מבית זית ליער ירושלים והמשך לפארק המסילה בנחל רפאים20 בדצמבר 2015

קובץ GPX להורדה GPSies Trailze מרחק: 27.5 ק"מ טיפוס-מצטבר: 510 מטר גלריית תמונות

 

ביום שבת (19/12/2015), בהפוגה בין הגשמים בעת שהשמש זרחה בבוקר, החלטנו (יניב שושני, צחי גל ואני) שהיום זו הזדמנות מתאימה לטפס בהרים באזורי מגורינו. גשם הזלעפות שירד כמעט ללא הפסק במישור החוף יומיים קודם, ביום שישי וביום חמישי,  החליט להיעצר בעליה להרי ירושלים. מעט הגשם שכן ירד בהר בתחילת השבוע גרם לנו לחשוש לרכוב בדרכי ההר הגם שידענו שלא יהיה בוץ.

 

בבוקר שהתכנסנו בבית זית היה בהיר וקר, כמעט ולא היו מעלות. החלטנו לצאת ולעלות לירושלים דרך יער ירושלים, להמשיך ולרדת לנחל רפאים ולרכוב בפארק המסילה לכל אורכו עד מתחם התחנה הראשונה ואחר כך לרכוב תוך העיר ולחזור לבית זית דרך החלק הצפוני של יער ירושלים. מזמן כבר לא רכבנו במסלול יפה זה שאותו ואת המראות בו אנו מכירים היטב. ידענו שלא יהיה לנו משעמם.

מסלול הטיול מבית זית ליער ירושלים ופארק המסילה

 

הקטע הראשון של מסלול הטיול כלל טיפוס על המדרון המערבי של רכס ירושלים. הרכיבה הייתה על הכביש העובר בתוך יער ירושלים.

בכניסה ליער ירושלים

 

הקטע הראשון של מסלול הטיול ביער ירושלים

הקטע הראשון של מסלול הטיול ביער ירושלים

 

יער ירושלים – יער שנטעה קרן קיימת לישראל במחצית השנייה של שנות ה-50 ובשנות ה-60 ברכס ירושלים.  יוסף ויץ,  מראשי קק"ל דאז, שכונה "אבי היער בישראל" הבטיח לראש העירייה דאז, גרשון אגרון, לכסות את הרי ירושלים במעטה ירוק. בשנת 1956 נטע הנשיא השני יצחק בן צבי את העץ הראשון מיד אחר כך המשיכה קק"ל במרץ במפעל הייעור, ותוך שנים מעטות השתרע יער ירושלים על פני כ-3,500 דונם ובתום הנטיעות הגיע שטחו לכ-4,700 דונם. מאז חלפו שנים. ירושלים התרחבה מאוד. שכונות גדולות נבנו סביב היער עין כרם, גבעת שאול, קריית יובל, בית הכרם, הר נוף וגם היישובים מוצא ובית זית. הבינוי השכונות והיישובים שלח את זרועותיו אל תוך היער ממש וכך גם שני האתרים הלאומיים החשובים – יד ושם וקבר הרצל. במשך הזמן הצטמצם השטח והוא משתרע על 1,250 דונם בלבד.

יער ירושלים כיום לאחר "הנגיסות של הבינוי סביבו"

אם חזונם של הנוטעים היה להוסיף יופי להרים שמסביב לבירה, לאחר ששטח יער ירושלים צומצם, נועדו לו תפקידים חשובים נוספים: היער הפך לריאה הירוקה של העיר הגדולה ולמקום מפלט עירוני שאליו יכולים התושבים לגשת ברגל וליהנות מבילוי בחיק הטבע. ביער מגוון עצים, פרחים ובעלי חיים, שרידי חקלאות עתיקה ומערות קבורה. קק"ל פרצה ביער דרכי הגעה לפינות חמד רבות והכשירה בו  חניוני נופש ומשחק. ברחבי היער ניטעו מגוון עצים: אורן, ברוש, אלון מצוי, אלה ארץ ישראלית, חרוב, זית, תאנה, רימון ונציגים נוספים של חורש ים תיכוני ושל הבוסתנים שכיסו בעבר את מדרונות הרי יהודה. ביניהם פורחים באביב כלניות, נרקיסים ורקפות יפהפיות.  מדרונות רבים מעוטרים במדרגות חקלאיות (טראסות), ובהן שרידי מערות קבורה ומתקנים חקלאיים קדומים ובהם גתות ובורות מים המעידים על החיים באיזור בתקופות קדומות.  לעתים חוצים את השטח בריצה צבאים ובאויר ונשמעים קולות של ציפורי שיר רבות. כמו ברבים מיערות קק"ל ברחבי הארץ, נפרצו ביער ירושלים דרכים באורך 51 ק"מ המאפשרות להגיע לפינות חמד רבות. האתרים ביער שולטו והותקנו בו חניוני נופש ומשחק. כל אלה הופכים את היער אטרקטיבי לטיולים בשפלת יהודה ולטיולים באזור ירושלים.
בשנים האחרונות מתנהל מאבק ציבורי להצלת יער ירושלים. שטח היער מצטמצם והולך עקב לחצי פיתוח מואץ הכוללים בניית מחלף גדול העברת קוי מתח גבוה, הרחבת בית העלמין ומוסד "יד ושם" ותכניות בנייה. הוקם מטה מאבק להצלת היער שאותו מובילה קק"ל ובשיתוף עם תושבי השכונות הסמוכות ליער נעשו פעולות מחאה שונות.  בנוסף הוקם ארגון שומרי יער וכן מרכז חוויה ביער המפעיל אלפי תלמידים ומבוגרים בטיפול ביער. קק"ל ישמה כאן את מודל היער הקהילתי שבו התושבים שבקרבתו משתתפים בתכנון וטיפול בו.  המאבק העיקש סייע לאישור תכנית הקיום והשימור של היער המהווה כלי חשוב בשמירה על הריאה הירוקה של ירושלים.
המקור ולהרחבה על היער, שביליו ואתריו

 

שעלינו מבית זית הקפנו בכביש את נחל רבידה מצפון ומעלינו שכונת הר נוף ומדרום מעלינו הר הזיכרון בו מצוי מתחם יד ושם.

במעלה יער ירושלים למרגלות מדרון הר הזיכרון

במעלה יער ירושלים

תוך כדי העליה ליווה אותנו המבט אל הרכס ממול בו נמצאת מבשרת ציון ומוצא ומעליהם מזדקר הקסטל.

מבט על רכס מבשרת ציון

 

המשכנו במעלה המדרון ועברנו על פני מרכז ציפורי.

מרכז ציפורי הוא מקום לימוד ומפגש לעוסקים בתחומי המנהיגות האזרחית והניהול החברתי בארץ ובעולם. המרכז הוקם בשנת 1993 ונקרא על שם חיים ציפורי מייסדה של החברה למתנ"סים ומנהלה במשך 15 שנים עד פטירתו. המקום שהוא קמפוס כולל מתקני אירוח, כיתות לימוד, אולם כנסים, שירותי הסעדה, בריכת שחיה ומרחבי נופש פעיל. לאחרונה עלה שמו של מרכז ציפורי לכותרות בעקבות על פי החלטה משותפת של צה"ל ועיריית ירושלים אל המקום המיועדות לעבור מכללות צה"ל הממוקמות במחנה גלילות ליד רמת השרון.

תכנית בניית מכללות ביער ירושלים

 

קטע ראשון של מסלול הטיול בתוך יער ירושלים

קטע ראשון של מסלול הטיול בתוך יער ירושלים

 

המשכנו במעלה הדרך מעל נחל בית הכרם שלא ניתן היה להבחין בו בסימני השרפה מהקיץ שעבר. המשכנו במעלה הכביש מתחם למתחם יד ושם והגענו לצומת הר הרצל.

 

בקטע עליה זה בחלק הראשון של מסלול הטיול שאורכו 6 ק"מ עלינו מגובה 592 מ' עד גובה 825 מ'. העלייה הייתה מאומצת אבל לא יותר מדי.

 

ברחבה ליד צומת הר הרצל – הצומת מרכזית בין הר הרצל ובין שכונת בית וגן וממנה יורד הכביש לעבר עין כרם נמצאת התחנה הסופית של הרכבת הקלה – הייתה המקום בו עצרנו למנוחה קצרה להסדרת הדופק.

מנוחה בצומת הר הרצל

 

התצפית מרחבה זו לכיוון מערב, לעבר צובה והר איתן ורכס בר גיורא היא אחת היפות בארץ.

תצפית מצומת הר הרצל מערבה

ממקום זה ניתן להתרשם מהמתחם המקובץ של המרכז הרפואי עין כרם (הדסה עין כרם) הכולל את בית החולים ואת קמפוס הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית.

מתחם המרכז הרפואי עין כרם

 

מצומת הר הרצל התחיל הקטע השני של הטיול שמרביתו עבר בתחום קרית יובל.

הקטע השני של מסלול הטיול בשכונת קריית היובל

 

קריית היובל היא אחת השכונות המערביות של ירושלים הבנויה על רכס ירושלים שקצהו הצפון מזרחי הוא הר חוצבים וקצהו הדרום מערבי הוא בשלוחת שורק וכולל בין היתר את הר הרצל. רום הרכס באזור קריית היובל הוא כ-810 מ' וממערב לו נמצא נמצאת שכונת עין כרם. השכונה נבנתה על מקומו של הכפר הערבי הקטן בית מזמיל שננטש בעקבות הקרב בין כוח ההגנה שישב בחירבת חמאמה (כיום: הר הרצל) ובין כוחות מתנדבים ערביים שישבו באל-ג'ורה (כיום: אורה).  אדמות הכפר שהועברו לאפוטרופוס הכללי הממונה על הרכוש הנטוש (אדמות נפקדים) לאחר מלחמת העצמאות, נמכרו לקרן הקיימת בעִסקת "מיליון הדונם הראשונים". בשנת 1950 הוקצו 1700 דונם להקמת השכונה אשר על פי התוכנית יועדה לכלול 2000 יחידות דיור עבור עולים חדשים, ועוד כ-1000 יחידות דיור לארגונים המזוהים עם מפלגות שונות. כן הוקצה שטח בשכונה לאזור תעשייה. בתחילה נקראה השכונה מעברת בית מזמיל, ועליה כתב הרב חיים סבתו את ספרו "בואי הרוח"‏‏ המבוסס על חוויותיו האישיות של כנער שדגל בה. הספר מתאר בעיקר את חייו של עולה חדש מהונגריה בשם משה פרקש, ואת חיי העולים החדשים שגרו בה.
בתחילת שנותיה נבנו בשכונה בתים דו-קומתיים כשבכל בית יש ארבע יחידות דיור על שטח של פחות מחצי דונם. הבתים היו מצופי אבן "דבש" פראית ובשל כך הוענק להם הכינוי: "בתי אבן", יחידות הדיור הללו היו קטנות (כ-33 מ"ר). יותר מאוחר הצטרפו אל בתי האבן צריפים עשויים עץ ואזבסט שכונו בשם "אזבסטונים". נבנו שתי שכונות כאלו: האחת מסביב לערוץ הנחל שמערב דרום-מערב לקריית היובל, בינה לשכונת עיר גנים (אזבסטונים א'). והשנייה ממערב לבתי השכונה בכיוון עין כרם (אזבסטונים ב'). בהמשך, נבנו שיכונים עבור האנשים שישבו באזבסטונים. בכלל נבנו בשכונה שיכונים רבים: שיכון ותיקי ההסתדרות, שיכון עובדי המדינה, שיכון עובדי משרד העבודה, שיכון אזרחי של חברי הציונים הכלליים ועוד שיכונים (רבים מהם נבנו על ידי חברת שיכון עובדים). במשך שנותיה הראשונות, נחשבה השכונה לשכונת עוני. לעזרתה באו שיכוני הסטודנטים שנבנו במרכזה (שיכוני רח' שטרן.
בשנת 1970 הוקמה ממזרח לקריית היובל שכונת היוקרה רמת דניה, שנקראת על שם החברה שבנתה אותה, ומי שהשיגה ידו עבר לשכונה החדשה. הקמת שכונות הלוויין של ירושלים לאחר מלחמת ששת הימים והחל מראשית שנות ה-70 גרמה לתושבים רבים לעזוב את השכונה העממית ולעבור לשכונות החדשות (גילה, הגבעה הצרפתית ורמת אשכול) בהן אפשר היה להשיג דירות רחבות ידיים בתנאים נוחים. למרות זאת, לשכונה היו יתרונות: היותה שכונה מרכזית בדרום-מערב העיר, קרבתה למרכז הרפואי עין כרם וליציאה לתל אביב וכביש ישיר ורחב המוביל ממנה למרכז העיר (שדרות הרצל). בשל יתרונות אלו אימצו רבים את השכונה ובהם סטודנטים שלמדו בקמפוס בגבעת רם ובית הספר לרפואה בקמפוס עין כרם. גם המרכז המסחרי של השכונה היה הצלחה והמתנ"סים הראשונים שנבנו בה בסיועה של ההסתדרות סייעו להצלחה המקומית, השכונה הייתה למרכז תרבות והדבר משך אנשים רבים מהמעמד הבינוני לעבור לגור בשכונה.
עם הזמן השכונה התפתחה וגדלה השכונה ועם בוא העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים, החליפו עולים רבים את תושביה המקוריים של השכונה בה גרים אנשים ממעמדות שונים בכפיפה אחת, ולא ניתן לסווג את השכונה למעמד חברתי מסוים. בשכונה ישנם פערים סוציו-אקונומיים גדולים בין הרחובות השונים. השכונה נחשבת לשכונה חילונית ולשכונה של שומרי מסורת. בתחילת העשור הראשון של שנת 2000 תושבים דתיים ומשפרי דיור מהשכונות הדתיות הקרובות עברו אליה ובהמשך הזמן נבנתה ישיבה. שינוי בהרכב האוכלוסייה בשכונה נוצר בעקבות מעבר של תושבים חרדים אליה וכתוצאה מכך מתח עם האוכלוסייה החילונית. בשכונה פועל "ועד קריית יובל החופשית" אשר הוקם במטרה לשמור על צביונה החופשי והפלורליסטי של השכונה, בין היתר על ידי מעקב ודיווח על פעילות גני ילדים חרדים ללא היתר חוקי. להרחבה והפנייה למקורות נוספים

קטע שני של מסלול הטיול בתוך שכונת קרית היובל

קטע שני של מסלול הטיול בתוך שכונת קרית היובל

 

בקצה הירידה מקריית יובל דרומה בעצם בתוך ערוץ נחל מנחת לעבר נחל רפאים עברנו ליד מתחם גן החיות התנ"כי.

גן החיות התנכ"י נמצא במקום זה משנת 1993. ראשיתו של גן החיות התנ"כי הייתה כפינת-חי קטנה ברחוב הרב קוק במרכז ירושלים, בשנת 1940. מקימו ומייסדו של הגן היה פרופ' אהרון שולוב המנוח, מראשוני הזואולוגים באוניברסיטה העברית. בשנת 1941 הועבר גן-החיות לשטח של ארבעה דונמים וחצי ברחוב שמואל הנביא בירושלים. בשנת 1947 עבר הגן להר הצופים, לשטח שהעמידה לרשותו האוניברסיטה העברית. בשל סבלם של בעלי-החיים במלחמת השחרור ולאחריה, הוחלט להעביר את הגן לשטח חדש וגדול, שישים דונם בגבעת קומונה, סמוך לשכונת רוממה. במהלך 41 השנים שבהן שכן הגן בגבעת קומונה, משנת 1950 ועד שנת 1991, הוא היה לאתר ירושלמי מוכר ואהוד. בשנת 1991 נסגר גן החיות הישן והחל תהליך העברתו למשכנו החדש שנחנך במקומו הנוכחי ב-9 בספטמבר 1993. פתיחתו של הגן במשכנו החדש התאפשרה הודות למאמץ ולהשקעה משותפים של ארבעה גופים: עיריית ירושלים, הקרן לירושלים, הרשות לפתוח ירושלים ומשרד התיירות, ובזכות התרומה של משפחת טיש מניו-יורק, ארה"ב, שניתנה באמצעות הקרן לירושלים. הגן תוכנן על ידי משרד האדריכלים מילר- בלום. הוא משתרע על שטח של 250 דונם ומשתלב בנוף ההררי שסביבו. מאז פתיחתו לקהל הוסיפה הנהלת הגן תצוגות חדשות והשקיעה בו משאבים רבים מתרומות, שגויסו על ידי הקרן לירושלים ואגודת ידידי גן החיות התנ"כי בארץ ובעולם. מקור והרחבה אתר הגן.

באמצע רחבת החניה של הגן עלינו על גשר החוצה את מסילת הברזל וירדנו לנחל רפאים.

הירידה מגשר מעל מסילת הברזל לנחל רפאים

 

בנחל רפאים שהוא אחד מהיובלים המרכזיים של נחל שורק שראשיתו בעמק רפאים ממערב להר ציון, התחיל הקטע מסלול הטיול הנמשך לאורך פארק המסילה. הקמתו של פארק זה היא אחד הדברים הטובים ביותר שהתרחשו בעיר בשנים האחרונות ותרמה לרווחת תושביה והמבקרים בה.

פארק המסילה – בשנת 1998 פסקה סופית פעילות הרכבת לאל תחנת הרכבת בירושלים. בשנת 2005 חודשה פעילות הרכבת לירושלים אולם מסלולה בתוך העיר קוצר בחמישה ק"מ. מול קניון מלחה ואצטדיון טדי נבנתה התחנה הסופית של הקו.  שיתוף פעולה מוצלח בין רכבת ישראל ובין עיריית ירושלים, הוביל להפיכת תוואי המסילה שנותר ללא שימוש לפארק עירוני. היוזמה לבניית הפארק התקבלה בוועדת התכנון והבנייה בשנת 2009 והקמתו החלה בשנת 2010. הוא תוכנן על ידי משרד מנעד והקמתו החלה בסוף שנת 2013 ונמשכה בהדרגה עד מאי 2015. זהו אינו פארק רגיל, רוחבו הוא לרוב כרוחב רצועת המסילה – בין 7 מטרים ל- 15 מטרים בלבד, אך יתרונו הגדול הוא בשיפוע מתון, ההופך את הפארק למסלול אידיאלי לרוכבי אופניים ורצים, כמו גם לצועדים בעיר ההררית.  באפריל 2013 זכתה עיריית ירושלים בפרס אות העיצוב על הקמת הפארק וביולי 2013 הוענק פרס קרוון לאדריכלות גנים למתכנני הפארק.

הקטע השלישי של מסלול הטיול בתוך פארק המסילה

הקטע השלישי של מסלול הטיול בתוך פארק המסילה

הרכיבה בפארק המסילה הייתה הקטע השלישי של מסלול הטיול.

הקטע השלישי של מסלול הטיול

 

 

התחלנו מגשר המתכת החוצה את תחנת הרכבת של גן החיות ומזרחה במקביל למסילת הברזל ודרך יצחק מודעי עד תחנת הרכבת מלחה והלאה עד מתחת לגשר דרך בגין.

הקטע הבא היה מהגשר מתחת דרך בגין עד גשר דב יוסף. בקצהו מסתיימת המסילה הישנה ומתחילה המסילה המודרנית מדרום לה נמצאים כרמי הזיתים.

ההמשך היה בקטע מגשר דב יוסף עד גשר משה ברעם בו עובר הפארק בתוך שכונת בית צפאפא. הקטע הבא מגשר כביש משה ברעם עד צומת אורנים ברחוב פייר קניג הפארק עובר בין בתי שיכונים של שכונת קטמון ממערב, ושכונת מקור חיים, ולאחר מכן אזור התעשייה והמסחר של תלפיות, ממזרח.

ההגעה אל הקטע מצומת האורנים ברחוב פייר קניג עד דרך בית לחם חייבה פניה ימינה ברחוב פייר קניג ובמעבר חצייה מרומזר בצומת רח' עמק רפאים. בקטע זה הפארק עובר בקו הגבול בין שכונת בקעה לשכונת המושבה הגרמנית. בקטע זה, הפארק מהווה למעשה אי תנועה רחב במרכזו של רחוב הרכבת. אורכו של מקטע זה כ- 900 מ', והוא מאופיין במדשאות ובהפרדה של מספר מטרים בין שביל הולכי הרגל (הנאמן למסילה ההיסטורית) ובין שביל האופניים.

לקטע האחרון מדרך בית לחם עד מתחם "התחנה הראשונה הישנה" שאורכו כ-750 מ' מרוצף כולו וחלקו הצפוני נושק למתחם התיירות סביב תחנת הרכבת. בצומת דרך בית לחם נמצא מבנה ששימש את הרכבת – בית הנתב ובאביב 2014 הפך מבנה זה לבר מיצים טבעיים, כחלק משיפוץ מבני הרכבת בתחום הפארק. מצפון נמצא המבנה של תחנת הכוח הראשונה של ירושלים, ששופץ בשנים האחרונות. המבנה משמש את חברת החשמל עד היום כתחנת מיתוג. בסמוך לתחנת הכוח, נמצא מבנה ישן ששימש כמבנה הבקר (בית הכוון) של תחנת הרכבת שהפך להיות בית קפה. משמאל יש כמה מיכלי דלק ישנים.

 

מתחם התחנה הראשונה הפך בשנים האחרונות לאחד ממרכזי הבילויים המרכזיים של ירושלים ואחד ממסמלי ירושלים החילונית התוססת בכלל ובסופשבוע בפרט. רוכבי האופניים מכירים אותו כמקום בו מתחיל ומסתיים "סובב ירושלים" המתקיים בראשית חודש מאי.

 

במקום זה עצרנו (איך לא). התיישבנו באחד השולחנות מול השמש להפסקה לשתיית תה חם (שהוכן מראש ונישא בתוך תרמוס) להשלמת נוזלים ואכילת תמרים לתוספת אנרגיה.

 

לאחר ההפסקה התחיל הקטע הרביעי של מסלול הטיול בתוך רחובות העיר.

הקטע הרביעי של מסלול הטיול בתוך רחובות העיר

 

הרכיבה ברחוב קרן היסוד והמשכו רחוב קינג ג'ורג הייתה בעצם רכיבה לאורך קו פרשת המים של שדרת ההר שעובר בתוך העיר. כל היובלים ממזרח לקו זה יורדים לנחל קדרון והלאה לבקע הירדן וכל היובלים ממערב לקו זה יורדים אל נחל רפאים ולעבר הים התיכון.

 

משני רחובות אלה התקדמנו לעבר רחוב יפו ובו רכבנו מערבה עד גשר המייתרים הנמצא בכניסה המערבית של העיר.

 

מגשר המייתרים נכנסנו לחלק החמישי האחרון של המסלול היה בחלקו הצפוני של יער ירושלים.

הקטע החמישי של מסלול הטיול

 

כפי שניתן לראות במה מעל בתחילה רכבנו מעל ומול הר המנוחות בו נמצא בית העלמין המרכזי של ירושלים. בהמשך רכבנו במורד הדרך.

במורד הדרך ביער ירושלים

רכבנו בעצם מעל כביש 1 ובחלון בין העצים יכולנו להביט על חלקה הצפוני של מבשרת ציון

מבט על צפון מבשרת ציון מיער ירושלים

 

יכולנו לראות גם כיצד מתקדמת סלילת כביש 1 בקטע של סיבוב מוצא.

מבט על הגשר החדש הנבנה בסיבוב מוצא בכביש 1

 

*****

אחרי קצת יותר משלוש שעות הסתיים טיול הספורט שלנו בהר ובעיר שאת המראות בו ניתן היה לראות בדף זה.

 

לסיום המלצה, את המסלול לכל אורכו כפי שהוצג בדף זה מומלץ לבצע בשבת בה התנועה בכבישי העיר מועטה. אם בכל זאת יבוצע המסלול באמצע השבוע יש להקפיד בתוך העיר לרכוב בשבילי האופניים ועל המדרכות וביער ירושלים להקפיד שבעתיים מפני התנועה המגיעה ממול.