גשם מקומי מועט (5 מ"מ) ירד בהרי ירושלים בצהרי שבת 11 בינואר 2025.
בשעת האור האחרונה, כשהגשם פסק וקרני השמש הגיחו בין העננים, יצאתי לשוטט בקרבת ביתי שבמבשרת ציון.
*
*
*
*
*
*
מבט על פתח מנהרות כביש 16
מבט כל גשר מסילת הברזל מעל עמק הארזים
ביום שני 6 בינואר 2025, ערב חג המולד האורתודוכסי, הגעתי עם חברי ד"ר שמעון גת ליפו מתחם כנסיית האגיאוס גיאורגיאוס (ג'ורג' הקדוש).
הקורא שאינו מצוי בעולם הנוצרי ישאל, יאמר טעית! חג המולד נערך כבר ב-25 בדצמבר.
התשובה נכון כי בעולם נוצרי נהוגים שני לוחות שנה.
הכנסייה האורתודוכסית משמרת את לוח השנה היוליאני
לוח השנה היוליאני הוא הלוח השנה הקרוי על שמו של יוליוס קיסר, שהנהיג אותו ברחבי הרפובליקה הרומית בשנת 45 לפני הספירה, במקומו של לוח השנה הרומי הפאגני הירחי.
הכנסייה הקתולית ובכנסיות הפרוטסטנטיות נוהגות על פי לוח השנה הגרגוריאני
לוח השנה הגרגוריאני הונהג בצו של האפיפיור גרגוריוס ה-13 בשנת 1582, בהתבסס על הלוח היוליאני.
לוח השנה הגרגוריאני קרוי גם לוח השנה האזרחי או הלוח הלועזי או הלוח הנוצרי משמש ברוב מדינות העולם לקביעת מועדים "אזרחיים" כלומר, כל מועד שאינו דתי-פולחני.
מאחר והלוח היוליאני מאחר בשלושה עשר יום אחר הלוח הגרגוריאני וחג המולד נחוג ב- 7 בינואר ולא ב-25 בדצמבר.
שמעון גת ואני הגענו למתחם כנסיית האגיאוס גיאורגיאוס (ג'ורג' הקדוש) בהזמנת ידידי מר רמי מנסור, ראש שבט צופים אורתודוכסים יפו
נכחנו בפסטיבל שנערך לרגל חג המולד בו השתתפו רבים אנשי הקהילה האורתודוכסית ביפו שמונה כ-4,500 מאמינים
בקרנבל נהינו ממצעד חניכי שני שבטי הצופים של הקהילה האורתודוכסית ביפו, האחד, כאמור, שבט צופים אורתודוכסים יפו והשני שבט צופי מועדון יפו האורתודוכסים
גולת הכותרת של הקרנבל הייתה מצעדי שתי התזמורות של שבטים אלה.
להלן מעט מהצילומים מהקרנבל.
*
*
*
*
*
*
*
*
*
*
*
דוד מנסור מימין אביו של רמי מנסור משאל מייסד שבט הצופים האורתודוכסים בשנת 1966.
*
*
*
*
*
*
*
*
*
*
דוד מנסור, רמי מסור וידידי האני מאטנס הראשון שפתח לי את הדלת לקהילה האורתודוכסית ביפו.
המבקש לדעת עוד על
העדה האורתודוכסית ביפו,
תולדותיה,
כנסיותיה, מוסדותיה
ושבטי הצופים שלה,
יתעזר בסבלנות
עד שהספר אודות
מקומות היישוב של הנוצרים בישראל
יצא לאור!!
תיעוד זה הוא הקדמה של הספר שהתחלתי לכתוב ומסכם מסע אישי להכרת מקומות היישוב של הנוצרים אזרחי מדינת ישראל שמרביתם ערבים.
זה מסע שלי, גיאוגרף ישראלי יהודי יליד הארץ ואיש ידיעת הארץ התר ברחבי הארץ, סקרן שלומד, חוקר ומבין את דמותה הגאוגרפית האנושית המגוונת והמרתקת של ישראל.
הספר הכולל מלל, מפות רבות ושפע צילומים מציג את מה שלמדתי וצברתי בביקורים בישובים בהם מתגוררים הנוצרים הערבים ובמפגשים עם אנשים בקהילותיהם: רשמים, צילומים, ידע ותובנות. הספר אינו סיכום מחקר אקדמי ואינו מתיימר להיות כזה.
מסע זה אינו כולל את ירושלים שמורכבות חשיבותה וקדושתה בנצרות ותולדות הנוכחות הנוצרית בה מחייבים תשומת לב מיוחדת ומסע נפרד.
מסע זה גם אינו כולל את שטחי הרשות הפלסטינית בגדה מערבית וברצועת עזה. אולי פעם מסע זה יתאפשר.
מאז ילדותי ונעוריי במשך למעלה מחמישה עשורים ובהמשך חיי כבוגר עד ימינו, למדתי את הארץ. עברתי את הארץ לאורכה ולרוחבה, בטיולים וסיורים בהליכה ברגל בנסיעות ברכב וגם ברכיבה על אופניים. אני יודע ומכיר את הגיאוגרפיה והדמוגרפיה של הארץ, למדתי את תולדותיה, אני יודע אודות אזוריה וחבליה, אני מתמצא ומבחין בין נופיה, אני מכיר את דרכיה, את יישוביה ואת אתריה (טבע, ארכיאולוגיה ומורשת).
אך משהו היה חסר לי. אחרי עשרות שנים של סיור, לימוד ומחקר הבנתי שאני יודע מעט על היישובים בהם מתגורר המיעוט הנוצרי הערבי.
חסרון ידע זה גרם להחלטתי לצאת למסע חדש, המסע להכרת היישובים והמקומות, החיים והתרבות בהם נמצאות הקהילות של הערבים הנוצרים.
מאז הקמת המדינה המיעוט הערבי נוצרי הולך ומצטמצם.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בדצמבר 2023 ערב חג המולד, הערבים הנוצרים במדינת ישראל מונים כ-141,500 נפש שהם 1.42% מאוכלוסיית המדינה ו-6.9% מאוכלוסיית המיעוטים (מוסלמים, דרוזים וצ'רקסים).
ההערכה שבשטחי הרשות הפלסטינית בגדה מערבית וברצועת עזה מספר הערבים הנוצרים הוא כ-45,000 נפש כלומר 1% – 1.2% מסך האוכלוסייה.
הערבים הנוצרים בישראל הם שלושה רבעים מסך הנוצרים במדינה, 1.9% מהאוכלוסייה.
מרבית הנוצרים שאינם ערבים הם אלה שעלו לישראל עם בני משפחה יהודים מארצות בריה"מ שלשעבר במסגרת חוק השבות (כולל ילדיהם שנולדו בארץ) מאז שנות ה-90'.
כאמור התייחסות היא לנוצרים הרשומים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המוכרים רשמית בישראל נוצרים. אולם,
המציאות מורכבת כשמתייחסים למאמינים נוצרים שאינם רשומים כנוצרים או שאינם אזרחים. נוצרים אלה משולבים בחברה היהודית ישראלית, ילדיהם הולכים לבתי ספר ממלכתיים דוברי עברית, לתנועות נוער, מתגייסים לצבא.
ביניהם נמצאים עולים מחבר המדינות, יהודים משיחיים המדגישים את היותם חלק מהעם היהודי, מהגרי העבודה המטפלים באנשים מבוגרים, ומבקשי המקלט מאפריקה.
הערבים נוצרים הם מתרכזים ב-35 יישובים בעיקר בצפון הארץ.
מרבית הערבים הנוצרים מתגוררים בערים. בחלק מהערים רוב האוכלוסייה יהודית: חיפה, ירושלים, נוף הגליל, עכו, יפו, רמלה ולוד. חלק מהערים הן ערביות שכוללות גם אוכלוסייה מוסלמית ואוכלוסייה דרוזית או גם וגם: נצרת, שפרעם, סכנין ומע'ר.
אחרים מתגוררים ביישובים בגליל התחתון, בגליל המערבי, בגליל העליון, בעמק יזרעאל ובכרמל שאוכלוסייתם מעורבת, מוסלמית או דרוזית או גם וגם. רק בשני יישובים, מעיליא ופסוטה, כמעט כל האוכלוסייה היא נוצרית. בעבר יישובים אלה נחשבו כפרים והיום במהותם הם עירוניים ומאורגנים כמועצות מקומיות למעט, שנים שנכללים בתחומי מועצות אזוריות.
בגליל ישנם מספר מקומות בהם התקיימו עד שנת 1948 כפרים בהם התגוררו ערבים נוצרים. במהלך המלחמה ואחריה אוכלוסייתם גורשה/עזבה. בחמישה מקומות כנסיות הכפרים נותרו על תילן, בתחילה היו הרוסות, עזובות ונטושות ומאוחר יותר שלוש מהן שופצו. לכנסיות אלה מגיעים לעיתים בודדות צאצאי יושבי הכפרים, לרוב, בחגים או בחתונות וגם למצער לקבורה בבתי העלמין באתרי הכפרים.
מקומות הנוצרים בצפון המדינה
רוב הנוצרים הערבים בישראל הם יוונים – קתוליים (מלכיטיים)
הקבוצה השנייה בגודלה היא של יוונים – אורתודוכסים.
אחרים נוספים משתייכים לכנסייה הלטינית.
מיעוט הנוצרים הם מרונים ורבים מהם מגדירים עצמם ארמים.
אחרים נוספים משתייכים לכנסייה האנגליקנית.
מיעוט מקרב הערבים נוצרים הם פרוטסטנטים בעיקר אוונגליים שכמחציתם הם בפטיסטים ואחרים נכללות בקהילות קטנות: עדת השם, האחים הסגורים, האחים הפתוחים, הנזריטים והברית מסיונרית.
בנצרת ישנה קהילה אחת של קופטים.
נוצרים שאינם ערבים הם הארמנים, מספר קהילותיהם קטן.
גם הנוצרים האתיופים האריתראים שנמצאים בארץ אינם ערבים.
חותמו של המיעוט הנוצרי במרחב הגיאוגרפי בישראל ניכר מאוד. המקומות בהם מתגוררים הנוצרים, מהווים מרכיב חשוב ובולט בנוף היישובי. ההיבט הפיסי של מקומותיהם הוא בעל נוכחות מרשימה. מדובר בכנסיות, מנזרים, בתי ספר כנסייתיים, מועדוני שבטים של צופים, מוסדות בריאות ורווחה ובתי עלמין. קשה לטעות בזיהוי בתים בהם מתגוררים נוצרים, ברבים מהם יש עיטורים נוצריים, צלבים ואיקונות. לקראת החגים הנוצריים, במיוחד חג המולד (Christmas) וראש השנה האזרחית, בתי הנוצרים ביישובים נוצריים מתמלאים באווירה חגיגית ומיוחדת. בחג המולד, בתים רבים מעוטרים בקישוטים ססגוניים, עצי אשוח מקושטים, אורות צבעוניים, ואלמנטים דתיים. שווקי חג המולד המתקיימים בהם מלאים בקישוטים המעטרים את המרחב הציבורי ואת חזיתות הבתים הפרטיים, ברחובות שלל אורות, ובמהלכם מתקיימים טקסים ומצעדי תזמורות שבטי הצופים.
ההתעניינות והסקרנות אודות החותם הגיאוגרפי של הנוצרים בישראל היוו מרכיב חשוב בהבנה שעלי לצאת למסע להכרת מקומות היישוב וקהילותיהם. בספרות, התקשיתי למצוא מידע על ההיבט הגיאוגרפי והדמוגרפי של המיעוט הערבי הנוצרי במדינת ישראל.
בספרות ידיעת הארץ משנותיהָ הראשונות של המדינה יש מידע מועט אודות הערבים הנוצרים בישראל ומקומותיהם. ספרות המחקר אודות הנוצרים בישראל העוסקת בעיקר בתולדות הנצרות, בתיאולוגיה הנוצרית, במקומות הקדושים, בארכיאולוגיה של הכנסיות וגם במדיניוּת מדינת ישראל כלפי הכנסיות והקהילות הנוצריות.
מעת לעת בעיקר בחגים, מופיעים ברשתות החברתיות פרסומים אודות הנוצרים במצגות ובעיקר בצילומים המתעדים אירועים, בישובים, בכפרים ובכנסיות הנוצריות.
ניצנים ראשונים של מימוש סקרנותי הנצו בערב חג המולד 2015 עת ביקרתי בעילבון ובפסוטה על מנת לטעום מעט מאווירת החג המתקרב.
הסקרנות שלי גברה בשנת 2016 כשבמספר טיולי אופניים עברתי ליד הכנסיות בחיפה, בעכו, בשפרעם, באעבלין, ביפו, ברמלה בלוד, במעלול, בכפר יאסיף, בכפר מכר ובמוקיבלה.
המסע הממשי להכרת היישובים בהם מתגוררים הנוצרים התחיל באביב שנת 2019. ביום אחד, הגעתי אל שישה יישובים בגליל, בהם מתגוררים ערבים נוצרים. מבוקר עד ערב עברתי בין הישובים כמשהו שנראה לי כהתחלה נאה, אבל שטחית ולא מספקת. הבנתי ש"תפסת מרובה לא תפסת".
הבנתי שכדי ללמוד לעומק, נדרש להקדיש הרבה זמן לכל מקום ולכל ביקור. החלטתי שבהמשך מסעותיי אגיע בכל פעם ליישוב אחד בלבד, ואם יהיה צורך אשוב אליו פעמים נוספות.
במהלך מסעותיי, באמצעות ״השיטה הישראלית הידועה ׳חבר מביא חבר׳", נוצרו קשרים הדוקים וחברות עם אנשים מהקהילה הנוצרית, נוצרה אצלי רשימת אנשי קשר של כהני הדת הנוצרים בקהילות ובמנזרים, ושל אנשים אחרים הנושאים בתפקידים שונים בקהילות ובבתי הספר הכנסייתיים.
המסע לישובים הנוצריים החל בסתיו שנת 2019, ונמשך עד קיץ 2023, ביקרתי בכל היישובים בהם נמצאות קהילות הנוצרים הערבים וקהילות הנוצרים האחרים שאינם ערבים. ביקרתי באתרים, בהם נמצאו כפרים עד 1948, ובהם נמצאות כנסיות עד היום. המסע נקטע בחודשים הראשונים של מלחמת עזה שהחלה בשבעה באוקטובר 2023, אבל המשיך שוב במרץ רב החל מדצמבר 2023 ונמשך עד אוגוסט 2024.
לערים נצרת, חיפה, שפרעם, יפו, לוד ורמלה הגעתי פעמים רבות, וליישובים אעבלין, ריינה, כפר כנא, טורעאן, עילבון, מע'אר, סח'נין, ראמה, מעיליא, ג'יש, כפר סמייע, כפר בירעם ומעלול הגעתי פעמיים או שלוש.
ברבים מהמפגשים השתתפו חברים ועמיתים שהיו חלק מחוויית הלמידה, ועל כך הם ראויים לתודה להערכה.
ההגעה לכל מקום, בעיקר לכנסיות, הייתה בתיאום מוקדם. פגשתי כהני דת של הקהילות וגם אנשים אחרים מתוכן.
הגעתי לבתי הספר הכנסייתיים, ופגשתי את מנהלי בתי הספר, ובחלק מהם פגשתי את הנזירים והנזירות הממונים והממונות מטעם המסדר שלהם או שלהן על בתי הספר.
הגעתי גם למספר מנזרים של מסדרים ששירתו בעבר או משרתים בהווה את האוכלוסייה של הערבים הנוצרים.
הגעתי גם לארבעה בתי חולים, שלושה מהם בתי חולים בנצרת ואחד בחיפה. בשניים מהם פגשתי את מנהליהם לשיחות מרתקות על ניהול, מימוש עצמי ופעילות חברתית למען הקהילה.
בכמעט כל הביקורים בנצרת חברי פואד בשאראת (יפיע) סייע מאוד בתיאום הפגישות, בפתיחת דלתות והוא הצטרף אליהם.
בסייפא של התיעוד נמצא פירוט כרונולוגי של המקומות אליהם הגעתי והקהילות בהן ביקרתי.
במהלך הביקורים התפתחה מתודיקה מעניינת, שעל פיהָ בתחילת כל מפגש, הצגתי את מטרת ביקורי (המיזם להכרת החברה הנוצרית). ביקשתי מכל אחד ממארחיי שיספר בהתחלה על עצמו, אחר כך יספר על הקהילה או המוסד, ויסיים בהצגת המקום בו הוא חי ואותו הוא מנהל או שותף. בכל מפגש עלו שאלות רבות לגבי אורחות החיים והמנהגים, שעליהן קבלתי מענה.
בביקורים הרבים נחשפתי להיסטוריה, לגיאוגרפיה ולדמוגרפיה, ובנוסף גם להיבטים סוציולוגים ואנתרופולוגים של אוכלוסייה זו. למדתי על תולדות הנצרות, התיאולוגיה הנוצרית, הזרמים בנצרות, מקומות קדושים באמונה והמסורת הנוצרית, האמנות של ציורי הקיר והאיקונות, השרידים הארכיאולוגיים של כנסיות עתיקות וקפלות, האדריכלות של מבני הכנסיות, על כוונות לשימור ועוד.
בביקורים נחשפתי גם להיבטים הפוליטיים באשר לקשרים של הערבים הנוצרים עם האוכלוסייה המוסלמית והדרוזית, והיחסים שלהם עם היהודים. נחשפתי גם ליחסי המיעוט הערבי בכלל והערבי הנוצרי בפרט עם מוסדות ורשויות המדינה ועם השלטון המקומי.
הביקורים תועדו וסוכמו, ופורסמו כרְשׁוּמוֹת (פוסטים) באתר האינטרנטי הפרטי שלי "עמירם במשעולי ישראל" ובדף הפייסבוק שלי.
הרעיון לכתיבת הספר התפתח במהלך הביקורים. ארכימנדריט אמיל שופאני ע"ה שהיה מראשי הקהילה היוונית קתולית (מלכיתית) בנצרת, אותו הכרתי במהלך הביקורים ואיתו התיידדתי, עודד אותי לסכם את המסע בכתיבת הספר.
כתיבת הספר החלה בחודש במרס 2023. הטיוטה הראשונה הושלמה בסוף נובמבר 2024.
הספר כולל את הידע והתובנות, הרשמים, הצילומים והמפות, שנאספו הצטברו במהלך מסע.
שלד הספר, שכאמור מסכם את המסע להכרת הגיאוגרפיה והדמוגרפיה של הערבים הנוצרים, כולל שלושה עמודים מרכזיים המחוברים ביניהם בקשרים עבותים.
העמוד הראשון – נקודת המבט של גיאוגרף ואיש ידיעת הארץ, ישראלי, יהודי שאינו דובר את השפה הערבית, הבוחן בסיור בשטח את תמונת המצב בהווה ואת המסד ההיסטורי שלה.
העמוד השני – הקשרים האישיים והבלתי אמצעיים, שנוצרו עם כהני הדת והאנשים מקרב הקהילות. הם פתחו יותר מצוהר שדרכו ניתן להביט על עולמם האישי הפרטי ועל קהילותיהם.
העמוד השלישי – שפע הצילומים המקוריים של המקומות והאנשים שנעשו במהלך הביקורים.
החלק הראשון של הספר כולל מושגי ייסוד, וחמישה פרקים המהווים את הרקע אודות הנוצרים בישראל וזרמי הכנסיות אליהן הם משתייכים, ותשתית הידע הגיאוגרפי והדמוגרפי של המקומות בהם הם מתגוררים.
החלק השני, העיקרי של הספר, עוסק ביישובים בהם מתגוררים הנוצרים. לכל יישוב מוקדש פרק שמשולבים בו מלל, מפות וצילומים.
בתחילת כל פרק מובא מידע כללי על מיקומו ואפיונו של היישוב, ציוני הדרך של הנוכחות הנוצרית בו, מראשיתה ועד ימינו. בהמשך מובא תיאור המסע האישי להכרת המקום. עיקר הפרק מוקדש להצגת הקהילות, מתחמי הכנסיות והמנזרים, ביוגרפיה של כהני הדת ואנשים מהקהילות איתם נפגשתי והצגת מוסדות החינוך.
החלק השלישי, האחרון, מוקדש לסיכום, מסקנות ותובנות שנלמדו מהמסע בין הקהילות ובשיחות עם האנשים שנפגשתי.
את טיוטות פרקי הספר קראו חבריי שבחנו והעירו על תוכנם, בנוסף הם השיאו עצות מועילות והצביעו על שגיאות תחביר והקלדה. אני מודה להם על המאמץ שהשקיעו בקריאה ובכתיבת ההערות.
הגיאוגרף פרופ' גדעון ביגר בחן את תוכן הפרקים מנקודת מבט אקדמית בנושאי גיאוגרפיה, היסטוריה ודמוגרפיה.
ידידי איציק איתן שקרא את הספר מנקודת מבט של הסקרן, שביקש לקבל תמונה מלאה והצביע על פערי מידע על מושגים, אירועים, מקומות ואנשים.
אלברט יעקוב איש קהילות האחים המשיחיים בחיפה קרא את כל פרקי החלק הראשון והפרק על חיפה, תיקן טעויות לשון והוסיף פרטי מידע שלדעתו היו חסרים.
ההיסטוריון, מורה הדרך ואיש ידיעת הארץ, ד"ר שמעון גת קרא את החלק הראשון של הספר והפרקים על ההערים נצרת, חיפה, יפו, רמלה, לוד, עכו ושפרעם. הערותיו בעיקר בהיבט ההיסטורי ותעתיק שמות היו מועילות במיוחד.
הספר כמובן מעבר לתיאורים הגיאוגרפיים, ההיסטוריים והדמוגרפיים הוא בעצם סיפור על מורשת של קהילה חשובה שחייהָ שזורים בהיסטוריה של ארץ ישראל ובהווה של מדינת ישראל. קהילת הנוצרים בישראל היא חלק מהוויה האנושית של הארץ ושל המדינה.
הכנסיות בארץ הקודש הן לא רק מבנים דתיים, אלא מרכזים של מסורת חיה, בהן מתכנסות קהילות קטנות ומתפללות בכנות ובעומק רגשי. בישובים רבים הכנסיות העתיקות והחדשות, כולן מלאות הוד, והסתכלות בהן חושפת עולם שלם של אמונה וקהילה.
הספר מכיל תיאורים שנבעו בעיקר מנקודת מבטי האישית, תיאורים של חיי היום יום, אירועים פעוטים פשוטים, אין בו לקחים אוניברסליים, אין בו גילויים מרעישים.
ייחודו של הספר שהוא מֵרַכָּז את המידע על מקומות היישוב של הנוצרים תחת קורת-גג אחת.
בעיניי, אני חושף קהילה מיוחדת וחשובה בנוף הישראלי. תמונה משלימה לשאר הקהילות החיות בארץ הזאת.
בסופו של דבר אני מקדיש את הספר לחבריי ולאנשים בקהילה הנוצרית שסיפוריהם האישים המרתקים תרמו ליצירת ספר זה.
להלן ריכוז תיעודי
ביקורי מפגש/סיור/צילום
שנעשו עד כה
כללי
* בתי הספר הכנסייתיים בישראל (דצמבר 2023)
גליל העליון ההררי
* ג'יש – מרבית תושביו נוצרים מרוניים(יוני 2019)
* הכפר בירעם בגליל העליון – תמונת מצב ועברו שנשכח (חלק ראשון) (מאי 2020)
* הכפר בירעם – צוהר לעדה מארונית, לאומיותה הארמית ויחסיה עם מדינת ישראל (חלק שני) (מאי 2020)
* הכפר בירעם – בית הקברות של היישוב (חלק שלישי) (מאי 2020)
* ג'יש שבגליל העליון, כמחצית אוכלוסייתו נוצרית וכמחציתה מוסלמית (מאי 2020)
* הכפר איקרית שבגליל העליון ההררי המערבי (מאי 2020)
* כנסיות היישוב ביענה שבבקעת בית כרם (דצמבר 2020)
* שרידי המתחם הצלבני ביישוב דיר אל-אסד שבגליל (דצמבר 2020)
* תרשיחא שבגליל ההררי, הכפר שהפך להיות חלק מעיר (מרס 2021)
* הקהילה הנוצרית היוונית -קתולית שבחורפיש וכנסיותיה (מאי 2021)
* הכנסיות נוצריות באלְ-בֻקַיְעַה (פקיעין) ובאל מארג' (מח'ול) (אוגוסט 2021)
* ראמה שבלב הגליל (יולי 2022)
* כנסיות הקהילה הנוצרית בכפר הדרוזי סמיע שבגליל העליון ההררי (אוגוסט 2022)
* היישוב מעיליא שבגליל עליון מערבי (דצמבר 2022)
* תרשיחא, כנסיות הקהילות היוונית – קתולית והיוונית – אורתודוכסית (ספטמבר 2023)
עכו גליל מערבי
* עכו, כנסיות נוצריות (פברואר 2020)
* כפר יאסיף ואבו סנאן, קהילות נוצריות, כנסיות ועוד (פברואר 2020)
* שרידי אל באסה, הכפר שהיה בגליל העליון המערבי (פברואר 2021)
* הפן הנוצרי של שפרעם (נובמבר 2021)
* אעבלין שבגליל התחתון המערבי, היישוב והפן הנוצרי שלו (מאי 2022)
* כנסיות הקהילות הנוצריות ביישוב ג'דידה – מכר שבגליל המערבי (יוני 2022)
* אעבלין, חגיגות חג המולד, דצמבר 2022 (דצמבר 2022)
* אדם בסביבתו, כהן הדת האב סאבא חאג', אעבלין (ינואר 2024)
גליל תחתון מרכזי
* טורען שבגליל התחתון המרכזי, היישוב והפן הנוצרי שבו (מרס 2020)
* מעלול, הכפר שהיה בגליל התחתון, שרידיו וכנסיותיו (יוני 2020)
* כפר כנא בגליל התחתון המרכזי, בקרוב ייהפך לעיר (אוקטובר 2021)
* הפן הנוצרי של יאפא של נצרת (יפיע), היישוב שבהרי נצרת (נובמבר 2021)
* העיר סכנין בלב בגליל התחתון המרכזי וגם המיעוט הנוצרי בסכנין וכנסיותיו (נובמבר 2021)
* גרעין העיר עראבה בלב הגליל התחתון המרכזי והכנסייה הנוצרית הנמצאת בו.(מרס 2202)
* הכנסייה הנוצרית בדיר חנא שבגליל התחתון המרכזי (מרס 2022)
* הכנסייה בשעב, יישוב שלא מגוררים בו נוצרים (יוני 2022)
* הקהילות הנוצריות בעלבון שבגליל התחתון (יוני 2022)
* הקהילה הנוצרית במע'ר שבגליל התחתון (יוני 2022)
* הקהילות הנוצריות ביישוב ריינה בגליל התחתון שליד נצרת (אוגוסט 2022)
* כפר כנא, המנזר היווני – אורתודוכסי (ספטמבר 2023)
* טורען, כנסיית הקהילה היוונית -אורתודוכסית (ספטמבר 2023)
* כפר כנא, מיזם קפילת החתונה (ספטמבר 2023)
* כפר כנא, הקהילה הבפטיסטית (ספטמבר 2023)
* טורען, הקהילה הבפטיסטית (ספטמבר 2023)
* מיסת פסחא בכנסייה היוונית קתולית במעלול (אפריל 2024)
* ראס אל עין – כפר מעורב מחצית תושביו נוצרים בני משפחה אחת ומחציתו תושביו בידואים (ספטמבר 2024)
נצרת
* הפן הנוצרי של העיר נצרת – כללי, ריכוז, סיכום ביניים וכוונות להמשך (אוקטובר 2022)
* נצרת, כנסייה הבשורה של הקהילה המרונית (אוגוסט 2022)
* נצרת, כנסיית הבשורה היוונית-אורתודוקסית, הבישופות ועוד (אוגוסט 2022)
* נצרת, המוסקוביה – "חצר נצרת הראשונה" של הכנסייה הרוסית (אוגוסט 2022)
* נצרת – בית הארחת צליינים אבונה פרג' במתחם סמינר סנט ג'וזף אקליריקי (אוגוסט 2022)
* נצרת, הפן הלטיני (קתולי) של העיר, ראשית המסע להכרתו ולהבנתו (ספטמבר 2022)
* נצרת, מנזר בית אראם (ספטמבר 2022)
* נצרת, בית האבות סנט פרנסיס (ספטמבר 2022)
* נצרת, הקהילה האנגליקנית וכנסיית המשיח (אוקטובר 2022)
* נצרת, סמינר סנט ג'וזף – אקלריקי שברובע אלמוטראן ברוח ארכימנדריט אמיל שופאני ועוד (אוקטובר 2022)
* נצרת, שיטוט קצר ברובע הלטיני של עיר העתיקה (יוני 2023)
* נצרת, הקהילה הקופטית וכנסייתה (יולי 2023)
* נצרת, בית החולים המשפחה הקדושה (ביה"ח האיטלקי) (יולי 2023)
* נצרת, בית הקברות הגרמני (יולי 2023)
* נצרת, כנסיית ישוע הנער (הכנסייה הסלזיאנית) ובית הספר דון בוסקו (יולי 2023)
* נצרת, הקהילה הבפטיסטית המקומית נצרת (אוגוסט 2023)
* נצרת, בית הספר הבפטיסטי (ספטמבר 2023)
* אדם בסביבתו – עטאללה מנצור סופר ועיתונאי, נצרת (ספטמבר 2023)
* נצרת, בית ספר נזירות המושיע (דצמבר 2023)
* נצרת, בית הספר נזירות סנט ג'וזף (דצמבר 2023)
* נצרת, הקהילה האוונגלית נאזרין, כנסייתה ועוד (דצמבר 2023)
* נצרת, מתחם בזיליקת הבשורה (הלטינית) (ינואר 2024)
* אדם בסביבתו, ארכימנדריט אבונה אמיל שופאני, נצרת (ינואר 2024)
* נצרת, בי"ח נצרת E.M.M.S ("בית חולים האנגלי") (ינואר 2024)
* נצרת – הכנסייה המרונית אנטוניוס הקדוש (מרס 2024)
* נצרת – כנסיית ההשלכה / כנסיית ארמון ההגמון (קאסר אל מוטרן) (מרס 2024)
* נצרת – בית ספר המשפחה הקדושה לחינוך המיוחד Opera Don Guanella (מרס 2024)
* נצרת – כנסיית מנזה כריסטי שבמעלה הרובע הלטיני (מרס 2024)
* נצרת – מנזר שארל דה פוקו (מרס 2024)
* נצרת, בית ספר טרה סנטה (יוני 2024)
* נצרת, בית החולים סנט וינסנט די פול (ביה"ח הצרפתי) (יוני 2024)
* נצרת, כנסיית המשיח נצרת (Nazareth Church of Christ) (יוני 2024)
* נצרת, מנזר קלרה הקדושה (יולי 2024)
* נצרת, המכללה האוונגליסטית נצרת (יולי 2024)
* נצרת, הכנסייה הבפטיסטית האוונגלית נצרת (יולי 2024)
* נצרת, מנזר מסדר נזירות נצרת (אוגוסט 2024)
* נצרת, מנזר האחיות רוזרי (אוגוסט 2024)
* נצרת, פגישה עם הבישוף האב ד"ר רפיק נהרה, סגן הפטריארך הלטיני של ירושלים לקהילות דוברות הערבית בישראל (אוגוסט 2024)
הר תבור
* המנזר היווני – אורתודוכסי בהר תבור (יולי 2024)
עמק יזרעאל
* הקהילה הלטינית וכנסייתה בכפר מוקיבלה שבעמק יזרעאל (מרס 2022)
חיפה
* נוצרים בחיפה" – הרקע למיזם סיכום וריכוז (אוקטובר – דצמבר 2019)
* חיפה, מתחם הקהילה המרונית ובמרכזו כנסיית סנט לואי
* חיפה, ארבע מתחמי העידה המלכיתית היוונית-קתולית
* חיפה, הכנסיות הלטיניות (רומיות-קתוליות)
* חיפה, מנזרי הכרמליטים על הכרמל
* חיפה, הכנסייה הארמנית
* חיפה, מתחם הקתוליים דוברי עברית
* חיפה, מתחמי העידה האורתודוקסית
* חיפה, מוסדות קתוליים: חינוך, בריאות, רווחה ואירוח
* חיפה, מתחמי העדה האנגליקנית
* חיפה, קהילות משיחיות יהודיות
* חיפה, קהילות אוונגליות
* חיפה, הכנסייה האורתודוקסית (הפרובוסלבית) הרוסית אליהו הנביא
* חיפה, כנסיית גיאורגיאוס הקדוש וכנסיית גבריאל, שתיהן של הקהילה היוונית קתולית (נובמבר 2022)
* חיפה, כהן הדת והמנהיג הרוחני של הקהילה היוונית קתולית (יוני 2024)
* אדם בסביבתו – אַלְבֵּרְט יַעְקוּבּ, איש הספר, חיפה (יולי 2024)
* חיפה בית הספר האיטלקי של הכרמליטיות (ביה"ס טרה סנטה חיפה) (יולי 2024)
כרמל
* עוספייה, כנסיית הקהילה המרונית (אוגוסט 2022)
* עוספיה – הקהילה היוונית קתולית וכנסייתה (נובמבר 2022)
* עוספיה, מנזר הנזירות הכרמליטיות סנט ג'וזף (דצמבר 2022)
יפו
* "נוצרים ביפו" – רקע למיזם, ריכוז, תובנות וסיכום (כמעט סופי) (מאי – יולי 2020)
* נוצרים ביפו – מראות ראשונים של המיזם
* יפו, מתחם הכנסייה האורתודוכסית ג'ורג' הקדוש
* יפו, תפילת פנטקוסט של הקהילה האורתודוכסית הערבית בכנסיית ג'ורג' הקדוש
* יפו, האגודה האורתודוכסית לצדקה ומתחמיה
* יפו, המנזר היווני אורתודוכסי מאר מיכאל וכנסיותיו
* יפו, מתחמי הכנסייה הארמנית: מנזר ניקולא הקדוש ובית העלמין
* יפו, כנסיית המנזר המרוני אנטוניוס הקדוש שבשכונת עג'מי
* יפו, מנזר הקופטי אנטוניוס הקדוש ממצרים
* יפו, המתחם הלטיני פטרוס הקדוש (המנזר והכנסייה)
* יפו, קהילת הקתוליים דוברי עברית
* יפו, מתחם הכנסייה הלטינית אנטוניוס הקדוש
* יפו, מתחם הכנסייה האנגליקנית פטרוס הקדוש
* יפו, מתחם כנסיית גברתנו של הבשורה המלכיתית (יוונית – קתולית)
* יפו, בתי העלמין הלטיני והיווני – קתולי בדרום העיר
* ביקור בכנסייה האורתודוכסית הערבית ביפו, ערב קיץ תשפ"ב (אוגוסט 2022)
* יפו, מצעד מועדון הצופים האורתודוכסים, קיץ 2022 (ספטמבר 2022)
* יפו, בית הקברות הפרוטסטנטי (אוקטובר 2022)
* יפו, בית ספר טרה סנטה (יולי 2024)
* יפו, קולג' דה פרר (יולי 2024)
לוד
* לוד, סיור ברגל במרכז העיר העתיקה (מרץ 2019)
* לוד, סיור ברגל וברכב בעיר הישנה (אפריל 2019)
* לוד, חגיגות גאורגיוס הקדוש בכנסיית סנט ג'ורג' (נובמבר 2019)
* לוד, חגיגת גאורגיוס הקדוש (נובמבר 2021)
* לוד, קהילת הערבים הנוצרים (יוונים – אורתודוכסים) בעיר (יוני 2024)
רמלה
* רמלה, החותם הנוצרי בעיר העתיקה (אוקטובר 2021)
* רמלה, בית הספר טרה סנטה רמלה (יוני 2024)
* רמלה, עמותת העדה האורתודוכסית ובית הספר האורתודוכסי שבבעלותה (יוני 2024)
* רמלה, בית הספר סנט ג'וזף (יולי 2024)
* רמלה, הכנסייה הבפטיסטית המקומית רמלה (יולי 2024)
שפילה
* הפן נוצרי של נווה שלום/ואחת אלסלאם
הרי ירושלים
* מנזרים וכנסיות בכפר המוסלמי אבו גוש (יוני 2020)
* פגישה עם האב אולבייה במנזר הבנדיקטי באבו גוש (יוני 2020)
ירושלים
* שבת אור בירושלים (אפריל 2017)
* מצעד יום הזיכרון הארמני בירושלים (אפריל 2017)
* ירושלים, צלייני הפסחא 2019 במתחם כנסיית הקבר (אפריל 2019)
* ליטורגיקה ליל חג המולד בכנסייה הפרובסלבית במגרש הרוסים בירושלים (ינואר 2020)
* חג פנטקוס בכנסיית "השילוש הקדוש", הכנסייה הפרובוסלבית הרוסית שבירושלים (יוני 2022)
בקעת הירדן
קאסר אל יהוד
* עם אלפי הצליינים בחג ההתגלות (האפיפניה) בקאסר אל-יהוד (ינואר 2018)
* אתר הטבילה קאסר אל יהוד מקום אירועי חג ההתגלות (אפיפנה) (ינואר 2020)
* צלייני הכנסיות האורתודוכסיות והפרובוסליות בחג ההתגלות (אפיפנה) (ינואר 2020)
* אנשי הקהילה האריתריאית בישראל בחג ההתגלות (אפיפנה) (ינואר 2020)
* מאמיני הכנסייה הסורית – אורתודוקסית (הכנסייה הסיראנית ) בחג ההתגלות (אפיפנה) (ינואר 2020)
* קהילת הכנסייה האורתודוקסית האתיופית בחג ההתגלות (אפיפנה) (ינואר 2020)
* אתר קאסר אל יהוד (חורף 2022) (פברואר 2022)
מנזר דיר חג'לה
מנזר דיר חג'לה מדרום מזרח ליריחו, (פברואר 2022)