הדפסה

במסגרת פרויקט "נוצרים בחיפה" שמטרתו לימוד אודות הקהילות הנוצריות בעיר ואודות הכנסיות והמנזרים ומוסדותיהם השונים (ראו "נוצרים בחיפה" – הרקע למיזם סיכום וריכוז), ביקרתי ביום שלישי (5/11/2019) במתחם הכנסייה הארמנית. 

הביקור במקום תואם עם האב דיראיר האבקימיאן Sahak Hovakimyan Dirayr שהוא כהן הדת, האב הרוחני וראש הקהילה הארמנית בעיר.

אל האב הגעתי בעזרתו של  כהן הדת אבונה יוסוף יעקוב ראש הקהילה המרונית בעיר אותו ביקרתי שבוע לפני כן.

לביקור זה הצטרפה אלי ד"ר שולי לינדר – ירקוני, אחראית קשרי קהילה בארכיון ההיסטורי של עיריית חיפה.

לביקור זה הגענו מוכנים. אנחנו מכירים את העם הארמני וקבלתו את הנצרות; יודעים אודות הקהילה בירושלים, בקרנו מספר פעמים ברובע בו היא מתגוררת, גם למדנו אודות הטבח בעם הארמני שבצעו העותמא'נים לפני קצת יותר ממאה שנים. טיול שלי בארמניה בשנת 2014 סייע לי בלימוד וכך השתתפות מצעד יום הזיכרון הארמני בירושלים בשנת 2017.

אל מתחם הכנסייה בחיפה הגענו בשעת צהרים. בתחילה שוחחנו עם האב. הוא סיפר לנו את קורותיו, כיצד הגיע מארמניה אל ארץ הקודש.  הוא סיפר לנו בהרחבה אודות הקהילה הארמנית בחיפה וכמובן על הכנסייה

תיעוד הכביקור מבוסס על שיחה עם האב דיראיר האבקימיאן, על רשימתו של יואב אבניאון אודות כנסייה זו ועל הרשימה כנסיית סנט אליהו בחיפה מחזירה למוטב את יופיה ואת התחדשותה בארמניה – מידע פורטלי וגם על מקורות נוספים שיצויינו בהמשך.

****

העם הארמני 

ארמנים הם אומה וקבוצה אתנית עתיקה ממוצא הודו-אירופי, שמקורה בשטח שמדרום לים השחור (הקווקז והרמה הארמנית). העם הארמני היה הראשון שהתנצר כאומה בשנת 301 לספירה. חדירת הנצרות בקרב הארמנים הייתה מהירה יחסית, ולכן כבר בשלהי המאה ה-4 הייתה קהילה ארמנית בירושלים, ומאז ישנה רציפות של יישוב ארמני בעיר. מספרם בעולם נאמד ב-8 מיליון, כאשר פרט לארמניה חיים ריכוזים גדולים ברוסיה, ארצות הברית, צרפת, גאורגיה, ובערים שונות במזרח התיכון. רוב חברי קהילות הארמנים ברחבי העולם הם צאצאיהם של ניצולי רצח העם הארמני.

מיקומה של ארמניה במרכז אסיה

ארמניה כיום

*********** 

הקהילה בירושלים ובישראל

קהילה ארמנית בירושלים, נמצאת בעיר כבר בשלהי המאה ה-4, ומאז ישנה רציפות של יישוב ארמני בעיר. הפטריארכיה הארמנית בירושלים נמצאת בה ברצף משנת 1311. מרכז הכנסייה הגריגוריאנית נמצא ברובע הארמני בעיר העתיקה.
עד המאה ה-20 הורכבה הקהילה הארמנית בירושלים בעיקר מנזירים וממספר קטן של משפחות חילוניות שסיפקו שירותים שונים לנזירים. אולם בעקבות רצח וטבח הארמנים במלחמת העולם הראשונה הגיע לעיר גל פליטים ארמנים (כ-20,000 נפש) שרבים מהם נשארו בירושלים כאוכלוסייה קבועה ושינו את הרכב האוכלוסייה ברובע. בעקבות כך חדרו אף אלמנטים חילוניים לקהילה, אך הרובע המשיך לתפקד כמרכז דתי.
האוכלוסייה הארמנית בארץ ישראל בשיאה מנתה בשנת 1948 יותר מ–25,000 תושבים. אוכלוסייה זו הורכבה מניצולי רצח העם ומצאצאי האוכלוסייה הוותיקה בירושלים, חיפה, יפו ובית לחם. לאחר מלחמת העצמאות נמלטו לרובע רוב הארמנים שחיו בכפרים ובערים שנכבשו על ידי מדינת ישראל. בתקופת השלטון הירדני, בשנים 1948 – 1967 נחסמה הגישה להר ציון בו שוכן בית הקברות הארמני והקהילה נאלצה לקבור את מתיה בשטח הרובע. ניצולי רצח העם הארמני שהגיעו לארץ הקימו את היישוב שייח' בראק על רכס הכורכר במישור חוף הכרמל, שננטש לאחר מכן בשנת 1981 ועליו ניתן לקרוא בהרחבה. בשנת 1949, קיבלה הקהילה הארמנית מבנה במושבה הגרמנית בירושלים, ששימש בעבר כבית-עם של קהילת הטמפלרים, והפכה אותו לכנסייה.

******

החל משנות התשעים, לאחר פירוק ברית המועצות, הגיעו לישראל עוד אלפי ארמנים וארמנים-למחצה יחד עם גל העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90, וכיום חיים בישראל ובשטחי הרשות הפלסטינית כ-7,000 ארמנים (כולל ארמנים שהגיעו בגלי העלייה), כ-2,500 מתוכם משתייכים לאוכלוסייה הארמנית הוותיקה כיום כ-1,500 ארמנים חיים ברובע הארמני בירושלים ועוד כ-1,000 חיים בחיפה, נצרת, עכו, יפו, בית לחם ובודדים גם בפתח תקווה.

טבח בעם הארמני

רצח העם הארמני מכונה גם שואת הארמנים ובמסורת הארמנית "הפשע הגדול" היה רצח עם מכוון ושיטתי שביצעה האימפריה העות'מאנית במהלך מלחמת העולם הראשונה באוכלוסייה הארמנית שבשטחה. רצח העם הארמני התאפיין במעשי טבח המוניים, גירוש המוני וצעדות מוות, בתנאים שתוכננו להביא למותם של המגורשים. לאחר סופה של מלחמת העולם הראשונה המשיכו טורקים, כורדים ואזרים לטבוח    בארמנים עד שנת 1923. ההערכה הרווחת היא כי בין מיליון למיליון וחצי ארמנים נספו.

מפת רצח העם הארמני המתארת מחנות ריכוז, מחנות מוות, נתיבי שיירות גירוש, נקודות התנגדות ונתיבי מילוט המקור Armenian Genocide

קבוצות אתניות נוצריות אחרות, כמו האשורים והיוונים, נטבחו אף הן באותה תקופה בשטחי האימפריה העות'מאנית, ויש הרואים בכך חלק ממדיניות ואידאולוגיה מכוונת ומתוכננת של העות'מאניים לטהר את אסיה הקטנה מנוצרים
להרחבה ראו Armenian Genocide

************

לאחר מלחמת העולם הראשונה הייתה טורקיה רחוקה מהעולם המערבי, וכך גם העם הארמני העני שמדינתו הייתה לאחת מהרפובליקות של ברית המועצות. בעטיים של האירועים הגלובליים בעשור שלאחר מלחמת העולם הראשונה (השפל המדיני, השפל הכלכלי בשנת 1929), ולאחר מכן עליית הנאציזם ומלחמת העולם השנייה, הטבח לא עניין רבים. השלטון החדש בטורקיה עבר תהליך מודרניזציה והיה בעל ברית של המערב בתקופה זו. לאחר מלחמת העולם השנייה שימשה טורקיה מעוז קדמי לברית נאט"ו מול ברית המועצות, ומדינות המערב לא ששו להזכיר נקודה כואבת זו.
הרפובליקה הטורקית, יורשת האימפריה העות'מאנית, מתנגדת לשימוש במונח "רצח עם" לתיאור האירועים באותה תקופה, ואינה מכירה באחריות כלשהי של העם הטורקי או של הממשלהטורקי או העות'מאני לאירועים אלה. הנרטיב התורכי של ההכחשה נתלה בטיעון שאי אפשר למצוא את המסמכים המקוריים של בתי הדין הצבאיים, שהתקיימו לאחר המלחמה ושהרשיעו את מתכנני רצח העם.

*****

בשנת 1965, במלוא 50 שנה לרצח העם, החלו הארמנים לאחר הפגנות ירוואן לנסות להזכיר לעולם את מאורעות הטבח. בעקבות ההפגנות הוחלט להקים אנדרטת הנצחה וזיכרון בירוואןשהייתה אז תחת השלטון הסובייטי. בניית האנדרטה הסתיימה בשנת 1967. בשנות ה-90 של המאה ה-20לאחר שארמניה ניתקה עצמה מהשלטון הסובייטי הוקם בירוואן המוזיאון לזכר הנרצחים. המוזיאון הוקם ליד האנדרטה ומתעד את הרצח של העם הארמני. גם ברובע הארמני בירושלים מציג המוזיאון הארמניתערוכה בנושא רצח העם.
כאמור, מדי 24 באפריל, היום בשנת 1915 בו נעצרו ונרצחו כ-250 אינטלקטואלים ומנהיגים ארמנים בבירה איסטנבול בידי ממשלת הטורקים הצעירים, מציינים הארמנים את יום השנה לרצח העם.
בשנים האחרונות גוברות הקריאות בעולם להכרה בינלאומית ברצח העם הארמני ולהכרה של ממשלת טורקיה בהתרחשותו. עד שנת 2016 הכריזו 30מדינותבאופן רשמי על הכרתן באירועי תקופה זו כרצח עם, וכמותן מאמצים דעה זו רוב החוקרים וההיסטוריונים. בנוסף ל-30 המדינות שהכירו ברצח העם הארמני בבית נבחריהן, גםהאיחוד האירופיוהאפיפיורהכריזו על הכרתם ברצח העם הארמני בשנת 2015.
ב-22 באפריל פורסם בעיתון ניו -יורק טיימס המאמר "‘Sherlock Holmes of Armenian Genocide’ Uncovers Lost Evidence" למחרת הוא הוא פורסם בעיתון הארץ "ה"אקדח המעשן" של השואה הארמנית אותר בארכיון בירושלים". לדברי היסטוריון טורקי, מברק עותמאני מוצפן מ–1915 שגילה בפטריארכיה הארמנית בירושלים סודק את חומת ההכחשה של טורקיה, ומוכיח כי השלטונות השתתפו ברצח המאורגן. הוא אומר שגילה בפטריארכיה הארמנית בירושלים את המברק המקורי העוסק במשפטים.

*****

כנסיית סנט אליהו (יגיה הקדוש)
שייכת לפטריארכיה הארמנית
הכנסייה נמצאת,
בשולי וואדי ניסנס,

***

מיקום הכנסייה
בסימטת חנא נאקרה
והכניסה אליה 
מרחוב חורי 23

הסימטה המובילה לכנסייה

*****

מתחם הכנסייה הוא אחד משני מקומות הריכוז של הקהילה הארמנית בחיפה. השני הוא מועדון הצעירים במבנה מושכר בשדרות הציונות 12 הקהילה הארמנית מונה כמה כ-60 משפחות, חלקן צאצאי מהגרים שהגיעו לעיר בשנות ה-20' של המאה הקודמת ממהעיר אדנה במזרח תורקיה. חלקם בני משפחות מעורבות יהודיות – נוצריות שהגיעו מסוף ה-90  מארמניה בעקבות התפרקות ברית המועצות.

 

חלק מאנשי קהילה מתגורר בעיר התחתית ובמקומות שונים בעיר וחלק מהם מתגורר בקריות המפרץ. על מנת לקרב אל הדת את בני העדה הארמנית בחיפה בכלל והצעירים בפרט, מקיים האב את מיסות בכנסיה בימי שבת. הסיבה לכך שרבים מבני הקהילה עובדים בימי ראשון.

*****

ערב מלחמת העצמאות מנתה הקהילה הארמנית בחיפה כ-6,000 איש. ב-29 באוקטובר 1947 יום לפני תחילת המלחמה הצטופפו מאות ארמנים שהגיעו לחצר הכנסייה מירושלים, יפו ומחיפה והמתינו לספינה  סובייטית שתפנה אותם לארמניה.

****

מבנה הכנסייה, בן שתי קומות, היה בית ליואן שהיה שייך למשפחת אביאד. בשנת 1928 העדה הארמנית רכשה את הבית והפכה אותו לכנסיה המוקדשת לאליהו הנביא ושמה כנסיית סנט אליהו (יגיה הקדוש).

*****

****

שער הכניסה למתחם

*****

השער נפתח

בפתח דלת הכנסייה

מבנה הכנסייה, גודלו מעיד על גודל העידה אותו משרת

*****

****

****

האב דרייאיר

האב דיראיר האבקימיאן Sahak Hovakimyan Dirayr  הוא יליד ארמניה. הוא הגיע לישראל בשנת 2001 בגיל צעיר שהיה בן 14. הוא התנתק ממשפחתו והתחיל את דרכו כפרח כמורה ברובע הארמני בירושלים ושירת במתחם העדה בכנסיית הקבר. בשנת 2011 הוא הוסמך לכמורה. בשנת 2012 עבר לשרת בחיפה. הסיבה לכך הייתה בין היתר, מאחר וכאן יכול להיות ראש קהילה וכהן דת שיכול להתחתן. עצם היותו נשוי ואב לשלוש ילדים והרביעי בדרך, מאפשר לו לדבריו להבין טוב יותר את מורכבות צרכיהם של בני הקהילה בקרבם הוא חי ואותם הוא מנהיג.

ביולי 2012 יזם האב דיראיר בעזרת תרומות אשר נאספו ע"י חברי הכנסייה את שיפוץ הכנסייה . השיפוצים כללו בתחילה את חזית הבניין של הכנסייה ומערכת המדרגות הקיימת בה וכמו כן גם את כל חלקי הקירות הצפוניים והדרומיים של הכנסייה. התרומה הראשונה בשנה זו הייתה בינואר ובעקבותיה הותקנו שתי מערכות מיזוג אוויר בכנסייה. בחודש מאי מיקמו צלב – מוזאיקה יפיפה בחלק הפנימי של הבמה (במת המזבח). באותו זמן, בחלק המרכזי של הכנסייה מיקמו נברשת קריסטל עתיקה. כמו כן גם החליפו את כל מעקי המדרגות. הצלב ביחד עם הנברשת ומעקי המדרגות יצאו לפועל גם כתוצאה מתרומות. מרבית שיפוץ הכנסייה הסתיים ובימים אלה הוא מושלם.

****

החצ'קר בחצר הכנסייה

לפני מספר שנים יזם האב דיראייר הבאת "חצ`קר" והצבתו בחצר הכנסיה. חצ'קר הוא צלב אבן (חצ' – צלב, קר – אבן). החצ'קר הוא לרוב ברוחב של מטר ובגובה של 2.5 מטרים. החצ'קר ייחודי לאומה הארמנית ובשום מקום אחר בעולם לא הגיעו לאמנות הזאת ולא עסקו בה.  אמנם יש הרואים דמיון מסויים בין החצ'קר לבין הצלבים הקלטיים שאפשר לראותם בעיקר באירלנד, אבל עדיין יש גם הבדל רב ביניהם. ראשיתו של החצ'קר עם ההמרה של האומה הארמנית לנצרות בשנת 301 לספירה.
היום חצ'קרים משמשים בעיקר בתור מצבות למתים, אבל גם כדי לציין ניצחונות צבאיים או אירועים היסטוריים וחושפים אותם בדרך כלל במהלך הקדשת כנסייה או כל מבנה אחר. כלומר, היום החצ'קר לא מקושר באופן ישיר לדת, אלא הוא יותר בבחינת מייצג לאומי ארמני.
כל החצ'קרים בארמניה (ויש אלפי אלפים מהם) מוגנים על ידי חוק ממשלתי הרואה בהם מורשת היסטורית ארמנית. אבל במקומות אחרים, מקומות עוינים, נעשים בהם מעשי הרס והשמדה. אתר החצ'קרים הגדול ביותר בעולם היה במקום הנקרא ג'ורא (Jugha), הנמצא היום בתחומה של מדינה מוסלמית שכנה לארמניה, אזרבייג'אן. כשהיו שתי המדינות תחת שלטון ברית המועצות, לא העזו האזרים לגעת במקום. מאז יצאה אזרבייג'אן לעצמאות נותרו מתוך עשרים אלף חצ'קרים רק כמה אלפים. האזרים נתצו את המצבות והשמידו אותם, בראותם בהם סמל נוצרי-לאומי ארמני. לאחר מחאה עולמית נפסקו מעשי ההוונדליזם
לזמן מה, עד שבשנת 2005 עלו בולדוזרים על האתר וחיסלו אותו כליל מתוך רצון להשמיד כל זכר לתרבות הנוצרית.
מקור והרחבה אלינוער ברקת ארמניה שלב – פרק ג'

****

מועדון הצעירים הארמנים"
שדרות הציונות 12

****

******