מושב אביחיל שבשרון28 בנובמבר 2023
הדפסה
מיזם יישובים כפריים – ריכוז ביקורי מפגש/תיור/צילום ממשיך לאחר הפוגה של מספר חודשים.
ביום ראשון, 26 בנובמבר 2023 הגענו לביקור/סיור/צילום במושב אביחיל מושב שהקימו חיילי הגדודים העבריים שלחמו במלחמת העולם הראשונה בצבא הבריטי
היינו אורחיו של איתן ישראלי
איתן ישראלי הוא חבר חדש.
הקשר איתו נוצר באמצעות אבי נבון לאחר פרסום התיעוד אודותיו אדם בסביבתו – אבי נבון חבר קיבוץ להב איש ידיעת הארץ ואודות ביתו קיבוץ להב וסביבתו – עבר והווה.
הפגישה הראשונה עם איתן ישראלי התקיימה ב-1 בנובמבר 2023 והייתה במסגרת המיזם אדם בסביבתו .
בתחילת המפגש קיימנו שיחת היכרות הדדית.
איתן ישראלי גדל והתחנך במושב אביחיל, שהוריו היו בין מקימיו. הוא הבן השני שנולד במושב בשנת 1934.
באביחיל איתן נשא לאשה את שושנה שילדה את ארבעת ילדיהם גל, יודי, יעל ואורי.
כאן הוריו יהודה ובלהה ישראלי ממייסדי אביחיל חיו ונקברו בחלקת הגדודאים, גם סבו פסח ישראלי וסבתא גיטל חיו כאן ונקברו כאן.
ניניו של איתן הם דור שישי ייחודי באביחיל.
התישבו באביחיל גם אחיו צבי קופרמן ועוד שתי משפחות דודניו של איתן, אייקי שוורץ ואורנה כהנוביץ.
כאן גדל איתן ולמד בגן אצל הגננת לאה וסיים את בית הספר היסודי בשנת הקמת המדינה.
הישג ראשון במעלה שאיתן גאה בו הוא שארבעת ילדיו עם משפחותיהם בנו את ביתם באביחיל. לאחרונה מסיבות בריאות משפחה אחת עברה לתל אביב.
איתן הבן השני שנולד באביחיל יחגוג השנה 90 שנה באביחיל. עם שתי הפסקות. איתן ומשפחות יצאו בשרות המדינה לסיוע חקלאי לאפריקה, לוולטה העילית וניגריה למשך 4 שנים וכן שרת כציר כלכלי בשגרירות ישראל בוושינגטון במשך שלוש שנים.
להרחבה ראו אדם בסביבתו – איתן ישראלי ממושב אביחיל, איש מעניין במיוחד
לאחר השיחה מכן עד שעת ערב מוקדמת ובמשך שעות רבות צלמתי את איתן ישראלי בביתו, בחצר ובבניין בו נמצאים המשרד החקלאי, בתי המלאכה, הספרייה וחדרי אוספים וראו אדם בסביבתו – איתן ישראלי ממושב אביחיל, איש מעניין במיוחד
.
כאמור, ביום ראשון, 26 בנובמבר 2023 הגעתי אל אביחיל בפעם השנייה והפעם עם סמדר בן דור בת זוג שלי, רבקה ורז גורן ואלי אלי קירז'נר.
בתחילת המפגש, התארחנו בביתו של איתן ישראלי.
לאחר שיחת היכרות קצרה ותיאום ציפיות, יצאנו יחד עם איתן למשך מספר שעות ושוטטנו ברחבי מושב אביחיל לרבות בית העלמין.
צילום סמדר בן דור
ובמהלך השיטוט צילמתי, בין היתר, גם את איתן במקום בו נולד, גדל, התבגר, בנה את משפחתו והתפתח ובו מתגוררת משפחתו וראו לעיל אדם בסביבתו – איתן ישראלי ממושב אביחיל, איש מעניין במיוחד
בסיור הגענו גם למזכירות המושב ושם שוחחנו עם גב' טל דר מנהלת האגודה החקלאית שיתופית האמונה הן על הנושאים הכלכליים, הקהילתיים והמוניציפליים של המושב.
*
צילום סמדר בן דור
להלן מובא מידע אודות מושב אביחיל, חלקו למדתי טרם הביקור וחלקו למדתי מדברי איתן ישראלי במפגש הראשון ובסיור. בנוסף מובאים צילומים שנעשו במהלך הסיור.
הכניסה למושב מדרום מכיוון נתניה
מיקום אביחיל במרכז השרון
איתור המושב על רכס הכורכר
כ-2 ק"מ מחוף הים,
ממערב וצמוד לכביש 2
ומצפון ובצמוד לעיר נתניה
*
כביש 2 , ממזרח למושב
אביחיל הוא מושב עובדים
שטחו של המושב הוא 4,000 דונם.
ענף הפרדס היה אחד מענפי המשק העיקריים
*
פרדס משפחת ישראלי, 1933
חיי המייסדים והמייסדות בשנים ראשונות היו מאד קשים.
נטעו פרדסים כמקור הכנסה עקרי
כאשר הפרדסים נכנסו לתנובה מלאה פרצה מלחמת העולם השנייה, אז, פסק יצוא הפרי, והתפוזים נקברו באדמה בשיברון לב.
מושב אביחיל משתייך לתנועת המושבים,
ונמצא בתחום מועצה אזורית עמק חפר
במושב מתגוררות כ-350 משפחות
מתוכן ישנן 110 נחלות חקלאיות,
כ-100 משפחות מתגוררות בשיכון הבנים
כל התושבים הם חברים מלאים
באגודה השיתופית החקלאית
דבר זה ייחודי לאביחיל
ולא קיים במושבי עובדים אחרים בישראל.
*
*
ההיסטוריה של אביחיל שזורה מזה למעלה מ-100 שנה בשרשרת של שליחות והתנדבות.
החוליה הראשונה היא ההתנדבות לגדוד נהגי הפרדות בפיקודו של קולונל פטרסון וקפיטן טרומפלדור.
כאן נזרע הגרעין הראשון לאביחיל.
מייסדי אביחיל לקחו חלק בכל ארבעת הגדודים העבריים.
בתום המלחמה ב-1919 השתחררו הגדודאים שמנו כ-8,000 איש. רובם חזרו לארצות מוצאם.
בין הנשארים, כ-2,000 איש, הקימו בפלסטינה את ארגון החיילים המשוחררים להתיישבות חקלאית.
הובטחה הקצאת קרקעות בבית שאן ובג'יפטליק אך הדבר לא יצא לפועל בגלל התנגדות הערבים.
בסוף הציעו הבריטים להקצות קרקעות באזור ערד.
קבוצה של גדודאים, מאנשי אביחיל בעתיד, לקחו חלק בסקרים ובקידוחי מים והמקום לא נמצא מתאים.
במשך כ-10 שנים של חיפושים, חלק מחברי הארגון עזבו והצטרפו לישובים קיימים.
הגרעין הקשה המשיך להתקיים בעיקר בתל אביב וקרם עור וגידים בשנת 1929, כאשר הקרן קיימת קנתה את אדמות עמק חפר.
והנה אחרי 13 שנה מתגשם החלום וכ-60 משפחות של גדודאים מתנחלות החל משנת 1932 בגבעת החיילים שהיא אביחיל.
המתיישבים אנשים לא צעירים, ילידי המאה התשע עשרה בני ארבעים ומעלה ובעלי משפחות, דבר שהיה מאד ייחודי במערכת ההתיישבות.
*
*
בין מייסדי אביחיל ישנה קבוצה משמעותית של 5 חברים וחברה שהשתתפו בהגנת תל-חי עם יוסף טרומפלדור מפקדם.
למפקד הנערץ קולונל מרגולין הייתה תרומה ייחודית בפיקוד על שני גדודים.
הוא היה ארץ ישראלי לשעבר וכקצין מוכשר עטור הצטיינות, הוא מונצח באביחיל על ידי כיכר מרגולין.
הדמות המפקדת והמטפחת לאורך שנים רבות בגדוד נהגי הפרדות ובגדודים העבריים היה קולונל גון הנרי פטרסון. גוי אירי ציוני נלהב.
בשנת 1937 אף ביקר באביחיל.
בעקבות קשריו עם הגדודאים ביקש להיקבר בארץ ישראל. המקום הראוי ביותר הוא כמובן באביחיל.
המושב אביחיל וסביבתו מספר שנים לאחר הקמתו
אביחיל הוקם ב-1932 על ידי חיילים משוחררים שלחמו במלחמת העולם הראשונה במסגרת הגדודים העבריים שבצבא הבריטי.
תחילה הוקם היישוב על אדמה שהוקצתה לחיילים המשוחררים על ידי ממשלת המנדט, בצפון הנגב, ליד תל ערד.
בעקבות המחסור במים במדבר, הוקם המושב מחדש במיקומו הנוכחי, ב-19 ביולי 1932, על ידי קרן היסוד.
היישוב הוקם על חולית שהייתה אדמת הקרן הקיימת לישראל, במסגרת "התיישבות האלף".
בין המתיישבים הראשונים היה דב יוסף, שכיהן בהמשך כשר הצנע בממשלת ישראל הראשונה, וכן שמואל דב חיים קריס, מהנדס ואדריכל, חבר אספת הנבחרים וציר בקונגרס הציוני, מראשוני הגדוד העברי שהצליח להשיג הקצאת קרקע בעמק חפר.
השם המקורי של המושב היה גבעת החיילים.
בשנת 1936 ביקר המשורר חיים נחמן ביאליק במקום ונתן אל השם: אבי חייל.
בשנת 1946 אוחד אביחיל עם המושב הסמוך "עין העובד".
המושב בסביבתו הקרובה במחצית שנות ה-40
בתקופה הראשונה סבלו התושבים מהתנכלויות וחדירות של בדואים מהסביבה.
ב-22 בפברואר 1933 אירעה התנגשות גדולה בין התושבים לבין בדואים שחדרו לשדות המושב.
בתגרה נפצע קשה בראשו יוסף בנימיני. לפי גרסה אחת הוא הוכה בראשו על ידי אישה בדואית באמצעות כד חרס וכעבור מספר שעות מת מפצעיו. לפי הגרסה אחרת הוא הוכה בראשו על ידי גברים בדואים שהיו חמושים בנבוטים (מקלות).
הוא נקבר בראש גבעת הכפר.
בשנת 1947 הוקמה ליד קברו אנדרטה בצורת עמוד שיש שהובא מקיסריה. עליו הונחה מנורה – סמל הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה.
בבסיס האנדרטה נכתב: פה נפל על משמרתו יוסף בן מנוח בנימיני ז"ל בהגנו על היישוב הזה.
הקבר והאנדרטה נמצאים היום בתוך בית הספר אביחיל.
האנדרטה והקבר היום במתחם חצר בית הספר
*
*
אביחיל והתנדבות חד הוא
אביחיל מובילה בנושא ההתנדבות.
באביחיל קיים הריכוז הגדול ביותר של מתנדבים לגדוד העברי.
במלחמת העולם ובמלחמת השחרור גרו באביחיל 90 משפחות ומספר המתנדבים הגיע ל 250 איש.
בשנת 1946 הצטרף לאביחיל הישוב הקטן עין העובד, כ18 משפחות של פועלים שהקימו משקים צמודים לאביחיל.
האיחוד היה מוצלח והזרים אנשים יותר צעירים לקהילה.
השדרה שנטעה בשנת 1946
מעטפת לתיון פתיחת דואר באביחיל, 1953, באדיבות איתן ישראלי
אביחיל בשנת 1957, איתן ישראלי מציע על דמותו
אביחיל וסביבתו בתום העשור הראשון
דמות המושב כיום
*
*
כיכר מרגולין
קולונל אליעזר (לָזָר) מרקוביץ' מרגולין
(5 בפברואר או 26 במרץ 1875, בלגורוד, האימפריה הרוסית – 22 ביוני 1944, סידני, אוסטרליה)
היה ממפקדי הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה.
*
רחוב הגדוד העברי, הרחוב הראשי במושב
*
*
*
*
*
*
*
בריכת המים
*
*
חלונות בית הכנסת שימשו צריחי ירי
אנדרטה לחללי אביחיל במערכות ישראל הנמצאת בגן הבנים
*
*
****
*
*
בית הספר
בית הספר היה המבנה הציבורי הראשון מאחר והמתיישבים היו מבוגרים ועלו להתיישבות בעלי משפחות עם ילדים
גבעת בית הספר שימשה את החלוץ לעליה לאביחיל בשנת 1932 והקמת הישוב.
עם עליית המתיישבים, כולל משפחות עם וילדים בכל הגילאים, בשנת 1933 הוקם בית הספר על הגבעה.
בית הספר חוגג באותו מקום השנה 90 שנה להיווסדו.
*
*
*
הנצחת שושנה ישראלי ב"חצר שושנה" במתחם בבית הספר
צילום סמדר בן דור
שיכון בנים
*
בשנת 1973 בהיות איתן ישראלי יושב ראש ועד המושב הוא יזם והקים את שיכון הבנים שהיה הראשון בישראל.
פעילותו הציבורית בתנועת המושבים ובמשרד החקלאות סייעו לו לקבל לראשונה בישראל את ההסכמות הדרושות, במיוחד מאריק נחמקין ז"ל מזכיר תנועת המושבים ולימים שר החקלאות.
מושב אביחיל הגיע להסכמות עם המוסדות על שני בסיסים. הראשון שהשיכון יהיה לבני הישוב בלבד. ושנית שכולם יהיו חברי אגודה.
דבר זה שרת את רצון הבנים לבנות כאן את ביתם וכבנים הייתה קבלתם לחברות טבעית.
הרווח החברתי של הכפר היה ונשאר עד היום בכל המובנים. הכנסת דור צעיר לקהילה מתבגרת, אכלוס בית הספר וחיזוק הקהיליה בנושאים הניהוליים והחברתיים.
בביצוע הפרויקט השתתפו גם יהושע יצחקי ז"ל ושמריהו פורת ז"ל. במבט לאחור אחרי 50 שנה ברור שכולם הרוויחו. המושב פעיל, תוסס ונעים לחיות בו
*
בית הגדודים
*
בית הגדודים הוקם על ידי חברי אביחיל מתרומות של גדודאים שחזרו לאמריקה.
בשנות ה-70 הועברה הבעלות למשרד הביטחון. דבר זה גרם למקום לקבל מעמד ממלכתי.
*
בית העלמין
חלקת הגדודאים, צילום רז גורן
החלקה הצבאית בבית העלמין
קברו לוטננט קולונל ג'ון הרי פטרסון
ג'ון הנרי פטרסון (10 בנובמבר 1867 – 18 ביוני 1947), היה נוצרי ציוני, לוטננט קולונל (סגן-אלוף) ממוצא אירי בצבא הבריטי, צייד וסופר.
זכה ב-1902 באות השירות המצוין (DSO) הבריטי בגין שירותו בעת מלחמת הבורים השנייה בדרום אפריקה.
הוא נודע בעולם בזכות ספריו, ובמיוחד ספרו "אוכלי האדם של צאבו".
הוא מילא תפקיד חשוב ביותר בתחייה הציונית, כאשר שימש במהלך מלחמת העולם הראשונה, כמפקד שני הגדודים העבריים הראשונים – גדוד נהגי הפרדות בחזית גליפולי, ולאחר מכן כמפקד הגדוד ה-38 של קלעי המלך, שנלחם בארץ ישראל.
פטרסון השתחרר מהצבא הבריטי ב-1920 כלוטננט קולונל, אותה דרגה בה החל את המלחמה, והיה מאז לתומך פומבי ופעיל למען הקמת מדינה יהודית עצמאית.
ספרו האחרון, שיצא לאור ב-1941 היה המאבק על ירושלים, בשיתוף עם זאב ז'בוטינסקי (שהיה לידידו האישי ונפטר כשנה לפני יציאתו של הספר לאור), וכן עם פייר ון פאסן וג'וזאיה קלמנט וג'ווד.
לדברי זאב ז'בוטינסקי, "בכל ההיסטוריה היהודית לא היה לנו ידיד נוצרי בעל הבנה ומסירות כמוהו".
במרץ 1946, בנציון (מזכירו של זאב ז'בוטנסקי) וצילה נתניהו קראו את שמו של בנם הבכור יונתן – לימים מפקד סיירת מטכ"ל יונתן נתניהו, שנפל במבצע אנטבה – על פי שמו הפרטי של פטרסון (ג'ון) ועל שם הסבא (נתן). פטרסון אף שימש כסנדק בבריתו של יוני נתניהו.
*
בשנת 2011 פנה נכדו של פטרסון אל מכון ז'בוטינסקי וביקש מהם לסייע לו בהגשמת משאלתו האחרונה של סבו.
המכון, ג'רי קלינגר, מהחברה היהודית האמריקנית לשימור היסטורי (JASHP), אלן פטרסון, טוד יאנג הקנדי, מוזיאון בית הגדודים במושב אביחיל, נעשה במאמץ מתואם במטרה לכבד בקשה זו.
בסיוע ותמיכה של ממשלת ישראל וראש הממשלה, בנימין נתניהו, הושג צו מבית משפט פדרלי אמריקאי, המתיר להוציא את אפרם של פטרסון ושל רעייתו פרנסס הלנה ולהעלות אותו לישראל.
באוקטובר 2014 הובאו כדי האפר לישראל, וביום חמישי, ה-4 בדצמבר 2014 נקברו פטרסון ורעייתו בחלקה מיוחדת המשקיפה על החלקה הצבאית וחלקת הגדודים העבריים, בבית העלמין של מושב אביחיל סמוך לנתניה, כפי שביקש.
טקס הקבורה היה ממלכתי ובו נשא דברים ראש הממשלה בנימין נתניהו, אשר הניח את זר הממשלה.
כן השתתפו בטקס הקבורה והניחו זרים: שר הביטחון משה יעלון, שגרירי בריטניה ואירלנד, עוד השתתפו ג'רי קלינגר מהחברה היהודית האמריקאית לשימור ונציגים ממכון ז'בוטינסקי.
רבים מוותיקי מושב אביחיל נכחו אף הם בטקס הקבורה ובאירוע ההצדעה שנערך לאחר מכן במוזיאון הגדודים העבריים במושב.
מול ציון קברו של צילום סמדר בן דור
*
צילום רז גורן
עוד נמשכת השרשרת,
דור שישי של משפחת ישראלי
במושב אביחיל
איתן ושניים מניניו יובל ורוני ישראלי ילדיו של הנכד עידו ישראלי כלת בנו קרן