

משבצת הטיול הייתה במערב העיר ראשון לציון המוכר יותר בשם "ראשון מערב" או גם  First West.

 

מערב ראשון לציון נמצא ממערב לכביש 4. בחלק ניכר ממנו משתרעות שכונות המגורים שנבנו מאז שנות ה-70'. בחלקו הצפון-מערבי של חלק זה נמצא אזור התעשייה החדש, הקרוי מב"ת מערב, ובו מרכזי קניות רבים. בחלק זה נמצאים מרכזי מסחר ובילוי רבים, בהם קניון הזהב, מתחם סינמה סיטי, הסופרלנד, מתחם יס פלאנטאצטדיון הכדורגל העירוני,  מנחת שדה התעופה הספורטיבי הקטן ובית הספר הארצי לכיבוי והצלה. בשוליו נמצא השפד"ן הכולל את אגני ברכות החמצון לשעבר והמכון לטיהור שפכים של גוש דן.

 

מסלול הטיול

 

אזור חולות ראשון לציון שינה את דמותו מאז הקמת המדינה במובן של פיתוח ובינוי מסיבי ועל כך ניתן  ללמוד מרצף המפות הבאות המראות מה הייתה דמותו מאז סוף המאה ה-19.

 

בשנותיה הראשונות מרחב חולות ראשון לציון היה שטח אימונים ענק של צה"ל במרכז הארץ.

 

 

מרחב הטיול היה בעצם חלק הצפון מערבי של אזור החולות המשתרע במרכז מישור החוף של ארץ ישראל מאזור חולון-בת ים-ראשון לציון דרך אזור פלמחים בואכה העיר אשדוד.

משבצת הטיול

 

אזור הטיול היה באזור המרזיבה ממזרח לחולות

 

המעוניינים להרחיב ולהעמיק על אזור גאוגרפי של חולות מרכז הארץ יכולים לפנות
למסמך פלמחים: סקר, ניתוח והערכה של משאבי טבע, נוף ומורשת האדם שבוצע על ידי מכון דש"א ופורסם בשנת 2009

 

********

 

אזור חולות ראשון לציון בו טיילנו משתרע בין מטווח ניסויי התחמושת של צה"ל (מטווח 24) במערב ובין כביש  20 המוכר בשם נתיבי איילון דרום במזרח, בין ברכות החמצון לשעבר של השפד"ן בדרום ושדרות משה דיין והמשכן שדרות רחבעם גנדי בצפון.

אזור הטיול

יצאנו לדרך ממתחם החניה של הסופרלנד שבשעת בוקר היה עדין ריק.

יציאה ממתחם הסופרלנד

 

בתחילת הדרך הגענו לתצפית אגם הנקיק

תצפית מזרחה לעבר אגם הנקניק

 

אגם הנקיק הוא חלק פרויקט ראשון מסוגו בארץ של אגמי מים לקליטת הנגר העירוני, והחזרתו למי התהום. אגם זה נמצא מדרום לאגם הראשון בסדרה הוא "אגם הסופרלנד", שהוקם ב- 1992 ובשנת 2012 הוקם לחופו מתחם בתי הקולנוע "יס פלאנט". מאגם הסופרלנד נשאבים המים לאגם הנקניק וממנו הם מוזרמים הלאה לברכות החדרה, בהן מחלחלים המים למי התהום של אקוויפר החוף.

 

רכבנו לאורך מסלול האופניים בשטח פארק האגמים

פארק האגמים משתרע בחולות מדרום לאגם הנקניק ובו הוכשרו בשנת 2010 דרכי עפר המתאימים הן לרוכבי אופניים והן לאוהבי הליכה. חלק קטן מהן הם שבילים צרים יחסית, ונקודות חוליות "רופדו" בבטון כדי להקל על הרכיבה.

 

פנינו היו לעבר הגדה הדרומית שלו.

תחילת המסלול

 

ואלה המראות בשביל המתפתל לאורך הגדה הדרומית

בגדה הדרומית של אגם הנקיק

 

"דיג אוהב דגים?"

 

החלק הראשון של הטיול

החלק הראשון של הטיול

 

יצאנו מתחום האגם הנקיק ורכבנו לכיוון דרום על שרידי רכס הכורכר המזרחי בין שטחי ברכות החמצון של השפד"ן – מכון טיהור השפכים של גוש דן.

ברכות החמצון של השפד"ן – פעלו ממחצית שנות ה-80' על ידי איגודן לתשתיות איכות הסביבה.  עם שינוי בשיטות הפעילות בשפד"ן, במחצית השנייה של שנות ה-90, נעזבו הברכות והפכו לשטחי מרעה שופעים המקיימים עד היום אוכלוסייה קטנה של צבאים.

איגודן – איגוד ערים דן לתשתיות איכות הסביבה הנו תאגיד סטטוטורי, שהוקם מכוח חוק איגוד ערים תשט"ו – 1955, וצו איגוד ערים דן (ביוב) – 1956, המאגד בתוכו את מרבית העיריות והרשויות המקומיות בגוש דן. האיגוד מנוהל ע"י מועצה המונה 19 חברים, נציגי שבע הערים החברות. האגוד נוסד על ידי שבע הערים המרכזיות של גוש דן: תל אביב, חולון, רמת גן, בת ים, פתח תקווה, בני ברק וגבעתיים. רשויות נוספות המקבלות שירותי טיהור שפכים מהאגוד ומהאגודה על בסיס הסכמי שרות הן: גבעת שמואל, אלעד, בית דגן, מועצה אזורית עמק לוד, מודיעין מכבים רעות, רחובות, אזור, ראש העין, קרית אונו, אור יהודה רמת פנקס, כפר קאסם, יהוד-נווה מונוסון, גני תקווה, רמת אפעל, ראשל"צ, נס ציונה, סביון בראש המועצה עומד יו"ר שנבחר על ידה. הניהול השוטף נעשה על ידי מנכ"ל. אגודת "מי אזור דן" – בע"מ הינה אגודת מים שיתופית חקלאית, והיא המחזיק והמפעיל של המפעל לטיפול בשפכי גוש דן באתר שורק, הידוע כמפעל השפד"ן. מאז תחילת שנות השבעים, ועל פי דרישת ממשלת ישראל, מפעיל האגוד מערכת אזורית לאיסוף, הובלה וסילוק שפכים, המשתרעת על פני כל גוש דן.
מערכת השפד"ן זוהי מערכת מורכבת, בין-אזורית, לאיסוף, טיפול והשבה של שפכים עירוניים בשטח עירוני מאוכלס בצפיפות, הכולל גם אזורי תעשייה. מערכות האיסוף וההולכה הראשיות של איגודן לתשתיות איכות הסביבה מורכבות ממאסף הירקון, ממאסף איילון וממאסף לאורך שפת הים, כאשר אורכם הכללי של המובלים הראשיים והמשניים מגיע לכ-100 קילומטר של צינורות בקטרים בין 60 סנטימטר ל-2.2 מטר. מערכת ההולכה הראשית של המפעל להעברת השפכים הגולמיים מתחילה בתחנת השאיבה רדינג בצפון תל אביב, ממשיכה לאורך חופי תל אביב עד לתחנת השאיבה בסה שבכניסה ליפו, ומשם דרך יפו בת-ים עד למכון הטיהור שבאתר שורק.
תפקיד המפעל הוא ניקוז וטיהור השפכים המגיעים אליו באמצעות צנרת ההולכה. הטיהור במפעל מתבצע בבריכות ענק בתהליך מכני-ביולוגי, אשר בסופו מחלחלים המים לחול המשמש כמסנן הטבעי והסופי. המים המטוהרים משמשים להשקיה חקלאית לכל סוגי הגידולים בארץ ללא הגבלה. תוצר הלוואי העיקרי של תהליך הטיהור הוא הבוצה – המורכבת ברובה מחיידקים ומכילה בין השאר מתכות כבדות ורעלנים.
בפברואר 1987 הושלמה בנייתו והפעלתו של המכון המכני-ביולוגי לטיפול בשפכים באתר שורק (שלב א'), ובמרץ 1996 הופעל גם שלב ב' של המכון. מאז מטפל המכון בכל שפכי גוש דן רבתי, כמות של כ-140 מיליון מטר מעוקב בשנה ומי השפכים אינם מוזרמים יותר לים התיכון כבעבר. כיום ממשיך האגוד בהפעלת מערכת ההולכה, ופועל להרחבתה באמצעות הקמת הקו המזרחי אשר יגביר את כושר הולכת השפכים גם בעבור הדור הבא, ויאפשר מתן שירות ליישובים נוספים.
מפעל השפד"ן הפך למקור המים השני בגודלו בישראל, לאחר המוביל הארצי, ולמפעל המתקדם מסוגו בכל אגן הים התיכון. מי השפכים המטוהרים מספקים למעלה מ-70% מצריכת ההשקיה החקלאית בשדות הנגב.

.

אלה המראות מהדרך בין שטחי הברכות החמצון לשעבר.

על הדרך בין הברכות

 

מבט מערבה לעבר מפעל שפד"ן

מבט צפונה לעבר מתקן הסופרלנד

 

המשכנו בדרך דרומה בתוך חורש האקליפטוסים והשיטה מכחילה

ממשיכים דרומה

 

הגענו לתצפית על האגם הנעלם שהוא חלק ממערכת אגמי מים לקליטת הנגר העירוני, והחזרתו למי התהום.

מעל האגם הנעלם

 

החלטנו לעקוף את האגם מדרום. אבל, קודם עלינו לגלוש למטה בדיונה.

לא גולשים אלא יורדים ברגל

 

ככה נראית הירידה מלמטה צילום: רוני ברוכין

 

קצה הירידה

 

התקדמנו ורכבנו בתוך יער רובין וממול ראינו את "מרכז עסקים שורק

"מרכז עסקים שורק (נקרא גם מעוין שורק) שהוא אזור מסחר ותעשיה בגודל כ-500 דונם. שם נמצאים פועלים איקאה, קוקה קולה, הבנק הבינלאומי (מת"ף), קניוני ישראל, אלבר, ומספר יבואני רכב.

מול מעוין שורק

 

התקדמנו מערבה לעבר נתיבי איילון למול השכונות הדרום מערביות של ראשון לציון

מול שכונות ראשון לציון

 

חצינו את נתיבי איילון

חציית נתיבי איילון

 

נכנסנו לעבר השטח הבנוי

בכניסה לשטח הבנוי

 

 

מכאן החלק העירוני של המסלול בין שכונות קריית חתני פרס נובל ונאות שקמה במזרח ובין שכונת נווה דקלים במערב.

המסלול בשולי השכונות המערביות

 

הגענו לציר המרכזי של ראשון מערב – שדרות משה דין וחשקה נפשינו להביט ואפילו ממרחק בשרידי העולם הקדום בחזית מתחם סימנה סיטי

שרידי הדינואזרים

 

התקדמנו לעבר אזור התעשייה החדש והצפנו עד רחוב הכשרת היישוב. שם יונה אתגר אותנו ושאל מדוע הגענו למקום.

 

המשכנו לחלקו המערבי של הרחוב שהפך לרחוב נוח מוזס. כך התאפשרה הגירת המוח והלב של עיתון ידיעות אחרונות לעיר העולם ראשון לציון.

מתחם ידיעות אחרונות

 

המשכנו הלאה וחצינו שוב את נתיבי איילון מכיוון מזרח לכיוון מערב ומצד ימין מלווה אותנו מתחם העיתון של המדינה.

חציית נתיבי איילון ממזרח למערב

 

לאחר חציית נתיבי איילון חצינו לעבר בית העלמין דרום

בית העלמין דרום בגבול בת ים-חולון נקרא גם בית עלמין חולון – בת ים ומנוהל על ידי חברה קדישא תל אביב יפו. הוא נפתח רשמית בשנת תשכ"ד (1964). בית העלמין השתרע, תחילה, על פני שטח של 500,000 מ"ר מאוחר יותר הורחב בית העלמין ב-300,000 מ"ר נוספים. עם פתיחתו הייתה הכניסה הראשית לבית העלמין מצד מזרח, סמוך לבית העלמין הצבאי, באזור שיפוטה של העיר חולון. ברבות השנים פתחה החברה קדישא את הכניסה הראשית, מצדו הצפוני של בית העלמין בתחום שיפוטה של העיר בת ים. בבית העלמין נבנו בתי טהרה, חדרי תפילה והתייחדות ואולמות הספדים. בית העלמין הדרום היה הפעיל ביותר בגוש-דן במשך כחמש עשרה שנה, עד להקמתו של בית העלמין ירקון. עשרות רבות של קהילות יהודיות מיקמו בבית העלמין את מצבות הזיכרון לקהילות שנכחדו בשואה באירופה. לאורך שדרה ארוכה מתנוססים מונומנטים ובהם מצבות שנעתקו מאירופה לשם הצבתם על אדמת ארץ ישראל.

 

נכנסנו לתוך בית העלמין, הרגשנו מעט לא נוח. לא ויתרנו והגענו לאחת מהשדרות בהן נמצאות מצבות הזיכרון לקהילות שנכחדו בשואה באירופה. יונה ולוי אתרו את המצבות של הקהילות המוצא של משפחתם. היה מרגש! הנצחנו את הרגע.

 

לאחר הביקור הלא שגרתי בבית העלמין חזרנו לציר המרכזי החוצה את ראשון מערב ונקרא שדרות רחבעם גנדי. כמובן שניהלנו דיון על הנצחת האיש האיש למחרת תחקיר עובדה שחשף דפוסי התנהגות לא הולמת בלשון המעטה ובעברית קלה תחקיר שהצביע על התנהלות עבריינית ואלימה של האיש.

 

הגענו לפאתי מתחם הסופרלנד.

רוני ברוכין מדגים את כישורי הרכיבה שלו למול הסופרלנד

 

הסופרלנד הוא פארק שעשועים המשתרע על שטח של 94 דונם ובו רכבת הרים (הקומבה), שני מתקני מים (הקונגו ומפלי האימה), רכבל, קפיצת באנג'י "סקייקוסטר" ועוד. הסופרלנד נפתח לציבור בשנת 1991 ונמצא בבעלות חברת "עיר השעשועים" של האחים ברוזוביץ', אשר בבעלותה גם הממדיון, לונה פארק תל אביב והצפארי שבפארק הירקון בתל אביב.

 

מכאן התחיל החלק האחרון של מסלול הטיול

 

הקפנו את מתחם הסופלנד ממזרח על הדרך בפאתי האגם

על הדרך מול הסופרלנד

 

עצרנו לחנייה באחד ממרפסות מעל האגם מול מתחם יספלנט

מתחם יספלנט הוא אחד מארבעת מתחמי בתי קולנוע הנמצאים בבעלות חברת "תיאטראות ישראל", כחלק מרשת בתי הקולנוע רב חן ובחסות חברת הלוויין yes.

בלי צילום למזכרת מהטיול אי- אפשר

הרביעיה העליזה

 

המשכנו הלאה בסיבוב וזכינו למפגן ראווה של אופנועי מד"א. אודה, לא ידעתי שיש יחידה כזו  שכנרה מתחרה בזו של זק"א.

אופנועי מד"א במפגן

 

התחנה האחרונה היה מתחם המרכז הארצי לתעופה ספורטיבית בראשון לציון,

המרכז הארצי לתעופה ספורטיבית בראשון לציון בו נמצא המוזיאון לתעופה וחלל נועד להיות מרכז חינוכי בתחומי התעופה והחלל, לבני נוער, צעירים ומבוגרים. המטוסים של המוזיאון מוצגים בפארק התעופה והחלל ותצוגות נערכות במבנה מקורה בו מוצגת התערוכה המרכזית בחדרים. המוזיאון לתעופה וחלל החל פעילותו ביוזמתם של קומץ חובבי תעופה כבר בסוף שנות התשעים. השלב הראשון היה כאשר החל איסוף מטוסים שהובאו לשטח המוזיאון והוכנו לתצוגה. בראשית שנת 2013 נרכש המבנה הראשון, שכלל שמונה חדרים ומסדרון, והוחל בשיפוצו. התצוגה הראשונה שנפתחה ביום העצמאות 2013 עסקה ב-100 שנות תעופה וחלל בארץ. אלפי אנשים כבר ביקרו במוזיאון והתור לביקורים מאורגנים הולך וגדל.  אנשי המוזיאון עורכים סדנאות לתלמידי הגנים, בתי הספר ומוסדות מיוחדים, וכן יחידות צה"ל. כמו כן נערכות הרצאות וסדנאות שנועדו להביא את נושא הטיס והחלל לתודעתם של בני נוער. במהלך הפעילות עוסקים בני הנוער בבניית דגמי מטוסים, צביעת ציורים, בניית דגמי חלליות וטילים.  אוסף המוזיאון כולל עשרות אלפי צילומים, קלטות של סיפורי טייסים, אלפי מסמכים, עשרות ציורים מקוריים מתולדות התעופה בישראל וכן אלפי ספרים בנושאי התעופה והחלל בארץ ובעולם. כל אלה ממתינים להרחבת מבנה המוזיאון כדי שניתן יהיה להעמיד אותם לשרות הציבור לשם עיון ומחקר. כמו כן עוסקים אנשי המוזיאון בבניית דגמים של מטוסים לשם תצוגה.

 

 

למקום הגענו לפי בקשתו המיוחדת של רוני ברוכין שביקש להיזכר בימיו בקורס טייס והנסיבות שהובילו אותו אליו וממנו.

נעים להזיכר ובעיקר להצטלם ליד המטוס מיתולוגי פוגה מגיסטר

 

לאחר ביקור במרכז התעופה חזרנו למקום חניה סופלנד ושם הסתיים הטיול שנמשך כארבע שעות.

 

היה לנו טיול מעניין ולא שגרתי במזג אוויר נעים בפארק החולות והאגמים של ראשון לציון
הכולל גם את יער רובין וגם בחלק הבנוי בפינה הדרום מערבית של העיר.

למדנו להכיר עוד משבצת ארץ חדשה במטרופולין תל אביב – חולות ראשון לציון אזור ששינה את פניו
במהירות ואינטנסיביות מאז הקמת המדינה ובמיוחד בעשורים האחרונים.
אין ספק שאזור זה צפוי להתפתח עוד בעתיד והרבה יותר אם יתפנה המתקן הצבאי עתיר הגודל הנמצא בשוליו המערביים.