מכרם בן שמן לנאות קדומים13 באוגוסט 2015
אתמול יצאתי עם רן גנור לטיול ביער בן שמן במקומות ובדרכים שאיני מכיר. זה טיול נוסף לזה שעשיתי עם עופר צינדר לפני מספר שבועות מהעיר מודיעין דרך יער בן שמן ליישובי בן שמן וחזרה ובו הוצג יער בו שמן, אבני הדרך בהתפתחותו, מושב כרם בן שמן, כפר הנוער בן שמן ומושב בן שמן.
מראש קבענו רן ואני שמסלול הטיול לא יכלול סינגלים והרכיבה תהייה בנחת. הכוונה הייתה להגיע למתחם נאות קדומים. אבל, משהו השתבש ועל כך בהמשך.
יצאנו ממושב כרם בן שמן שנמצא בתחום כפר הנוער. רכבנו לכיוון דרום. נאה היה מראה מישור החוף שהואר בקרני הבוקר.
חצינו במעבר תחתי את כביש 1. החלק הראשון של הטיול התמקד בחלק המערבי ביותר של יער בן שמן שנקרא גם יער הרצל וממקום זה התחיל היער והתפתח.
בתחילת דרך נתקלנו בשתי ערימות פסלות בניין. אין מילה אחרת לתאר את התופעה מחליא! למה לזהם את היער?
המשכנו הלאה וטיפסנו לגבעה בה נמצא בית העלמין של בן שמן. קטע כביש ירושלים תל אביב הסמוך שנסלל במחצית השנייה של שנות ה-70' קטע את הרצף בין בית העלמין והמושב כרם בן שמן וכפר הנוער.
בבית עלמין זה קבורים אנשי המושב וכפר הנוער וביניהם זיגפריד להמן מייסד כפר הנוער.
במקום נמצא גם קברה של סוניה פרס, אשתו של ….התרשמנו מאוד מפשטותו. נראה שאין פוקדים רבים את הקבר. ייתכן ואני טועה.
המשכנו הלאה דרך אתר הנצחה של 32 לוחמי הפלוגה הדתית שנפלו בקרבות במלחמת העצמאות.
הפלוגה הדתית של חי"ש תל אביב הייתה פלוגה א' בגדוד 51 של חטיבת גבעתי שהוקמה בדצמבר 1947 ופעלה בתחילה במרחב תל אביב והדרך לירושלים ואחר כך הועברה לחזית הדרום. ב-14 במרץ 1948 הועברו רוב לוחמי הפלוגה מגוש עציון לבן שמן הנצורה, שם הגנו על המקום. בזמן חג הפסח בשנת תש"ח הדפיסו חיילי של הפלוגה את "הגדת המצור". עוד לפני החג נשלח לשדות בן שמן מטוס דו מנועי וממנו הושלכו חבילות מצות ויין על מנת לאפשר את קיום החג. הפלוגה הדתית נשארה בבן שמן עד להסרת המצור במבצע דני וכיבוש המרחב של העיר לוד והכפרים ממזרח לה. לאחר המבצע הועברו חיילי הפלוגה הדתית לכפר גימזו ושם הדפו ב-12 ביולי 1948 התקפה של הלגיון הירדני שניסה שניסה לכבוש בחזרה את הכפר ולהתקדם לעבר לוד. בהתקפה זו נפלו שניים מלוחמי הפלוגה ששמשו כצוות מקלע מעל אחד הבתים בג'ימזו ונהרגו מפגיעה ישירה של פגז. לזכרם הוקם מצפה בפסגת תל גמזו הנקרא "מצפה השניים". בסך הכל נפלו בקרבות 32 מלוחמי הפלוגה.
המשכנו מזרחה לעבר מצפה מודיעין. מעט לפניו פנינו למעבר התחתי של כביש 443. חלפנו ליד החניון החדש "חנה וסע" שהוכשר לטובת הנהגים שמוכנים לוותר על רכבם ולהגיע בהסעה ציבורית לתל אביב. החניון היה כמעט ריק. כנראה שאין עדין ביקוש!
היעד הבא, המוכר והחביב אתר תל חדיד.
תל-חדיד נמצא מדרום לנחל נטוף על קו הגבעות החיצוני של השפלה הצפונית מעל מישור החוף בגובה 146 מ' והוא חולש על בקעת אונו ועל חלקו הצפוני של מישור חוף יהודה. מתחת לתל נכרתה בשנת 2000 מנהרה באורך 430 שהיא חלק מכביש חוצה ישראל (כביש 6). במורד המערבי של התל, לכיוון כביש 444 נמצא שוכן אתר ההנצחה של חיל הלוגיסטיקה. בתל חדיד היה יישוב עתיק, המזוהה עם היישוב העתיק "חדיד", ועל שמו קרוי התל. השרידים העתיקים ביותר שהתגלו במקום הם מראשית תקופת הברזל. על פי חרסים שנמצאו במקום הייתה בו עיר מוקפת חומה כבר בתקופת יהושע בן נון. אולם העיר, ככל הנראה, הגיעה לשיאה בתקופת ממלכת יהודה במאה השמינית והשביעית לפני הספירה. היישוב חדיד נזכר כאחד המקומות שבהם התיישבו שבי ציון מגולת בבל: "בְּנֵי לֹד חָדִיד וְאוֹנוֹ שְׁבַע מֵאוֹת עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה "(עזרא ב: ל"ג ונחמיה ז: ל"ז). מאוחר יותר נזכר המקום כעיר שבוצרה על ידי שמעון התרסי מבית חשמונאים במחצית המאה השנייה לפני הספירה. היישוב חדיד נזכר גם בין היישובים שלכד קיסר רומא אספסיאנוס במרד הגדול והציב בה חיל משמר כדי לחסום את הדרך לירושלים. בתקופת המשנה היא הייתה מושבו של התנא רבי יקים איש חדיד. העיר התקיימה גם בתקופה הרומית והביזנטית ומוזכרת באונומסטיקון של אובסייוס בשם "חדיתא" ומופיעה במפת מידבא. בימי הביניים, רבי אשתורי הפרחי בספרו כפתור ופרח (1322) מציין כיחדיד נמצאת מרחק של כשעתיים מהעיר לוד על הר עגול, וכי הערבים קוראים למקום "חדיתא". תושבי כפר זה שהיה בנוי על התל ועיבדו את הקרקעות למרגלותיו, השתתפו בהתקפות על בן שמן. במבצע דני בקרבות עשרת הימים בימי מלחמת העצמאות נכבש הכפר ונהרס. בשנת 1949 הוקם קיבוץ בשם "חדיד" על אדמות הכפר אולם, הוא התפרק לאחר זמן קצר. שנה לאחר מכן, ב-1950 הוקם מושב חדיד ובו יושבו עולים מתימן וכעבור זמן הצטרפו אליו עולים שהגיעו מרומניה.
עלינו לתצפית על צפון מישור החוף הדרומי ובמיוחד על בקעת אונו.
רן אמר וציין בצדק שהקטע נפרס תחתינו הוא "ארץ הכבישים המחלפים". זהו המרכז של המרכז!
חזרנו מהתל לכיוון החניון. התחלנו לרכב מזרחה המסומנת אדום היורדת לעבר מתקן אדם מתוך כוונה להמשיך למתחם נאות קדומים.
התחלנו לרדת בצומת הדרך עם סינגל חדיד (מסומן ירוק). בקטע זה יש גם שיפוע וגם דרדרת. לא נורא! סביר בהחלט! בגלל ספק, בתחילה ירדתי ברגל. במקום שאינו תלול עליתי לרכב ואחרי מטר או שניים מסיבה שאינה ברורה, אולי כן חשש, לחצתי כנראה על המעצור הקדמי. התוצאה: התעופפתי קדימה ונחתי על הגחון. למזלי חוץ ממכה ופצע בסנטר ומתיחת שריר ברגל לא קרה לי כלום.
התחלתי לחזור לראש הדרך ואז הרגשתי שראשי סחרר. נחתי על הארץ. עופרה מכפר לפיד שעברה בסינגל נחלצה לעזרה. היא קראה לרן שיחזור. עברו עוד דקות מעטות ששכבתי. התאוששתי בהדרגה. תמר שהגישה עופרה סייע להחזיר את רמת הסוכר. חלפו עוד דקות וכבר הרגשתי שאני כשיר להמשיך לרכוב אבל, במגבלה של מתיחת שריר.
לנוכח מצבי ובגלל שעה בה החום התגבר, החלטנו שלא נמשיך בטיול נאות קדומים. הסתובבנו וחזרנו, בדרכי יער בן שמן ולאורך נחל גמזו לעבר מקום התחלה.
זהו הסתיים טיול שראשיתו הייתה מעניינת והמשכו נקטע. "אין מה לעשות" אלה החיים. לא הכל מצליח. הנפילות מהאופניים והתעופפות יכולות להתרחש מפעם לפעם גם אם מקפידים. הם חלק בלתי נפרד מהרכיבה. לא נורא! את הטיול הזה עוד נשלים