היישוב מועאויה בדרום רמת מנשה7 באפריל 2022
היישוב מועאויה נמצא בדרום רמת מנשה, מצפון לכביש נחל עירון (ואדי ערה) – כביש 65.
ביישוב מועאויה עברתי לפני חמש וחצי שנים בטיול רכיבת אופניים מפאתי עמק יזרעאל טיפוס לדרום רמת מנשה והלאה לרום הר אמיר (ספטמבר 2016)
יום רביעי, 6 באפריל 2022 הגעתי שוב לביקור קצר במעוויה והפעם עם חבריי מאיר רזניק (עין השופט), מוטי ארמלין (גילון), יצחק פיפ רותם (סאסא), גדעון ביגר (ירושלים) ואני (מבשרת ציון)
התארחנו בביתו של מסבח מחג'נה אותו מאיר מכיר שנים רבות.
לשיחת היכרות בביתו של מסבח הצטרף בעלה של ביתו פאוזי ע'ול.
מסבח יליד 1947 סיפר לנו שנולד בכופריין שבמלחמת העמצאות (1948) תושביו גורשו/עזבו/ ברחו ממנו.
משפחתו התמקמה באום אל -פחם ואחרי זמן קצר עברה למעוויה, להיות קרוב לשטחי העיבוד והמרעה של עדר אביו.
מסבח סיפר לנו גם על דרכו כרועה צעיר שעבד בשיתוף עם בוקרי עין השופט ותקופה קצר חיי בקיבוץ ושם למד עברית.
המשכנו בשיחה.
בסיום השיחה כמוקבל הצטלמנו למזכרת
.יצאנו לשוטט בכפר אבל, קודם עלינו לגג הבית לתצפית
בתחילה הלכנו בגרעין חלקו המערבי ובין היתר במתחם בית הקברות ומאקם שיח' מועאויה.
אחר כך נסענו לחלקו המזרחי של היישוב ושם בין היתר עלינו למקום תצפית על היישוב והסביבה.
אחרי למעלה משעתיים הסתיים הביקור ופנינו איש איש בדרך לביתו.
להלן מובא מעט מידע אודות המקום וצילומים של מראה הכפר וסביבתו
******
מעט מידע גיאוגרפי והיסטורי
מועאוויה הכפר ממוקם בגובה 225 מטר מעל לפני הים
החל משנת 1996 היישוב למועצה המקומית בסמ"ה להלן
מספר תושבי הכפר מוערך בכ-4,000 נפש.
הכפר נקרא על שם השיח' מועאויה אשר השתייך לזרם הסופיות ואשר פעל באזור מנשה. בדומה לתפיסות ערביות סביב דמויות קדושות שהיו רווחות ביישובים ערבים אחרים, נחשב אל-שיח' מועאויה לרוח קדושה אשר יכולה להשפיע על חיי התושבים הן לטובה והן לרעה גם אם לא נראתה על ידי בני האדם.
התושבים המקומיים ראו באל-שיח' מועאויה כמתווך בינם ובין האל, ובמיוחד כאשר הוא נתפס כדמות על טבעית אשר יכולה לממש את הרצונות החברתיים והדתיים של התושבים.
לשם כך נבנה מעל קברו מבנה דתי שנקרא בשם מקאם ואשר נועד לשמש כמקום לעריכת טקסי פולחן שונים. טקסי הפולחן נגעו לחיים היומיומיים של התושבים מעריכת טקסי לידה ועד לעריכת טקסי אבל כחלק מטקסי הזיארה. בעקבות חדירת רעיונות התנועה האיסלאמית לכפר מועאויה, חדלו התושבים לקיים את הטקסים הפולחניים שנראו כפולחנים אסורים מבחינה דתית. עם זאת נשאר מקאם אל-שיח' מועאויה כסמל עיקרי לכפר.
בתי המגורים נבנו סמוך לנחל ברקן, שנחשב למקור עיקרי לאספקת מים הן לתושבים והן לאדמות החקלאיות.
את הכפר בנו משפחות עשירות מאום אל-פחם כחווה חקלאית בסוף המאה ה-19. לפיכך נועד הכפר בעיקרו כבית מגורים לאיכרים אשר עיבדו את האדמות החקלאיות ליד נחל ברקן. בעקבות מלחמת העצמאות, בחרו פליטים רבים מכפרי רמת מנשה להתיישב בכפר.
בתי המגורים מחולקים לשתי שכונות לפי קבוצות משפחה. השכונה המזרחית נועדה למשפחת אג'באריה ואילו השכונה המערבית נועדה למשפחת מחאמיד.
מקור החלוקה הוא מאום אל-פחם, עיר המוצא של התושבים.
החלוקה נועדה כדי לשמור על מעמד המשפחות כמשפחות שולטות בניהול ענייני הכפר ולמנוע ממשפחות אחרות לערער על מעמדן החברתי של שתי המשפחות.
לפיכך, משפחות שעברו להתגורר בכפר בעקבות מלחמת העצמאות, אולצו להשתייך לאחת משתי המשפחות. כמו כן, המשפחה החדשה שקיבלה על עצמה שם משפחה, הייתה חייבת להתגורר באותה שכונה שנועדה למשפחה אשר העדיפה להשתייך אליה. בכך מתחייבת המשפחה המאמצת לספק את ההגנה ואת הביטחון למשפחות החדשות ככל שהן מתגוררות באותה שכונה וככל שהמשפחות החדשות מקבלות על עצמן את מרותן של המשפחות הוותיקות.
בשל קרבתו של הכפר לשטח האימונים של צה"ל שררה מתיחות מצד התושבים וכוחות הביטחון. מתיחות זאת הורגשה בשנת 1998, על רקע צו הרמטכ"ל, אמנון ליפקין-שחק, שמרבית אדמות הכפר נכללו בתחום שטח צבאי הסגור שנועד לחבר את שני שטחי האימונים ועל כך ראו בהרחבה שטח אימונים ברמת מנשה – ש"א 107
כן, חל איסור על התושבים להיכנס לאדמותיהם. כמו כן הוצאו צווי הריסה נגד בתים שנבנו סמוך לשטח הצבאי. מהלך זה התפרש על ידי התושבים כניסיון מצד המדינה להפקיע את אדמות הכפר ולהגביל את התפתחותו. התנועה האסלאמית ארגנה הפגנות שונות באזור רמת מנשה כמחאה נגד מדיניות הממשלה וגייסה תושבים מהאזור.
באירועי אוקטובר 2000 לקחו תושבים מהכפר חלק פעיל בהפגנות, ואחד התושבים אף נהרג במהלכן. במרכז הכפר הוקמה אנדרטה לציון האירוע, ותהלוכות מחאה מטעם התנועה האסלאמית מתקיימות בו.
****
מראה כפר
****
*****
בית הקברות
*****
*****
עליה לתצפית
הכביש נסלל על בסיס דרך קיימת ביוזמת התושבים ובמימון שלהם