הדפסה

יש אומרים שמגיעים לגיל בוגר נתקפים בפרץ של נוסטלגיה מתקופת העבר.

כנראה שהגעתי לגיל הזה.

ביום ראשון, 14 ביוני 2026 נזכרתי "חזק" בעבר לפני כמעט שישים שנים.

בבוקר יום זה  מיכאל סופר (תל אביב) ואני ביקרנו את זכי שפר בביתו שבקיבוץ כפר החורש.

תחילת העלייה הישנה לכפר החורש מתוך יפיע

*

*

בהמשך יצאנו לטייל בדרכי "יער" כפר החורש ונהינו מהנוף.

*

*

*

המשכנו מערב למעבה "היער".

*

הגענו למקום בו התקיים "המחנה הגדול"

 

שם עלו לי זיכרונות מימיי כחניך, מדריך וראש גדודים בשבט צופי רמת גן משנת 1964  ועד שנת 1973.

*

*

*

בין מעט צילומים של "היער"
משובץ מעט מידע
אודות
שבט צופי רמת גן,
אודות
"המחנה הגדול",
שיא פעילותו השנתי של השבט
ואודות
מייסדי השבט
שהטביעו את חותמם עליו.

*

שבט צופי רמת גן  (צר"ג) הוא השבט הוותיק וההיסטורי של תנועת הצופים בעיר.

 

הוא הוקם בשנת 1935 והיה לשבט הראשון בעיר רמת גן ומכאן שמו, השבט המרכזי שנושא את שם העיר כולה.

 

השבט נחשב לאחד השבטים הגדולים והמשפיעים ביותר בעיר, ומחנך דורות רבים של בני נוער ברמת גן לפעילות קהילתית, מנהיגות ועשייה חברתית.

*

*

ציון דרך נוסטלגי והיסטורי משמעותי מאוד עבור בוגרי שבט צופי רמת גן שגדלו בעיר מאז שנות ה-50' ועד שנות ה-80' הוא אזכור "המחנה הגדול" שהיה מחנה הקיץ ושנערך ביער כפר החורש. 

 

במחנה הגדול השתתפו כל שבטי הצופים בהנהגת רמת גן, ובזמני סוף שנות ה-60' וראשית שנות ה-70', שבט צופי רמת גן, שבט צופי רמת חן, שבט צופי ירקון ושבט כנען מסביון.

 

עבור רבים מבוגרי השבט, הזיכרונות מיער כפר החורש – האבק, ריח האורנים, השותפות והעבודה הקשה – נחשבים לחלק בלתי נפרד מ"תור הזהב" של השבט ומעצבי זהותם כנערים ברמת גן.

 

באותן שנים, שבט רמת גן היה מעצמת ענק בקנה מידה ארצי (ומנה אלפי חניכים ומדריכים). יער כפר החורש שימש האתר המרכזי של "המחנה הגדול".

 

במחנה הגדול שהיינו כל שנה בראשית החופש הגדול, בתחילה כחניכים, בהמשך כמדריכים ואחר ראשגדים  (ראשי גדודים)ולפני הגיוס לצה"ל כמרכזים.

 

למחנה גדול שהיה שיא הפעילות השנתית, התכוננו זמן רב לפני, שבועות רבים קודם. 

 

אחד ממאפייני המחנה היה מפעלי הבנייה המרהיבים. חניכי השכב"ג (השכבה הבוגרת) הגיעו ליער ימים מראש כאנשי "החלוץ" ובונים מסנאדות ובוסים, מבני ענק, מתקני שעשועים חבלים, חדרי אוכל שטח ושערי כניסה מונומנטליים. כל אלה הפכו לסימן ההיכר של השבט בתחרויות המחנאות התנועתיות.

 

כחלק מהמחנה בכפר החורש, היה נהוג לצאת ליום "גיחה" ברגל או ברכב לנצרת, לאתרים באזור, היעד הקלאסי והאהוב ביותר היה "חוף מגדל" שבשפת הכנרת. שם החניכים היו מעבירים יום שלם של רחצה והפוגה מחום הקיץ והאבק של היער.

 

לינה בזמן המחנה הייתה בשקי שינה באוהלים גדולים או אוהלי סיירים. האוכל בושל בסירי ענק על ידי הורים מתנדבים ומחסנאים,

 

בטקסי הסיום הוקמו כתובות אש מרהיבות.

 

בערבי סופי שבוע התכנסו כל אנשי השבט לשירה שבטית אל תוך הלילה.

*

את דמות שבט צופי רמת גן ייסדו שניים שהטביעו את חותם על מחנה הקיץ והיו דמויות מיתולוגיות, אהובות ובלתי נפרדת מההיסטוריה של שבט צופי רמת גן.

 

משה למלשטרייך כיהן כראש השבט (ובתפקידים נוספים בהנהגה) במשך עשרות שנים והיה אחד העמודים המרכזיים שעיצבו את אופיו, ערכיו ורוחו של השבט מתקופת הקמתו ובמשך דורות קדימה.

 

עבור אלפי חניכים ובוגרים שגדלו בשבט, "למלשטרייך" הוא שם נרדף לצופיות השורשית של פעם – איש חינוך ברמח"א איבריו, שדחף למצוינות מחנאית, מנהיגות נוער ועשייה קהילתית ברמת גן. הוא ליווה את השבט גם בשנות השיא שלו (כולל אותם מחנות קיץ מפורסמים ביער כפר החורש ובמקומות אחרים) והיה דמות אב ומנטור לשכבות בוגרות רבות.

 

השפעתו על השבט ועל העיר הייתה כה עמוקה, שגם שנים ארוכות לאחר פעילותו שמו עדיין מוזכר בסיפורים, במסורות השבטיות ובערבי הבוגרים של שבט רמת גן.

 

יוסקה (יוסף) מרגולין גם הוא עוד אחד מעמודי התווך המיתולוגיים של שבט צופי רמת גן ושל הנהגת רמת גןה, דמות שחקוקה עמוק בזיכרון הקולקטיבי של בוגרי השבט, במיוחד מאותם עשורי שיא של המאה הקודמת.

 

אם משה למלשטרייך ייצג את הרוח החינוכית והניהולית המובילה, יוסקה מרגולין היה מזוהה יותר מכל עם הצופיות המעשית, המחנאות, והשטח.

 

יוסקה היה האבא של ה"חלוץ" והמחסן  הוא המאסטר הבלתי מעורער של לוגיסטיקה, בנייה ומחנאות. במחנות הקיץ (כמו אלו בכפר החורש) ובטיולים, הוא היה האיש שדאג שהכול יתקתק – מאספקת הסנאדות והחבלים ועד לבטיחות המבנים.

 

הוא ידע לרתום את ההורים, הקהילה והעירייה כדי לתמוך בשבט הענק, שצמח לממדים של אלפי חניכים ונזקק למערך לוגיסטי ברמה של גדוד בצבא.

 

יוסקה היה צופיות של פעם. הוא סימל את דור הנפילים של תנועת הצופים – אנשים שראו בעבודה קשה, קשירת כפתורים, הקמת מגדלים ויציאה לטבע כלי ראשון במעלה לחינוך של בני נוער לעצמאות ואחריות.

 

עבור חניכי השבט מהשנים ההן, השילוב של דמויות כמו למלשטרייך ויוסקה מרגולין הוא שייצר את "רוח שבט רמת גן" – שילוב של משמעת, גאוות יחידה מטורפת, אהבת הארץ ויכולת להרים פרויקטים מחנאיים שאף שבט אחר בארץ לא יכול היה להתחרות בהם.

 

את "רוח שבט רמת גן" המשיך וטיפח אילן זלכה שהוא דמות מוכרת, אהובה ובולטת מאוד בקרב בוגרי השבט מאותו דור זהב. הוא צמח בשבט, הדריך, והיה חלק מאותה מנהיגות צעירה שהובילה את השבט במפעלים הגדולים שלו – כולל מחנות הקיץ ההם בכפר החורש והתחרויות ההנהגתיות והארציות.

 

עבור מי שגדל בשבט באותם ימים, השם שלו מיד זורק חזרה לתקופה של גאוות יחידה מטורפת, חולצות שכב"ג, ישיבות לתוך הלילה במרכז השבט, והרבה מאוד הווי רמת-גני שורשי. הוא חלק מאותה שרשרת דורות של חניכים שהפכו למדריכים ומרכזים תחת העיניים הבוחנות של למלשטרייך ויוסקה מרגולין.

*

סוף,
עונג רב
היה להיזכר בעבר
הטוב של
ימי התום
שחלפו מהעולם.

הצטערתי מעט
שהמקום
אינו ממשיך

להיות האכסנייה
של המחנה הגדול.

אני יכול לומר
בגאווה שלחינוך
שקיבלתי בתנועת הצופים,
במיוחד בשבט צופי רמת גן,
יש מקום של כבוד
בעיצוב דמותי
כבוגר על כל המשתמע.
לעולם לא אשכח את

השנים היפות אלה 

*****

תודה לך זכי שפר
שאפשרת לי
להגיע
לאחד המקומות
המשמעותיים בחיי
בהם גדלתי כילד ונער.

תודה לך מיכאל סופר
שהיית שותף
למסע הקצר
במנהרת הזמן.