מוצא, בית ילין ובית הכנסת, גן עמק ארזה, תל מוצא השביל והמעיינות30 באפריל 2021

קובץ GPX להורדה מרחק: 2 ק"מ טיפוס-מצטבר: 40 מטר גלריית תמונות גלריית מפות

 

עניינו של התיעוד להלן, שהוא מעט ארוך מהמקובל, הוא של סיכום לימוד ובעיקר ושל שלוש פעמים של ביקור / שיטוט / צילום ועוד ביקור נוסף באזור מוצא שבפאתי ירושלים.

 

היוזם לימוד  זה וביקורים אלה הוא עזר ישראלי שאותו לא הכרתי טרם פנייתו אלי.

 

ב-11 אפריל 2021 קיבלתי דוא"ל מעזר ישראלי וזה לשונו: "עמירם שלום. רציתי להזמין אותך לטיול בשביל חדש הלוקח את המטייל בשביל נסלל ע"י חבורה של אוהבי טבע כדי להנגיש את האזור וליהנות מיפי הטבע שמאז מלחמת השחרור היה די חסום למטיילים".

 

כאמור, את עזר ישראלי לא הכרתי. כדי לחסוך בזמן צלצלתי אליו. הוא סיפר לי שהוא צאצא למשפחת ילין. הוא הרחיב מעט על פעילותו עם מספר מתנדבים, לשיקום בית ילין במוצא, שיקום השטח הסמוך אליו הקרוי על ידו גן עמק ארזה והכשרת השביל מהגן לעבר פארק ירושלים.

 

הוא הציע, כפי שכתב בדוא"ל, שאצא איתו לשוטט בשביל ואתעד את ההליכה בו ואת המראות בו.

 

לאחר השיחה הוא שלח לי מידע אודות המקום. התחלתי לקרוא וסקרנותי גברה.

 

אז "נפל לי האסימון" – איני מכיר לעומק את אזור מוצא שאני גר קרוב מאוד אליו ודרכו אני עובר כמעט כל יום בדרכי לירושלים או בו אני משוטט בטיולים הרבים בסביבת ביתי מה שנקרא החצר האחורית.

 

 

עזר ואני קבענו שאבוא לבקר במקום, אתחיל ללמוד את תולדותיו, אצלם את אשר ניתן, ואחר כך אסכם ואתעד את הביקור/שיטוט/צילום.

 

ביום שישי 16 באפריל 2021 הגענו למוצא קבוצה בת שמונה חברים שכללה את רבקה ועמוס שדות (מבשרת ציון), איילה ויאיר פז (אפרת), איל גזית (משמר הנגב), מיכה ון ראלטה (בית לחם הגלילית וסמדר בן דור ואני (מבשרת ציון).

 

בשיחת ההיכרות עם עזר ישראלי נכחו גם יגאל דפנה (חברו של עזר) ומיכאל ישראלי (נכדו של עזר). בהמשך הצטרף, לרגע אמיר כהן, אף הוא צאצא אחת מהמשפחות שהתיישבו במוצא.

 

בסיום השיחה יצאנו לשיטוט קצר בגן.

 

בסיום השיטוט, ובעצם כבר בראשיתו, הבנתי שעל מנת להכיר טוב יותר את המקום כדאי שאגיע אליו עוד פעמיים.

 

עם אמיר כהן סיכמנו שהוא יראה ויסביר לנו את בית ילין ובית הכנסת העתיק.

 

עם עזר ישראלי קבענו שהוא יוביל אותנו בשביל שראשיתו בית ילין במוצא ועובר דרך המדרון בו נמצאים תל מוצא ובוסתני הכפר קולוניה ותל מוצא לעבר פארק ירושלים, עין מקלף וחזרה לבית ילין.

 

כך היה!

 

ביום חמישי 22 באפריל 2021  בשעות האור האחרונות פגשנו את אמיר כהן בבית הכנסת העתיק ובבית ילין. שם שמענו ממנו סקירות על בית ילין, על בית הכנסת ועל משפחתו, אחת מארבע שהקימה את המושבה מוצא בשנת 1894.

 

לאחר הביקור המשכתי בלימוד על האזור, בין היתר באמצעות מידע ששלח לי עזר ישראלי וגם מידע וצילומים ששלח לי חברי איציק שוויקי, מנהל מחוז ירושלים במועצה לשימור אתרים, המפעילה כיום את בית ילין .

 

ביום רביעי 29 באפריל 2021 הצטרפתי לחברי יאיר פז (ד"ר, גיאוגרף שעוסק בתולדות ההתיישבות בהר) לביקור אצל אלי מזרחי המתגורר עם משפחתו במוצא עילית סבא וסבתא שלו, מאיר ואסתר מזרחי רכשו נחלה במוצא בשנת 1927 ויצאו מהעיר העתיקה.

 

ביום שישי 30 באפריל 2021 הגעתי למקום בפעם הרביעית. פגשתי את עזר ישראלי. לנוכח העובדה שהליכה בשביל קשה לי עד כמעט בלתי אפשרית,. שני נכדיו של עזר, שחר ואבנר ישראלי, התנדבו ללכת בשביל עם מכשיר הקלטת GPS ולצלם בו.

 

עזר ואני עלינו ברכב לתל מוצא ומשם המשכנו לקצה השני של השביל, עברנו ליד הבית בה התגוררה עד פרעות תרפ"ט משפחת מקלף והיום היא אחוזת משפחת רוז'ני.

 

חצינו את ערוץ נחל שורק והגענו למעין עין מקלף.

 

בעין מקלף פגשנו ארבעה רוכבי אופניים מקבוצת פסגת זאב, אחד מהם הוא ידידי היקר דורון דורי והשלושה הם מאיר שמעון, ליאון וחזי.

 

לאחר השיחה איתם ובעצם עם סיום הסיבוב, עזר ואני חזרנו לבית ילין כדי לקבל את מכשיר הניווט עם המסלול המוקלט.

 

התיעוד להלן כולל מידע אודות המקומות הנזכרים בכותרת וכן מפות וצילומים רבים.

******
אזור מוצא
ליתר דיוק
עמק מוצא בערוץ נחל שורק
ומדרונות רכסי הרי ירושלים
היורדים אליו ממערב וממזרח

***

****

מדובר על האזור המשתרע לאורך קטע ערוץ נחל שורק והמדרונות היורדים אליו: במזרח רכס ירושלים (הר המנוחות ויער ירושלים) במערב רכס הראל ויובליו: נחל ארזה, נחל חלילים ונחל לוז. אזור מוצא בו חוצה כביש ירושלים – תל אביב את ערוץ נחל שורק הוא פיסת ארץ קטנה, רוויה היסטוריה וכוללת את המקומות הבאים:

האתרים והנקודות באזור מוצא

 

* עמק מוצא הוא עמק שבו נמצא ערוץ נחל שורק מעיינות תלם ועד לסכר בית זית בירושלים. בעמק עובר שביל ירושלים והוא כלול בשטח פארק ירושלים.

 

*קאלוניה (וגם או כאלוניא) היה כפר ערבי מעל הגדה המערבית של נחל שורק שהתקיים עד מלחמת העצמאות. הכפר שכן צפונית מערבית ל"סיבוב מוצא" הישן, במדרון העולה לכיוון מבשרת ציון. אדמותיו השתרעו על שטח נרחב וחלק מקרקעותיו החקלאיות נמכרו למתיישבי מוצא.

 

* בית ילין – הבית הראשון שנבנה על ידי יהודים בעמק מוצא ולימים קמה לצידו המושבה מוצא. כיום הוא משמש כמרכז מבקרים וסיורים לתולדות ההתיישבות במוצא וסביבתה

 

* בית הכנסת העתיק מוצא – בית כנסת הנמצא סמוך לסיבוב מוצא בכביש ירושלים-תל אביב. מיקומו של בית הכנסת ליד שרידים ארכאולוגיים מהתקופה הישראלית ומתקופת בית שני יחד עם מעינות שופעי מים בקרבתו, הביאו למסקנה כי בסביבתו שכנה העיר מֹּצָה המקראית. מבנה בית הכנסת שימש גם כבית הספר של המושבה מוצא בניצוחו של משה דוד גאון מבית הכרם (אביהם של בני גאון ז"ל ויהורם גאון יבל"א).

 

*תל מוצא הנמצא בסמוך בית ילין ובית הכנסת העתיק מוצא ובתוך גן עמק ארזה (להלן) היום מדרום לגשר כביש 1 – כביש ירושלים-תל אביב, נמצאו בחפירות ארכאולוגיות שונות משנת 1973 ועד שנת 2019 שרידי יישוב מתקופות שונות.

 

* מוצא עילית שהיום הוא יישוב קהילתי בעל אופי כפרי הבנוי על המדרון היורד לנחל שורק ושייך למועצה האזורית מטה יהודה. היישוב מוצא עילית היה חלק מהמושבה שהוקמה בשנת 1894 ורובו הוקם בשנת 1933 כמושב עובדים על אדמות האיכר שמואל ברוזה, על ידי בני המושבה הוותיקה מוצא (תחתית) וקבוצת פועלים מירושלים.

מוצא עילית

 

* מוצא תחתית – בעבר נקראה מוצא מושבה חקלאית שנוסדה בשנת 1894 על ידי הארגון היהודי "בני ברית". החל משנת 1933, עם הקמת מושב העובדים מוצא עילית, שונה שם המקום מ"מוצא" ל"מוצא תחתית". בשנת 1962, הורחבה המושבה והוקמה בה שכונת וילות בשם "רמת מוצא", ובשנת 1993 צורפו מוצא תחתית ורמת מוצא לתחום המוניציפלי של ירושלים

מוצא בשנות ה-30' וה-40' בסוף המאה הקודמת

* גן עמק ארזה – שטח של 15 דונם המשתרע על אדמות הכפר קולוניה הכולל גושי עצי חורש לרבות  ערבי נחל, שזיף מפושק וזיתים. הקמת הגן ביוזמת עזר ישראלי (צאצא ממשפחת ילין) במימון עצמי כולל תרומות עצים מידידים כללה שיקום טרסות, בנייה ותחזוקה של מתקנים מעץ, אבן ובטון הקמה ותחזוקה של מערכות מים (נגר עילי).

 

* "הבית האדום" – מבנה ששימש במקור כמפעל לייצור רעפים ולבנים במושבה מוצא.

 

* ארזה או בשמו המלא ארזה – בית הבראה לחלוצים, הוא מתחם שבו פעל בית הבראה, המצוי ביישוב מוצא עילית על כביש שבע האחיות.

 

* משק ילדים מוצא הוא מוסד ילדים אשר הוקם בשנת 1943 על ידי ארגון נשים "אמן" ליד תנועת המזרחי בבית משפחת טיטלר, במושב מוצא עילית,. מוסד זה נועד לקלוט את ילדי טהראן אשר הגיעו לישראל.

 

* שבע אחיות – קטע הכביש שבע האחיות הוא שם שבו כונה כביש העקלתון, הבנוי על בסיס כביש רומי, שהיו 17 עיקולים – בעלייה לקסטל ובירידה ממנו. היום מכונה בשם זה הקטע בחלק מהכביש היורד ממבשרת ציון, (מעוז ציון לשעבר) לבין מסעף מוצא עילית לפני סיבוב מוצא" הישן.

 

* שרידי כפר ניאוליתי – חפירה הצלה ארכאולוגית מעל נחל שורק, ליד "סיבוב מוצא" הישן חשפה יישוב בן 9,000 שנים מהתקופה נאוליתית (תקופת האבן המאוחרת) ואף תקופה מוקדמת יותר. באתר התגלו עשרות מבנים ומתקנים, בהם מבנה גדול שייתכן כי שימש כמבנה ציבור או פולחן, וכן אלפי ממצאים קטנים, בהם להבי מגל, ראשי חיצים, ראשי חניתות וגרזנים, כלי אבן ועוד. כן התגלו שם שלדים וחומרים אורגניים, שהעידו על הרגלי האכילה של תושבי הכפר הנאוליתי. מרבית אתר ארכיאולוגי זה ייהרס, לאפשר את הקמתו של כביש 16, כביש הגישה החדש לירושלים, שיֵצא מסיבוב ומוצא ויסתיים, אחרי שני גשרים ושתי מנהרות ארוכות, באזור בית החולים שערי צדק.

מתחת לגשר שנבנה נמצאו שרידי הכפר הניאוליתי

פתח המנהרות

* עינות תלם הידוע גם כ"גן לאומי עינות תלם" ובשמו הערבי "עויון תולמא" הכולל קבוצת מעיינות הנובעים באזור בו נחל לוז נפגש עם נחל שורק. בבית טולמה קמה מושבה היהודית קטנה שמה בית טלמא. פרק ראשון בתולדותיה החל בשנת 1906 כאשר שניים ממייסדי רחובות, אהרון אייזנברג והמהנדס דב קלמיקר, רכשו 230 דונם מאדמות עויון תולמא כיוזמה חקלאית-תעשייתית שחדלה להתקיים בשנת 1911. בשנת 1923, קנו פרופסור פיק והרב יהודה לייב פישמן מימון את אדמת קלימקר. שמונה משפחות יהודיות התיישבו במקום, שיפצו את בית החרושת והניחו אבן פינה לבית ספר חקלאי לבנות דתיות. ליישוב המתחדש ניתן השם "עמק הארזים".  בזמן מאורעות תרפ"ט (1929) היו תושבי היישוב תחת איום ונמלטו אל היישוב היהודי הקרוב, מוצא ומשננטשה מוצא, מחשש לחיי התושבים, פונו תושבי היישוב לירושלים.

בית ילין 

***

מיקום בית ילין

****

"בית ילין" הוא הבית הראשון במוצא, המסמל את ראשית ההתיישבות היהודית החקלאית מחוץ לחומות ירושלים. תולדותיו של בית זה פותחת צוהר להכרת מספר דורות של משפחת ילין שהיא אחת המשפחות המפוארות שפעלה ביישוב היהודי בארץ ישראל החל מאמצע המאה ה-19 ועד ימינו. למשפחת ילין לדורותיה היה תמיד דחף לייסד, ליזום, להנחיל ערכים יהודים-ציונים, ולפעול לפיתוח וישוב הארץ.

 

עץ משפחת ילין, באדיבות עזר ישראלי

עזר מורה לי את דורו ת משפחת ילין, צילום סמדר בן דור

אבי משפחת ילין בארץ ישראל היה דוד ילין (1803 – 1863) (המכונה דוד ילין הראשון). הוא נולד בעיר לומז'ה בפולין, שם נשא לאשה את ליבה ונולדה להם הבת חוה. בשנת 1834 הוא עלה לארץ ישראל עם משפחתו, בעקבות נדר שנדר כי יעלה לארץ ישראל בתקווה לזכות בכך להולדת בן לאחר שנות עקרות רבות. בתחילה התמהמה עקב תחינות מקורביו שחששו מהמסע הקשה, אולם אחרי שחלה וכמעט שמת החליט שאם יחלים לא יידחה עוד את עלייתו. המשפחה הגיעה ארצה דרך נמל עכו וחשבה להתיישב בעיר צפת, אולם מפני שרוב היישוב האשכנזי בה היה מורכב מחסידים וילין השתייך לזרם הפרושים, הוחלט לבסוף לעלות לעיר ירושלים בה הייתה קהילת פרושים תלמידי הגר"א. עם עלייתו לארץ שינה את שם משפחתו לשם "טביא" שפירושו בארמית – צבי, אולם אנשי ירושלים היו מכנים אותו בשם ר' דוד לומזֶר על שם עיר הולדתו. בירושלים עסק ילין במסחר והקים אגודה מסחרית למניות. כמו כן ייסד וניהל את "הבנק הירושלמי" שנחשב לאחד הבנקים הפרטיים הראשונים בירושלים. ילין עודד וקרא לרכישת אדמות מחוץ לחומת העיר העתיקה ובמסגרת פעילותו זו רכש את אדמות ארטס שליד בית לחם ואת אדמת שכונת כרם אברהם, ובמשך כעשר שנים היה אחד הממונים על כולל ורשה-פולין. הוא גם היה מבין אלה שקיוו שיעלה בידם וביד אנשי היישוב לחזור לעבודת אדמה, אך לא עלה בידו להגשים שאיפה זו. בשנת 1860 הצליח כאמור, רכש כרם זיתים בקאלוניה יחד משפחת יהודה נתנה את הכסף לרכישה .

 

יהושע ילין (1843–1924) היה בין מייסדי השכונות נחלת שבעה ואבן ישראל, ורכש גם מגרשים במאה שערים. היציאה מהחומות של ירושלים ושיפור מצבו של הישוב הישן, עמדו בראש מעייניו.  בעת פעילותו במוצא, להלן, בתמיכת הרב יחיאל מיכל פינס הוא ניסה כוחו בייצור לבנים ולא צלח. יהושע למד את סודות קניית האדמות בארץ והיה מעורב בעסקאות גדולות יחד עם פינס וחנקין. היה אחד משבעת מייסדי נחלת-שבעה וגר בשכונת אבן-ישראל. ניהל את מלחמת החינוך המודרני ושלח את ילדיו לבי"ס כי"ח. בשנת 1898 הוא היה היהודי היחיד, שנבחר לשמש כחבר בעיריית ירושלים, תחת ראש עיר ערבי. קורותיו של יהושע ילין מסופרים על-ידו בספר 'זיכרונות לבן ירושלים' שיצא מעט לפני מותו וכך כתב בנו דוד ילין בהקדמה: "ואת אבינו, נזר משפחתנו, נברך כי יאריך עוד ימים ושנים בנחת ושלווה…בהיותו הוא הראשון ליהודי הארץ לעסוק בעבודת האדמה, אחד הראשונים הבונים בתים מחוץ לחומת ירושלים, והאשכנזי הראשון למסור את בנו לבית ספר חדיש"

 

בנו של יהושע דוד ילין (1941-1864), היה  מחנך וחוקר פעיל בהקמת ועד הלשון העברית ונשיא הסתדרות המורים. הוא בלט כאחד ממנהיגי היישוב היהודי בארץ, שימש עסקן ציבור שפעל להקמת שכונות מתקדמות בירושלים, והיה גם במשך חמש שנים סגן ראש עירית ירושלים.

 

בנו של דוד אליעזר ילין (1945-1888), היה אדריכל מוכשר, ממעצבי שכונת רחביה. רעייתו תלמה (1959-1895) הייתה צ'לנית מוכשרת, וממקימי הקונסרבטוריון למוסיקה בירושלים ועל שמה נקרא בית הספר לאומנויות תלמה ילין.

 

עזר ישראלי הנכד של אליעזר ותלמה ובנה של ביתם שושנה ישראלי, פעל למניעת קריסתו של בית יהושע ילין במוצא, ושכנע את כל 19 היורשים להשתתף בשיפוצו ולתרום אותו למען הציבור.

 

יהושע ילין וצאצאיו באדיבות עזר ישראלי

*******

תולדות בית ילין
וסביבתו הקרובה

בית ילין המשוקם

***

האדמה עליה נבנה הבית, משבצת של שני דונם, נרכשה בשנת 1860 על ידי שני אנשי ירושלים, דוד טביא-ילין יליד פולין ושאול יהודה, בנו של הרב הגביר שלמה יחזקאל יהודה, שעלה לארץ ב-1857 מבגדאד שבעיראק.

 

המעשה התאפשר לאחר נישואי יהושע בן ה-13, בנו של דוד טביא, לשרח בת ה-12, בתו של שלמה יחזקאל יהודה. נישואים אלו היוו מעשה פורץ-דרך באותם ימים, בשל העובדה שהיו נישואים בין אשכנזים וספרדים בירושלים של היישוב הישן.

 

חלקת האדמה נרכשה במורדות הכפר הערבי קולוניה, ובעליה הערבים קבלו תמורתה 50 נפוליונים. העסקה נעשתה בתיווכו של הקונסול הבריטי ג'יימס פין, שהיה ידיד העם היהודי ואשר הערים על השלטון התורכי, ובניגוד לחוק, מצא דרך להכשיר את העברת הבעלות על הקרקע בשביל נתין זר.

מיקום בית ילין במחצית הראשונה של שנות ה-70' של המאה ה-19

רכישת קרקע בארץ ישראל נבעה מהחזון והתשוקה לחדש את ההתיישבות היהודית בארץ ישראל לאחר שנות גלות ארוכות. היא הייתה הרכישה הפרטית הראשונה שנעשתה בארץ ישראל בתקופת השלטון העות'מאני והייתה המשך למהלך "היציאה מהחומות" שיצר מהפכה בתולדות היישוב בארץ.

 

דוד ילין תכנן להקים יחד עם שאול יהודה (אחיה של שרח) על אדמות שרכש  משק חקלאי, בית מלון לעוברי אורח בדרכם מיפו ורמלה לירושלים ולתיירים ונופשים. שאול החל בבניית טרסות  אולם בשנת 1864 חלה שאול בדלקת ריאות ומת ודוד נחבל בראשו בהקיפו את ירושלים בפסח, אותנ שנה ומת גם כן. בלית ברירה נתבקש יהושע, בנו הצעיר של דוד לטפל בנחלה במוצא. הוא מצא כאן עולם חדש שתאם את מאוויו – להיות יצרני ועצמאי. בזיכרונותיו לעת זקנה כתב על מוצא: "המקום מצוין באווירו הזך והנעים – ומימי המעיין קלים ומתוקים – בכל סביבות ירושלים לא נמצא יפה ממנו".

 

יהושע ילין (1924-1843) שמנעוריו היה רב פעלים, בעל מעוף ורצון לחיים פרודוקטיביים בארץ ישראל, בנה בשנת 1894, על קרקע זו מבנה המגורים למשפחתו ששטחו כ-100 מ"ר, הבית, כנראה, היה מחולק לשלושה חדרים עם חדרון קטן על הגג ומרתף גדול תחתיו. צמוד לחזיתו הצפונית של הבית, הייתה לכל אורכו מרפסת שגפניה הצלו עליה. ממערב לבית, על שטח של כמעט 5 דונם, גם אותם רכש מאנשי קולוניה, נשתלו עצי פרי וגודלו ירקות. ילין המשיך ברכישת אדמות נוספות באזור, להרחבת ההתיישבות היהודית במוצא.

 

בשנת 1866, בעת חריש בחלקת אדמה שברשותו, מצא יהושוע ילין שרידי מבנה רומי ביזנטי ובאר עתיקה ועמוקה שופעת מים טובים. בשנת 1871 יהושע ילין החליט לשפץ את המבנה ולהוסיף לו קומה עליונה ומרפסת, ולהפוך אותו לחאן לצד דרך כבושה לנסיעת מרכבות מיפו לירושלים, שנסללה בשנת 1869, על ידי השלטון העות'מאני. החאן של ילין היה לפונדק דרכים עם בית קפה מפואר. הקומה התחתונה במבנה העתיק, שמשה כאורווה ולינה לסוחרי עופות.

 

באותה עת עודד יהושע ילין גופי התיישבות והתארגנויות שונות לרכישת קרקעות נוספות באזור. בשנת 1890 מכר את חלקו בחאן לארגון בני ברית שרכש חלק מהקרקעות באזור לשם הקמת מושבה יהודית.

 

בשנת 1894 קמה המושבה מוצא על שטח של כ-70 דונם, שמכר יהושוע ילין לאגודת "חובבי ציון". מבין ארבעת המתיישבים הראשונים, ידוע בעיקר שמואל ברוזה, שבנה בית מפואר עם גג מרובע, שהכיל יקב ובור מים וחצר עם רפת, הניצב ושמור בשלמותו עד היום. באותה שנה מכר ילין את חלקו בחאן לאגודת "בני ברית", והמבנה הפך לבית פועלים לאיכרי מוצא ובית ספר לילדיהם.

 

בשנת 1898, הגיע לביקור במוצא בנימין זאב הרצל, נפגש עם האיכר ברוזה ונטע בסמוך לנחלתו את עץ הברוש המפורסם. העץ נגדע על ידי הערבים במלחמת העולם הראשונה.

 

בשנת 1905 נוסף גם שימוש למקום כבית כנסת בתרומת יהודים מהונגריה. בשנת 1961, שוקם הבניין והיה לבית כנסת מודרני והקומה התחתונה משמשת כאולם לאירועים.

 

יהושע ילין המשיך להתגורר בביתו בנחלתו במוצא עם אחת מבנותיו עד מלחמת העולם הראשונה. בשלהי שנת 1917, בקרבות שהתחוללו באזור בדצמבר בין כוחות הממלכה המאוחדת (נקראו "חיל המשלוח המצרי")  בין כוחות האימפריה העות'מאנית חלק מהבית נפגע. אז יהושע ילין עזב, יותר נכון ברח, ושב להתגורר בירושלים ולא חזר לביתו במוצא. הוא נפטר בשנת 1924.

בית ילין וסביבתו בראשית שנות ה-30'

בית ילין וסביבתו בראשית העשור הראשון

שנים רבות הבית היה מושכר ומצבו הלך והתדרדר, עד שננטש סופית בשנת 1960.

בית ילין הנטוש, צילום איציק שוויקי

צילום איציק שוויקי

צילום איציק שוויקי

צילום איציק שוויקי

צילום איציק שוויקי

בין השנים 1994 – 2004 נפגע הבית קשות מוונדליזם ופרוק משקופים ואבני קשת. בני משפחת ילין, המועצה לשימור אתרים והתורם לאונרד קאהן מארה"ב, נרתמו לעצור את התפוררות. הוחלט לשקם את הבניין ההיסטורי, ולהחזיר לו את יופיו הייחודי. עזר ישראלי ילין נרתם למשימת הצלת הבית, יחד עם בת דודתו תלמה ורדי שהיא אדריכלית במקצועה והייתה לארכיטקטית שימור המבנה.

****

בסכום של למעלה מ-700 אלף דולר, שהושקע במבנה ובסביבתו בין השנים 2010-2006, תוך שימוש באבנים המקוריות שהיו פזורות לידו, נעשתה עבודת שימור מדוקדקת. שוקם גם המרתף מתחתיו ששימש כרפת, שופצו המדרגות שהובילו למבנה הגג, וטופח מחדש הבוסתן סביבו. במקום התבצעה בקיץ 2013 חפירה ארכאולוגית בה נחשף אולם רחב ממדים מהתקופה הצלבנית שאינו חשוף כיום לעין הציבור.

בזמן השיקום, באדיבות עזר ישראלי

באדיבות עזר ישראלי

באדיבות עזר ישראלי

באדיבות עזר ישראלי

באדיבות עזר ישראלי

באדיבות עזר ישראלי

באדיבות עזר ישראלי

באדיבות עזר ישראלי

באדיבות עזר ישראלי

באדיבות עזר ישראלי

****

בית ילין היה למרכז מבקרים, ויועד להנצחת ההתיישבות החקלאית בהר. בכך התמלאה צוואתו של דוד ילין, שכתב, כבנו בכורו של יהושע ילין: "אם תימכר הנחלה בזמן מהזמנים, אבקש כי ישאירו יורשיי לכל הפחות דונם אחד שלא יימכר ויוכלו לתיתו במתנה למוסד ציבורי במוצא, להשאיר זכר לאבי ז"ל אשר נחלה זו, הייתה משאת נפשו כל ימי חייו, והמקום יקרא על שמו".

****

****

מבט לבית ילין מכיוון גן נחל ארזה

דף אתר בית ילין של המועצה לשימור אתרים

 

************

ספור בית ילין זכה לפרסום בשנת 2012, כאשר בוטניקאים מהגן הבוטני בירושלים, שהוזמנו לראות פריחה נדירה ביופייה של חורשת עצים בגן המקיף את המבנה, הופתעו לגלות כי אלו זני עצים מסוג שזיף מפושק נדירים, הגדלים רק באזורים מסוימים בארמניה, קווקז ובתורכיה. שתי השערות עיקריות הועלו על ידי המומחים, למוצאם של עצים אלו, שזכו לשמם בשל ענפיהם המפושקים. האחת, שאת גרעיני השזיף הנדיר הביא לארץ יהושע ילין והשנייה, כי גרעיני השזיף נמצאו ברשותו של אחד החיילים התורכים, שלחמו באזור במלחמת העולם הראשונה. הבוטניקאים הסכימו כי החורשה היא בת יותר מ-120 שנה, מהתקופה בה התגורר ילין בבית במוצא, פיתח את המקום וגידל בנחלתו עצי פרי מגוונים.

*******

המקור :
בית ילין נכתב על ידי אדם אקרמן נמסר על ידי עזר ישראלי
איציק שוויקי (המועצה לשימור אתרים), מצגת בית ילין מוצא אפריל 2018)

בית הכנסת העתיק
הסמוך לבית ילין

****

זה השער לה' צדיקים יעברו בו

כאמור, בשנת תרל"א (1871) בנה יהושע ילין את חאן במוצא על בסיס מבנה עתיק, שנבנה על-פי המשוער בימי ממלכת ירושלים הצלבנית. החאן נבנה על מנת לשמש מלון דרכים לעוברים בדרך יפו-ירושלים. שנת ייסודו חקוקה על אבן הקשת במבנה המשמש היום כבית כנסת. בהמשך הזמן שימש מרתף המבנה בית לפועלים.

 

בשנת 1905 הגיעה קבוצת תיירים למוצא, בהם הרב בנימין זאב קראוס, רבה של דברצן שבהונגריה, שלמה צבי שי"ק, רבה של העיר קרצאג ואחרים, וכששמעו מיהושע ילין כי אין בית כנסת במקום, יזם הרב קראוס גיוס סכום כסף נכבד לבניית בית הכנסת בתוך מבנה החאן. סיפור הקמתו של בית הכנסת מונצח בשילוט המצוי באתר.

***

 

המבנה שימש כבית כנסת עד פרעות תרפ"ט, ואז ננטש. לאחר מכן היה המבנה חלק מהכפר הערבי קאלוניה שהתקיים במקום עד מלחמת העצמאות.

 

בשנת 1961, עם התיישבותן של המשפחות הראשונות באזור מוצא תחתית, שופץ הבניין וחזר לשמש בית כנסת.

 

בשנת 1973 בוצעו ליד בית הכנסת חפירות ארכאולוגיות, בהן התגלו שרידי יישוב מהתקופה הרומית – יישוב ששמו היה קולוניה (מושבה בלטינית), מקור השם של הכפר הערבי שהיה במקום.

 

בית הכנסת משמש כיום בימות החול כאולם אירועים. בשבתות מתקיימות בו תפילות עם ציבור מצומצם מתושבי הסביבה: מרמת מוצא, מוצא עילית ואף ממבשרת ציון.

המקור 

ירידה לאולם התחתון

האולם התחתון של בית הכנסת

אמיר כהן מפליא בסיפוריו

סבא וסבתא של אמיר,  יצחק ולאה כהן התיישבו במושבה מוצא בשנת 1894, אחת מארבע המשפחות הראשונות. סיפור חייהם הקשים ודבקותם לעבד את האדמה ולחיות מחקלאות מתוארים בספר “המתנחלים בהר” כתבה רבקה אלפר בהוצאת ‘עם עובד’ 1944.

 

אמיר מספר עוללות סבתו במלחמת העולם הראשונה בכוך בו החביאה את המזון, צילום סמדר בן דור

בתמונה משנות ה-20 משפחת כהן עם ששת בניה. יושבים במרכז לאה ויצחק. עומד במרכז הבכור, ששמו הוא סיקול האותיות מוצא. דוד הבנימין בבנים הוא אביו של אמיר כהן המקור מוצא מהר לעמק 

אחד על אחת

***

מפלס בית הכנסת, צילום סמדר בן דור

צילום סמדר בן דור

***

שיר מזמור לבני מוצא לחצי יובל הקמת מוצא (1919) שחיבר המורה של תלמידי מוצא, דוד גאון (אביהם של בני גאון ז"ל יהורם גאון יבדל"א) )

****

***

*********

יאיר עם אלי מזרחי דנים על המפה על תחום מוצא עילית

מאיר ואסתר מזרחי רכשו נחלה במוצא בשנת 1927 ויצאו מהעיר העתיקה. הם גידלו פרות, עיזים וכבשים ומכרו את החלב בירושלים. המשפחה הרחבה גרה במוצא עד היום.

התמונה צולמה בחצר הרפת במוצא בשנת 1932. מימין מרי ושמחה, אליעזר קמחי, רחל ואסתר קמחי. המקור מוצא מהר לעמק

 

על שאר המשפחות הראשונות של מוצא ראו מוצא מהר לעמק בקיץ 2018 חברו צאצאיהם של ראשוני מוצא לשם הנצחת פועלם של אבותיהם. סיפורם של הראשונים מוצג כאלבום פתוח התלוי על קיר בית-הכנסת (בכינויו 'תמונה באבן מוצא').

 

מקור השם מוצה

נוטים לזהות את המקום עם היישוב מֹּצָה המוזכר בספר יהושע (י"ח, כ"א-כ"ח) בתור נקודת גבול בין נחלת שבט יהודה לנחלת שבט בנימין. וכך מתוארת נחלת שבט בנימין: "וְהָיוּ הֶעָרִים לְמַטֵּה בְּנֵי בִנְיָמִן לְמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם: יְרִיחוֹ וּבֵית-חָגְלָה… וּבֵית הָעֲרָבָה … וּבֵית-אֵל… וְעָפְרָה… וָגָבַע… גִּבְעוֹן …וְהַמִּצְפֶּה וְהַכְּפִירָה, וְהַמֹּצָה…וְצֵלַע הָאֶלֶף וְהַיְבוּסִי הִיא יְרוּשָׁלִַם."

 

הזיהוי המשמעותי ביותר הוא לפי המובא בתלמוד בבלי ובתלמוד ירושלמי על הבאת ערבות ממוצא ועל המושבה הרומאית קולוניה. המקום היחידי שבו יש ערבות בכמות גדולה באזור הוא ליד המעיין המצוי ליד בית הכנסת. וכך כותב התלמוד הירושלמי: משנה: "מצות ערבה כיצד מקום היה למטה מירושלים ונקרא מוצא ויורדין לשם ומלקטין משם מורביות של ערבה ובאין וזוקפין אותן בצידי המזבח וראשיהן כפופין על גבי המזבח… רבי אליעזר אומר ליה ולך מזבח ליה ולך מזבח..".גמרא: "מהו מוצא ממצייא? אמר רבי תנחומא קלונייא הוה שמה". תלמוד ירושלמי, מסכת סוכה, פרק ד הלכה ג

 

ובתלמוד הבבלי: משנה: "מצות ערבה כיצד? מקום היה למטה מירושלים ונקרא מוצא יורדין לשם ומלקטין משם מורביות (=קבוצת ענפים) של ערבה ובאין וזוקפין אותן בצדי המזבח וראשיהן כפופין על גבי המזבח.".גמרא: "תנא מקום קלניא הוה ותנא דידן מ"ט קרי ליה מוצא איידי דמיפק מכרגא דמלכא קרי ליה מוצא (=שם המקום הוא קלניא. ומדוע קראו התנא מוצא? כיוון שהמקום פטור ממס המלך קרא לו מוצא). תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף מ"ה, עמוד א'

גן עמק ארזה

צילום עזר ישראלי

שטח הגן 15 דונם כולל גושי עצי חורש לרבות ערבי נחל, שזיף מפושק וזיתים.

 

גן עמק ארזה משתרע ברובו על אדמות הכפר קולוניה שהתקיים במקום עד מלחמת העצמאות בשנת 1948 והפך אחריה אדמות נכסי נפקדים ומאז 1953 בבעלות "רשות הפיתוח" ומנוהל ע"י רמ"י – רשות מקרקעי ישראל (לשעבר מנהל מקרקעי ישראל – ממ"י) חלק משטח הגן כולל חלקות פרטיות שהופקעו לצורכי סלילת כביש מס 1.

 

שיקום השטח והצומח בו נעשה ביוזמה משותפת של יגאל דפנה ועזר ישראלי (צאצא משפחת ילין) וחבריהם, במימון עצמי וקצת עזרה מידידים״.

אחת הירידות לגן

 

החזון של עזר ישראלי ועמיתיו כולל היסודות הבאים:
* יצירת שטח ציבורי נגיש בעל אופי ייחודי לפארק עירוני
* חיבור הגן בשביל עם פארק ירושלים
* נגישות לטבע באזור ההר – טרסות, שבילים, מדרגות ומעקות
* שילוב מתקנים לבילוי חברתי/משפחתי – ספסלים, שולחנות, סוכות צל, בית בד
* שימור טבע ייחודי – עצי ארץ ישראל, שזיף מפושק, עצי שקד ופריחת חורף

 

הקמת הגן כללה שיקום טרסות, בנייה ותחזוקה של מתקנים משל מעץ, אבן ובטון, הקמה ותחזוקה של מערכות מים (נגר עילי) ונטיעת כ- 120 עצים.

 

השטח מתוחזק ע"י יגאל דפנה ועזר ישראלי העובדים כ-15 שעות בשבוע כל אחד, ובעזרת מתנדבים ובני משפחה. העבודה כוללת שמירה ותיקון של הטרסות, כיסוח צמחייה, וניקוי וגם גינון: שתילה, דישון, גיזום, עישוב.

 

מראות הגן 

****

****

***

****

****

****

***

****

***

****

תעלת ניקוז נחל ארזה

מבט לבית ילין מכיוון הגן

****

תל מוצא

החפירה בתל מוצא מתחת לגשר החדש

בשנים 2012–2013 נערכו שלוש עונות חפירה בתל מוצא לקראת הרחבת כביש 1, בוואדי שבין מחלף הראל לכניסה לירושלים. החפירות, מטעם רשות העתיקות ובמימון הרשות הלאומית לדרכים.

 

אתר תל מוצא שוכן על המדרון הדרומי של שלוחה המשתפלת לדרום, ומתנשאת מעל מפגש הנחלים שורק ומוצא/ארזה, במקום שבו מתרחב נחל שורק לכדי אפיק רחב. בראש שלוחה זו שכן עד אמצע המאה הכ' לסה"נ הכפר הערבי קאלוניה, וכעת מכסים את ראשה בתיה של מבשרת ציון.

 

שטחי החפירות (כ-3 דונם) משתרעים על פני סדרה של מדרגות עיבוד בגובה של 580–630 מ' מעפה"י. אף שהחפירות באזור החלו בשלהי המאה הי"ט לסה"נ, תנופת החפירות הגדולה חלה בעשרים השנים האחרונות. באתר נערכו בעבר חפירות ארכיאולוגיות שלימדו כי מדרון זה נושב לאורך תקופה ארוכה. במהלכן נמצאו שרידי יישוב מן התקופות: הניאוליתית, הברזל 2 (ימי בית ראשון), הרומית-ביזנטית, הצלבנית והעות'מאנית.

 

החפירות מעידות ששיאו של היישוב באתר היה בתקופת הברזל 2 (המאות הי'–הו' לפסה"נ), אז היה האתר יישוב חקלאי ששימש מרכז מנהלי, שנאגרה בו תבואה, וששירת כנראה את ירושלים הסמוכה. ממצא בולט מתקופות אלו הוא מבנה גדול עם חצר במזרח שתוארך לשלהי תקופת הברזל (המאות הז'–הו' לפסה"נ), זוהה כמבנה ציבורי שאופיו פולחני וכונה 'מבנה 500'. בחפירה שנערכה בפתחו של ערוץ נחל שורק, דרומית-מערבית לתל מוצא ומעברו השני של כביש 1 נחשפה שכבה עשירה מהתקופה הניאוליתית הקדם קרמית ב', וכן שרידים מהתקופה הרומית. את הרצף ההתיישבותי יש לזקוף לזכות הקרקע הפורייה, הנחלים והמעיינות השוקקים באזור זה, שהיו מצע לפעילות חקלאית אינטנסיבית לאורך התקופות.

 

בשנים 1993–2003 נערכו שלוש עונות חפירה שבהן נחפרו שישה שטחים בחפירות המחודשות (2012–2013), נחפרו מחדש חלקים מהשטחים שנחפרו שטחם הורחב ובאזורים אחדים הם נחפרו עד לסלע האם. כן נפתחו שני שטחים חדשים: בחלקו המערבי של האתר ובמעלה המדרון, מעל עיקול רחוב שורק העולה למבשרת ציון ממזרח. נחפרו שכבות יישוב מהתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב';  שרידי יישוב מתקופת הברזל 2 ובו מכלול גדול של מקדש מהמאה הט' לפסה"נ (שתוארך בעבר למאות הז'–הו' לפסה"נ), וכן מבנים ומתקנים; קבר מהתקופה הפרסית; שרידי בית חווה מהתקופה הרומית; ומבני מגורים מודרניים של הכפר הערבי קאלוניה.

 

שתי העונות הראשונות נערכו בחלקו התחתון של המדרון והתמקדו בשרידים שעיקרם מהתקופה הניאוליתית ומתקופת הברזל 2. העונה האחרונה נערכה באזור של מדרגות עיבוד, במעלה המדרון, ונחפרו שרידים של הכפר הערבי קאלוניה, שניטש באמצע המאה הכ' לסה"נ.

 

מקור, פירוט והראה ראו שועה קיסילביץ, אנה אייריך-רוז, חמודי חלאילה וצבי גרינהוט, מוצא, תל מוצא, חדשות אריכאולוגיות, גיליון 116 לשנת 2014 גם אתר קולוניה מס' 31 מפה 31 – עין כרם סקר בנימין וסקר ירושלים, סקר ארכיאולוגי  לישראל 

שרידי המזבח

הממגורות

קולוניה, הכפר הערבי שהיה 

שרידי בוסתני הכפר קולוניה מתחת למבשרת ירושלים

הכפר וסביבתו בראשית שנות ה-40'

הדרך הראשית העולה למקום בו נמצא כפר קולוניה (ראו במפה)

קאלוניה (וגם או כאלוניא) היה כפר ערבי מעל הגדה המערבית של נחל שורק שהתקיים עד מלחמת העצמאות. הכפר שכן מערבית לכביש המחבר בין ירושלים לתל אביב (כביש 1), כארבעה קילומטרים מהיציאה מירושלים על המדרון עליו נבנה אחרי מלחמת העצמאות היישוב מבשרת ירושלים

 

בחפירות ארכאולוגיות שנערכו בסביבות הכפר קאלוניה בשנת 1973 ובראשית העשור הראשון של המאה ה-21 נמצאו שרידי יישוב מתקופות שונות. שרידים אלו מצויים כיום סמוך לבית הכנסת העתיק מוצא, ממערב לכביש ירושלים – תל אביב (כביש 1).

 

על פי ממצאים אלו וראיות נוספות מקובל לזהות בקאלוניה את היישוב המקראי "מֹּצָה" המוזכר בספר יהושע כנקודת גבול בין נחלת שבט יהודה לנחלת שבט בנימין, ואת היישוב היהודי מתקופת המשנה והתלמוד המוזכר במשנה כמקור לערבות של בית המקדש.

 

לאחר חורבן הבית יישבו הרומאים 800 חיילים משוחררים מצבא הכיבוש והקימו את הכפר קולוניה. מספר על כך פלביוס בספר השביעי פרק ששי של תולדות מלחמת היהודים ברומאים: "באותם ימים שלח קיסר ( הכוונה לאספסינוס ) הוראות…להחכיר את כל אדמת היהודים…שכן…החזיק באדמת הארץ כברכושו הפרטי, למעט השטח שנתן לשמונה מאות חיילים למושב לאחר שסיימו את שירותם הצבאי; אדמות אלה היו באמאוס, מרחק שלושים ריס מירושלים. על היהודים בכל מקום שהיו בו הטיל קיסר מס גולגולת של שתי דרכמות…" ( ריס – כ-150 מ' כלומר מרחק 4.5 קמ מירושלים ).

 

בתקופה הביזנטית התפתח המקום בהיותו מזוהה עם אמאוס המוזכרת בברית החדשה וכן כמקום מלחמת דוד וגלית. הוקמה במוצא חווה חקלאית ששרידיה הם בסיבוב מוצא. אולם גדול אחד משמש עד היום לארועים
מתחת לבית הכנסת. שני בורות גדולים נחשפו מתחת לפני האדמה בין בית הכנסת לבית ילין.

 

בתקופה הצלבנית נודע היישוב בשם "קאלוני" (Qalonie) הם הקימו כאן מבצר ממש ששמר על הדרך. המבצר נקרא בפי הערבים  'קצר מלך אליהוד' ( ארמון מלך היהודים ) ושרידי אבני הגזית הגדולות נראות היטב. המצודה נחקרה ע"י   המשלחת הבריטית ב-1874. ציור משנת 1586 מראה את המצודה ומייחס לעמק את מקום 'עמק האלה'. על שרידי המבצר הוקם חאן בשנת 1871.

 

במפקד העות'מאני שנערך בשנת 1596 מנה הכפר 110 תושבים, ושילם מיסים על גידולי חיטה, שעורה, זיתים, וכוורות דבורים.

 

באזור עדיין קיימות טראסות מלאכותיות רבות, בהן גדלים עצי זית עתיקים (מהם קיבל המושב בית זית, שיושב על אדמות חקלאיות שהיו של קאלוניה, את שמו), ושדות שעורה.

מדרון הכפר

 

עדויות כתובות מסוף המאה ה-19 תיארו אותו ככפר בגודל בינוני, בנוי אבן, הממוקם כ-300 רגל מעל העמק ובו מסעדה "מודרנית". בכפר עמד מסגד על שם הש'יח חאמד.

 

בפרעות תרפ"ט, ב-24 באוגוסט 1929 התנפלו 30 מבני הכפר על היהודים המעטים שחיו במוצא עשרות שנים בשכנות איתם. הם פרצו לבית משפחת מקלף שהיה הקיצוני בשכונה ורצחו כמעט את כל משפחת מקלף. מרדכי מקלף, הרמטכ"ל לעתיד שהיה אז ילד בן תשע, הצליח להימלט. שנים עשר מתושבי קולוניה הועמדו לדין על הרצח, אולם הם זוכו לאחר משפט של חודשיים ונתקבלו בחגיגה גדולה בכפר. יהודי מוצא ועמק הארזים תבעו את הכפר לשלם פיצויים קיבוציים ועל הכפר הוטל קנס קיבוצי של 1500 לירות. במרץ 1931 התקיימה סולחה בין תושבי הכפר ליהודי מוצא.

 

על פי סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל מספר תושבי הכפר הוערך ב-910 תושבים מתוכם 350 יהודים, ושטח הכפר הוערך ב-4,844 דונם עות'מאני.

 

בית הקיץ של משפחת חוסיני בכפר קולוניה זכר לימים טובים

להרחבה ראו

Shua Kisilevitz, Anna Eirikh-Rose, Anna de Vincenz, Assaf Peretz, Nitzan Amitai-Preiss and Ido Wachtel

The Arab Village of Qālūnyā: An Archaeological, Historical, and Social Synthesis of the Twentieth-Century Village

rnal of Eastern Mediterranean Archaeology & Heritage Studies
(Vol. 9, No. 1-2 (2021), pp. 64-84 (21 pages

בית משפחת חוסיני

 

בשל מיקומו האסטרטגי של הכפר, שחלש על קטע הדרך ממוצא לקסטל בכביש מתל אביב לירושלים, תקף הגדוד הרביעי של הפלמ"ח את הכפר ב-11 באפריל 1948, במהלך מבצע נחשון. הכפר נכבש בפעולה זו והכוח הרס מעל ל-50 בתים.

 

לאחר המלחמה הוקם על שטחי הכפר היישוב מבשרת ירושלים שאוחד בשנת 1964 עם היישוב השכן מעוז ציון והפך להיות מבשרת ציון

מדרונות מבשרת ציון על עיי קולוניה

מדרון קולוניה

 

*****

שביל מוצא

שורה מהשיר של רחל ״לא שרתי לך ארצי…רק שביל כבשו רגלי על פני שדות״

****

שחר ואבנר ישראלי החמודים

****

****

***

שביל שאורכו כ-2 ק"מ ,
מתאים להליכה ברגל ורכיבה על אופניים.
קובץ gpx מצורף
ראשית השביל בית ילין
השביל עובר דרך המדרון
בו נמצאים תל מוצא ובוסתני הכפר קולוניה
והמשכו לעבר פארק ירושלים, עין מקלף
וחזרה לבית ילין

****

****

****

****

קצה השביל בפארק ירושלים

***

****

****

****

השביל על רקע מפה משנות ה-40' של המאה הקודמת (תקופת המנדט)

בית משפחת מקלף, דקל הושיגטוניה נשתל שבועיים לפני טבח המשפחה

אריה ובתיה מקלף התיישבו במוצא בשנת 1904. אריה היה איש העלייה הראשונה ממייסדי מטולה. במאורעות תרפ”ט (1929) נרצחו האב, האם ושלושה מילדיהם. בנם מרדכי היה לימים הרמטכ”ל השלישי של צה”ל. בתמונה משפחת מקלף שבועיים לפני הרצח. יושבים בשורה העליונה מימין אריה ואשתו בתיה. יושב בשורה התחתונה משמאל מרדכי מקלף

בית מקלף היה הקרוב ביותר לקולוניה

***

העמדה שנבנתה על ידי משפחת ריזוני שרכשה את הבית לאחר פרעות תרפ"ט

יהודה ורחל רוז’ני עברו בשנת 1931 למוצא מעמק יזרעאל, לאחר שרכשו את משק משפחת מקלף שנרצחה. רבי יהודא היה יושב ראש וועד היישוב מוצא תחתית ומנהיג רוחני לקהילת מתפללי בית הכנסת של מוצא.

 

בתמונה מתחילת שנות השבעים של המאה ה-20 נראה יהודא רוז’ני מאכיל תרנגולות מטילות בלול. המקור מוצא מהר לעמק

גקפיטי על יסודות גשר מוצא החדש

***

בדרך לעין מקלף

עין מקלף מתחת לגשר מוצא

בריכה המעין

הנקבה של המעיין

מיקום עין מקלף

דורון דורי ואני

הסבר קצר לחברים, צילום דורון דורי

מזכרת מפגישה עם רוכבי פסגת זאב

 

*****

סוף דבר,

תם ולא נשלם המסע להכרת
עמק מוצא, המקומות שבו
והאנשים שחיו בו.

 

במילה אחת, המסע היה מרתק
ובשתי מילים מרתק מאוד.

ככל שלמדתי הבנתי
שאני רק בתחילת הדרך.

טרם הסתיים המסע
להכרת עמק מוצא!!

*****

בכל מקרה מוצע לטייל בשביל
ברגל או ברכיבה באופניים

***** 

תודה לך עזר ישראלי
שפתחת לי צוהר למשפחתך ופועלה במוצא,
תודה על כל הסיוע
והעמדת המידע הנדרש,
תודה על גיוס נכדיך לעזרה בהקלטת המסלול

 

תודה לאמיר כהן
שהקדיש לנו מזמנו
וסיפר עוללות משפחתו ועל המקום 

תודה לאלי מזרחי
ממנו שמענו עוד על מוצא עילית

תודה ליאיר פז שסייע
בסבלנות ללמוד על המקום

תודה לאיציק שוויקי
בסיוע במידע
והעמדת המצגת והצילומים

*****

המשך יבוא