סביב נס ציונה ובתוכה (קיץ תשפ"ב)2 ביולי 2022
הדפסה
טיול/דיווש שהיה מעיסוקיי המרכזיים הוזנח לאחרונה. ביום שישי 1 ביולי 2022 חזרתי אליו.
בשעת בוקר יצאתי לרכיבה עם חבריי עמית פינקלשטיין, יונה בקלצ'וק ורובי שבת.
יצאנו מבאר יעקב לעבר נס ציונה ורכבנו בתוכה ובסביבה במסלול המוצג להלן שאורכו -20.62 ק"מ
***
במסלול שולבו קטעים של רכיבה קודמת סביב ובתוך באר יעקב, נס ציונה ורחובות (מאי 2017)
רכבנו בנחת.
עצרנו פעמיים רבות, לחציית כבישים, לתצפית ולהסבר, לצילום, למנוחה ועוד.
******
התארגנות ויציאה לדרך
***
***
***
***
******
**
מבנה "משטרת טיגרט" צרפנד א-חראב
חלק מרשת 65 מצודות
שנבנו בראשית שנות ה-40' של המאה הקודמת
כאחד מלקחי המרד הערבי הגדול
מיקום המשטרה ברשת הארצית
***
***
להרחבה ראו
מיקום המשטרה ביחס לכפר שהיה
***
***
*****
גבעת התור על רכס הכורכר בצפון נס ציונה,
נקודת תצפית מרהיבה
***
*****
מבט צפונה לעבר ראשון לציון
***
**
מבט מערבה
****
***
מקום בו ניתן ללמוד
על קרב עיון קרא במלחמת העולם הראשונה
בין החטיבה מניו-זילנד (כוח אנז"ק)
לבין צבא האמפריה העות'מאנית
להרחבה ראו טיול/דיווש בעקבות הפרשים מניו זלנד בקרב "עיון קרא" (מלה"ע הראשונה) (דצמבר 2017)
מבט דרומה
צילום יונה בקלצ'וק
**
***
*****
ממשיכים הלאה
***
***
היישוב אירוס
**
**
אִירוּס הוא יישוב קהילתי בעל אופי עירוני בתחומי מועצה אזורית גן רווה שהקמתו החלה בשנת 2011, על גבעות הכורכר מול היישוב בית חנן ומצפון ליישוב בית עובד, על כביש 42 (בסמוך למחלף עין הקורא על כביש 431 המוביל לירושלים ולתל אביב.
קרקעות היישוב נרכשו על ידי משפחות יהודיות בבולגריה בשנות ה-20 של המאה ה-20, כחלק מתוכנית של ההסתדרות הציונית בבולגריה להקמת יישוב שתושביו יעסקו במקצועות חופשיים וייתמכו ביוצאי בולגריה תושבי האזור, במושב בית-חנן, שעסקו בחקלאות. כל הקרקעות שנמכרו בבולגריה, נרשמו בשנת 1945 על שם החברה הא"י ליישוב עולים בע"מ שהוקמה על ידי שליחי ההסתדרות הציונית בבולגריה, כאשר הקרקעות שלא נמכרו הועברו לידיה ובתחילת שנות ה-50 נרשמו על שמם של הקונים בטאבו.
בתקופת המנדט היישוב אושר בתוכנית המתאר הבריטית (R220) בשנת 1947 עקב בקשה שהוגשה על ידי החברה הארץ ישראלית ליישוב עולים. אך במשך עשרות שנים התוכנית לא מומשה. בשנת 1971 הוכרזו האדמות כקרקע חקלאית ובשנת 1981 הוכרזו חלק מהאדמות כגן לאומי בתוכנית מתאר ארצית 88. בעקבות אישור תוכנית זו הוגשה תביעה כנגד הוועדה המקומית לתכנון ולבניה "שורקות" על ידי החברה הארץ ישראלית ליישוב עולים בגין ירידת ערך ודרישת פיצוי.
לאחר חקיקת שינוי לחוק הליכי תכנון ובניה בשנת 1990, שאפשר לגורמים פרטיים להגיש תוכניות לוועדה לבניה למגורים ולתעשייה, הגישו החברה הארץ ישראלית ליישוב עולים ביחד עם בעלי קרקעות במתחם את תוכנית בר/במ/109 שמייעדת את המתחם למגורים ולמבני ציבור.
בעלי הקרקעות ויורשיהם ניהלו מאבקים ארוכים, חלקם בערכאות, שהובילו בשנת 2007 למתן אישור סופי לבניית היישוב. בשנת 2010 התקבלו היתרי הבנייה הראשונים והחלה הבנייה בפועל.
בתחילת מאי 2012 הגיש ראש המועצה האזורית גן רווה, מוני אלימלך, בקשה למנכ"ל משרד הפנים להכיר באירוס כיישוב עצמאי וזאת למרות ההנחיות של תמ"א 35 הקובעת כי אין להקים יישובים חדשים אלא לפתח את הנגב והגליל וכן כי אין להכיר ביישובים מתפתחים ליד יישובים קיימים כישובים חדשים, ולכן על פי תכנית זאת לא ניתן להכיר באירוס בתור יישוב חדש ויש לספח אותו לאחד המושבים השכנים (בית עובד או בית חנן) או לעיר הסמוכה (נס ציונה).
חצי שנה לאחר מכן מונתה ועדת חקירה מטעם משרד הפנים אשר התבקשה לקבוע את מעמדו המוניציפלי של אירוס. באפריל 2013 החליטה הוועדה לאור העובדה שאין היגיון בחיבור אירוס לנס ציונה עקב הגן הלאומי המפריד ביניהם, וכן שאין היגיון בצירוף אירוס לבית עובד ובית חנן מכיוון שאופיים החקלאי שונה מאופיו הקהילתי-עירוני של היישוב שיוקם. הוועדה קבעה כי תכנית המתאר מתקופת המנדט שאירוס אינו יישוב חדש אלא יישוב שהוקם כבר בקום המדינה. לכן אירוס יהיה יישוב קהילתי עצמאי בשטחה של המועצה האזורית גן רווה. היישוב הוכר רשמית על ידי משרד הפנים בדצמבר 2013.
והיום מתגוררות ביישוב למעלה מ-150 משפחות. בסיום אכלוסו יכלול היישוב כ-450 יחידות דיור פרטיות, רובן יוקמו על מגרשים חד-משפחתיים בשטח של 500 מ"ר. כמו כן יבנו מספר בתים דו-משפחתיים על שטח של 250 מ"ר. שטחי הבנייה המותרים לכל יחידת דיור הם גבוהים יחסית לפרויקטים אחרים משום שהתוכניות אושרו לפני שנים רבות. במקום מתוכננים לקום שני מרכזיים מסחריים, שני גני ילדים, מרפאה, מתנ"ס, קאנטרי קלאב, בית כנסת, קריית חינוך גדולה (בית ספר תיכון) ומצפור שייבנה בנקודה הגבוהה ביותר וישקיף על היישוב כולו ועל הגן הלאומי גבעות הכורכר שממזרח לו.
****
******
הכניסה לחנות בקיר ששולי
בית עובד,
המפריד
בין המושב
ובין כביש 42
****
******
זמן מנוחה
צילום יונה בקלצ'וק
******
מסגד הכפר הכפר ואדי חנין
שהפך לבית כנסת גאולת ישראל
***
***
ואדי חנין היה כפר ערבי בנפת רמלה ששכן עד מלחמת העצמאות בצמוד למושבה נס ציונה. חלק מקרקעות "ואדי חנין" נרכשו על ידי מייסדי המושבה נס ציונה בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.
ראשית של הכפר בשנת 1926 הייתה יוזמה פרטית של ערבי מחמולת אבו ג'בר מן הכפר הערבי הסמוך סרפנד אל-חראבשעסקה בגידול אבטיחים. לכן, הוא הקים סוכת אבטיחים לצד הדרך הראשית יפו-עזה. העסק שגשג והפך תוך זמן קצר למבנה קבע שכלל חנות כלבו ובית קפה. עיסוקם של רבים מבני נס ציונה בפרדסנות הצריך כוח אדם עונתי רב ואפשר לערבים רבים מן הסביבה להשלים כך את הכנסותיהם.
בנוסף, תנופת הפיתוח במושבות נס ציונה, ראשון לציון ורחובות הסמוכות, יצרה מקומות עבודה רבים נוספים לערביי הסביבה. מיקומה של נס ציונה על צומת דרכים (הדרך הראשית יפו-עזה והדרך מרמלה לנבי רובין), שימש גם הוא גורם להתיישבות הערבים במקום והם בנו את בתיהם בצמוד ליישוב העברי.
במפקד האוכלוסין המנדטורי של 1931 נמנו בוואדי חנין 280 תושבים ב-55 בתים.
***
בשנת 1934 החל מוח'תאר הכפר, שוקרי אל-תאג'י, בבניית מסגד בכפר. בכפר לא היה בית ספר וילדי הכפר למדו בבית הספר בכפר הסמוך סרפנד אל-חראב. במהלך שנות ה-40 הכפר הפך למקור האספקה המרכזי של תושבי האזור בשל מיקומו האסטרטגי על הדרך הראשית מיפו דרומה. בסקר הכפרים ב-1945 נאמדה אוכלוסיית הכפר בכ-1,620 מוסלמים. שטח הכפר נאמד ב-5,401 דונם, מהם 3,211 דונם בבעלות יהודית. אוכלוסייתה של נס ציונה הסמוכה נאמדה ב-1,760 יהודים.
עם פרוץ מלחמת העצמאות והתערערות המצב הביטחוני עזבו התושבים המבוססים והעשירים יותר (למעלה מ-1,000) את הכפר בחודש ינואר 1948, בתקווה שיוכלו לשוב מאוחר יותר, ונותרו בו כ-500 תושבים. יחידות של חטיבת גבעתי נכנסו לכפר ב-17 באפריל ופינו מזרחה את מעט התושבים שנמצאו בו.רוב בתי הכפר ובעיקר המבנים שהיו סמוכים לדרך הראשית נהרסו וצריח המסגד נהרס, בעוד שגוף המסגד הוסב לשמש כבית כנסת על ידי תושבי נס ציונה הסמוכה, ונקרא כיום "גאולת ישראל".
השם הערבי הונצח בשמו של רחוב "עמק השושנים" היוצא מרחוב ויצמן מערבה מקור, והפניות
******
רונן ארטיק מלבי קר,
אושיה בנס ציונה
שלא ניתן להחמיץ
ושלא לצלם!!
***
**
***
**
**
***
***
האב והבן
***
***
****
עוד ממראות העיר
***
***
***
**
****
גם בקבוץ נצר סרני עברנו
גבעת האורנים
***
***