הדפסה

התחדשות עירונית הוא תהליך חשוב בחיי עיר.

מדובר על תהליך של שינוי במרחב העיר שנועד לגרום לצמיחה ולהתפתחותה ולשפור את תנאי החיים של התושבים.

 

מבין מאפייני ההתחדשות העירונית נכללים, תוספת יחידות דיור, ייעול השימוש בקרקע, חידוש מרכזי הערים ומניעת פרוור.

 

בהתחדשות עירונית נהוגות שלוש דרכי פעולה.

 

1. פינוי בינוי כלומר הריסת הקיים, הישן, ובנייה חדשה תוך ציפוף המרקם הקיים: תוספת דירות, שיקום תשתיות (תחבורה, ביוב, חשמל) ופיתוח נופי.

 

2. שדרוג ושיקום הקיים מבלי להרוס אותו שאינו מחייב את פינוי הדיירים שיכולים להישאר בבתיהם בזמן הבנייה.

 

3. עיבוי בינוי כלומר הגדלת ניצול הקרקע במתחם מגורים קיים, הגדלת הדירות הקיימות ובנייה לגובה להוספת דירות חדשות.

 

ההתחדשות העירונית בעשורים האחרונים בשכונות הכרמל בחיפה נהוגה הפרקטיקה הראשונה של פינוי בינוי בעיקר של בניין או שניים על אותו מגרש.

 

פינוי בינוי בחיפה של בניין או שניים על חטיבת קרקע אחודה, מגלמת בתוכה את המתח והמאבק בין האינטרס הכלכלי, הרצון להגדיל את זכויות הבנייה ולמקסם את ערך הקרקע ובין האינטרס לשימור הבניין הקיים והמורשת האדריכלית שלו על כל מרכיביה.

מאז שהגעתי לחיפה לחפש דירה למגורים וביתר שאת לאחר שהעתקתי את מגוריי לעיר, למדתי שבשכונות הכרמל הוותיקות ההתחדשות העירונית בעיצומה.

למדתי שבמסגרת ההתחדשות העירונית יש מגמה של הריסת בתים ישנים, שנבנו לפני עשרות שנים במחצית המאה העשרים במיוחד בתקופת המנדט הבריטי ובעשור הראשון של המדינה.

מטרת הריסה זו לפנות את הקרקע ולבנות בניינים חדשים וגדולים שיתנו רווח נאה ליזמים ולבעלי הקרקע.

בעיצומה של מלחמת איראן השנייה ומלחמת לבנון (שאיני יודע מה מספרה) במסגרת שיטוט/צילום בקרבת מקום מגוריי נחשפתי גם למאבקים של פעילים מקרב השכונות הוותיקות נגד למען שימור הבתים הישנים ולמניעת הריסתם.

אחת הפעילות המרכזיות במאבק למען השימור ומניעת ההריסה היא אדריכלית חנה יפה תושבת שכונת שמבור.

לאחר שחנה יפה נחשפה לתיעודים שלי אודות שיטוט/צילום בשכונות הכרמל, היא פנתה אלי והציעה שאלמד את הנושא. לצורך כך היא שלחה לי מידע רב בעניין.

היא הוסיפה וביקשה שבמסגרת שיטוטיי אגיע לראות ולצלם את הבניינים שראוי לשמר אותם והמיועדים להריסה ואחר כך אכתוב אודותיהם ואודות המאבק לשימורם.

חנה קישרה ביני ובין אמיר גלעד המתגורר ברחוב קדימה שבחלקו המערבי של מרכז הכרמל שנקרא גם "כרמל וותיק".

*

גם אמיר גלעד מנהל מאבק נגד היוזמות והריסה של שני הבניינים קדימה 15 וקדימה 19 הנמצאים משני צדדיו של ביתו, קדימה 17 וגם של שביל המערות הצמוד אליהם.

*

*

ביום ראשון, 12 באפריל 2026, בשעות אחר הצהרים נפגשתי עם אמיר גלעד וממנו למדתי אודות הנוף האורבני הישן הסמוך לביתו העומד לפני שינוי וייתכן אף הכחדה.

אמיר גם סיפר לי בפירוט על המאבק שהוא וחבריו מנהלים במוסדות התכנון נגד הבנייה החדשה.

על מנת להתרשם, יצאתי אתו לסיבוב בין הבניינים וכהרגלי גם צלמתי.

מבט ממעל על שלושת הבניינים. צילום מפ"י – מרכז מיפוי ישראל

רחוב קדימה ושביל המערות בחיפה מהווים מרקם עירוני ונופי ייחודי באזור הכרמל ההיסטורי הנמצא בשוליים הצפוניים של ואדי שיח.

 

לאזור זה יש מאפיינים ייחודיים של בנייה על מדרון, השתלבות בטופוגרפיה, רחובות צרים ובעלי אופי מקומי, ותצפיות פתוחות אל המרחב הנופי של העיר והים.

 

שילוב זה יוצר ערך נופי מובהק, שאינו נובע רק מן המבנים עצמם אלא מן הקשר בינם לבין הקרקע, השיפועים, קווי המבט, העצים הוותיקים והאופן שבו המרחב הבנוי נטמע בסביבה הטבעית.

מבט מערבה לעבר הים

אזור זה הוגדר בתוכנית המתאר של העיר חיפה (חפ/2000) כמרחב שימור מרקמי של שכונות ותיקות.

 

בסקר שימור שנערך בשנת 2020 נקבע כי למבנים המקוריים ערכים אדריכלים ואורבניים המיועדים לשימור.

 

שביל המערות, המכונה כך בשל היותו ציר גישה היסטורי למערות הוואדי, הוגדר בתכניות העיר כשביל נטוע ברוחב 3 מטרים.

 

במשך עשרות שנים, אופיין השביל בחומות אבן ובעיקול מתון בפינת המגרש של קדימה 15, אשר אפשר מעבר ותמרון חיוניים לרכבי חירום, ביטחון ושירות.

דמותו של רחוב קדימה במחצית הראשונה של שנות ה-40' של המאה העשרים, אז הוא נקרא רחוב אביב.

הבית בקדימה 15

*

במקום מתוכנן פרויקט פינוי הריסה ובינוי חדש.

 

בשנת 2017, הוגשה הבקשה להריסת בית המגורים החד משפחתי ודו-קומתי הקיים ובמקומו לבנות בית חדש בן 6 קומות ובו 9 יחידות דיור.

 

היזמים מבקשים לנצל את זכויות תמ"א 38/3  תיקון 3 לתוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים, שנכנס לתוקף בשנת 2012 ומטרתו הגדלת הכדאיות הכלכלית ליזמים.

 

התיקון מאפשר תוספת של עד 2.5  קומות לחיזוק, הרחבת דירות קיימות, והקלות משמעותיות המעודדות הריסה ובנייה מחדש (תמ"א 38/2).

 

אנשי המאבק לשימור טוענים כי המבנה לא היה זכאי לכך מלכתחילה וחוזק כבר בעבר.

 

התנגדות נחרצת של השכנים הובילה את הדיון לוועדת הערר אשר פסקה בדצמבר 2022 כי יש למנוע את הריסת שביל המערות, לאסור כניסת כלי רכב דרכו ולצמצם את היקפי הבנייה והמרפסות לכיוונו.

 

למרות פסיקת הוועדה, התוכנית שקיבלה היתר בנייה בדצמבר 2025 סוטה מהוראותיה.

 

מעבר לכך, התכנית מבטלת את העיקול ההיסטורי של שביל המערות ופולשת ב-0.5 מטר לתוך תוואי השביל הציבורי, פעולה המצמצמת את רוחב הדרך ופוגעת בבטיחות הציבור.

פינת המגרש הפונה לשביל המערות

חלק כואב במיוחד במאבק נוגע לעץ חרוב ענק שסומן לשימור. העץ, שלבלב באפריל 2025, התייבש ונבל לחלוטין בתוך חודש אחד, ועלה חשד כבד כי הורעל במכוון מאחר שמיקומו "מפריע" לבניית מרפסת חריגה לפי התוכנית החדשה.

מתוך ההגשה למשרד החקלאות

בתחום המגרש של הבית בקדימה 15 בסביבתו נמצאו ונסקרו 9 עצים בוגרים, מתוכם 5 מיועדים לכריתה, 2 להעתקה ויתרת העצים לשימור.

 

ב-8 במרס 2026 פקיד היערות העירוני בחן את בקשת הכריתה, אישר אותה, והנפיק רישיון לכריתה שמיידע אודותיו פורסם כמתחייב באתר האינטרנט של משרד החקלאות.

 

יום למחרת, במהלך תקופת הפרסום ובטרם נכנס הרישיון לתוקפו,  אמיר גלעד הגיש השגה.

 

טענת אמיר גלעד הייתה שפקיד היערות העירוני, כמו גם גורמי התכנון העירוניים התעלמו מחריגות הבניה.

 

הוא הדגיש שהריגת העץ, ועכשיו הכשרתו, היא בבחינת הרצחת וגם ירשת. מדובר בכריתת עצים ללא היתר בניה חוקי. כמו כן מתוכננת כריתת עצים בגבול המגרש בשל בניית מגרש חניה חיצוני.

באפריל 2025 היה זה עץ חרוב מלבלב

ב-12 באפריל 2026 לאחר שמנהל אגף יער ואילנות ופקיד היערות במשרד החקלאות בחן את בקשת הכריתה, את ההשגה ואת כל המסמכים שהוגשו לו, כולל אלה של בעל הרישיון, הוא דחה את ההשגה ואישר את כריתת והעתקת העצים ברישיון.

 

החלטתו  נסמכת על הטעמים הבאים: פקיד היערות במשרד החקלאות אינו הגורם המוסמך לדון בעבירות בניה, או בחריגה מתוכנית בניה, או בתוקפם החוקי של היתרי בניה.

 

לפיכך הדגיש שהטענות בעניין חריגות בניה יכולות להיות מטופלות על ידו ויש להפנותן אל הגורמים המוסמכים לכך בוועדות התכנון השונות.

 

בכל הנוגע לעצים במגרש, להלן הוא התייחס בצורה מפורטת לכל עץ בסקר.

קדימה 19

*

*

המבנה כיום מאוכלס ומשמש כבית מגורים וכולל יחידת מגורים אחת בקומת הקרקע ויחידה נוספת בקומה ראשונה.

 

מאז בנייתו חלו בו מספר שינויים.

 

קומת הקרקע של המבנה תוכננה בשנת 1934 על ידי האדריכל מתתיהו (מקס) גוטמן.

 

יחידת מגורים נוספת בקומת הקרקע עם כניסה נפרדת אושרה בשנת 1942.

 

בשנת 1953, התווספה למבנה קומה נוספת ומדרגות חוץ.

*

האדריכל מתתיהו (מקס) גוטמן עלה מגרמניה בשנת 1929 ותכנן ברחבי השכונה בתים בסגנון הבינלאומי (Bauhaus).

 

כל המבנים שתכנן גוטמן בשכונה היו בצידו הדרומי של הרחוב שבאותה תקופה נקרא רחוב אביב.

 

הצד הדרומי של רחוב אביב (היום נקרא קדימה) הוא השוליים הצפוניים של ואדי שיח ובעורף בתיו שבילים שמהווים בתפישת תכנון דומה שלכניסה לשבילים עורפיים ללא מוצא (Cul de Sac).

*

*

על פי החלטת וועדת השימור העירונית המגרש נמצא בתחום מרחב שימור מרקמי – מרחב השכונות הוותיקות.

 

במסגרת סקר אודות שימור בשכונה נמצא כי לבניין קדימה 19 ערכים אדריכליים, אורבניים ונופיים, והוא מיועד לשימור בדרגה ב', כלומר יכול לקבל תוספות.

 

תכנית הבינוי החדשה מאיימת על עקירת כ-20 עצים בוגרים בתחום המגרש,

 

לטענת אנשי המאבק לשימור כריתת העצים מעלה חשש כבד לשינוי בלתי הפיך באופי הרחוב.

*

עצים אלה זמנם קצוב

דינם של העצים בבניה החדשה להיכחד

האם הנוף הייחודי יישאר? 

מורד שביל המערות

פעילי המאבק לשימור טוענים שמבחינה נופית, האזור משלב טופוגרפיה תלולה, צמחייה קיימת, פתיחות נופיות ותחושת מעבר בין רחוב למדרון ולמרחב טבעי.

 

טענתם כי זהו ערך שאינו נמדד רק לפי מספר המבנים או שטחי הבנייה, אלא לפי האופן שבו הבינוי “יושב” בתוך הנוף.

 

במקרה של קדימה 15 וקדימה 19, ההקשר הנופי והמרקמי חשוב לא פחות מן המבנה עצמו, משום שהוא יוצר רצף עירוני-נופי ייחודי שיש לשמרו.

 

פעילי המאבק לשימור מדגישים

"מבחינה אדריכלית-תכנונית, ראוי להבחין בין בנייה חדשה לבין שכבות הבינוי הקיימות, ולבחון האם יש במבנים אלה מאפיינים של טיפוס בינוי מקומי, התאמה לטופוגרפיה, שפה חומרית אופיינית או תרומה למרקם הרחוב. גם אם חלק מן המבנים אינם מוגדרים רשמית כאתרי שימור, ייתכן שהם בעלי ערך מרקמי המצדיק התייחסות מיוחדת בעת תכנון שינוי, הריסה או בנייה מחדש"

היציאה משביל המערות לעבר המשעול בוואדי נחסמה.

זה הנוף שניתן לראות בקצה שביל המערות

סוף,

התרשמתי מאוד
מהמאבק
שמנהלים הפעילים,
תושבי השכונה,
להמשיך לשמור
על דמותו
הפיזית והנופית
של המקום בו
הם מתגוררים.

*****

איני בטוח
שמאבקם ייצלח!
הכל תלוי
בהחלטות
מוסדות התכנון,
האם ימצאו
את האיזון
בין הצורך
להתחדש
תוך הרס הקיים
ובין הרצון
לשמר את
שנבנה בעבר
שמורשתו
לא תסולא בפז.

******
תודה לך
חנה יפה
שחשפת אותי
למאבקים
לשימור הישן

תודה לך
אמיר גלעד
שאירחת אותי
והצגת בפירוט
את מאבקך.