עין ראפה, שכנים קרובים שנעים להכיר7 בספטמבר 2022
תופעה שכיחה היא שלרוב אנשים אינם מכירים את היישובים בסמוך להם מתגוררים קל וחומר, לא מי מתושביהם.
אודה ולא אבוש, גם אנחנו המתגוררים במבשרת ציון לא הכרנו את הכפר עין ראפה הסמוך ולא מי מאנשיו.
לא מדויק!
מאז שהתחלתי לדווש בטיולי אופניים, עברתי בלי להתעכב או לעצור בכפר עין ראפה מספר פעמים, בדרך ממבשרת ציון אל מנחל כסלון וממנו .
* במעלה נחל כסלון עד מבשרת ציון (יולי 2012)
* סובב צובה ונחל כסלון עליון (מאי 2013)
* סובב רכס צובה וגבעת יערים (אוקטובר 2013)
* נחל כסלון עליון (יולי 2014)
* סובב רכס צובה (אוגוסט 2014)
* רכס חלילים עין נקובה ועין ראפה אבו גוש וחזרה דרך בית נקופה (אוקטובר 2014 )
* מבשרת ציון, נחל כיסלון וחזרה מצובה (יולי 2015)
* ברכסי הרי יהודה בצפון פרוזדור ירושלים בקרבה לקו הירוק וגדר ההפרדה (ספטמבר 2016)
* על וסביב רכס מעוז-צובה-גבעת יערים (אוקטובר 2016)
* סתו ברכסי ובנחלי הרי יהודה שבין מבשרת ציון וצובה (נובמבר 2019)
זמן רב חיכיתי להזדמנות לבקר בכפר ראפה ולהכיר אותו והיא הגיעה!
ביום שני 5 בספטמבר 2022 הגעתי לעין ראפה עם סמדר בן דור, יאיר פז, חיים מלמן.
במשך ארבע שעות שהסתובבנו במקום נחשפנו לכפר ונפגשנו עם כמה מאנשיו.
שוטטנו בכפר וראינו מספר שכיות חמדה שניתן לתייג אותן תחת הכותרת תיירות כפרית מסורתית קולינרית ואקולוגית.
בנוסף למראות הנהדרים זכינו לשמוע "שני סיפורים מעניינים": האחד של המארחת שלו ג'סיקה (יסמין) בהרום והשני על אופן היווצרותו של הכפר שנחשב צעיר במונחי תולדות היישובים הארץ.
נקדים ונאמר שהקשר ליסמין ברהום שמנהלת עם בעלה את המיזם המשפחתי "החיים בלבנט" נוצר בעקבות הפניית ברק כץ, ר' מחלקת תיירות במוא"ז מטה יהודה ואליו הגעתי אמצעות קשר שיצר גדעון ביגר.
התחלנו את הביקור בחצר ביתם של ג'סיקה (יסמין) ומוסא בהרום
ושם היא סיפרה אודותיה.
יסמין ברהום נולדה בשם ג'סיקה נולדה בשנת 1975 בעיר ניו מרקט שבאנגליה, אביה הוא בריטי ואימה משוויץ. עד גיל 10 ג'סיקה גדלה בשוויץ. משם עברה עם משפחתה לעיר סולסברי במחוז וילטשייר, בדרום-מערב אנגליה שם חיה עד גיל 18. בבית שגדלה, היו הוריה חילוניים לחלוטין.
בסוף שנת 1999, בפעם הראשונה שג'סיקה הגיעה לישראל, היא הגיעה לירושלים להתמחות בגינון הגן הבוטני. במקצועה היא אדריכלית נוף. שם פגשה את את מוסא ברהום מעין ראפה כשהגיע ללמוד גינון כדי שיהיה לו מסמך רשמי כדי לעבוד כגנן בעסק, כבעל מקצוע.
היא מעידה "מוסא בזמנו לא דיבר אנגלית ואני לא דיברתי ערבית – לכן התחלנו לדבר בעברית שהשתפרה מיום ליום. היא התחילה ללמוד עברית באולפן. היחסים ביני לבינו הפכו לרציניים די מהר, והבנו כי אנחנו מאד מחוברים אחד לשנייה, למרות שאנחנו מגיעים מעולמות נפרדים. היו בינינו חיבור ואהבה."
הם הבינו שבגלל המצב התרבותי בארץ, לא יוכלו להיות יחד.
ביולי 2000 היא עזבה את הארץ. מספר חודשים לאחר מכן שהתחילה האינתיפאדה הם ניתקו את הקשר כמעט לגמרי.
אז חזרה ללימודים באנגליה והחליטה ללמוד ערבית באוניברסיטה וכך ובאמצעות חברים מוסלמים נחשפה לאסלם ולקוראן.
בשנת 2003 אחרי דרך די ארוכה, התאסלמה. היא בחרה בדת האסלם מתוך מקום מודע וחופשי ומעידה שם התאהבה בירושלים ובריבוי הדתות שקיימות בעיר.
באותה שנה הגיעה שוב לישראל ופגשה את מוסא, בן זוגה האהוב.
בשנת 2004 הם התחתנו ואז נכנסה להליך קבלת אזרחות ישראלית בתוקף נישואיה למוסא.
בשנת 2006 הם התחילו לארח קבוצות בכפר כמו פרויקטים של 'תגלית'.
בשנת 2011 הם הקימו את המיזם קולינרי בשם "החיים בלבנט", המציע אירוח ביתי כאשר המטרה לשלב בו מסרים של סובלנות דתית עם תרבות ואוכל ערבי מסורתי.
בשנת 2013 הצטרפו לפסטיבל האוכל של מטה יהודה.
לזוג ארבעה ילדים: שתי בנות ושני בנים. בנותיה לומדות בבתי ספר נוצרי בבית חנינא, אחד מבניה לומד בבית הספר הדמוקרטי בירושלים והקטן לומד ביוזמה חדשה בנטף. כל ילדיה התחנכו בגנים יהודים.
מאז שנת 2019 יסמין היא אזרחית ישראלית ופעילה בנוסף למיזם המשפחתי גם בנושא תכנון ומימוש תיירות בעין ראפה.
כאמור "הסיפור" השני המעניין הוא הוא אופן היווצרותו של הכפר שנחשב צעיר במונחי תולדות היישובים הארץ.
בהמשך השיחה יסמין סיפרה לנו על הקמת הכפר עין ראפה, על התפתחותו, על דמותו ועל יחסיו עם היישובים השכנים לו ובמיוחד עין נקובה.
לאחר השיחה יצאנו עם יסמין לסיבוב בכפר.
בתחילה עלינו לנקודת תצפית ושמענו בין היתר על תכנית המתאר והיקף הבניה הצפויה.
המשכנו ונסענו לחוות הסוסים שהקים נור ברהום ומשמשת בעיקר לטיפול בילדים אוטיסטים.
נסענו לעבר החממות שהקים אחמד ברהום בה הוא מגדל ירקות אותם הוא משווק לסוחרים בשוק ולבעלי מסעדות.
המשכנו ופגשנו אותו בחלקה אחרת בה עבד.
לקראת סיום הגיע מוסא ברהום בעלה של יסמין ויחד איתו נכנסנו למסעדת רשטא בבעלות רנם ברהום ושם התכבדנו ממטעמיה.
לאחר ארבע שעות הסתיים הביקור מפגש/סיור/צילום בעין ראפה.
*******
להלן מובאים מידע הכפר עין ראפה והקמתו וצילומים של המקומות בהם בקרנו
******
מיקום ואיתור עין ראפה
עין ראפה הוא כפר צעיר מאוד
שהוכר כיישוב
בראשית שנות ה-60' של המאה העשרים
המקור של עין ראפה הוא מהכפר סובא שנמצא על תל צובה (גובהו 769 מ' מעל פני הים) שנקרא גם "ההר היפה" (BelMonte) בו נמצאה מצודת צלבנית וראו הר צובה – "ההר היפה" (BelMonte)
כבר מאות שנים קודם לכן, למספר משפחות מהכפר סובא היו קרקעות במדרון שנסמכו על המעיין עין ראפה והם בנו לידו בית ללון בו בעונת הקיץ כמו שהיה מקובל בכפרים הנמצאים בשדרת ההר.
המעיין "עין ראפה" הנמצא במרכזו של הכפר .
מקורו של השם "ראפה" הוא צרפתי, רפאל.
תושבי הכפר מספרים שבין הנזירים הבנדיקטים מהמנזר באבו גוש שפקדו את המקום, לא ברור מתי, היה כומר בשם רפאל שכונה על ידם בשם הערבי "ראפה".
הנזיר אמר לתושבי הכפר, שאם יחפרו בנקודה מסוימת ימצאו נביעה.
התושבים חפרו באותו המקום ומצאו את הנביעה, שנקראה מאז "עין ראפה" על שם אותו נזיר.
הכפר עין רפא החל להיווצר כמקום קבע על ידי ברהום מהכפר סובא.
כנראה שבסוף שנות ה-20' של המאה העשרים, אולי מעט אחריהן הוא החליט להישאר במקום.
הטענה היא שכבר לא היה לו כוח לעלות בחזרה את המדרון מהמעיין לכפר.
הוא נשאר במקום עם שלושת בניו: מוחמד, מחמוד ומוסא
ברהום הוא סבא רבה של מוסא בעלה של יסמין וסבו הוא מוחמד.
בשנת 1948, בזמן מלחמת העצמאות הכפר סובא היה בסיס חשוב לכוחות הערביים שחסמו את הדרך לירושלים.
ניסיון לכבוש אותו במבצע הראל, בשבוע השלישי של אפריל 1948, לא עלה יפה.
הכפר נכבש מאוחר יותר ב"קרבות עשרת הימים" ב-13 ביולי 1948 על ידי לוחמי חטיבת הראל של הפלמ"ח במסגרת מבצע דני (הגזרה המזרחית).
תושביו ברחו / גורשו ממנו לאחר כיבושו.
ב-19 באוקטובר 1948, עוד בטרם הסתיימה מלחמת העצמאות, הוקם בסמוך לתל קבוץ צובה. הקיבוץ הוקם על ידי חיילים משוחררים, בוגרי הכשרות, יוצאי הפלמ"ח. לקיבוץ הוקצו כ-4,102 דונם, משטחו של הכפר הערבי ס'וּבַּא אשר שכן באתר עד מלחמת העצמאות.
לעומת תושבי הכפר סובא שעזבו את מקומם, 20 בני חמולת ברהום שלהם היו אדמות ושני בתים בקרבת עין ראפה נותרו במקום. כנראה שיחסיהם הטובים עם אנשי קריית ענבים ומעלה החמישה, סייעו להם. הם לא גורשו.
מיד לאחר המלחמה בני משפחת ברהום קיבלו אזרחות ישראל.
בבראשית שנות ה-60' של המאה העשרים על המדרון סמוך לעין ראפה התיישבו תושבי הכפר בית נקובא שמאז מלחמת העצמאות עת הועזבו ממקומם הם התגוררו באבו גוש, והקימו את היישוב עין נקובא.
על עיי בית נקובא הוקם המושב בית נקופה.
לאחר מלחמת ששת הימים הצטרפו לעין ראפה תושבים נוספים שמקורם בסובא ושהו במזרח ירושלים בין 1948 ל-1967, הם קיבלו אישורים לאיחוד משפחות או שהיו בעלי תעודת זהות ישראלית המקנה זכות לתושבות קבע בישראל.
כל תושבי עין ראפה יושבים על אדמות הכפר סובא.
הכפר מונה 1,300 תושבים (700 בוגרים ו-600 ילדים ונערים).
מוניציפאלית הכפר נמצא ומשתייך למועצה אזורית מטה יהודה.
בית הספר השש שנתי עין-נקובא – עין-ראפה נותן מענה לימודי וחינוכי לילדי עין נקובא ועין ראפה והוא בבעלות מכון ברנקו וייס החל משנה"ל תשע"ב.
******
חוות הסוסים הטיפולית
של נור ברהום
****
החממה והשדה של אחמד ברהום
*****
מסעדת "רשטא"' מסעדת שף ערבית
השף והבעלים, רנם ברהום תושב המקום מגדיר את המסעדה כ"פלאחית" – ומדגיש את החיבור העמוק לאדמה המקומית, הן במקום והן באוכל.
הוא מקפיד להשתמש בתוצרת מקומית היישר מהשדות החקלאיים אשר מקיפים את המסעדה.
"החלום שלי הוא להגיש את האוכל שאני מגדל בעצמי, מהאדמה לצלחת", אומר רנם. לדבריו, פירוש השם "רשטא" הוא מאכל עדשים ואטריות מסורתי.
רנם, טבח, וחקלאי במקצועו, אינו אחראי על התפריט בלבד: הוא בנה במו ידיו את המסעדה, שתל בעצמו את עצי התאנה והגפן שמקיפים אותה ואף סלל את השביל המגיע אליה.
צילום חיים מלמן