ביקור במושב עין יהב שבערבה תיכונה (נובמבר 2025)13 בנובמבר 2025
הדפסה
עין יהב הוא הראשון והגדול מבין מושבי הערבה.
היום מושב זה הוא אימפריה וסמל. כן ממש כך!
מקימי המושב היו חולמים, בעלי חזון, פורצי דרך והחלוצים של התיישבות בערבה התיכונה.
בעקבות עין יהב הוקמו יישובים נוספים.
למושב עין יהב, שהוקם כהיאחזות נח"ל בשנת 1959, שמורה זכות ראשונים בהתיישבות החקלאית בישראל, שאינה נופלת מזאת של היישובים שהוקמו עשרות שנים קודם להקמת המדינה.
את משפטים אלה כתבתי בתיעוד הביקור הראשון במושב עין יהב באפריל 2022 וראו מושב עין יהב על גבול ירדן בערבה
ביום שני 10 בנובמבר 2025, היום השני של איציק איתן ושלי בזמן המדבר בערבה, התארחנו במושב עין יהב.
*
מושב עין יהב נמצא 41 ק"מ מדרום לצומת ערבה, אמצע הדרך בין באר-שבע לאילת, כ- 130 ק"מ מבאר שבע וכ- 130 ק"מ מאילת.
היישוב נמצא בין כביש 90 במערב ובין גבול ירדן במזרח.
אתר המושב ושדותיו נמצאים באזור המשולש והחיבור של נחל נקרות עם נחל ערבה.
היישוב נמצא כ-3.5 ק"מ ממזרח לכביש 90 וכ-1.5 ק"מ ממזרח לקו הגבול עם ירדן
*
ראשית עין יהב בהייתה היאחזות נח"ל שהוקמה ב- 23 בנובמבר 1959 סמוך למעיין עין-יהב, 8 ק"מ דרום-מערבית לישוב הנוכחי. (היום זהו מקומו של מחנה צה"ל) ההיאחזות.
עין יהב היא הייתה ההיאחזות הנח"ל הראשונה שהוקמה בערבה והיאחזות הנח"ל ה-26 מאז הקמת נחל עוז, היאחזות הנח"ל הראשונה שהוקמה ב-25 ביולי 1951.
היאחזות עין יהב הוקמה ע"י גרעין נח"ל של תנועת המושבים והוחזקה במשך שלוש שנים ע"י שלושה גרעיני נח"ל של בני מושבים: "נאות" (1959), "יהב" (1960) ו"נוה" (1961).
ב-16 בספטמבר 1962 ההיאחזות הצבאית אוזרחה.
בשל היות המקום נקודה זמנית המתיישבים חיו כקבוץ – "מושבוץ" לכל דבר פרט למגורים של הילדים בבית הוריהם.
מסגרת המושבוץ קוימה עד למעבר לישוב הקבע. השדות עובדו במשותף, היה סידור עבודה, גיוסים, גם מטבח – חדר אוכל. המגורים: בצריפים. במהלך שנים אלו נקלטו שני גרעיני נח"ל נוספים, הוכשרו שטחי עיבוד חדשים באזור המרזבה – כשבע ק"מ צפון מזרחית לנקודה הזמנית, שם גם נבנה ישוב הקבע.
ב-25 באוקטובר 1967 מתיישבי המושבוץ – 15 משפחות ו-4 רווקים- עברו לישוב הקבע. שטחי הירקות באזור המרזבה בסמוך לישוב הקבע אשר עובדו עד אז במשותף -חולקו למתיישבים.
בשנים שלאחר המעבר ליישוב הקבע נקלטו משפחות חדשות, רוב הנקלטים בני קיבוצים ומושבים.
מקום יישוב הקבע ומקום ההיאחזות בסוף שנות ה-60'
היום, במושב עין יהב מתגוררות 200 משפחות, כ- 800 תושבים. והוא מתבסס בעיקר על חקלאות ותיירות.
שטחי העיבוד החקלאי כוללים גידולי ירקות ליצוא ולשוק המקומי: פלפל, עגבניות, מילונים, חצילים, תמרים, ענבים למאכל. הם משתרעים על שטח שגודלו כ-8,000 דונם, רובו מבני חממות ובתי רשת.
במושב 150 יחידות חקלאיות, לכל משפחה 50 דונם ובנוסף מטע תמרים משותף ששטחו 550 דונם.
במושב 70 חדרי אירוח הכוללים כ-200 מיטות, מפעל להפקת מוצרים קוסמטיים מצמח האלוורה, מרכז לגידול דגי נוי, מכון כושר, חממה תיירותית אורגנית, שירותי הסעדה, מסעדה, חנות מתנות, גלריות שונות, מתפרה, חוות סוסים ומסעדה.
להרחבה אודות עין יהב והקמת היישוב ראו מושב עין יהב על גבול ירדן
בעין יהב איציק ואני היינו אורחם של חברי היקר אמנון נבון.
אמנון נבון הוא חקלאי, אגרונום ואמן.
הוא יליד מושב כפר סירקין
הוא היה חבר בגרעין הנח"ל הראשון שהקים את מושב עין יהב בראשית שנות ה-60 במאה העשרים ויחד עם רעייתו אורה הקימו במקום משפחה לתפארת.
את אמנון הכרתי לפני קצת יותר משלוש שנים, באפריל שנת 2022 בביקור במושב ראו מושב עין יהב על גבול ירדן שנעשה במסגרת המיזם של ביקורים ביישובים כפריים.
בביקור זה התיידדנו ונעשינו חברים, יותר נכון כמו אחים, הוא המבוגר ואני הצעיר.
בדצמבר 2023 כתבתי על אמנון ופעולותיו ואותו צלמתי וראו אמנון נבון, חקלאי ואמן, עין יהב במסגרת המיזם אדם בסביבתו .
אמנון כמו עזרא רבינס היה שותף לתכנון וארגון המסע הגדול ורב המשתתפים "נוער הגבולות" בגבול ירדן בערבה הצפונית ביום השנה ה-30 לחתימת הסכם השלום בין מדינת ישראל וממלכת ירדן..
מסע זה נעשה בנובמבר 2024 במלאות 30 שנים להסכם השלום בין מדינת ישראל ובין ממלכת ירדן.
אני בקשר רצוף עם אמנון וזכיתי גם לקרוא את טיוטת הספר שכתב ולהתייחס אליה.
*
למעשה, הביקור בעין יהב התחיל כבר ערב קודם עת סעדנו את ארוחת הערב בביתם אורה ואמנון נבון.
הביקור במושב החל בבוקר יום שני 10 בנובמבר 2025.
במשך מספר שעות אמנון הוביל אותנו במושב בשטח הבנוי ובשטחים החקלאיים.
*
אמנון סיפר, הסביר והפגיש אותנו עם מספר חקלאיים.
להלן מראות הביקור לפי סדר כרונולוגי.
בית הרשת
לגידול פלפל
של מייקל כהן
*
*
*
גידולי התבלין של הפועלים התייאלנדים בקצה השורה.
*
*
*
*
מזכרת מהביקור בבית הרשת
בית הרשת
לגידול צמחי תבלין
של רמי שדה
רמי שדה תושב עין יהב ונשוי לנעמה בת הדור השני של המושב ולהם ארבעה ילדים.
רמי ונעמה נפגשנו בעת לימודיהם בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות ואז נשאו והתיישבו בין יהב לפני 16 שנים.
רמי הוא חקלאי חרוץ, שופע רעיונות ויזם חקלאי.
הוא ניסה ומנסה גידולים שונים ומתמקד בשנים האחרונות בגידול תבלינים, וגם מגדל ירקות ומטעים.
את התבלינים שהוא מגדל מעביר למפעל תמרה שהקים ובו מייצר מטבלים בטעמים שונים ערבים לחייך.
תוצרי המפעל משווקים ברחבי הארץ.
*
*
החלקה ההידרופונית
*
גידול הפטרוזיליה
*
*
תצפית
על נחל ערבה
ועל השטחים החקלאיים
מג'בל חופירה
*
*
ג'בל חופרה היא גבעת חול מתצורת חצבה הנמצאת שני קילומטרים ממזרח למושב על גבול ירדן – ישראל.
הגבעה נמצאת בגובה של 70 מטר מתחת לפני הים ומתנשאת מעל נחל הערבה ומושב עין יהב שנמצאים ממערב לה.
התצפית נבנתה במחצית השנייה של שנות ה-90' לאחר חתימת הסכם השלום עם ירדן.
על פי הסכמי שביתת הנשק עם ירדן מאפריל 1949 הגבעה, והתצפית וסביבתה לא נכללו בשטח מדינת ישראל.
בראשית שנות ה-70' בעת אירועי "ספטמבר השחור" בירדן, בזמן שהחלה בהדרגה הרחבת שטחי העיבוד של מושב עין יהב ממזרח לנחל הערבה, נתפסה הגבעה זו על ידי צה"ל, בהוראת שר הביטחון משה דיין
במסגרת הסכם השלום עם ירדן, עבר השטח שנתפס ממזרח לנחל ערבה לישראל.
*
*
תצפית על
מאגר נקרות
ומאגר שיזף
*
מאגר נקרות הינו המאגר לתפיסת מי שיטפונות הראשון שהוקם בערבה בשנת 1975.
נפח איגום של המאגר 2.5 מלמ"ק ושטח אגן הניקוז התורם ישירות משני צידי הגבול 984 קמ"ר.
המאגר בנוי מסכר שכיוונו צפון-דרום, שנבנה לרוחב ערוץ נחל נקרות בסמיכות למושב עין יהב.
במאגר קיימת מערכת לשחרור מבוקר של המים והזרמתם למורד, אל שדות החלחול. ישנם שלושה שדות חלחול בשטח כולל של 120 דונם, להחדרת מי המאגר לאקוויפר.
כיום יש למאגר נקרות תפקיד חשוב כגורם לוויסות והאטת השיטפונות במורד נחל נקרות ומגן על מושב עין יהב והשדות החקלאיים מפני הצפות.
המאגר אינו חשוד בסחף מוקשים.
מבט על מאגר נקרות ושולי מאגר שיזף
בשנת 2005 הוקם בתוך מאגר נקרות מאגר שיזף המשמש כמאגר תפעולי והוא מקורה ביריעות צפות למניעת התאדות.
על אף שהוא ממוקם בתוך מאגר נקרות-אין קשר הידראולי בין שני המאגרים מאחר והם מכילים מים מסוגים ואיכויות שונים ומשמשים למטרות שונות.
ייעודו מאגר שיזף לספק מים לחקלאות למושבי הערבה.
המאגר אטום ומכוסה לצורך מניעת איבודי מים בחלחול לקרקע והתאיידות לאוויר.
המאגר, נבנה תוך ניצול אדמת הסחף שהצטברה במאגר נקרות, מאגר לתפיסת מי שיטפונות הסמוך.
מטרת המאגר היא קליטת מי הקידוחים בשעות בהן אין דרישה גבוהה למים, לצורך מילויו.
המים הנאגרים מנוצלים לאספקה לצרכנים בשעות בהן ישנן צריכות שיא חקלאיות, ומשמשים כעתודת מי גלם להתפלה לצורכי שתייה.
מאגר שיזף
מפעל תמרה
לייצור מטבלים
של רמי שדה
שטיפה תחילה
*
*
*
*
*
*
הרביעייה המנצחת: אמנון, רמי שדה, מנהל הייצור התאיילנדי ומשגיח הכשרות (חשוב והכרחי!)
בהזדמנות נזכה בפורטרט את המשגיח שמגיע יומיום מערד לעין יהב להשגיח שאין תולעים בירק
בית האריזה לתמרים
של משק צור
*
*
משק צור הינו משק חקלאי משפחתי שמגדל פירות וירקות באיכות הגבוהה ביותר ואת מרבית זמנו מקדיש לפרי התמר.
את העסק הקימו תקוה ומוטי צור, מוותיקי מושב עין יהב ואליהם במשך הזמן הצטרפו ארבע ילדיהם וכיום מצטרף גם הדור השלישי שלוקח חלק פעיל בעסק המשפחתי.
משק צור נמנה עם בתי האריזה הגדולים, המתקדמים והמרכזיים בארץ ובעולם ויש אומרים הגדול ביותר במזרח התיכון.
החל משנותיו הראשונות של פיתוח ענף התמרים בארץ, היה משק צור עם החלוצים בתחום מיון התמרים בארץ ובעולם בעזרת שימוש בטכנולוגיה מתקדמת לתקופה.
במשק צור למדו את פרי התמר לאורך שנים רבות של טיפול ושיפור.
בית האריזה נותן שירות איכותי למגדלי תמרים מכל הארץ.
במשק צור קולטים את התמרים שמגדלים מצפון הבקעה ועד ערבה תיכונה.
התמרים מגיעים
בבית האריזה מטפלים בתמרים, ממיינים, אורזים ושולחים לכל העולם.
בעשור האחרון התחיל משק צור בייצר מוצרים נוספים מהתמרים בשיטות ייחודיות שפיתח, השומרות על ערכיו התזונתיים של תמר המג'הול האיכותי ועל טעמו הייחודי.
כל המוצרים של משק צור מכילים 100% תמרי מג'הול ללא תוספת סוכר וחומרים משמרים – פשוט כי לא צריך.
*
*
*
*
*
*
*
*
*
*
*
מחסן הקירור הטמפרטורה 26- מעלות
מזכרת צילום עם עמית שהוביל והסביר לנו