הדפסה

ראס אל-עין (راس العين) שפירוש שמו הוא "ראש המעיין", הוא כפר קטן הנמצא בצפון הגליל התחתון המרכזי.

*

ראס אל-עין הוא הכפר היחיד בישראל בו מתגוררים נוצרים ובדואים.

 

כמעט מחצית מתושבי הכפר (250 נפשות) הם מוסלמים-בדואים בני שבט סָוָּאעֵד (سواعد),

מסגד הכפר

והמחצית השנייה (320 נפש) הם ערבים נוצרים בני משפחת ניקולא (نيقولا) בני העדה היוונית-קתולית (מלכיתית) שמקורה מסכנין.

*

לאחרונה הגעתי אל כפר זה במסגרת המסע להכרת הערבים הנוצרים במדינת ישראל

סיפור הכפר מעניין וכך גם האופן בו למדתי עליו.

בשלהי שנת 2019, כאשר יצאתי למסע להכרת הערבים הנוצרים בישראל, הכנתי רשימה של המקומות בהם הם מתגוררים. ראס אל עין לא היה ברשימה ולא ידעתי שמתגוררים בו ערבים נוצרים.

בקיץ 2023 שהתקדמתי במסע, שוחחתי עם מר ראיד חדאד משפרעם (السيد رائد حداد) הַמְּרַכֵּז של שבטי הצופים הקתולים בישראל. הוא סיפר לי, ואחר כך העביר לי רשימה של השבטים ומקומותיהם. בין היתר ציין את שם שבט הצופים הקטן בראס אל עין. הופתעתי! הבנתי שעלי להגיע גם למקום וללמוד עליו.

בשיטוט במרשתת, למדתי שראס אל-עין נכלל בתחומי המועצה האזורית משגב, והוכר ככפר בשנת 1996. מחצית תושביו הם בדואים בני שבט סָוָּאעֵד (سواعد), ומחציתם הם נוצרים בני משפחת ניקולא (نيقولا).

החלטתי להמשיך ללמוד על הכפר ובהמשך להגיע אליו.

בתחילה שוחחתי עם ידידי עו"ד מורה הדרך מונדר חאלילה מסכנין (حضرة المحامي والمرشد السياحي منذر خلايلة) וסיפרתי לו שלמדתי שבראס אל עין מתגוררים נוצרים. הוא אמר לי שהוא יודע על כפר זה בו מתגוררים בני משפחת ניקולא שמוצאה מסכנין, והם משתייכים לעדה היוונית-קתולית. עוד הוסיף שהוא אינו יודע יותר על המקום, קל וחומר, לא ידע לספר על התפתחותו.

ביום שני 19 באוגוסט 2024 יצאתי עם חברי ניר עמית לטיול בצפון הגליל התחתון המרכזי. בשעת צהרים הגענו לראס אל עין. הצעתי לניר שכדאי שנחפש מישהו מהמקום לשוחח איתו.

ליד אחד הבתים בכפר פגשנו את גב' מרים ניקולא (السيدة مريم نيقولا) (1967) שציינה שהיא נולדה בו. ספרתי לה על המסע להכרת הערבים הנוצרים בישראל, והוספתי שאיני מכיר את סיפורו של המקום. ביקשתי ממנה שתספר לנו על המקום. היא הציעה שנסע לביתו של בן דודה גַ'אמָל נִיקוֹלָא (جمال نيقولا) שמכיר טוב יותר את סיפור המקום. היא התקשרה אליו, סיפרה לו עלינו והוא הסכים שנגיע אליו.

כך היה, נסענו לביתו של ג'אמל ניקולא לפי ההסבר של מרים ניקולא. הוא כבר ידע שאנו אמורים להגיע וקיבל את פנינו.

ג'אמל ניקולא (جمال نيقولا) אשתו אמירה (أميرة) הזמינו את ניר ואותי לביתם. לאחר שהצגתי לו את המיזם להכרת המיעוט הערבי הנוצרי בו אני עסוק ביקשתי ממנו שיספר על עצמו ועל הכפר.

ג'אמל ואמירה ניקולא

ג'אמל הוא דור שלישי בכפר.

 

הוא נולד ב-30 בדצמבר 1954

 

אביו היה כאמל ניקולא (كامل نيقولا)

 

סבו סלים (سليم) ייסד את המקום עם אחיו ג'מיל ניקולא (جميل نيقولا).

בתום הפגישה הקצרה סכמנו על ג'מאל ואמירה ניקולא (جمال وأميرة نيقولا) שנגיע בקרוב שוב, נשוחח בנחת ונשוטט בכפר.

למחרת הפגישה בראס אל עין סיפרתי לידידי איציק איתן על הכפר, מה למדתי עליו ועל הפגישה. הוא התלהב והחל לחפש במרשתת מידע על המקום. הוא מצא ושלח לי את רשימתו של המדריך משה הרטמן על הכפר, שנכתבה באוגוסט 2021, לאחר שאף הוא שמע מג'מאל ניקולא (جمال نيقولا) על קורותיו. רשימה זו השלימה את המידע ששמעתי מג'אמל ניקולא בביקור בביתו.

ביום רביעי 11 בספטמבר 2024 הגעתי פעם נוספת לביתם של אמירה וג'אמל ניקולא עם חברי אבס מעוז (גניגר), יצחק פיפ רותם (סאסא), יואל שדה (מצפה אבי"ב) ואבירמה האריס (תובל).

בתחילה ישבנו ושוחחנו עם ג'אמל שסיפר לנו שוב את קורות משפחתו שהקימה את הכפר וגם סיפר על משפחתו הגרעינית.

אחר יצאנו עם ג'אמל לסיבוב בשני חלקי הכפר, המערבי והמזרחי. הגענו גם לבית הועד המקומי ושם חברה אלינו אמירה.

ג'אמל ואימאם הכפר סאלמה המתגורר בראס אל עין

*

*

חזרנו לביתם ישבנו ושוחחנו על המיוחד בסיפור הכפר הקמתו  והווייתו.  אחרי כמעט שלוש שעות ביקור נפרדנו ויצאנו לדרכנו.

מזכרת לפני פרידה 

אודות ראס אל עין 

הכפר נמצא ליד עין צלמון בערוץ נחל צלמון (נחל סלאמה) (وادي سلّامة) בין הר כמון ובין הר חוזה שהוא המשכו של הר חזון, משני צדדיו של כביש 804 כ-2 ק"מ מדרום לצומת רמה. כביש זה נסלל בשנת 1982 במסגרת תוכנית המצפים בגליל, במסגרתה הוקמו היישובים היהודיים בשלהי שנות     ה-70', וראשית שנות ה-80'.

***

ראס אל-עין נמצא בצמוד לגן לאומי צלמון שהוכרז ב-19 בספטמבר 2005. הגן המשתרע על 3,764 דונם, ובמרכזו עובר נחל צלמון הנמנה עם הנחלים המעטים בגליל התחתון הזורמים כל ימות השנה.

 

בעבר מי נחל צלמון נוצלו בעיקר להשקיה ולהפעלת טחנות קמח. במאה השמונה עשרה, בתקופת שלטונו של דאהר אל-עומר (ظاهر العمر الزيداني), שוקמו הטחנות והמשיכו לפעול. בראשית המאה העשרים פעלו בנחל 14 טחנות, ובהן 19 זוגות ריחיים, וכ-14 טחנות אחרות נותרו חרבות. בתקופת שלטון המנדט הבריטי, במבנים ליד הטחנות השתכנו משפחות מהסביבה, והפכו אותן לבתי מגורים, וכך גם בראס אל עין. עם הזמן עברו משפחות אלה לבתים מודרניים ומבני הטחנות נעזבו.

 

ראס אל-עין הוא "כפר חדש", "צעיר" במונחים היסטוריים של תולדות ארץ ישראל. הכפר החל להתפתח בהדרגה החל ממחצית שנות ה-30' של המאה העשרים.

 

בשנות ה-40', זמן שלטון המנדט הבריטי, ראס אל עין לא היה יישוב מוכר על ידי ממשלת ארץ ישראל. הוא אינו מצוין במפקדי האוכלוסין של שנת 1931 שנעשה טרם הקמת הכפר וגם אינו מוזכר בסקר היישובים משנת 1945, והוא גם אינו מסומן במפות משנים אלה.

 

גם לאחר הקמת המדינה, למרות שהמקום היה מאוכלס, ראס אל עין לא היה הוכר כיישוב ולא היה מסומן במפות במשך כחמישה עשורים לאחר הקמת המדינה. בראשית שנות ה-90' הוא הוא חובר לרשת החשמל הארצית ולרשת המים האזורית של המועצה האזורית משגב.

 

ראס אל-עין הוכר כיישוב בשנת 1996, יותר מעשור מתחילת מימוש תוכנית המצפים בגליל, שיישומה, כאמור, החל בסוף שנות ה-70' וראשית שנות ה-80'.

 

ראס אל עין צורף למועצה האזורית משגב יחד עם יישובי המיעוטים  הסמוכים, כולם יישובי בדואים והם סָלָּאמִה (سلّامة), דֻמֵּיידָה (ضميدة), כָּמָּאנִה (الكمانة), בָּנִי נָעִים (بنس نعيم) וחוּסֵינִייִּה (حسينية).

 

בתוכנית בניין עיר (תב"ע) של ראס אל עין נקבע שיהיו בו 99 יחידות דיור, מתוכן 68 כבר בנויות.

 

כפי שצוין, ראס אל-עין הוא הכפר היחיד בישראל בו מתגוררים נוצרים ובדואים. כמעט מחצית מתושבי הכפר (250 נפשות) הם מוסלמים-בדואים בני שבט סָוָּאעֵד (سواعد), והמחצית השנייה (320 נפש) הם ערבים נוצרים בני משפחת ניקולא (نيقولا) בני העדה היוונית-קתולית (מלכיתית) שמקורה מסכנין.

 

בכפר ראס אל עין אין כנסייה, ומעט אנשיו ההולכים לתפילות מגיעים לכנסייה היוונית קתולית בראמה.

 

לאנשי הכפר יש תוכנית להקים כנסייה בכפרם. על מנת להקים ולנהל את הכנסייה הוקמה בשנת 2014 עמותת ניקולאס הקדוש ראס אלעין (ע"ר) "جمعية مار نيقولا راس العين (جمعيّة مسجّلة)".

 

הילדים הנוצרים של ראס אל עין לומדים בבית הספר היסודי של הפטריארכיה הלטינית בראמה, ואת לימודי התיכון הם ממשיכים בבתי הספר בראמה. כל בוקר הם מוסעים ב"אוטובוסים הצהובים" של המועצה אזורית משגב שמסיעים אותם חזרה לביתם עם סיום הלימודים.

 

בראס אל עין פועל שבט צופים (سريّة الكشّاف وسيم للمحبّة في رأس العين) המשתייך לארגון הצופים הקתולים בישראל. השבט הוקדם בשנת 2013 והוקדש לאחר חג הפסחא בשנת 2014. שבט זה הוא קטן ביחס לשבטים הקתוליים האחרים, והוא כולל היום 55 חניכים. השבט פועל בבניין הועד המקומי של הכפר.

המבקש לדעת
כיצד הוקם הכפר
וכיצד התפתח?
יועיל להיעזר בסבלנות
עד שהספר שנכתב
בימים אלה יראה אור.