עיינות תלם שבעמק הארזים ובסמוך אבן גבול שנשכחה4 בספטמבר 2020

גלריית תמונות גלריית מפות

הדפסה

עמק הארזים הוא אחד המקומות היפים והמעניינים בסמוך למקום מגוריי במבשרת ציון אליהם אני אוהב להגיע מעת לעת.

לעיתים אני מזדמן אליהם בתדירות גבוהה.

השבוע הסתובבתי במקום פעמיים.

בפעם הראשונה ביום שלישי, 1 בספטמבר 2020, אז שוטטתי שם עם הדסי זכריה – עמק הארזים בערב קיץ חם, מעונן ואביך

הפעם השנייה הייתה יומיים לאחר מכן ביום חמישי 2020 וזה עניינו של תיעוד שיטוט זה.

לשיטוט זה, שנעשה ברכב ומעט ברגל, יצאתי עם חברי ניר עמית (שער העמקים).

ניר הגיע אליי "להוציא" אותי לשטח במסגרת תהליך השיקום ההדרגתי והממושך.

לשיטוט זה יצאנו הפעם בשעת הצהרים. החום הגבוה, כמעט 40 מעלות, לא הרתיע אותנו.

תיעוד זה כולל כמה מפות של המקומות אליהם וצילומים של המראות.

תיעוד זה מהווה המשך של התיעוד יומיים קודם, כאמור עמק הארזים בערב קיץ חם, מעונן ואביך,

*******

עיינות תלם

****

***

עינות תלם הידוע גם כ"גן לאומי עינות תלם" ובשמו הערבי "עויון תולמא" הוא שם של קבוצת מעיינות הנובעים באזור בו נחל לוז נפגש עם נחל שורק בקטע הנחל הקרוי עמק הארזים ושנמצא לרגלי הכניסה המערבית לירושלים. אתר זה הוא חלק מהפארק המטרופוליני של ירושלים, שהוא מיזם עתידי של הקרן הקיימת לישראל, רשות הטבע והגנים, עיריית ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים.

****

***

המעיין המרכזי בקבוצת עינות תלם נובע במרחק קצר ממערב לאפיק נחל שורק. המים זורמים אל תוך בריכת אגירה גדולה (1125 מ"ק) שצורתה ריבוע 15 על 15 מטר ועומקה 5 מטר. קירות הבריכה בנויים מאבנים מסותתות ועליהן ניתן להבחין בטיח נגד חלחול. מהקיר המזרחי של הבריכה מובילה תעלה קצרה אל בריכה קטנה (כ-18 מ"ק) ששטחה 4 על 3 מטר ועומקה כמטר וחצי. קירות הבריכה עשויים אבנים מסותתות היטב המוצמדות במלט.

***

***

ניר מציג את גובה המים

בעבר הייתה הבריכה עמוקה יותר אך בעת הסקר הייתה מכוסה רצפתה בסחף אשפה ורקבובית של צמחייה. פני המים בברכה מכוסים ב"מרבד" של אלפי פרטים של הצמח הזעיר עדשת מים זעירה(Lemna minor).

עדשת המים הזעירה המכסה את פני המים

עדשת מים זעירה (שם מדעי: Lemna minor) ממשפחת הלופיים בתת-משפחת Lemnoideae היא צמח מים רב שנתי זעיר הנפוץ בעולם. עדשת המים גדלה במקווי מים עומדים ועשירים בתרכובות חנקניות. החלק הירוק הצף על-פני המים הוא גוף-עלה אליפטי בצבע ירוק בהיר שמתרבה במהירות על ידי ניצנים הניתקים מצמח האם. הוא שטוח בחלקו העליון וכדורי בחלקו התחתון. לצמח שורשים נימיים בלתי מסועפים הטבולים במים. הפרחים הזעירים מופיעים לעיתים רחוקות ביותר. והוא נפוץ באזורים רבים בעולם.
במשפחת עדשת המים קיימים 30 מינים, ברובם צמחי מים זעירים ועגולים שאינם משתרשים בקרקע, אלא צפים במקווי מים טבעיים או אתרים שזרימת המים בהם איטית. למרות זעירות הצמחים הם מכסים את המים במעטה צפוף.
בארץ נפוץ הצמח בגולן, הגליל, בקעת הירדן, הרי יהודה וירושלים, מדבר יהודה אזור ים המלח, ואזור השרון.
הצמח גדל בשמש ובצל ומתרבה בקצב המהיר בעולם הצומח. הוא יכול להכפיל את הביומסה שלו תוך פחות מ-48 שעות. ללא טיפול ושליטה עשוי הצמח לכסות את פני מקווה המים ולפגוע בצמחי מים אחרים. הצמח משמש כמאכל לדגים ועופות מים. מקור והרחבה

"הענקתי לניר פורטרט למזכרת

הבית שריד מניסיון הקמת המושבה בית טלמא

בשרידי הכפר בית טולמה – כפריר קטן שהוקם במאה ה-16 ובמאה ה-19 ננטש וחרב – הוקמה מושבה היהודית הקטנה שנתן לה השם בית טלמא שינוי או שיבוש של שמו הערבי של המקום. פרק ראשון בתולדות המושבה החל בשנת 1906 כאשר שניים ממייסדי רחובות, אהרון אייזנברג והמהנדס דב קלמיקר, רכשו 230 דונם מאדמות עויון תולמא כיוזמה חקלאית-תעשייתית. המקום היה מרוחק יחסית מכל מקום ישוב יהודי, בסביבה בה הביטחון האישי היה בסכנה תמידית. בצמוד למעיין המרכזי הוקמו בית בד ומפעל סבון שניצל את פסולת השמן של בית הבד. הקמת המפעלים נתקלה בקשיים כספיים, היוזמה לא הצליחה להמריא ומשאזלו הכספים של היזמים נפסקה העבודה ובשנת 1911 המפעלים ננטשו.
בשנת 1923, קנו פרופסור פיק והרב יהודה לייב פישמן מימון את אדמת קלימקר בבית טלמא. שמונה משפחות יהודיות התיישבו במקום, שיפצו את בית החרושת והניחו אבן פינה לבית ספר חקלאי לבנות דתיות. ליישוב המתחדש ניתן השם "עמק הארזים", ככל הנראה על שם הברושים הגדולים שצומחים בערוץ הנחל ודומים במראם לעצי ארז.
בזמן מאורעות תרפ"ט (1929) היו תושבי היישוב תחת איום ונמלטו אל היישוב היהודי הקרוב, מוצא ומשננטשה מוצא, מחשש לחיי התושבים, פונו תושבי היישוב לירושלים על ידי שכניהם הערבים
בשנת 1934 הועלה הרעיון לישב במקום תלמידי ישיבה אך היוזמה לא קרמה עור וגידים.
מקור הרחבה והפניות

****

****

***

פרי הדולב

***

ואדי לוז ועין לוז

****

גשר הרכבת מעל ואדי לוז המחבר בין שתי המנהרות

***

המעיין הצפוני של עיינות תלם, נקרא גם עין לוז ונמצא סמוך לעמוד שנאי של קו מתח גבוה ליד תחנת שאיבה של חברת "מקורות". המעיין נובע מתוך חציבה המוסתרת בסבך של שיחי פטל קוצניים, קיסוסית ומספר עצי תאנה הגדלים פרא. מי המעיין הזה הוזרמו לבריכה גדולה שנבנתה על מנת לאגור את מי הנביעה. מתחת לבריכה מצויה שוקת בטון ארוכה שבעבר שימשה להשקיית צאן.