שפרעם היא אחת מ-12 הערים הערביות בישראל והיא עיר מעורבת בה מתגוררים מוסלמים, נוצרים ודרוזים.

 

הערים הערביות בישראל בגליל:נצרת, שפרעם, טמרה, סכנין ומע'ר; בוואדי ערה:אום אל פחם;, בשרון: בקעה אל ע'רביה, קלנסואה, טייבה, טירה וכפר קאסם ובנגב: רהט,

 

לפי אומדן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוקטובר 2021 מתגוררים בשפרעם 42,921 תושבים מתוכם 59.2% הם מוסלמים, 14.3% הם דרוזים, ו- 26.5% הם נוצרים.

 

בעבר הקהילה נוצרית בשפרעם הייתה הגדולה ביותר בעיר ואף היוותה רוב.

 

היום, למרות שהנוצרים בשפרעם הם רק רבע מאוכלוסיית העיר (כ-10,400 איש) ואינם מהווים רוב דמוגרפי, הם מהווים את הריכוז הרביעי בגודלו של הנוצרים במדינת ישראל (לאחר נצרת, חיפה וירושלים).

 

התיעוד להלן הוא של ביקור בשפרעם והוא חלק מהמיזם "המיעוט הנוצרי בישראל" (המיעוט שבמיעוט של אזרחי המדינה) שהתחלתי בו בקיץ 2019.

 

מטרת המיזם ללמוד להכיר את המקומות היישוב בהם מתגוררות הקהילות הנוצריות הערביות וגם הקהילות הנוצריות הארמיות,  בצפון הארץ (בגליל ובחיפה) ובמרכזה (ביפו, ברמלה ובלוד)  

 

הביקור/סיור/צילום בשפרעם התקיים ביום שישי 26 בנובמבר 2021 והוביל אותו איש שפרעם עיסאם נאסרראלה

 

עיסיאם נאסראללה  (יליד 1964), יליד שפרעם ומתגורר בה, נוצרי באמונתו, בן העדה היוונית – קתולית, נשוי ואב לבת ולבן, במקצועו הוא רואה חשבון וכלכלן ומשמש מבקר עיריית שפרעם ובנוסף עוסק בהתנדבות בנושא שימור.

 

הקשר עם עיסאם נוצר באמצעות אריה קוץ חבר ילדות.

 

בסיור היינו קבוצה שכללה שבעה אנשים והם: ניר עמית (שער העמקים), יצחק (פיפ) רותם (סאסא), מיכאל עוזרמן (נתניה), אבס (גניגר), ורדה בן חורין (נטף) ומיכה ון ראלטה (בית לחם הגלילית) ואני (מבשרת ציון).

 

בשעת בוקר נפגשנו בכיכר הסמוכה לבניין עיריית שפרעם.

 

לאחר שיחת היכרות קצרה והצגת תכנית הביקור יצאנו לדרך.

 

במשך כמעט חמש שעות, שוטטנו ברחובות הרובע נוצרי של שפרעם.

 

במהלך השיטוט עיסאם הראה לנו את שוק העיר העתיקה וסיפר לנו על המאמצים לשמר את מורשת הבניה העתיקה

 

בביקור נכנסנו למנזר האחיות מנצרת ולחמש כנסיות של קהילות הנוצרים המתגוררים בשפרעם: היוונית – קתולית, האנגליקנית, הלטינית, היוונית – אורתודוכסית והבפטיסטית.

 

בכל אחת מהכנסיות למדנו מעיסאם על הקהילות אותן הן משרתות, מתי הכנסיות נבנו. התרשמנו מחזותן האדריכלית והמראה הפנימי של והדגשנו את ההבדלים ביניהן.

 

בביקור נחשפנו מעט למהותה של הקהילה נוצרית בשפרעם, לתהליך רב השנים של התמעטותה הדמוגרפית  וגם ליחסים השונים בין הקהילות

 

למדנו גם מהם מוסדות החינוך של הנוצרים בשפרעם.

 

אחד המרכיבים המעניינים של הסיור היה הסיפורים האישיים של עיסאם, התנהלותו כאדם נוצרי. מרגש במיוחד, היה לשמוע את זיכרונות ילדותו ונערותו.

 

הביקור הסתיים בשעת צהרים בסעודה קלה באחת ממסעדות העיר.

 

בדרך חזרה אל המקום בו החנינו את כלי הרכב שמענו מעיסאם עוד על הקהילות הנוצריות ומעט על שפרעם.

 

נפרדנו לשלום מעיסאם וחזרנו איש איש לביתו בתחושה שהיה לנו היה יום נפלא, מרגש, מעניין בכל היבט.

******

מעט מידע על שפרעם

*****

ההיבט הגיאוגרפי:
מיקום בגליל תחתון מערבי
על גבעות אלונים – שפרעם 

מיקום שפרעם
ממזרח לכביש 70
מצפון לכביש 79
מדרום לכביש 781

אוכלוסייה
לפי אומדן הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס)
נכון לסוף אוקטובר 2021
מתגוררים בשפרעם 42,921 תושבים
מתוכם 59.2% הם מוסלמים,
14.3% הם דרוזים,
ו- 26.5% הם נוצרים.

היבט המוניציפאלי:
שפרעם היא עיר משלהי השלטון העות'מאני
היא הוכרזה עיר משנת 1905
תחום השיפוט שלה הוא 22,000 דונם

גרסאות לגבי שמה
העברי של שפרעם.

גירסה אחת:  השם העברי הוא שילוב של שופר ו-עם.

 

גירסה שנייה השם הוא מלשון שפר, כלומר, טוב, והוא מרמז על טיב המקום.

 

במאה ה-18, לאחר כיבוש העיר ע"י השיח' הבדווי דהאר אל עמר(1761), נתנו לשם פירוש חדש: שפא (הבראה) עמר(על שמו של אל עמר). הפירוש הערבי בא לרמז שאל עמר הבריא ממי המעיין באזור העיר.

 

מעט אודות תולדות שפרעם
ובמיוחד על נוכחות הנוצרית בה

 

בייסודה שפרעם הייתה יישוב יהודי, ערב המרד הגדול, בתקופת בית שני שפרעם הייתה העיר יהודית הגדולה בגליל כך גם בתקופה הרומית אחריו.

 

במאה השנייה הועברה אליה הסנהדרין מאושה. בעיר התגוררו רבי יוסי הגליל שהיה דור שלישי של תנאים  וגם רבי יהודה בן באבא.

 

כנראה, בתקופה הביזאנטית, במאה הרביעית, החלו להתיישב בעיר נוצרים לצד היהודים ובנו כנסייה.

 

לאחר הכיבוש הערבי החלו להתיישב בעיר לצד היהודים והנוצרים גם מוסלמים.

 

בתקופת מסעי הצלב בשפרעם המשיכו להתגורר יהודים, אם כי התגוררו בה גם נוצרים ומוסלמים. הצלבנים בנו בשפרעם מצודה כדי לשלוט על דרך עכו- נצרת, שהייתה דרך בעלת חשיבות אסטרטגית. הם שינו את שם העיר לספרן. שפרעם נכבשה ע"י צלאח א-דין לאחר קרב חיטין (1187) ושמשה כבסיס ממנו יצאו חייליו לתקוף את עכו. ב-1229 חזרה העיר להיות תחת שלטון צלבני.

 

בתקופה הממלוכית במאה ה-13 החלו להשתקע בה גם דרוזים ובסוף המאה ה-15 ובמאה ה-16 השתקעו בעיר יהודים מאנוסי ספרד.

 

בשלהי השלטון הממלוכי איבד השלטון את אחיזתו וכנופיות של בדווים ושודדים הטילו אימתם על תושבי הגליל. עול המיסים היה כבד. בשל מצב הביטחון והמצב הכלכלי הייתה עזיבה חלקית של תושבים כנראה, בעיקר נוצרים ויהודים, שעזבו, עד יעבור זעם, את העיר.

 

לאחר הכיבוש העות'מאני חזרו לארץ גם תושבי שפרעם היהודים והנוצרים שעזבוה בשלהי השלטון הממלוכי.

 

במחצית המאה ה-18 (בשנת 1761) השתלט השיח' הבדווי דהאר אל עומר על המקום ושינה את שמו לשפא עומר. לאחר שעזב ועבר לעכו הוא מינה את בנו עותמן למושל העיר. בתקופת שלטונם נבנו שתי מצודות על-מנת לשלוט על הדרך הראשית לאזור הגליל והן א-סרייה ואל-ברג' ולאחר בנייתן בנה עותמן את הכנסייה השנייה בעיר על שם פטר הקדוש ופאול הקדוש.

 

בסוף המאה ה-19 אוכלוסיית שפרעם הייתה בקירוב כ-2,000 תושבים מתוכם, כמחצית 1,000 נפש היו נוצרים, המוסלמים מנו 500 נפש והדרוזים גם מנו כ-500 נפש.

 

בראשית תקופת המנדט הבריטי בשנת 1921 אוכלוסיית שפרעם כללה 2,288 תושבים מתוכם 1,263 נוצרים, 623 מוסלמים, ו-402 דרוזים,  אולם מאז במשך כמאה שנים חלקם באוכלוסיית העיר, יותר מחצי, פחת בהדרגה וכאמור כיום מהווים רק רבע מאוכלוסייתה.

מקור רבקה שפק ליסק:  שפרעם הייתה בעבר יהודית
בן-אריה, י ואורן, ע' (1985) יישובי הגליל המערבי ערב מפעל ההתיישבות הציוני. בתוך שמואלי, א', סופר, א', קליאוט, נ' (עורכים) ארצות הגליל, א', חיפה: אוניברסיטת חיפה, עמ' 310 – 352

הכנסיות הגדולות והמפוארת בשפרעם
הם שריד לדומיננטיות
של האוכלוסייה הנוצרית
שהתגוררה ביישוב
דורות רבים ומשתייכת
לחמישה זרמי נצרות:
היוונית – אורתודוכסית,
הלטינית (קתולית),
היוונית – קתולית,
האנגליקנים
והאוונגלית 

******

היוונים הקתוליים
הם הקהילה הנוצרית הגדולה ביותר בשפרעם

כנסייה יוונית קתולית
כנסיית פטרוס ופאולוס 

פטרוס הקדוש כמו ישוע היה יהודי, דיג מהעיר טבריה שנקרא שמעון בר יונה. הוא הפך להיות בכיר מבין שנים עשר השליחים של ישוע המוזכרים בברית החדשה ונחשב לאפיפיור הראשון. הוא ידוע גם בשם "כיפא", המקבילה הארמית לשם היווני "פטרוס" (סלע, צור). השם פטרוס ניתן לו כשהכריז לראשונה כי ישוע הוא המשיח ובן האלוהים. ישוע ענה: "אשריך שמעון בר־יונה, כי לא בשר ודם גילה לך, אלא אבי שבשמים. וגם אני אומר לך כי אתה כיפא (ביוונית, פטרוס) ועל הצור (ביוונית פטרה) הזה אבנה את קהילתי ושערי שאול לא יגברו עליה" (מתי ט"ז 17–19). על שמו הוקמה בזיליקת פטרוס הקדוש בקריית הוותיקן שברומא. בעולם הנוצרי ישנם מעל 700 שמות שונים הנגזרים משמו של פטרוס.

 

פאולוס מתרסוס (שאול התרסי) או פאולוס השליח היה לפי האמונה הנוצרית והמתואר בברית החדשה אחד מהחשובים שבשליחי ישוע, על אף שלא היה שייך לשנים-עשר השליחים המקוריים ומעולם לא פגש בישוע. הדעה המקובלת היא שהוא תרם תרומה עצומה להתגבשות הנצרות מזרם של היהדות לדת חדשה לגמרי. פאולוס נולד בתרסוס שבאסיה הקטנה (טורקיה), ובצעירותו הוא היה יהודי פרושי-הלניסטי. לפי עדותו בכתביו קיבל חינוך פרושי מקיף ובתחילה שנא את הנוצרים והיה מופקד על רדיפתם, אך בדרכו לדמשק כדי לבער את הקהילה הנוצרית המקומית, נגלה אליו ישוע בחיזיון והמיר אותו. הוא הצטרף למאמיניו והפיץ את בשורתו ברחבי האימפריה הרומית, תוך שהוא עצמו נרדף על ידי הממסד היהודי. לבסוף נאסר ונשלח לרומא למשפט, שם הוסיף להטיף לנצרות ולבסוף הוצא להורג. פאולוס נחשב לקדוש. הוא קידם בעיקר את הפצת האמונה בישוע בקרב לא-יהודים ומתייהדים ואיגרותיו מהוות חלק חשוב מן הברית החדשה. בשל השפעתו העצומה על התפתחות התאולוגיה הנוצרית ועל התרחקותה מהדת היהודית, רואים בו רבים את מייסדה האמיתי של הנצרות.

כנסיית פטרוס ופאולוס הקדושים – כנסייה יוונית קתולית היא הכנסייה הגדולה בעיר

 

היא נבנתה על ידי תושבי שפרעם בתקופת הבישוף אלחג׳אר בשנת 1904.

 

הכנסייה נבנתה על יסודותיה של כנסייה קטנה משנת 1723 על ידי הכומר תומאס דיאס.

 

לא ידוע על כנסייה אחרת מלפני תאריך זה.

מנזר וכנסיית אחיות נצרת

מנזר וכנסיית אחיות נצרת נבנה על שרידיה של כנסייה קדומה מהמאה ה-4 שהוקדשה ליעקב בן זבדי, המכונה "יעקב הקדוש", שהיה אחד מתלמידי ישו.כנסייה זו מוזכרת ברישומיהם של היסטוריונים נוצרים.במקום שבו עמדה הכנסייה ניצבת כיום כנסיית המנזר ובה נראים חלק מעמודי השיש שנשאו את תקרת הכנסייה הקדומה.

 

"מסדר האחיות בנצרת" עזר רבות לתושבי שפרעם במהלך המאה ה-19. אי לכך, בשנת 1857 הציעו תושבי העיר לתרום למסדר חלקת קרקע במרכז העיר, שהיו בה שרידים של כנסייה מהמאה ה-4, ולבנות שם מנזר חדש.

 

לאחר שנבנה המנזר, נחנך בשנת 1860 בית ספר נוצרי בסמוך אליו. בית הספר פעיל עד היום ואף הורחב, ולומדים בו כ-1,000 תלמידים.

 

באותה תקופה לא היו בעיר מערכות בריאות. אחיות המנזר בנו בו מרפאה ונתנו שירותי בריאות לתושבי העיר, ללא קשר לדתם.

 

בשנת 1914, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הורו שלטונות המשטר העות'מאני לאחיות לעזוב את המנזר, אולם תושבי שפרעם הפצירו בהן להישאר. רוב האחיות אכן היגרו לאירופה, אך מיעוטן נשאר ושמר על המשכיות מפעלו של המנזר.

 

פעילויות נוספות במנזר
מכון "בני מרים" – מכון נוצרי ובו קבוצות לימוד על ישוע והנצרות, העורך גם סיורים בעקבותיו של ישוע.
מכון "סאווה" – מכון המארגן אירועים תרבותיים, אירועי ספורט והצגות תיאטרון, ובו גם בית ספר למחול, בית ספר לציור וגלריה לאמנות.
מקהלת אל-בעת' – מקהלה שהוקמה בשנת 1986, מופיעה בקונצרטים רבים בכל רחבי הארץ ומשתתפת בקונצרטים ואירועי אמנות בינלאומיים רבים.

הכנסייה האנגליקנית – סנט פאולוס

הכנסייה הלטינית סנט ג'וזף 

יוסף הקדוש או יוסף מנצרת או יוסף פנדר או יוסף מבית דוד או יוסף הנגר על פי הברית החדשה, בעלה של מרים אמו של ישוע. על פי האמונה נוצרית אף שלא היה אביו הביולוגי של ישוע, היה יוסף אביו המאמץ. יוסף נחשב לקדוש נוצרי כבר מראשית ימיה של הכנסייה, אולם עד שלהי ימי הביניים לא זכה לפופולריות רבה. רק לאחר שנת 1399 עת המסדר הפרנציסקני החל לחגוג את יום חגו, עלתה הפופולריות שלו, וזו אף גברה כשהמסדר הדומיניקני החל לחגוג את יום חגו. ב-8 בדצמבר 1870 הכריז האפיפיור פיוס התשיעי כי יוסף הקדוש יהיה הקדוש השומר על הכנסייה העולמית. כמו כן באופן בלתי רשמי יוסף הוא הקדוש השומר מפני היסוס. בשל המסורת הקתולית לפיה יוסף נפטר בזרועות מרים וישו, יוסף הוא הקדוש אליו מתפללים למות בשיבה טובה.

פעילות הלטינים בשפרעם

פעילות הלטינים בשפרעם החלה בשנת 1869.

 

מספר שנים קודם, בשנת 1864 התגורר במקום כומר ממסדר הכרמליתים מחיפה על מנת לקבל על עצמו את האחריות הפסטורלית על מנזר אחיות נצרת.

 

בשנת 1867, הפטריארך ייעד אותו לפקח על המאמינים הקתולים הלטיניים (רומיים) בכפר "כדי שהלטינים לא ימירו את אמונתם  לפרוטסטנטיות".

 

בשנת 1869 השתלטה הפטריארכיה על המשימה מידי הכרמליתים ומינתה את האב לואיג'י פיקרדו לכומר הקהילה.

 

בשנת 1887, האב אנרי פונס ירש אותו עד 1901.

הנקודה היהודית

אתנחתא
סימני חג המולד המתקרב

כנסיית קונסטנטין והלנה
כנסיית הקהילה היוונית – אורתודוקסית.

קוֹנְסְטַנְטִינוּס הראשון שנקרא גם קונסטנטינוס הגדול הוא גַּאיוּס פְלַאבְיוּס וַלֶרְיוּס אוֹרֶלְיוּס קוֹנְסְטַנְטִינוּס, קיסר הקיסרות הרומית המערבית משנת 312 עד 324, וקיסר האימפריה הרומית כולה משנת 324 עד מותו בשנת 337. בשנות שלטונו שינה קונסטנטינוס את מהלך ההיסטוריה של האימפריה הרומית בסדרה של רפורמות מרחיקות לכת. העיקרית שבהן הייתה אמוץ של הנצרות לדת המדינה של האימפריה הרומית. בתהליך מדורג אך מהיר התנתק קונסטנטינוס והאימפריה שבשליטתו מהעולם הדתי-פגאני שהיו חלק בלתי נפרד מהמהות של התרבות הרומאית ואימץ את הדוגמה הנוצרית מתוך הכרה שהוא נושא בשליחות להציל את האימפריה על ידי הכנסתה אל תחת כנפי הנצרות והפך את האימפריה הרומית לאימפריה נוצרית.
קונסטנטינוס בנה עיר בירה חדשה קונסטנטינופוליס (לימים קושטא ואח"כ אינסטנבול) במטרה להפכה לבירתה החדשה של האימפריה הרומית, או כ"רומא החדשה". קונסטנטינוס העביר לקונסטנטינופוליס את מרכז השלטון של האימפריה והדיח את רומא ממעמדה ההיסטורי.

 

הלנה הקדושה היא פלוויה יוליה הלנה הידועה גם כהלנה מקונסטנטינופול או הלנה אוגוסטה הייתה אמו של הקיסר קונסטנטינוס הראשון. על פי המסורת הנוצרית נשלחה הלנה לירושלים על ידי בנה קונסטנטינוס הראשון,וכך זכתה לשם כעולה לרגל הראשונה. בביקורה תרה הלנה אחר הצלב האמיתי – זה שעליו נצלב ישוע. לפי המסורת הנוצרית היא אספה את היהודים וביקשה כי ישלחו אליה את אלף המלומדים ביותר מביניהם. עם כינוסם של אלו ביקשה שיבחרו בחמש מאות המלומדים ביותר מביניהם ומהם וכך, אט אט, ניסתה לצמצם את הקבוצה למלומדת יותר, עד שנשאר רק היהודי המלומד ביותר, יהודה קיריאקוס שמו. יהודה הבין את רצונה והזהיר את היהודים לא לגלות על מקום המצאו של הצלב, כי מציאתו תגרום לפגיעה ביהדות. יהודה אמר להלנה כי אין הוא יודע על מקום הצלב. הלנה ציוותה להשליך אותו לבאר יבשה ולאחר שבוע ימים, כאשר היה רעב ומפוחד, התפלל לאלוהים ומקום הצלב נגלה לו. הלנה שלחה למקום זה שליחים ובמקום נתגלו שלושה צלבים – האחד היה של ישוע והשניים האחרים של הגנבים שנצלבו עמו. יהודה הציע כי יניחו צלבים אלו על אדם מת וכאשר הניחו אותם קם המת לתחייה. בעקבות הנס נטבל יהודה לנצרות, והיה לבישוף ירושלים. במקום מציאת הצלבים הוקמה כנסיית הקבר.

הכנסייה הבאפטיסטית

****

הבפטיסטים הם הקבוצה הגדולה ביותר
של נוצרים אוונגליסטים כיום בישראל
עם 18 כנסיות וקהילה של 3,000 איש,
בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל.

 

קהילה הבאפטיסטית בישראל

הקהילה הבאפטיסטית בשפרעם כוללת כ-60 מאמינים ובראשה עומד כהן הדת נאדר חייק

 

 

*******

סוף דבר

****

היה זה סיור
מעניין ומרתק מאוד,
היה לנו נעים לשוטט
ברחבי הרובע הנוצרי בשפרעם

******

שמחנו להכיר עוד
מקום יישוב בגליל
בו חייה קהילה נוצרית גדולה מאוד

*****

התרשמנו מאוד
מכל הכנסיות,
מהפאר שבהן,
שניכר שהושקע בה ממון רב

*****

תודה מקרב לב
לעיסאם נסראללה
שהקדיש לנו זמן רב,
הוביל אותנו בסיור,
תיאם ופתח לנו
את דלתות הכנסיות
והסביר לנו עליהן ועל הקהילות,
ובעיקר ובמיוחד שאירח
אותנו בחום לבביות יוצאי דופן
וסיפר לנו הרבה
מעבר למידע המקובל

****

תודה לידידי אריה קוץ
שחיבר אותי עם עיסאם
בלעדיו לא יכולנו לקיים את הביקור

*****
תודה לחבריי המתמידים
ומצטרפים לביקורים לסיורים