יפו מבחינה מוניציפלית היא חלק מהעיר תל אביב-יפו.

 

במשך מאות רבות של שנים ביפו הייתה נוכחות נוצרית שעדין קיימת עד עצם היום הזה.

 

עד הקמת מדינת ישראל בשנת 1948, יפו הייתה עיר ערבית נפרדת מתל אביב, לכן, לעניין הנוכחות הנוצרית ראוי להתייחס אליה כעיר בפני עצמה.

 

במסגרת המסע להכרת הערבים הנוצרים בישראל למדתי על הפן הנוצרי של יפו.

 

למדתי על הקהילה הנוצרית ביפו שמהווה את הריכוז הגדול ביותר של ערבים נוצרים במרכז הארץ מטרופולין תל אביב

 

הגעתי לכל קהילות הערבים הנוצרים, לבתי הספר, לכנסיות ולמזרים, לשבטי הצופים וגם לבתי העלמין וראו הפן הנוצרי של יפו – המיזם וסיכומו

 

בספר אודות המסע להכרת הערבים הנוצרים בישראל (שעדין אין מימון להוצאתו לאור) הוקדש פרק ארוך ומפורט וכותרתו יפו – הריכוז הגדול ביותר של ערבים נוצרים במטרופולין תל אביב

 

בהמשך למסע זה,  ביום שישי 21 בנובמבר 2025 נכחתי בחג המלאכים הקדושים (מיכאל וגבריאל) שנערך בכנסיית מנזר מאר מיכאל ביפו.

 

אל מנזר זה הגעתי לראשונה ב-25 ביוני 2020 עם האב קונסטנטין נאסר כהן הדת של הקהילה הערבית האורתודוכסית שתיאם את הביקור במקום וראו יפו, המנזר היווני אורתודוכסי מאר מיכאל וכנסיותיו

 

לחג זה הוזמנתי על ידי שניים מידידיי מבני העדה האורתודוכסית בעיר, עו"ד כריסטיאן דיק עורך דין של הפטריארכיה היוונית אורתודוכסית ביפו וגם עורך דין של הקהילה האורתודוכסית ביפו ושל הספר האורתודוקסי מאר מיכאל ביפו ורמי מנסור ראש שבט הצופים האורתודוכסים ביפו וגם ראש מועדון ספורט בני יפו אורתודוכסים.

 

בשעת בוקר הגיע לעיר העתיקה של יפו פטריארך של ירושלים קריקוס תאופוליוס השלישי.

 

את פניו קיבלו ראשי העדה המקומית, אנשי הדת של הכנסייה וביניהם בישופים וכהני דת מיוון ומארצות הברית, שני הבישופים מישראל (יפו ונצרת והגליל), כהני הדת של הקהילות היוונית אורתודוכסיות הגדולות (יפו, לוד, רמלה, וחיפה), אנשי הקהילה המקומית.

 

את המצעד אל המנזר הובילו שתי תזמורות של שבטי הצופים האורתודוכסים של יפו.

 

התפילה נערכה בכנסייה של המנזר וראשה היה הפטריארך.

 

בתפילה בנוסף לאנשי הדת שנזכרו לעיל,  גם שגריר רוסיה בישראל – אנטולי ויקטורייב, שגרירת יוון בישראל מריה סולומו, קונסול יוון ניקוס מבראטיזדיס, נספחים צבאיים מצבא יוון (חיל אוויר וחיל הים), קונסול של קפריסין ונציג שגרירות רומניה.

 

ההערכה שבתפילה השתתפו 300 – 400 אנשים חלקם בני הקהילה מיפו וכן כולם מקומיים מהגרי עבודה רומנים שמתגוררים באזור תל אביב, רוסים, מעט יוונים וגם גיאורגים.

 

התפילה שנמשכה כמעט שלוש שעות נערכה בארבע שפות יוונית, ערבית, רומנית ורוסית.

להלן מובאים
צילומים שנעשו
במהלך נוכחותי במקום
וגם  מידע על המנזר.

מנזר מאר מיכאל והכנסייה הגדולה הנמצאת בו שייכים לפטריארכיה היוונית-אורתודוכסית.

 

המנזר  נמצא על המדרון המערבי של יפו העתיקה, מעל הנמל ומאחורי כנסיית פטרוס הקדוש הקתולית.

 

המנזר בנוי על שלושה מפלסים: מפלס עליון שהכניסה אליו היא מסמטת נתיב המזלות 8; מפלס אמצעי, העיקרי, בו נמצאים מבני המנזר, הכנסייה והקפלה ובו נמצא שער הכניסה העיקרי ומפלס תחתון הנמצא בגובה רציף הנמל מדרום מערב ובהמשך לכנסייה הארמנית ובו יש שער העולה למנזר.

 

המנזר הוא מקום הבישוף ארכימנדריט דימסקינוס הממונה מטעם הפטריארכיה היוונית-אורתודוכסית על עדות מרכז הארץ (יפו, לוד ורמלה) מאז שנת 1994.

 

המנזר מוחזק היום על ידי האב גריסימוס טימופיי כהן דת של הכנסייה האורתודוכסית מרומניה והוא מהווה את המרכז דתי של מהגרי עבודה מרומניה במטרופולין תל אביב.

המנזר נקרא על שם המלאך מיכאל שהוא אחד מארבעת המלאכים (מיכאל, גבריאל, אוריאל ורפאל) העומדים לפני כיסא הכבוד ותפקידם להשגיח ולשמור על ארבע כנפות הארץ.

 

בתנ"ך אין בדרך כלל אזכור מפורש של שמות המלאכים. אולם מיכאל מוזכר שלוש פעמים בסוף ספר דניאל: וְשַׂר מַלְכוּת פָּרַס עֹמֵד לְנֶגְדִּי עֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם, וְהִנֵּה מִיכָאֵל אַחַד הַשָּׂרִים הָרִאשֹׁנִים בָּא לְעָזְרֵנִי, וַאֲנִי נוֹתַרְתִּי שָׁם אֵצֶל מַלְכֵי פָרָס (פרק י' פסוק י"ג); אֲבָל אַגִּיד לְךָ אֶת הָרָשׁוּם בִּכְתָב אֱמֶת, וְאֵין אֶחָד מִתְחַזֵּק עִמִּי, עַל-אֵלֶּה, כִּי אִם-מִיכָאֵל שַׂרְכֶם (פרק י' פסוק כ"א); וּבָעֵת הַהִיא יַעֲמֹד מִיכָאֵל הַשַּׂר הַגָּדוֹל, הָעֹמֵד עַל-בְּנֵי עַמֶּךָ, וְהָיְתָה עֵת צָרָה אֲשֶׁר לֹא נִהְיְתָה מִהְיוֹת גּוֹי עַד הָעֵת הַהִיא, וּבָעֵת הַהִיא יִמָּלֵט עַמְּךָ כָּל הַנִּמְצָא כָּתוּב בַּסֵּפֶר (פרק י' פסוק כ"א).

 

גם המלאך גבריאל נזכר בספר דניאל, פרק ח' פסוקים 15 – 16: יְהִי, בִּרְאֹתִי אֲנִי דָנִיֵּאל–אֶת-הֶחָזוֹן; וָאֲבַקְשָׁה בִינָה, וְהִנֵּה עֹמֵד לְנֶגְדִּי כְּמַרְאֵה-גָבֶר. טז וָאֶשְׁמַע קוֹל-אָדָם, בֵּין אוּלָי; וַיִּקְרָא, וַיֹּאמַר, גַּבְרִיאֵל, הָבֵן לְהַלָּז אֶת-הַמַּרְאֶה. יז וַיָּבֹא, אֵצֶל עָמְדִי, וּבְבֹאוֹ נִבְעַתִּי, וָאֶפְּלָה עַל-פָּנָי; וַיֹּאמֶר אֵלַי הָבֵן בֶּן-אָדָם, כִּי לְעֶת-קֵץ הֶחָזוֹן.

 

במסורות הנוצריות המלאך מיכאל מוזכר בחזון יוחנן הנקרא לעיתים גם ההתגלות של יוחנן או ספר ההתגלות והוא הספר האחרון בברית החדשה. הוא מתאר את אירועי אחרית הימים שתתרחש לפי האמונה הנוצרית לפני שישוע ישוב לעולם וידון את כל החיים והמתים ביום הדין.

 

בנצרות, המלאך מיכאל הוא מנהיג צבאות האל.

מנזר מאר מיכאל נבנה, כנראה, לראשונה בתקופה הביזנטית וסביר להניח שהמנזר נהרס במאה האחת עשרה עוד לפני הגעת מסע הצלב הראשון ליפו.

 

לא ידוע אם המנזר נבנה מחדש או שוקם לאחר שהצלבנים, הגיעו לארץ במסע הצלב הראשון בסוף המאה האחת עשרה. לא ידוע, גם מה עלה בגורלו של המנזר לאחר שבָּיְבָּרְס, הסולטאן הממלוכי של מצרים וסוריה כבש את העיר בשנת 1268 הגלה את תושביה והרס את העיר. סביר להניח שהמנזר היה הרוס ונטוש.

 

המנזר שוקם במחצית המאה השבע עשרה, בתקופה נבנו האכסניה הלטינית ("ההוספיס הלטיני") והמנזר הארמני ניקולאס הקדוש.

 

מאמצע המאה שבע עשרה החלה לפעול במנזר אכסניה לאירוח צליינים אורתודוכסים שהגיעו לארץ ישראל מיוון, קפריסין, ומרחבי האימפריה העות'מאנית בבלקן ומזרח אירופה לרבות מאימפריה הרוסית.

 

המנזר שימש גם את הקהילה האורתודוכסית הערבית המקומית שגדלה בהדרגה במהלך המאה השמונה עשר והמאה תשע עשרה.

 

בשנת 1852, עם התגברות הצליינות האורתודוכסית לארץ הקודש, הנחה הפטריארך של ירושלים סיריל השני לשפץ ולקשט מחדש את המנזר והכנסייה.

 

מאז הקמת המדינה הפעילות במנזר מאר מיכאל דעכה וכמעט פסקה לנוכח הצטמצמות הקהילה הערבית האורתודוכסית בעיר וריכוז פעילותה בכנסיית גיאורגיוס הקדוש הסמוכה.

 

פעילות המנזר כמקום אירוח התמעטה מאד כאשר פסקה הצליינות שהגיעה לארץ ישראל דרך נמל יפו שחדל להיות, כמו נמל תל אביב, שער כניסה ימי לישראל, עם פתיחת נמל אשדוד בנובמבר 1965.

בשנת 1961 ימים ספורים לפני חג המולד המנזר עלה באש ונהרס כליל וכך גם הכנסייה. האדם היחיד שנשאר במקום היה הבישוף של הקהילה האורתודוכסית ביפו.

 

הכנסייה נשארה בהריסותיה יותר משלושה עשורים, בשנת 1994 הכנסייה נבנתה מחדש, במשך שבעה חודשים, נחנכה, ופתחה את שעריה.

 

על פי הכתוב באתר הפטריארכיה היוונית-אורתודוכסית, הבישוף הנוכחי של יפו ארכימנדריט דמסקנוס, שאמור הגיע ליפו בשנת 1994 החל בשיקום המנזר והוא עשה זאת בעמל רב ועל חשבונו. הטענה שהוא ירש מאמו החורגת, גברת מטינה דריבה מאתונה, את הסכום של $500,000 על מנת לממן את עלויות השיקום והשיפוץ בתוך תקופה של שישה חודשים. השיפוץ כלל את מבנה הכנסייה וגם את שאר חלקי המנזר.

סוף,

נהניתי להיות נוכח
ביום החג
במנזר שהוא
מבין האתרים הנוצרים
היפים והמרשימים בישראל 

******

  חג המלאכים הקדושים
הוא יום חג ליפו
ויום חג
לקהילה המקומית
של הערבים הנוצרים
המשתייכים
לכנסייה היוונית אורתודוכסית.

******
נדמה היה
כי ליום אחד
העיר העתיקה של יפו
ובמיוחד במקום
בו נמצא המנזר
הפך להיות
רובע בעיר יוונית.

******

הנוכחות המרשימה
של בישופים וכהני דת
מיוון ומארצות הברית
הנוכחות של שני
הבישופים מישראל
(יפו ונצרת והגליל)
וגם של כהני הדת של הקהילות
היוונית אורתודוכסיות הגדולות
(יפו, לוד, רמלה, וחיפה),
כמו גם הנוכחות
של נציגי מדינות רבות
כיבדה את החג
וכיבדה את הקהילה של יפו.
נוכחות זו מלמדת על
חשיבות העיר יפו בנצרות
ומדגישה מלמדת את
חשיבות ובכירות
הקהילה המקומית
של מאמינים
הכנסייה היוונית אורתודוכסית
ביפו בפרט
ובמדינת ישראל  בכלל.

******

תודה לכם
עו"ד כריסטיאן דיק
ורמי מנסור
על ההזמנה
ועל האירוח.

*****
תודה רוית פרבר
על הצילומים. 

 

עי