בבוקר 24 ביוני 2015 עופר צינדר חברי טיילנו בארץ מודיעין בשפלה הצפונית. רכבנו בסיבוב מעגלי מהגבעות הגבוהות (280 מ') לעבר הגבעות הנמוכות ופאתי מישור החוף (42 מ').

המטרה של הטיול הייתה להמשיך ולהעמיק את ההיכרות עם אזור יער בן שמן וסביבתו ולהגיע למקומות שטרם עברנו בהם. את מסלול הטיול קבענו ביחד עופר ואני והוא תכנן את המסלול בפירוט.

 

יצאנו לדרך מהעיר מודיעין עוד לפני השעה 06:30. מזג האוויר היה מעולה. למרות שאנו בתחילת הקיץ לא היה חם. השמים בהירים עם עננות קלה ורוח נעימה נשבה.

בתחילה גלשנו במורד הגן העירוני המשתרע לאורך רחוב עמק האלה והמשכנו על המדרכות הצמודות לדרך המובילה לאזור התעשייה של העיר (ליגד סנטר). מולנו חלפו הצועדים ורוכבי האופניים שהשכימו קום והיו בדרכם חזרה לביתם לקראת יום עבודה.

בקצה אזור התעשייה, ליד ח' זכריה גלשנו, בדרך לעבר חלקו המזרחי של יער בן שמן. הגענו למעלה נחל גימזו שראשיתו באזור העיר מודיעין.  נחל גמזו הוא הנחל הדרומי המנקז את גבעות יער בן שמן וכמו הנחל הצפוני, נחל נטוף, הוא מתחבר אל לנחל איילון.

 

 

אין צורך להוסיף על מראה חורשת החרובים הנטועה בשולי אפיק הנחל ובוהקת באור השמש המאירה עליה.

 

 

לפתע משום מקום הגיחה ביעף דבוקת רוכבים הדוהרת ביעף. המראה מדהים רציתי מאד לצלם אותה. לא כל כך הספקתי. התקבלה תמונה שעטופה בענייני אבק שהשאירה הקבוצה אחריה.

 

 

לפני שאמשיך ואפרט את המסלול, אתמצת בקצרה את המידע הרב על יער בן שמן.

 

מקור השם בן שמן מתוך משל הכרם שנשא הנביא ישעיה  (פרק ה' פסוקים א'-ו') אותו מעיר כל מי שלמד תנ"ך בתיכון:
א אָשִׁירָה נָּא לִידִידִי, שִׁירַת דּוֹדִי לְכַרְמוֹ: כֶּרֶם הָיָה לִידִידִי, בְּקֶרֶן בֶּן-שָׁמֶן. ב וַיְעַזְּקֵהוּ וַיְסַקְּלֵהוּ, וַיִּטָּעֵהוּ שֹׂרֵק, וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתוֹכוֹ, וְגַם-יֶקֶב חָצֵב בּוֹ; וַיְקַו לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים, וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים. ג וְעַתָּה יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם, וְאִישׁ יְהוּדָה–שִׁפְטוּ-נָא, בֵּינִי וּבֵין כַּרְמִי. ד מַה-לַּעֲשׂוֹת עוֹד לְכַרְמִי, וְלֹא עָשִׂיתִי בּוֹ: מַדּוּעַ קִוֵּיתִי לַעֲשׂוֹת עֲנָבִים, וַיַּעַשׂ בְּאֻשִׁים. ה וְעַתָּה אוֹדִיעָה-נָּא אֶתְכֶם, אֵת אֲשֶׁר-אֲנִי עֹשֶׂה לְכַרְמִי: הָסֵר מְשׂוּכָּתוֹ וְהָיָה לְבָעֵר, פָּרֹץ גְּדֵרוֹ וְהָיָה לְמִרְמָס. ו וַאֲשִׁיתֵהוּ בָתָה, לֹא יִזָּמֵר וְלֹא יֵעָדֵר, וְעָלָה שָׁמִיר, וָשָׁיִת; וְעַל הֶעָבִים אֲצַוֶּה, מֵהַמְטִיר עָלָיו מָטָר. ז כִּי כֶרֶם יְהוָה צְבָאוֹת, בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְאִישׁ יְהוּדָה, נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו; וַיְקַו לְמִשְׁפָּט וְהִנֵּה מִשְׂפָּח, לִצְדָקָה וְהִנֵּה צְעָקָה

יער בן שמן, הוא מגושי היערות הגדולים בישראל ומהווה את "הריאה הירוקה" הגדולה ביותר בלב הארץ והוא מכונה גם אתר הפיקניק הלאומי. אל היער מגיעים רבבות מבקרים ונופשים בסופי שבוע, בחגי ישראל ובימי החול למצוא מפלט משאון הכרך. יער בן שמן מהווה מוקד עלייה לרגל לרוכבי האופניים המבקשים למצוא ריגושים קרוב לבית. היער משתרע על פני כ-30,000 דונם, מדרום ומצפון לכביש 443, המוליך ממחלף בן שמן במערב ועד לפאתי העיר מודיעין במזרח ובו קק"ל הכשירה ושילטה דרכי נוף לרכב, שבילים להולכי רגל ולרוכבי אופניים, חניוני פיקניק ומצפורי נוף. פעילות זו של קק"ל התאפשרה  הודות לתרומות ידידיה ברחבי בעולם ובארץ.

אבני דרך בהתפתחות יער בן שמן וסביבתו
1904 – גואלי הקרקעות אליהו ספיר ויהושע חנקין איתרו את אדמות הכפר בית עריף והתרשמו לטובה מכרמי הזיתים שעיטרו אותן.
1905 – נקנתה הקרקע ועל 100 דונם הקים המהנדס נחום וילבוש את בית החרושת עתיד והחל לייצר שמן
1907 – רכשה קק"ל קרקעות נוספים.
1908 – ביוזמת ישראל בלקינד על אדמות בן שמן הוקם בית הספר הלאומי לעבודת אדמה (חווה ללימוד חקלאות) שנסגרה לאחר זמן קצר.
1909 – החלה נטיעת יער הרצל ובעיקר כרמי זיתים.  זמן קצר לאחר מכן הנטיעה לא צלחה על פי עצת מומחים עצי סרק בשטחים שאינם ראויים לעיבוד
1911 – פרופסור בוריס שץ מקיים בצלאל הקים בבן שמן כפר צורפים עבור עשר משפחות תימנים מירושלים. קק"ל העניקה לכל משפחה שני דונם אדמה, מתוך כוונה לשלב במקום תעשייה זעירה וחקלאות. גם ניסיון התיישבות מקורי זה נכשל. כמה מבתי הכפר עודם עומדים על תלם.
1913 – הוקמה חצר בן שמן בסיועו של ברוך כהנא, מפלוישתי רומניה שהקדיש הונו בסכום של 6,000 ל"מ לקרן קימת לישראל
1915 – עלה בית החרושת עתיד באש
1916 – חצר בן שמן נסגרה בעקבות פגעי מכת ארבה ונזקי מלחמת העולם הראשונה שהשמידו את רוב כרמי הזיתים.
1920 – התאגדו שתים עשרה משפחות מבוגרי חוות בן שמן שננטשה במהלך מלחמת העולם הראשונה, והקימו את "מושב עובדים בן שמן" ויש הטוענים שקדם להקמת המושבים הראשונים נהלל וכפר יחזקאל
1927 – הוקם כפר הנוער בן שמן שפעיל עד היום.
1936 -1939 – מושב בן שמן וכפר הנוער היו נתונים במצור הפורעים
1948 – במלחמת העצמאות פונה מושב בן שמן ותושביו חזרו אליו בהדרגה החל משנת 1950
יולי 1948 – במסגרת מבצע דני הורחבה האחיזה הטריטוריאלית באזור
משנת 1950 ואילך – הגבירה קק"ל את קצב הייעור ופרצה דרכים חדשות בסיוע עולים חדשים מיישובי הסביבה. היא גם סייעה להקמת ישובים חדשים ובהם מושב בן שמן, גמזו, כפר דניאל, בית עריף ובית נחמיה.
משנת 1960 ואילך – הונחה התשתית לדרך הפטרולים ובסמוך אליה הוקמה היאחזות הנח"ל מבוא מודיעים. ביער הוקמו מצפה ואמפיתיאטרון וניטע יער המכבים.
לאחר מלחמת ששת הימים  – בשולי היער הוקמה השמורה הבוטנית הייחודית נאות קדומים שמתמקדת בחקלאות קדומה ובגידול צמחים שנזכרו במקורות ישראל

 

התקדמנו מערבה במורד נחל גימזו ובהמשך טיפסנו דרומה עד שהתחברנו לדרך נוף של יער מודיעין

 

 

התחנה הבאה שרידי הבוסתנים של הכפר הנטוש גמזו שהתקיים במקום עד קיץ 1948

 

 

 

חלפנו ליד אנדרטת השלושה המצויה במרכז עיי הכפר הנטוש גמזו

 

 

אנדרטת השלושה המנציחה את שלושת המפקדים מחטיבת קרייתי: ישראל שחורי, שורה אשרוביץ ויחזקאל בן-דוד, שנהרגו בעת שרכבם עלה על מוקש בסיור בין המשלטים באזור לאחר קרבות "עשרת הימים", בקיץ 1948. על שמם נקרא רחוב השלושה בתל אביב.

 

המשכנו בדרך דרומה שהיא קטע משביל ישראל, אל מול מושב גימזו

 

 

ונכנסנו אל מושב גמזו.

גִמזוֹ הוא מושב דתי שהוקם ב 1950 על אדמות הכפר הערבי ג'ימזו, שתושביו נטשו אותו לאחר קרבות עשרת ימים במלחמת העצמאות. שם הכפר משמר ככל הנראה את שם העיר גימזו הנזכרת כאחת מערי השפלה בספר דברי הימים. לפי הסברה, ממקום זה הגיע התנא הידוע נחון איש גמזו. בתחילה במקום התיישבו במושב חסידי סאטמר ונדבורנא ועולים חדשים ממרוקו. במשך השנים הידלדלו שורות המושב. באמצע שנות ה-70 הוחלט להקים במקום אגודה חקלאית שיתופית של תנועת ההתיישבות של פועל אגודת ישראל (פאג"י). בשנת 1977 עלה על הקרקע גרעין של 12 משפחות צעירות, שעסקו בחקלאות. משנות ה-80 המושב התרחב ובסוף שנות ה-90 הוקמה במושב הרחבה עבור בנים ממשיכים. תוך שנים בודדות המושב הכפיל את גודלו והפך למושב עובדים. האפשרויות להפוך את האדמה החקלאית לעסקי נדל"ן גרמו לקרע במושב בין מי שרצו לשמר את האופי החקלאי של המקום ומי שרצו ליהנות מפרות הפיתוח. כיום, מספר משפחות ממשיכות לעסוק בחקלאות ומעבדות את רוב השטח.

עלינו לגן זיכרון משכנו בקצה מושב גימזו

גן הזיכרון נמצא על גבעה הצופה לעבר העיר לוד וסביבתה

 

מגבעה זו ירדנו מערבה ועלינו על דרך עפר הצמודה לכביש ירושלים תל אביב.

 

המשכנו בדרך זו צפונה  המטפסת על חלקה המערבי של הגבעה עליו נמצא המושב כפר דניאל .

 

כפר דניאל הוא מושב שיתופי שהוקם ב-1949 על ידי אנשי המח"ל מארצות דוברות אנגלית. המושב נקרא על שם דניאל פריש שהיה נשיא ארגון ציוני אמריקה שנפטר בשנה בה המושב נוסד. המושב כפר דניאל הוקם באדמות הכפר הנטוש דאניאל  המשמר שם ישוב בנחלת שבט דן שהמסגד בכפר מיוחס לנביא דן. השומרונים הכירו את המקום כקברו של דן בן יעקב. כמו תושבים האחרים בסביבה בקרבות עשרת הימים לאחר כיבוש העיר לוד נמלטו גם תושביו. המושב מתבסס על גידולי שדה, מטעים, לול ורפת. במושב נמצא מפעל "הצורפים" למוצרי יודאיקה ובו חנות מפעל ומרכז מבקרים.

 

ומדרך זאת צפינו בהשתאות על שיפוע הכביש שבנסיעה רכב אין מודעים אליו. קטע כביש זה בין תל אביב וירושלים, חדש יחסית ונפתח לתנועה רק בקיץ 1978

 

 

חצינו את כביש 1 במעבר תת קרקעי והמשכנו צפונה על דרך המקבילה וצמודה אליו.

 

תוואי הדרך עולה ומטפס על שתי גבעות ושוב אנו צופים על כביש 1 העמוס בשעת בוקר.

 

 

 

המראה לעבר הכביש והתשתיות הצמודות לאליו מדהים. כמה רעש!  כל כך הרבה תנועה! איזה עומס! איזו צפיפות! והכל בתא שטח קטן.

 

 

בצד השני התמונה אחרת המושב בן שמן ומעבר לו וברקע והכרך הגדול ומגדליו הרבים

 

 

 

המשכנו וחצינו מעבר תת קרקעי מתחת לכביש 443 והגענו לכרם בן שמן. בספסלי אחד הגנים עצרנו להפסקת שתיה קצרה.

 

 

כרם בן שמן – ראשית הישוב במקום במושבת אומנים שהוקמה בשנת 1911 על ציר הכביש בין  לוד ובית נבאללה ביוזמת בוריס ש"ץ, מייסד בצלאל, ובסיוע קרן קיימת לישראל. תושבי הכפר הראשונים היו צורפים יוצאי תימן שביקשו לשלב אומנות וחקלאות. הניסיון נכשל והמקום ננטש ונסגר בשנת 1913. בשנת 1920 התאגדו שתים עשרה משפחות מבוגרי חוות בן שמן שננטשה במהלך מלחמת העולם הראשונה, והקימו את "מושב עובדים בן שמן", בדומה לנהלל וכפר יחזקאל. במאורעות תרפ"ט , 1929, סבלו המתיישבים מהשכנים הערבים והמקום הוקף בחומה ועמדות שמירה מבטון, להגנה מפני פורעים. במהלך מלחמת העצמאות פונה המושב, והתושבים חזרו אליו בהדרגה החל משנת 1950. בשנת 1951 לאחר שעל חלק מקרקעותיו מדרום הוקם המושב החדש בן שמן, והישוב הוותיק כונה "בן שמן שיכונים" ומאוחר יותר שונה השם ל"כרם בן שמן".

מושב בן שמן – מושב שיתופי הנמצא מדרום לכפר הנוער בן שמן ולכביש 443. המושב משתייך לתנועת המושבים ונוסד ב-1952 על אדמות שהיו בעבר חלק משטחי החווה החקלאית ועל שטחי המושב בן שמן הוותיק, שהפך לימים ליישוב כרם בן שמן. מקימיו היו  עולים מרומניה ובמשך השנים הצטרפו תושבים חדשים מתפוצות שונות.

לאחר סיבוב קצר בין בתי כרם בן שמן עברנו לסיבוב במתחם כפר הנוער בן שמן. לעופר יש סנטימנטים למקום  לאור העובדה שבנו בוגר המוסד

 

כפר הנוער בן שמן – ראשיתו בית ספר חקלאי "קריית ספר" שהוקם ב- 1906 ביוזמתו של איש ביל"ו ישראל בלקינד לחינוכם של יתומי הפרעות ברוסיה. בית – הספר נסגר כעבור שנה. ב- 1909 שימש המקום כמחנה עבודה לנוטעי "יער הרצל" המקום נטש במלחמת העולם הראשונה ונטש שוב בשנים 1922-1926. ב- 1927 הוקם בו כפר הנוער הקיים עד היום. במלחמת העצמאות היה המקום נתון במצור, שהוסר במבצע "דני", עם כיבושה של לוד. המוסד החינוכי כולל בית – ספר יסודי ובית ספר תיכון כפרי שש – שנתי עם פנימיות.

 

לאחר שסיימנו את הסיבוב במקום התכוונו להמשיך צפונה. על פי מפת עמוד ענן נודע לנו שיש מעביר מים כזה. עוד לפני הטיול סימנו את מקומו. אולם לא הצלחנו להגיע אליו. כדי לצאת אליו נתקלנו בגדרות כפר הנוער. הסתובבנו סחור סחור על שדות השלף. שהגענו קרוב למעבר שצמוד לברכת שופכין,  לא ניתן לגשת אליו בגלל הצמחייה הסבוכה. את ריבוי הסיבובים בכפר ניתן לראות בריבוי הקו שהקליט ה-gps ומסומן במפה.

 

 

אחרי סיבובים רבים בין השדות החלטנו לוותר ולחזור בחלק מהדרך בה הגענו

 

ירדנו לעבר מעבר מתחת כביש 1 חזרה ליער בן שמן.

 

 

למעשה הדרך חזרה למודיעין הייתה במגמת עליה מתמשכת. רכבנו מזרחה לעבר מצפה מודיעין

 

 

המשכנו בין דרכי יער בן שמן. בשלב מסוים לאחר רכיבה ארוכה ובעיקר טיפוס בין הגבעות התבקשה עוד הפסקה לצבירת אנרגיה, לשתייה ולמנוחה קצרה.

 

 

הקטע האחרון של הטיול היה מה שנקרא רכיבה מנהלתית שהושקעה בה הרבה אנרגיה לנוכח המשך הטיפוס בגבעות לכיוון מזרח. כך, יצאנו מיער בן שמן ורכבנו בין כבישי אזור התעשייה והמשכנו במעלה פארק דרך עמק האלה עד הגענו לנקודת התחלה לחניית ביתו של עופר.

כאן הסתיים הטיול שנמשך כחמש וחצי שעות מתוכן ארבע וחצי שעות רכיבה במהירות משתנה.