הדפסה

לקראת סיור קבוצת "נוער הגבולות" לאורך גבול ירדן בערבה הצפונית, מערבת סדום למישור פארן, יצאתי עם חבריי אסף מדמוני (נאות הכיכר) ומיכאל עוזרמן (נתניה) לסיור הכנה.

לסיור זה  יצאנו מנאות הכיכר ביום שישי 17 בפברואר 2023.

בתחילה נסענו דרומה לאורך ערוץ נחל ערבה בקטע הדרך שבין נאות הכיכר ובין מצפור חווארים וראו נופי תצורת הלשון בערבה הצפונית למול גבול ירדן

חזרנו לנאות הכיכר ואז המשכנו צפונה לתור בערבת סדום.

כמוצג במפה בתחילה נסענו צפונה על הדרך חקלאית – ביטחונית הצמודה לגבול עם ירדן

הגענו עד מחסום של מפעלי ים המלח הצמודה לבריכה 8 וממנו לא ניתן היה להמשיך.

מהמחסום ונסענו דרומה דרך השטחים החקלאיים והגענו חזרה למושב נאות הכיכר.

סיבוב קצר זה היווה הזדמנות ליצירת צוהר כדי להציץ לחבל ארץ זה שמשנה פניו בעשורים האחרונים.

את ההצצה לחבל ארץ ייחודי ומעניין זה ניתן להגדיר בשש מילים: גיאוגרפיה, גבול, טבע, מלח, התיישבות וחקלאות.

להלן מובא מעט מידע על תכולת שש מילים אלה וצילומי המראות של הסיבוב הקצר בחבל ארץ מופלא זה.

גיאוגרפיה 

ערבת סדום היא מישור נמוך הנמצא מדרום לים המלח, היום יותר נכון לומר, מדרום לבריכות 9 ו-8 של מפעלי ים המלח.

 

גובהו של מישור הוא כמעט כגובה פני ים המלח ונע בין 376- ל- 340- מטר מתחת לפני הים.

מבט ממעל

יש הרואים בערבת סדום יחידת נוף הנכללת בחופי ים המלח ויש הרואים בה את הקצה הצפוני ביותר של הערבה.

 

 

גבולות ערבת סדום הם: מצפון בריכות ים-המלח, ממזרח ערוץ נחל הערבה, מדרום ערוץ נחל הערבה וממערב מצוק תצורת הלשון.

 

ערבת סדום שיש המכנים אותה מְלֵחַת סדום משתרעת במרחב אליו מתנקזים נחל אמציהו ונחל צין ועוד הרבה ערוצים מקומיים המגיעים מכיוון בתרונות תצורת הלשון מכיוון דרום-מערב. למלחה אין ניקוז. רק נחל הערבה שערוצו הוטה מזרחה, ממשיך זרימתו בתעלה עד לאגן הצפוני של ים המלח.

הנחלים המתנקזים היום לערבת סדום

המלחה נוצרה בעבר משילוב של נביעת מעיינות מלוחים, הצפות עונתיות של הנחלים (נחל אמציה, נחל ציון, ערוצים המקומיים ונחל ערבה) והצפות תקופתיות של ים המלח.

 

מלחת סדום הייתה בעבר מליחה הגדולה ביותר בארץ בעלת עולם חי וצומח עשיר ומיוחד.

 

רוב של השטח מכוסה סבך צפוף של צמחייה הידרופילית, כלומר חובבת מים: עצי אשל, שיחי אוּכַּם המלחות, קנה,  סמר, סוף, דקלי תמר ועוד הניזונים במי התהום הרבים שנמצאים עשרות סנטימטרים מתחת לפני השטח. בלא מעט מקומות מי התהום הללו אף מבצבצים אל פני המישור ומזינים את עין תמר, את עין הכיכר ועוד נביעות רבות אחרות בלי שם. 

 

האזור לח כל ימות השנה , ובהרכב משתנה של קרקעות המתאפיינות במליחות שונה.

 

מאז שנות ה-80', אולי קודם, חלק גדול ממנה הפך לבריכות אידוי של מפעלי המלח, מושב עין תמר הוקם במרכז המלחה ושטחי חקלאות הוכשרו בשוליה עבור המושבים נאות הכיכר ועין תמר.

 

הטענה היא כי בגלל פיתוח האזור להקמת היישוב עין תמר, לעיבוד חקלאי ולתעשייה איבדה מלחת סדום כ-90% משטחה המקורי.

 

עדין חלק ערבת סדום הוא מלחה סטרילית בחלקה הצפון מערבי הוא שמורת טבע.

תעשייה – בריכות מפעלי ים המלח 

סוללת בריכה 8 של מפעלי ים המלח

בריכות 9 ו-8 של מפעלי ים המלח

ערבת סדום בראשית שנות ה-50' טרם הפיתוח של מפעלי ים המלח

ערבת סדום במחצית שנות ה-60' עם תחילת הפיתוח של מפעלי ים המלח

שנות ה-90' בריכה מס' 8 (הדרומית) מוצפת בריכה מס' 9 עדיין ריקה. התמונה באדיבות אסף מדמוני

שנות ה-90' בריכה מס' 8 בעת המילוי , התמונה באדיבות אסף מדמוני

סוללת בריכה 8 ליד שפך נחל צין

טבע 

מבט ממערב על שטח המליחה שנשאר טבעי

כאמור, ערוצי הנחלים הגדולים (צין, אמציה וערבה) הגיעו בעבר למלחה וגרמו להצפות ולקיום המערכת האקולוגית שסביבה, מנוקזים כיום.

 

המלחה היא בית גידול המאופיין במליחות קרקע גבוהה.

 

במקומות המלוחים ביותר אין צמחים יכולים להתקיים.

 

באזורים הפחות מלוחים מתארגנים הצמחים בארבע ”חגורות” צומח בהתאם לרמת המליחות.

*

*

*

גבול מדינת ישראל עם ממלכת ירדן

תוואי הגבול בערבת סדום משתרע בערוץ נחל ערבה מעט ממזרח לסוללה שנבנתה להזזת זרימת הנחל מזרחה.

 

הגבול בערבת סדום נמצא בין עמוד גבול 118 בדרום ובין עמוד גבול 123 בצפון.

*

מבט מהסוללה על עמוד גבול 118 בערוץ נחל ערבה

*

אחד מהשערים בגבול, אולי חשבו להקים כאן מעבר גבול

חממות הצמודות לגבול

עמוד גבול 120

עמוד גבול 121

עמוד גבול 122

*

*

החייל צופה מערבה לתוך שטח המליחה ולא מזרחה לעבר הגבול

*

מבט מעבר לגבול לערוץ נחל זרד, המפריד בין הרי מואב בצפון והרי אדום בדרום ולמטה בפינה היישוב הירדני א-צפי

מבט נוסף אל ערוץ נחל זרד

קצה הדרך, לא נעים לראות שער סגור

*

אין דרך נהרסה בשיטפונות ולא שוקמה

חקלאות

שטחי העיבוד בערבת סדום הם של המושבים נאות הכיכר ועין תמר

 

נאות הכיכר ראשיתו ב – 1959 כחווה פרטית שהקימו שבעה משוחררי צה"ל, תחילה התפרנסו מגידול בקר ואח"כ מתיירות, גידול ירקות ותמרים. החווה התפרקה בשנת 1970 ואז הוקם מחדש המושב בסיוע הסוכנות, בידי גרעין של האיחוד החקלאי. במושב
כ – 250 תושבים. המושב משתייך למועצה אזורית תמר. הכלכלה – חקלאות פרחים, ירקות, דגים, תמרים, כרם ותיירות וראו מושב נאות הכיכר בערבת סדום

 

עין תמר – מושב, הוקם בשנת 1982 ע"י גרעין עירוני של האיחוד החקלאי בסיוע הסוכנות. כ– 15 שנה התגוררו בישוב ארעי סמוך לנקודת מוצאו של נחל אמציה למלחת סדום ואת ישוב הקבע בנו בתוך שטח מלחת סדום. משתייכים למועצה אזורית תמר. הכלכלה – חקלאות פרחים, ירקות, דגים, תמרים, כרם ותיירות.

הבו.לנו מים…

*

*

*

*

*

*

קפצנו לבקר את גבי מלול. הוא היה עסוק אז הסתפקנו בצילום למזכרת ושיטוט קצר בחממות. קבענו שאגיע שוב

*

*

*

*

*

*

סוף דבר

****

אודה ולא אבוש
לא הכרתי
את חבל ארץ זה

****

הסיבוב הקצר בערבת סדום
היה מעניין ואפשר,
כפי שכבר צויין בפתיח,
הצצה ראשונית אליו

****

אין לי ספק, אחזור עוד
ואסתובב באזור
על מנת
להכיר אותו טוב יותר
ועל מנת לצלם בו
*****

תודה לך
מקרב לב
אסף מדמוני
על הסיבוב
ועל ההסבר המעניין
ובכלל על
הכנסת האורחים הלבבית

*****

תודה לך מיכאל עוזרמן
שהסכמת לבוא איתי
ולנהוג את הדרך הארוכה
לנאות הכיכר בכלל
ולסיבוב זה בפרט