אדם המגיע היום לברטעה יכול על פי מראה העין ולחשוב שמדובר ביישוב אחד. לא נכון! זאת טעות!

 

ברטעה הוא שם אחד לשני יישובים במרחב התפר בצפון מערב השומרון (ישראלי ופלסטיני), הם נפרדים זה מזה, צמודים זה לזה ומעורבים זה בזה.

 

לברטעה הגענו לראשונה ב-24 בפברואר 2022 בסיום הסיור עֶבְרֵי הַקַּו הַיָּרֹק וְגֶדֶר הַהַפְרָדָה בִּצְפוֹן מַעֲרַב הַשּׁוֹמְרוֹן אותו תכנן, תאם והוביל רון יזרעאלי.

קודם שהגענו לברטעה עצרנו לתצפית עליו במקום הנקרא מצפור הר אמיר

שם,  לאחר תצפית והזדהות, דברנו על הכפר ברטעה, על  תוואי הקו הירוק ומרחב התפר שנוצר בעקבות הקמת גדר ההפרדה. אח"כ הגענו לברטעה

הגענו לבניין המועצה המקומית בסמ"ה הכוללת את שלושת היישובים ברטעה ועין אלסהלה ומועאויה.

בחדר ישיבות המועצה אירחו אותנו בלבביות רבה ראיד כבהא, ראש המועצה ובושרה כבהא ראשת לשכתו.

בשיחה מלב אל לב הוא סיפר על יישובי המועצה בכלל ועל יישוב ברטעה בפרט.

ראש המועצה הדגיש את יעדי המועצה לספק לתושבים שירותים  בזמן מוגדר וידוע ובסטנדרטים מקצועיים העונים על דרישותיהם והגדרת סל שירותים רחב, שיענה על הצרכים ההכרחיים המתהווים במציאות הכלכלית והחברתית.

 

הוא סיפר גם על פעילות המועצה המכוונת בין היתר בטיפוח בני הנוער בתחומי ספורט, תרבות וכמובן חינוך.

 

ראש המועצה לא נרתע וענה גם לשאלות בעניין סוגיות פוליטיות רגישות כמו הקשר עם החצי השני של היישוב ברטעה הפלסטינית, הפשיעה הגואה והזרמים הפוליטיים בחברה הערבית.

 

לאחר השיחה הנצחנו את הפגישה בצילום מזכרת

 

בסיום, לאחר שהודיתי לראש המועצה על האירוח, אמרתי לו בכוונתי להגיע שוב לברטעה ולהסתובב ביישוב, להכירו לעומק ולצלם בו. שאלתי האם יוכל לתאם מישהו שיוביל אותי ויסביר לי עוד.

 

בקשתי נענתה בחיוב.

 

ביום רביעי 6 באפריל 2022 הגענו שוב לביקור/סיור/צילום בברטעה.

 

היינו קבוצה קטנה (לצערי, רק גברים) שכללה את חבריי לטיולים מוטי ארמלין (גילון), מאיר רזניק (עין השופט), יצחק פיפ רותם (סאסא), מיכאל עוזרמן (נתניה) ואני (מבשרת ציון). הצטרף גם גדעון ביגר (פרופ' אמריטוס מהחוג לגיאוגרפיה, אוניברסיטת תל אביב שנושא גבולות הוא אחד מתחום התמחותו)

 

בשעת בוקר הגענו למתחם המועצה המקומית ושם פגשנו את ראש המועצה ראיד כבהא ואת עוזרו פאריד כבהא.

 

 

לאחר שיחה היכרות קצרה יצאנו לסיור בהובלת והדרכת פאריד כבהא.

 

במשך למעלה משלוש שעות הסתובבנו בכל חלקי ברטעה, בחלק הישראלי ובחלק הפלסטיני.

 

במהלך הסיור פאריד הסביר לנו בפירוט על היישוב ועל מה שראינו.

 

ממנו  למדנו והתרשמו עד כמה כפי שצוין לעיל שברטעה הוא שם אחד לשני יישובים ישראלי ופלסטיני שהם הם נפרדים זה מזה לאור העובדה שנמצאים בתחום שתי ישויות מדיניות – מדינת ישראל והרשות הפלסטינית, שהם צמודים זה לזה ורק תוואי הוואדי שהיום הוא תעלה נמצא ביניהם והם יישובים מעורבים זה בזה לא רק בגלל שייכות משפחתית חמולתית אלא גם בהיבטי נדל"ן, מלאכה ומסחר.

 

 

להלן מובא בחלק הראשון מידע תמציתי אודות ברטעה ובחלקו השני צילומים שנעשו בסיור.

*****

מעט מידע אודות ברטעה

עד מלחמת ששת הימים בַּרְטַּעָה היה אחד משני היישובים שלאחר הסכם שביתת הנשק עם ירדן היו מחולקים בין שטח מדינת ישראל ובין הגדה המערבית בשליטת ממלכת ירדן.

 

השני היה בית צפפא הסמוך לירושלים.

 

חלקו המערבי נמצא בתחומי מדינת ישראל ותושביו הם אזרחי ישראל, בעוד חלקו המזרחי נמצא בתחומי הגדה הערבית והיום ותושביו הם אזרחי הרשות הפלסטינית.

 

ברטעה הישראלית נכללת בתחומה של מועצה מקומית בסמ"ה.

 

מספר תושביה הוא כ-7,000  מרבית התושבים הם מוסלמים המשתייכים ברובם למשפחת כבהא.

הכפר ברטעה הוקם באמצע המאה ה-19 על ידי בני שבט כבהא שהגיעו מהכפר יעבד ממערב לג'נין.

 

הם עזבו את יעבד בחיפוש אחר אזור מחיה ורכשו את השטח של ברטעה, בו מצאו מעיין ומרעה למקניהם.

 

על פי מסורות בעל פה, בני השבט עברו ליעבד מצפון השומרון באמצע המאה ה-18 מבית ג'יברין.

 

בסקר הקרן לחקירת ארץ ישראל P.E.F שבוצע בשנות ה-70' של המאה ה-19, מצוין הכפר ובו מעט תושבים בלבד.

בתקופת שלטון המנדט בארץ, גדל הכפר ברטעה ונכלל בתחום מחוז ג'נין.

עם הזמן הוקמו עוד כפרי לוויין על ידי בני כבהא מיעבד והם אום אל-קוטוף, עין אל-סהלה, עארה וטורא אל ערבייה.

במסגרת הסכמי שביתת הנשק בין מדינת ישראל ובין ממלכת ירדן ב 4 לאפריל 1949, בין היישובים שהועברו לתחום ישראל היה חלק מהכפר ברטעה שמצפון לנחל נרבתא

לאחר שנחתמו הסכמי שביתת הנשק  יצאו צוותים משותפים לסמן בשטח את הקו שסומן במפת בקנה מידה 1:250,000 .

 

באשר הגיעו לסימון באזור כפר ברטעה, התברר כי הכפר חולק על ידי הקו שהוסכם עליו ברודוס לשני חלקים וזאת מכיוון שהקו נקבע על  ואדי אל מיי (כיום נחל נרתבא) החוצה את הכפר.

 

בדיון שהתקיים בין נציגי הלגיון העבר ירדני לנציגי צבא ההגנה לישראל. הנציג הירדני סירב לקבל את החלק הקטן שנשאר בשטח ישראל בטענה כי אם יועבר שטח זה לירדן, יש צורך להעביר את כל שטחי האדמה השייכים לתושבי הכפר , שהגיעו על לואדי ערה (נחל עירון).

 

לזה סרב הנציג הישראלי.

 

הירדנים סירבו להעביר את כל הכפר לשטח ישראל ולכן בסופו של דבר הפך הנחל למעשה לקו שביתת הנשק, החוצה עד היום את הכפר לשני חלקים – ישראלי וירדני.

 

אחר מלחמת ששת הימים עברה ברטעה המזרחית לשליטה ישראלית. תושביו החלו לעבוד בישראל והחקלאות הייתה למקור הכנסה משני.

 

הודות לקרבה לישראל רמת החיים בברטעה המזרחית עלתה מהר מאשר בשאר יהודה ושומרון.

 

בשנת 1978 חוברה ברטעה המזרחית לחשמל מגנרטורים ובשנת 1984 היא חוברה לרשת החשמל הישראלית.

 

תלמידי ברטעה לומדים בתיכונים ביעבד ובג'נין.

 

בעקבות האינתיפאדה השנייה הפך הכפר ברטעה למרכז מסחרי חשוב לתושבי נחל עירון וחלק ניכר מתושבי הגליל, לקניית מוצרים בזול במחירי הרשות הפלסטינית, לאחר שנמנעה כניסתם של ישראלים לגדה המערבית ובמיוחד לעיר ג'נין.

 

אנשי עסקים רבים מהגדה המערבית העתיקו את בתי העסק שלהם לברטעה המזרחית בהיותה חלק מהרשות הפלסטינית אך בעלת נגישות וקרבה לקהל היעד לסחורות באזור נחל עירון.

 

עם הקמת גדר ההפרדה נכללה ברטעה המזרחית במובלעת הנמצאת בצד הישראלי של הגדר והמגמה של נהירת ישראלים לברטעה לעריכת קניות זולות התחזקה.

רבים מבתי הכפר הפכו לחנויות ומחסנים לסחורה ורבים מבני הכפר התעשרו. עם זאת, הועלו גם טענות על פגיעה בתושבי הכפר הנאלצים לעבור לערי המחוז יעבד וג'נין דרך מחסום של צה"ל.

 

ההתפתחות של ברטעה למרכז מסחרי חשוב גרמה לכך שפועלים רבים מאזור יהודה ושומרון התיישבו בכפר באופן קבוע. דבר שיצר מתיחות חברתית בין התושבים המקומיים ובין הפועלים הזרים. התושבים ראו בפועלים גורם מאיים על פרנסתם. בנוסף לכך, שהותם המתמשכת של הפועלים, שרובם צעירים ללא משפחות, לאורך זמן רב, נראתה על ידי רבים כגורם מאיים על המנהגים השמרניים של התושבים.

 

הקרבה בין חלקי ברטעה נוצלה על ידי ארגוני הטרור כדי להבריח אנשים לתוך מדינת ישראל. כך למשל, המחבלת המתאבדת שביצעה את הפיגוע במסעדת מקסים עברה את הקו הירוק בברטעה.

 

*****

צילומים ראשונים
שעוררו את הסקרנות
לשוב ולתור את המקום

*****

מראות הסיור

 

*****

סוף דבר,

*****

הביקור/סיור/צילום בברטעה
היה מרתק ומעניין!

****

התרשמנו, למדנו והכרנו
עוד מקום במרחב התפר
בין מדינת ישראל
ובין הרשות הפלסטינית

*****

ברטעה הוא תופעה יישובית ייחודית
של כפר קטן
שהיה אחד
והופרד לפני עשרות שנים
בין שתי ישויות מדיניות.

*****

תופעה יישובית זאת
של שני כפרים,
נפרדים, צמודים ומעורבים
היא יוצאת דופן
בכל קנה מידה.
אין עוד מקום כזה בישראל
בפרט ונדמה שבתבל בכלל

*****

תודה לראש המועצה רייאד כבהא
שאירח אותנו פעמיים ביישובו

****
תודה לפאריד כבהא
שהתפנה ביום חם
בחודש הראמדן
ויצא לתור איתנו ביישוב,
והסביר לנו בפירוט

***
תודה לגדעון שהוסיף
מידע לתיעוד ולהסבר בשטח

***
תודה לחבריי הנאמנים:
מוטי, מאיר, פיפ ומיכאל
שמתמידים ומצטרפים אליי לסיורים
והפעם לזה שאינו שגרתי.