תל יקנעם, גן ארכיאולוגי חינוכי4 באוקטובר 2023
הדפסה
תֵּל יָקְנְעָם הוא תל גדול ואתר ארכאולוגי הנמצא בקצה הצפון מזרחי של רמות מנשה בין העיר יקנעם עילית למושבה יקנעם.
אודה ואבוש, איני יודע מדוע, אבל מעולם לא עליתי עליו.
ביום שני 2 באוקטובר 2003 הגעתי אליו בפעם הראשונה.
בתום סיור בעמק יזרעאל (עמק יזרעאל, ראשית סתיו תשפ"ד וגם עמק יזרעאל, תחילת קטיף הכותנה, סתו תשפ"ד), ידידי אבס מעוז (גניגר) הציע שנעלה אליו כדי להתרשם ממנו כגן ארכאולוגי חינוכי וגם כמקום תצפית מרהיב.
*
הגישה לאתר
גיאוגרפיה
תל יקנעם נמצא בתפר שבין דרום מזרח הכרמל ובין צפון מזרח רמות מנשה ובין דרום עמק יזרעאל .
*
תל יקנעם נמצא בשולי אחת מהדרכים החשובות ביותר בעת העתיקה אשר וקישרה בין דרך הים (ויאה מריס) והדרך המובילה צפונה לעיר צור.
הנקודה בה נמצא התל הקנתה ליקנעם העתיקה ערך אסטרטגי וכלכלי רב.
האתר
*
*
האתר משתרע על שטח של כ-40 דונם וגובהו 60 מטרים.
מבט ממעל
הצד המערבי של התל
*
היסטוריה
תל יקנעם היה מיושב כמעט ברצף במשך 4,000 שנים מאז תקופת הברונזה הקדומה ועד ימי הסולטנות הממלוכית.
*
*
*
*
*
בתקופה הברונזה נקרא האתר במקורות מצריים כעינ-קנעם. המקום מופיע ברשימת הערים אותן כבש תחותמס השלישי מלך מצרים העתיקה באזור ארץ ישראל של ימינו.
מקור השם יקנעם בספר יהושע. זו עיר שהובסה על ידי בני ישראל בהנהגת יהושע בן נון. העיר יושבה על ידי בני שבט לוי.
העיר מוזכרת פעמיים במקורות רומיים ושרידים של כנסייה ביזנטית נמצאים בראש התל. האתר מופיע באונומסטיקון של אוסביוס מקיסריה בשם קָמוֹנה, בעוד הירונימוס קרא למקום קימֶנַה.
לאחר הכיבוש המוסלמי במאה השביעית לספירה נקרא המקום קָיימוּן.
לאחר מסע הצלב הראשון וכיבוש הארץ בידי הנוצרים, נקרא האתר קיין-מונס או קיין-מונט. משמעות השם "הר קין" והוא מבוסס על אגדה נוצרית על פיה קין, בן אדם וחוה, נהרג על ידי למך בן מתושאל, אחד מצאצאיו. מקור השם כנראה בעיוות של השם המוסלמי ואולי גם בעיוות של השם קיימום שהופיע באזכורים הנוצריים הראשונים לאתר. בהמשך תקופת הצלבנים התגלגל השם לגרסתו הסופית קיימונט ולמשך תקופה קצרה, העיר הייתה מרכזה של סניוריה קטנה.
במאה השלושה עשרה לספירה נכבשה העיר על ידי הממלוכים.
בשנת 1799 ציין את האתר פייר ז'אקוטן בשם שאטו ד'אל קירה (Chateau d'El Kireh), שפירושו "הטירה של קירה". מקור השם "קירה" כנראה בכפר אריסים סמוך והטירה המדוברת היא הטירה שנבנתה ככל הנראה על ידי דאהר אל-עומר, שבאותה תקופה עדיין נראתה על פני השטח.
במקורות מהמאה ה-19 שם האתר מופיע בגרסאות שונות של השם תל קאמון, שהיה השם הערבי המקומי לאתר.
התל וסביבתו בשנות ה-40' של המאה העשרים
ארכיאולוגיה
תל יקנעם נחפר בשתי תקופות עיקריות.
בין השנים 1977– 1988התקיימו בתל עשר עונות חפירה בראשות פרופ' א' בן־תור מהאוניברסיטה העברית;
בשנת 1993, התקיימה עונת חפירה בראשות מ' אבישר מרשות העתיקות, והועסקו בה מובטלים תושבי יקנעם.
בתל נחשפו 23 שכבות יישוב וממצאים מרשימים, ובהם: מערכות ביצור מתקופת הברזל; מבני מגורים, מנהלה ודת מן התקופה הצלבנית; ומצודה מן התקופות הממלוכית והעות'מאנית.
*
למול המגדל הצלבני
*
הכנסייה הצלבנית שנבנתה כנראה על שרידי הכנסייה הביזנטית
*
*
גן ארכיאולוגי חינוכי
בתל יקנעם הוקם גן ארכיאולוגי-חינוכי שהוא פרי יוזמה משותפת לעיריית יקנעם ולרשות העתיקות.
מטרת הפרויקט הייתה להכשיר אתר פעיל בשטח התל לטובת תושבי העיר.
הרעיון הניצב מאחורי אימוץ האתר הוא חיזוק הזיקה של התושבים אל מורשת העבר של היישוב והגברת המודעות והמחויבות של הקהילה לשמירה על העתיקות.
עבודות השימור, הפיתוח והפעילות החינוכית באתר תוכננו כפרויקט מתמשך, כדי לשלב מספר רב של תלמידים. הפעילות החינוכית בתל קשורה לפעילות השוטפת של בתי הספר בעיר.
בשנת 2008 בוצע שלב א' של העבודות להכשרת הגן הארכיאולוגי. בשנת 2009 – בוצע שלב ב' ושלב נוסף בוצע בשנת 2010.
בתהליך הכשרת האתר השתתפו כאמור, ילדי בתי הספר ביקנעם, מהיסודי עד התיכון. התלמידים היו שותפים בתהליך הלימוד, השימור והפיתוח של האתר.
את הפעילות החינוכית ארגן מרכז ארכיאולוגי גליל ברשות העתיקות, והיא כוללה למידה בכיתות, למידה חווייתית בחפירה, בשימור השרידים ובעיטור השילוט.
מינהל שימור ברשות העתיקות מבצע את פעולות השימור ואת פעולות הפיתוח באתר.
להרחבה ראו אדר' ערן חמו, שימור וקהילה: מקרה המבחן של תל יקנעם, אתר רשות העתיקות – מינהל שימור, 2013
תצפית
מבט לכיוון כביש 6 בין כרמל לרמות מנשה
מבט לעבר גבעת המורה
מבט לכיוון עמק יזרעאל
מבט לעבר קצה גבעות הגליל התחתון המערבי