אדם בסביבתו, זאב זיוון איש הנגב29 בפברואר 2024
הדפסה
בימים אלה מסתיימת עונת חורף תשפ"ד של המיזם אדם בסביבתו
למי שאינו מכיר את המיזם, מדובר על צילום אדם אותו אני מכיר במקום בו הוא חי ו/או פועל.
בתיעוד משולבים הצילומים עם סיפור חייו ופועלו של האדם.
כמעט כל המשתתפים בעונה זו הם חבריי/עמיתי וגם אנשים חדשים שהכרתי לאחרונה.
תיעוד זה הוא האחרון של עונת חורף תשפ"ד.
ביום רביעי 29 בפברואר 2024 הגעתי ליישוב מיתר לצלם את עמיתי זאב זיוון.
*
זאב זיוון, הוא גיאוגרף (ד"ר), איש ידיעת הארץ ואיש חינוך.
כמו שצוין בכותרת, הוא איש הנגב.
הוא חי בנגב ופועל בו מאז אמצע שנות ה-60 של המאה העשרים.
לאחר השירות הצבאי בנח"ל, במשך עשרים ושלוש שנים היה חבר קיבוץ שדה בוקר.
בקיבוץ נישא לרעייתו תלמה ובו הקימו את משפחתם.
הוא עסק בכל תפקיד בקיבוץ ומחוץ לו ואז החל בלימודיו האקדמיים.
זאב הוא איש חינוך ויחד עם לובה אליאב הקימו את כפר הנוער בניצנה והיה מנהלו במשך עשור ושם התגורר עם משפחתו.
זאב פעל במגוון תפקידים ציבוריים.
היה פעיל בתחום החינוך ועד היום בהוראה אקדמית.
זאב הוא גם חוקר חרוץ ופורה והנגב הוא מושא מחקריו ולכן הוא מכנה עצמו נגבולוג.
מחקריו בלימודיו לתואר מוסמך ודוקטורט ונוספים זכו לפרסום והוקרה.
זאב הוא מדריך טיולים.
בשירות הסדיר היה לוחם בצנחנים וכך גם בשירות מילואים והשתתף בארבע ממלחמות ישראל.
מאז, שנת 1999 תלמה וזאב מתגוררים ביישוב מיתר.
תיעוד זה הוא שונה מהקודמים בעיקר בהקשר של מיקום הצילומים.
את הצילום התחלנו בביתם של תלמה זאב.
אחר כך, נסענו לרמת נגב וצלמתי אותו במספר במקומות הקשורים לעשייתו בסביבת אשלים ובמרחב ניצנה.
המשכנו ונסענו לביקור קיבוץ שדה בוקר וסיימנו את הצילום במדרשת שדה בוקר.
להלן ציוני הדרך
בתולדות עשייתו של זאב
כפי שסיפר לי במהלך היום
ועל פי קובץ קורות חיים ששלח לי.
בין קטעי המלל משולבים
חלק מהצילומים.
*
*
זאב נשוי לתלמה ולהם שלושה ילדים: עפר, רועי ודביר ועשרה נכדים.
זאב נולד 2/1946 בתל אביב למד בבית נספר היסודי בלפור ותיכון עירוני ה'.
בילדותו נערותו היה חניך תנועת הצופים, שבט גוש הצופים הקשישים.
שירות הצבאי הסדיר היה בנח"ל (גרעין עמית לשדה בוקר), פלוגת קורס המ"כים בגדוד 50 (1963 – 1965)
שירות מילואים בצנחנים: גדוד 66 חטיבה 55 (1965 – 1984)
זאב השתתף במסגרת החטיבה במלחמת ששת הימים (קרבות גבעת התחמושת), במלחמת ההתשה, במלחמת יום כיפור ובמלחמת לבנון הראשונה.
שירתי ביחידת איתור נעדרים (אית"ן) של חיל האוויר וכמתנדב ביחידת אית"ן באוגדה 252 (1985 – 1990).
הגינה של תלמה
תפקידים ציבוריים
מזכיר קיבוץ שדה בוקר בשתי קדנציות (1973 – 1975 1981 – 1983).
שליח הסוכנות היהודית לתנועת הנוער יהודה הצעיר בארצות הברית (יחד עם משפחתו) בשנים (1975 – 1978)
מרכז תנועת הצופים בישראל (1984 – 1986).
ניהול כפר הנוער ניצנה מייסודו לצידו של מייסד הכפר לובה אליאב במשך עשור (1987 – 1996).
שליחויות קצרות לצורכי "עלייה 2000" בברית המועצות לשעבר (סיביר וקזחסטן).
מרכז הוועדה המדעית במרכז ג'ו אלון – המוזיאון הבדווי (1999 – 2001).
ניהול תיכון לחינוך סביבתי במדרשת בן-גוריון (2001 – 2003).
חבר בוועדת באר-שבע והדרום לשימור אתרים (1999 – 2023).
*
השכלה ולימודים
תואר ראשון גיאוגרפיה וחינוך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב (1967 – 1971).
מכון השליחים של הסוכנות היהודית בקריית מוריה בירושלים (1975).
לימודי מוסמך בגיאוגרפיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב (1981 – 1988). נושא עבודת הגמר: יחסי יהודים ובדווים בנגב בשנות ה-40' וה-50' בהנחיית פרופ' אבינועם מאיר
עמית בבית הספר למנהיגות חינוכית של קרן מנדל בירושלים (1986 – 1988).
תואר שלישי (דוקטורט) בגיאוגרפיה-היסטורית באוניברסיטה העברית בירושלים (1990 – 1995). נושא עבודת הדוקטורט: העשור הראשון למדינת ישראל בנגב הדרומי (1957-1949) ונכתבה בהנחייתם של פרופ' יהושע בן-אריה ז"ל ופרופ' זאב צחור ז"ל.
תעודת הוראה במסגרת בית הספר למנהיגות (1998)
*
ספרים שכתב ופרסם
מסדר הספרים
מניצנה עד אילת – סיפורו של הנגב הדרומי 1957-1949. מכון בן-גוריון, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. 2012.
ניצנה של לובה אליאב – עשור ראשון 1996-1987 אריאל, ירושלים. 2014.
יחסי יהודים ובדווים בשנות הארבעים והחמישים בנגב, מרכז הנגב לפיתוח אזורי, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. באר שבע, 2017.
מטמון – שירים ומסלולי טיול בבאר שבע עם עדי וולפסון וגואל דרורי. באר שבע, 2015 וגם Beer-Sheva tours and trails. An historic and poetic guidebook to hidden treasures 2017
נגבולוג- סיפורים מן הדרך, מיתר, 2018.
מרמת נגב עד אילת – עשור שני למדינת ישראל בנגב הדרומי. 1967-1958 מיתר, הוצאה עצמית, 2021.
היה נכון ב' – תנועת הצופים מחלוציות לקהילתיות 2005-1970, מיתר, הוצאה עצמית, 2023.
הוראה והדרכה
ראשית דרכו מדריך בבית ספר שדה שדה בוקר. הוא גם הדריך גרעיני נח"ל לשדה בוקר,
הוראה אקדמית להלן בקורסים: "גבול וספר", "מבוא לארץ הנגב", "דילמות גיאוגרפיות בנגב", "תהליכים במרחב הישראלי", "מבוא לגיאוגרפיה של המזרח התיכון", "מלחמת העצמאות – שדות הקרב של תש"ח", "התיישבות ביטחונית", "חינוך בלתי פורמלי וחינוך לערכים" ועוד.
מכללת אונו (מאז 2019) סמינר בחינוך בלתי פורמלי לחרדים וסמינר דומה לתלמידים ערבים.
מרצה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב כעמית הוראה ב' במחלקות ללימודי מדינת ישראל וגיאוגרפיה ובמקביל במכללת ספיר, מכללת אחווה, מרכז הרצוג, ובית-ברל (1998 – 2019) .
מרצה באקדמיה לטייס של חיל האוויר מטעם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב את הקורס "תולדות צה"ל" (2008 – 2015).
*
מענקים ופרסים
עמית בבית הספר למנהיגות חינוכית של קרן מנדל בירושלים. (1986 – 1988).
פרס יום העיון הבדווי במדרשת בן-גוריון (1991).
פרס בן-שמש קק"ל על עבודת המסמך. (1993).
עמית הרצל האוניברסיטה העברית בירושלים (1993 – 1994).
פרס ויוונטי – קק"ל על הצעת המחקר לדוקטורט (1995)
מלגות ממשלת קנדה לסיורי מחקר באזור הספר הארקטי (1997, 1999).
מענק מחקר של קרן רבין לכתיבת עבודת פוסטדוקטורט (1999 – 2000).
מענק מחקר בנושא "העשור השני לישראל בנגב הדרומי". המכון למורשת בן-גוריון (2005)
מענק קרן בן-שמש קק"ל להוצאת הספר "מרמת נגב עד אילת" (2021) .
*
*
ביקור קצר
בקיבוץ
שדה בוקר
אצל דליה פרנס, חברת הגרעין ינון שהגיע לשדה בוקר שנה אחרי זאב, שהתאלמנה לפני חודש שבעלה משה הלך לעולמו.
*
השכונה בה התגוררו תלמה וזאב
הכניסה לחדר בו התגוררו תלמה וזאב
ביקור בתיכון לחינוך סביבתי
במתחם מדרשת שדה בוקר
אותו ניהל זאב
בשנים 2001 – 2003
*
*
ציור קיר של האומנית עופרה יצחק משנת 2001, שריד מימיו של זאב כמנהל בית הספר
שיחה עם בני הדור הצעיר "שאינם מכירים את יוסף"
כפר הנוער ניצנה,
זאב זיוון היה
מנהלו הראשון במשך עשור
*
*
*
*
כפר הנוער ניצנה נוסד בשנת 1986 על ידי לובה אליאב שהקים צוות בינתחומי להקמת כפר הנוער בו ישבו יחדיו אנשי מחלקת עליית הנוער ואנשי המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית.
את הקמת כפר הנוער יזמו ראשי מח' עליית הנוער בהנהגת אורי גורדון ואלי עמיר.
הכפר הוקם כבית ספר שדה שחניכיו הגיעו אליו במחזורים. עליית הנוער מנתה אז 18,000 חניכים.
הכפר נועד לתת להם חווית נגב תוך לימוד, טיול, משחק, עבודה בארכיאולוגיה, בחקלאות במים מליחים, בנטיעת עצים ובאמנות.
האתר נקרא מראשיתו קהילייה חינוכית התיישבותית.
ההצלחה של ניצנה הייתה בגיבוש קבוצת ש.ש. (שנת שירות) שהגיעו מהתנועה הקיבוצית מתוך 200 מועמדים נבחרו 20 שהיו לנבחרת הש.ש המהוללת בישראל.
*
*
הפסל "הסלע הצף" שיצר הפסל הסביבתי עזרא אוריון בשנת 1987/8 שהיה לפסל הזהות של הכפר
ניצנה
אנדרטה לזכרו של
סא"ל יוסי יפה ז"ל
*
סא"ל יוסי יפה היה המפקד הנערץ של גדוד 66 בו שירת זאב במילואים.
סא"ל יוסי יפה נהרג כאשר רכבו עלה על מוקש ב-28 בפברואר 1977 במרחב ניצנה במהלך אימון ההקמה של עוצבת חצי האש (קודם נקראה 409 ואח"כ 551)
*
*
*
למרגלות תל ניצנה
*
*
האנדרטה בפאתי
גן לאומי ניצנה
המנציחה את קרבות
חטיבה 8
וגדוד 5 של חטיבת הראל
במסגרת 'מבצע חורב'
ואת הנופלים בקרב
*
חטיבה 8 היום היא חטיבת מילואים המשתייכת לפיקוד הצפון (בעבר נקראה חטיבה 608 וחטיבה 875)
היא החלה את דרכה כחטיבת השריון הראשונה של צה"ל שהוקמה ב-24 במאי 1948, לאחר הכרזת המדינה ופלישת צבאות ערב.
מפקד החטיבה הראשון היה יצחק שדה ועל שמו כונתה "חטיבת הזקן".
במבצע הראשון בו השתתפה החטיבה, מבצע דני, נכבשו שדה התעופה לוד (לימים נמל התעופה בן-גוריון) ומרחב השפלה הסמוך לו.
לאחר ההפוגה הראשונה השתתפה החטיבה בהבקעת הדרך לנגב הנצור.
בסוף דצמבר 1948 שולב גדוד 82 בחטיבת הנגב והשתתף במבצע חורב לסילוק הצבא המצרי מהנגב.
ב-26 בדצמבר תקפו פלוגת המשוריינים (פלוגה א') ופלוגת הזחל"מים (פלוגה ג') של הגדוד את קו המשלטים המערבי של עוג'ה אל-חפיר, אולם מתקפה זו נכשלה. למחרת, ב-27 בדצמבר חידשה פלוגה ג' יחד עם פלוגת הזחל"מים של גדוד 89, את התקפתה על משלטי עוג'ה אל-חפיר ותל ניצנה ולקראת השעה 12:30 בצהריים הביאה לכניעתם של הכוחות המצריים באזור.
ב-28 וב-29 בדצמבר המשיך גדוד 82 לנוע מערבה, אל עומק סיני, ולהשתלט על מתחמי אום כתף ואבו עגילה. לאחר מכן המשיך לנוע לעבר מתחמי ביר לחפן עד אשר הגיע לפאתי אל עריש, שם נעצר וחזר לשטח ישראל בשל הלחץ הבינלאומי שהופעל על ישראל.
האנדרטה הוקמה ביוזמת ותיקי חטיבה 8 והנהלת כפר הנוער ניצנה
*
*
"מצפור הקומנדו הצרפתי"
הסמוך ליישוב אשלים
(משלטי התמילה)
שהוקם בשנת 1995
הקומנדו הצרפתי היה יחידת לוחמים דוברי צרפתית במסגרת הגדוד התשיעי של הפלמ"ח, בחטיבת הנגב, שלחמה במהלך מלחמת העצמאות.
יחידת הקומנדו הצרפתי מנתה כמאה לוחמים רובם עולים יהודים ממדינות צפון אפריקה, וחלקם נוצרים אוהבי ישראל, שלחמו בצבא צרפת החופשית ובמחתרות האנטי-נאציות בתקופת מלחמת העולם השנייה.
את הפלוגה הקים באוגוסט 1948 תדי איתן, קצין צרפתי (שמו המקורי תָדֶה דִיפְרה) מתנדב צרפתי קתולי, אוהב ישראל, סרן בצבא המחתרת הצרפתית במלחמת העולם השנייה.
יחידת דוברי הצרפתית הוקמה כגדוד דוברי צרפתית (גדוד 75) בחטיבה חטיבה 7 וכעבור זמן קצר הועבר לחטיבת יפתח של הפלמ"ח.
בתחילת אוקטובר 1948, לקראת מבצע יואב, ארגן איתן את טובי חייליו לפלוגה, שצורפה אל הגדוד התשיעי בחטיבת הנגב. הם חולקו לשתי פּלָגוֹת, בכל פלגה ארבעה צוותי קומנדו.
במסגרת מבצע יואב הייתה פלוגת הקומנדו הצרפתי בכוח שפרץ לבאר שבע וטיהר את השטח הבנוי במבצע משה.
בהמשך הועסקה יחידת הקומנדו הצרפתי בפעילויות שונות לאבטחת גבולות מרחב הנגב; מארבים, מיקוש צירי תנועה וכדומה.
במבצע חורב, בדצמבר 1948, השתתפה פלוגת הקומנדו הצרפתי בקרבות לכיבוש משלטי התמילה על כביש באר שבע-ניצנה וסבלה אבדות כבדות של 15 הרוגים.
במהלך הקרבות מצאו שבעה מפצועי היחידה מחסה תחת אחד מגשרי מסילת הרכבת מצפון מזרח לאשלים. המצרים גילו את מקומם של הפצועים ורצחו אותם. חברי קיבוץ רביבים שבאו לאסוף את הפצועים מצאו את הגופות ואספו אותן. בעקבות האירוע הורחקה היחידה מהחזית מחשש לפעולות נקמה.
באנדרטה ישנן תשע אבני זיכרון לזכר הנופלים במקום, שאר חללי הקומנדו נפלו בקרבות באר שבע.
*
*
מצפה החשמל ממערב לאשלים
*
*
*
*
*
ביקור באחוזת הקבר
של דוד ופולה בן גוריון
*
*
סוף
היה זה
יום ארוך מרתק ומעניין.
תודה זאב
שאפשרת לי
להציץ לעולמך
ולעשייתך
במשך השנים.
נהניתי
להסתובב איתך
ולצלם.
תודה לכם תלמה וזאב
על האירוח.