באר שבע, לאורך נחל באר שבע ובתוך העיר העתיקה ובשוליה10 ביוני 2020

קובץ GPX להורדה מרחק: 19.15 ק"מ טיפוס-מצטבר: 100 מטר גלריית תמונות גלריית מפות

 

עניינו של תיעוד זה הוא מראות טיול / דיווש /צילום בחלקה הדרומי של העיר באר שבע, בשטחים הפתוחים ובמרחב הבנוי.

 

*****

****

 

טיול זה התקיים בשעות ערב ביום שלישי 9 ביוני 2020.

 

 

בצהרי יום זה התארחתי אצל גלית וארז צפדיה. אז ארז הציע שנצא לטיול דיווש זה בו יוביל אותי במסלול שטרם רכבתי.

 

 

שמחתי על ההזדמנות.

 

 

התארגנו ונסענו לכיוון באר שבע.

 

 

בשעה 16:30 יצאנו לדרך ממתחם משרד הרישוי הנמצא בדרך יגאל אלון, מה שהיה פעם ראשיתו של כביש באר שבע – דימונה.

 

 

 

שם גם סיימנו לקראת השעה 20:00 באור אחרון.

 

 

הטיול אמנם היה קצר יחסית במרחק אבל במהלכו היו שפע מראות ולכן התבקש שנעצור לצילומים רבים.

 

 

לרוב רכבנו בנחת, בנוסף למטרות צילום עצרנו גם על מנת לקיים שיחות ודיונים אקדמיים קצרים וגם להפסקת פאלפל ולביקור קצר אצל אמא של גלית. .

 

 

לדידי, טיול זה היה הראשון והכנה לקראת סיבוב יסודי וממושך להכרה מעמיקה של באר שבע.

 

 

בתיעוד זה מובאים מפות ותצ"א של המסלול וגם צילומים רבים. המלל הפעם קצר ביותר.

 

*****

המסלול

****

****

******
קטע ראשון,
אתר בית אשל,
פארק באר שבע
ומערבה לאורך נחל באר שבע
עד גשר הרכבת העות'מנית

***

***

אתר בית אשל, סגור שעברנו במקום

בית אשל הוקם כאחד משלושת המצפים שהוקמו בנגב בשנת 1943. תפקידיהם היו לבחון את התכנות קיום חקלאות בנגב ולבחון את אופן המחיה באזור. לאחר תום הקרבות נלחמת העצמאות ולאחר שהובהר להם שאין בתוכנית להשלים את קו המים המזרחי ולפיכך אין אפשרות לפיתוח חקלאי, ובכוונת המוסדות לרכז את המאמץ ההתיישבותי ממערב לבאר שבע, החליטו החברים לעבור לעמק יזרעאל והניחו את היסוד למושב העובדים היוגב. שרידיו ממוקמים כיום בחלקה הדרום-מזרחי של באר שבע והוא הוכרז כאתר לאומי בישראל

שכונה חדשה נבנית בסמוך לפארק

פאר באר שבע

פארק נחל באר שבע הוא הפארק המטרופוליני של הנגב. שטח הפארק משתרע על 5,300 דונם, ולאורכו אטרקציות מגוונות כגון: שבילי אופניים; צעידה על גדות נחל באר-שבע המקראי; מגוון שטחים ירוקים פתוחים; מתקני משחק; אמפיתיאטרון ל-12 אלף צופים; אתרים היסטוריים וארכיאולוגיים ייחודיים ועוד. להרחבה באתר קק"ל על שיקום נחל באר שבע והקמת הפארק 

****

***

***

נחל באר שבע הוא נחל העובר באזור הנגב, ואחד הגדולים בנגב הצפוני. הוא אחד מיובליו של נחל הבשור. הנחל הוא נחל אכזב, אורכו כ־50 קילומטר, ושטח אגן הניקוז שלו הוא כ־1700 קמ"ר. ראשיתו של נחל באר שבע במורדות הצפוניים של הר קינה, כקילומטר אחד מדרום לאזור התעשייה של העיר ערד.  הנחל ממשיך לכוון מערב, בדרכו חוצה הנחל את בקעת ערד וממשיך בדרכו לכוון העיר באר שבע דרך בקעת באר שבע.  בדרכו עובר הנחל גם ליד תל באר שבע. מראשית הנחל ועד העיר באר שבע נשפכים אל הנחל היובלים היורדים מרכס הרי דימונה והיובלים מהמורדות הדרומיים של הר חברון. יובלי הנחל הם: מכוון מזרח "נחל טלה" ו"נחל עדרים". היובלים הנשפכים מכוון צפון הם "נחל עינם" ו"נחל יתיר". יובלי הדרום הם "נחל ערוער", ו"נחל נבטים". הנחל ממשיך בנתיבו מהעיר באר שבע בכוון הכללי דרום מערב עד שנשפך לנחל הבשור ליד המקום בה נמצאה בעבר באר אסנת שנמצאה כ־3 קילומטר מדרום-מזרח לקיבוץ צאלים. (באר אסנת כבר לא קיימת הצבא סתם ושיטח אותה).. בדרכו עד השפך עובר הנחל ליד שטחי החולות ומישורי הלס של הנגב בצפוני.

נחל באר וגדתו הצפונית

****

ארז הדוגמן כיצד לעמוד זקוף!

פסטורליה רכבת, בקר, נחל, מה עוד נבקש?

העשייה טרם הושלמה

ארז מדגים יציבה זקופה בעמדת רקדן בלט

***

אט זורם הנחל עם שפכי התעשייה. למה?

הטיילת על הגשר העות'מני

גשר הרכבת הטורקי על נחל באר שבע הוא גשר קשתות מאבן שנבנה בשנת 1916 בעבודה עברית עבור הצבא העות'מאני, כחלק ממסילת הרכבת מנחל שורק לקוסיימה – מסעף של המסילה המזרחית הצבאית למערב חצי האי סיני, על-מנת להוביל חיילים וציוד צבאי כחלק מהמאמץ הלוגיסטי העות'מאני-גרמני במערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. השימוש בגשר פסק במאי 1917; מסילת הרכבת רפיח-באר שבע הבריטית שנשלמה ונחנכה במאי 1918 הגיעה לבאר שבע מצפון מערב, והגשר הטורקי מדרום לעיר נותר ללא שימוש מסילתי גם לאחר שהאזור נפל בידי הבריטים. עד 1920 התנועה בין באר שבע לתחנת המשטרה הבריטית בביר עסלוג' עברה על הגשר. לאחר כיבוש באר שבע במלחמת העצמאות שב והוכשר הגשר למעבר כלי רכב והולכי רגל בין שכונות העיר. גשר רכבת חדש הוקם על שלוחת הרכבת מבאר שבע לרמת חובב. אורך הגשר הוא 190 מטר, ובמשך שנים רבות היה הגשר הארוך ביותר בישראל. כיום הגשר משופץ, כחלק מתוכנית שיקום ופיתוח של פארק נחל באר שבע וסביבתו אזור נופש.

***

אתנחתא לצילום פורטרט עם מבזק מילוי

******

קטע שני
לאורך נחל באר שבע
בטיילת הנושקת
לחלקה הצפוני
של שכונת נווה נוי

*****

****

נווה נוי, שכונה בבאר שבע, ממוקמת מדרום ל"עיר העתיקה" של באר שבע, מעברו הדרומי של נחל באר שבע. במזרח סמוכה השכונה לכביש 25 וממוקמת צפונית מזרחית לשכונת נחל בקע. השכונה הוקמה בתחילת שנות ה-50, על פי גישת עיר גנים בתכנון העיר באר שבע, כשכונת גנים נוספת לאלו שקדמו לה (שכונות א' עד ה'). המיוחד בשכונה זו היה בנייה חד קומתית עם חלקות של חצי דונם (דו-משפחתיים על דונם אחד) ששימשו כמשקי עזר. תחילה יושב המקום כמעברה על ידי עולים ממרוקו ומתוניס ונקרא בכינוי "מעברת משקי עזר" או "מעברת משק עזר". במשך הזמן וביוזמה מקומית, עם תום תקופת המעברות, נשאר השם "משק עזר" וזה שונה לאחר מכן ל"נווה נוי", שמה של השכונה היום.
ערוץ נחל באר שבע מפריד את השכונה משאר העיר, והיא מקושרת אל העיר באמצעות שלושה גשרים. במשך שנים רבות זרמו בערוצו של נחל באר שבע שפכים והוא סבל מהזנחה. פרויקט שיקום ענק של עיריית באר שבע, בשנות האלפיים, הפך את האזור לפארק ירוק ופורח. בשיתוף עם קרן קיימת לישראל, רשות הניקוז "שקמה בשור", והמשרד לאיכות הסביבה, נבנה פארק אקולוגי שמשתרע על פני 5,200 דונם לאורך שמונה קילומטרים משני עברי הנחל. חלקו של הפארק, הממוקם בשכונת נווה נוי, קרוי "פארק גן הפעמון". בחלקה הדרומי של השכונה עובר קו מתח גבוה ישן שמגיע מכיוון תחנת המשנה בכביש 25, ועובר סמוך לגן ציבורי קטן.
עד שנת 2007 היה קיים בתוך שכונת נווה נוי בסיס חיל האוויר ובו השלוחה הבאר שבעית של הטכני בחיפה, בסוף שנת 2007 בית הספר הטכני הועבר למתחם חדש בגבול היציאה המערבית של העיר.

שכונות דרום העיר העתיקה

הגשר בין שכונת נווה נוי ובין העיר העתיקה

***

הקצה המערבי של טיילת הנחל

השוליים המערביים, החדשים של שכונת נווה נוי

*****

קטע שלישי

גיחה לשכונת נחל בקע
שהחלה דרכה
בראשית שנות ה-90'
כאתר קרוונים לדיור זמני לעולים
יוצאי חבר העמים הסובייטי
ואחר הפכה לשכונה דמוית קסקרטין
של בתים צמודי קרקע

****

***

שכונת נחל בקע שוכנת דרומית לשכונת "נווה נוי" ,מזרחית לשכונת "נאות אילן" ומערבית לאזור התעשייה קריית יהודית ועמק שרה. שם השכונה ניתן לה על שם אחד מיובלי נחל באר שבע – נחל בקע העובר בין השכונה לבין שכונת נווה נוי.  השכונה נמצאת בגובה 260 מטר מעל פני הים ומשתרעת על פני 440 דונם, ובה מתגוררים כ-2,450 תושבים בכ-850 בתים צמודי קרקע.היא שכונה בעלת אופי פרברי בבאר שבע שהוקמה בשנת 1991. זוהי שכונת וילות, קוטג'ים, ובתי קרקע הממוקמת באזור הדרומי של העיר באר שבע. בהקמת השכונה הוקמו בתים בסגנון בנייה אמריקאי כמתן פתרון דיור איכותי בקליטת העלייה הגדולה מברית המועצות בשנת 1991. מאז הקמת השכונה הייתה בה בנייה ענפה, הן של בעלי הבתים האמריקאים שביצעו שדרוג של הבניה הקיימת והן של משקיעים ומשפחות מבוססות שמצאו את השכונה כמקום אטרקטיבי לבצע פרויקטי ״בנה ביתך״.

 

***

****

שרידי הקרוונים

******

קטע רביעי
לאורך שכונת חצרים
שנקראת גם נווה זאב

****

****

אט ממשיך זורם הנחל

בנייה גנירית ישראלית טיפוסית של השיכונים בכל מקום אותה בנייה, אין ייחוד. מתאים להיות שכונה בכפר סבא או קריית מוצקין או קריית שמונה. בכל מקום בארץ

***

נווה זאב היא אחת מהשכונות החדשות והגדולות בבאר שבע, מתגוררת בה כ-15,000 נפש. רוב הבנייה בשכונה היא של בניינים בני חמש עד שמונה עשרה קומות, קוטג'ים ודופלקסים. חלק נכבד מחלקה הישן יותר של השכונה (ששמה הוא "נאות חצרים", ששימש בעבר כאתר חירום לעליות הגדולות שהגיעו לישראל בתחילת שנות ה-90; עוד לפני-כן נמצאה בשטח השכונה מעברת חצרים) מורכב מבתים המנוהלים על ידי חברת "עמידר" והוא אוכלס בעיקר בעולים מחבר המדינות. חלקה החדש יותר של השכונה (סוף שנות ה-90 ושנות ה-2000) מאוכלס על ידי אוכלוסייה מבוססת יותר. הרחוב המרכזי בשכונה הוא רחוב יוהנה ז'בוטינסקי שבו נמצא קניון שנחנך בשנת 2010, וממוקמות עשרות חנויות לאורכו.

***

****

קטע חמישי
בתוך העיר העתיקה
ובשוליה 

***

פינת דרך טוביהו

****

גיסות הצבא האוסטרליים והניו זילנדיים – Australian and New Zealand Army Corps (או ANZAC, או אנזק בראשי תיבות) היה כוח צבאי של חיילים אוסטרלים וניו זילנדיים שלחמו במלחמת העולם הראשונה לצד "מדינות ההסכמה" נגד "מעצמות המרכז" בגליפולי, במזרח התיכון ובחזית המערבית. רוח אנז"ק הביאה מאות פרשים מאוסטרליה וניו זילנד להילחם באומץ ובנחישות עבור מולדתם בארץ ישראל ובבאר שבע.

******

המרכז להנצחת חיילי אנז"ק הוא מקום ייחודי בארץ המספר באופן חווייתי את סיפורם של חיילי אנז"ק ואת סיפור כיבוש באר שבע. המרכז נבנה בשיתוף פעולה של המשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל, עיריית באר שבע, JNF אוסטרליה, CWGC וקק"ל. המרכז ממוקם בסמוך לבית הקברות לחללי מלחמת העולם הראשונה בבאר שבע. המרכז נחנך במסגרת חגיגות 100 שנים לכיבוש באר שבע על ידי כוחות אנז"ק בתאריך ה -31.10.17, י"א בחשוון תשע"ח, במעמד ראש ממשלת ישראל, מושלת ניו זילנד וראש ממשלת אוסטרליה.

****

****

***

***

****

בית קברות צבאי בבאר שבע הוא אחד משבעה בארץישראל המערבית בהם טמונים חללי מלחמת העולם הראשונה מבריטניה ובנות בריתם. הנוספים הם אלה הנמצאים בדיר א-לבלח, עזה, באר שבע, רמלה וחיפהבשכונת תלפיות בירושלים (ברחוב קורא הדורות 24) נמצא בית עלמין השביעי. זה גן קטן בו טמון אפר החיילים הודיים, שנשרפו לפי אמונתם.
במהלך כיבוש סיני וארץ ישראל ובשנות המנדט הבריטי איבדה האימפריה הבריטית 14,493 חיילים: 12,197 – ממלחמת העולם הראשונה (תוכם, 9,703, שהם 80%, זוהו והשאר, 2,494 שהם 20%, לא זוהו), ועוד 2,296 מתום מלחמת העולם הראשונה, עד תום המנדט הבריטי על ארץ ישראל. 
חלק בתי קברות צבאיים בריטיים בארץישראל לא נועדו להיות בתי קברות צבאיים בהם נקברים חיילים באופן רגיל, אלא נתפשו כפעולה חד פעמית לשם קבורת חללי מלחמת העולם הראשונה בלבד. בבתי הקברות בבאר שבע, הר הצופים ודיר אל בלח נקברו רק חללים ממלחמת העולם הראשונה. בבתי הקברות ברמלה, בעזה ובחיפה נקברו גם חללים בריטיים שנהרגו לאחר מלחמת העולם הראשונה, בין השאר בזמן המרד הערבי הגדול וכתוצאת מפעולות תנועת המרי העברי ובמלחמת העולם השנייה – סך הכל 2,296 חללים, מתוכם 1,933 בריטים. מבין הסך הכולל היו 561 חיילים שלא מתו עקב פעילות מלחמתית. ברמלה נקברו חללים כמעט עד לתום השלטון הבריטי בארץ ב-15 במאי 1948. חללים בריטיים מאז ועד 30 ביוני 1948 נקברו בבית הקברות הצבאי חוף כיאט בחיפה.
בית הקברות הצבאי השביעי בארץ ישראל הוא בית בית הקברות לחיילים הגרמנים הנמצא בתחום בית החולים המשפחה הקדושה בנצרת ושבו קבורים 261 חיילים ומפקדים גרמנים ממלחמת העולם הראשונה, אשר נלחמו בארץ ישראל לצד האימפריה העות'מאנית במסגרת מעצמות המרכז.
ראוי לציין שרחבי ארץישראל המערבית אין בתי קברות צבאיים בהם טמונים חללי האימפריה עות'מאנית שנטמנו או באזורי הקרבות או בתי קברות מוסלמיים בקרבתם.  

 

****

Commonwealth War Graves Commission  – הועדת חבר העמים לקברי מלחמה אחראית על בית קברות זה. וועדה זו היא ארגון בינלאומי שבו חברות שש מדינות, אשר תפקידה המרכזי הוא לסמן, לתעד ולתחזק את קברי אנשי הכוחות המזוינים של מדינות חבר העמים הבריטי שנפלו בשתי מלחמות העולם, ואת האנדרטאות שעל גביהן מונצחים שמותיהם.
הוועדה נוסדה בצו מלכותי ב-1917 בשם הוועדה האימפריאלית לקברי מלחמה ששונה לשם הנוכחי בשנת 1960. הוועדה הייתה אחראית על הקמת בתי קברות צבאיים לחללי בריטניה וחבר העמים הבריטי ב-140 מדינות. הבריטים החליטו לקבור את חללי האימפריה במקום נפילתם. בתי קברות אלו נקראו war cemeteries והם נתפסו כאנדרטאות זיכרון למלחמת העולם הראשונה. מספר החללים של צבאות האימפריה עמד על כ-1.1 מיליון איש, והבריטים לא יכלו לעמוד בהוצאות של הבאת כל החללים הביתה. יתר על כן, קבורת החללים בבית הקברות שהקימה הוועדה הייתה חובה, ונאסרה החזרת גופות החללים למולדתם.
במסגרת המנדט שלה, על הוועדה להנציח את חללי המלחמה של חבר העמים באופן אישי ושיוויוני. לשם כך חללי המלחמה מונצחים בשמם על גבי מצבהבמקום קבורה מוגדר, או – בנוגע לנעדרים – על גבי אנדרטה. הם מונצחים באופן אחיד ושיוויוני, ללא קשר לדרגתם הצבאית, מעמדם האזרחי או גזעם.
כיום אחראית הוועדה על הנצחתם של 1.69 מיליון חללי הכוחות המזוינים של חבר העמים וגם על הנצחת שמות אזרחי מדינות חבר העמים אשר נהרגו עקב פעולת אויב במלחמת העולם השנייה. מאז ייסודה הקימה הוועדה למעלה מ-2,500 בתי קברות צבאיים ומספר רב של אנדרטאות. הוועדה אחראית כיום על אחזקת קברי מלחמה הממוקמים ב-23,000 אתרי קבורה נפרדים בסך הכל ושל יותר מ-200 אנדרטאות, הפזורים כולם בשטחיהן של 150 מדינות. הוועדה פועלת על בסיס התמיכה הכספית של שש המדינות החברות בהבריטניהקנדהאוסטרליהניו זילנדהודדרום אפריקההנשיא הנוכחי של הוועדה הוא הנסיך אדוארד, דוכס קנט.

 

***

בניין התחנה העות'מנית

 

תחנת הרכבת הטורקית בבאר שבע היא תחנת רכבת היסטורית שהוקמה על ידי העות'מאנים ב-1915.  התחנה ממוקמת מצפון לעיר העתיקה של באר שבע. התחנה הייתה חלק מהמיזם הלוגיסטי של צבא האימפריה העות'מאנית לחיבור העורף בדמשק, באמצעות שלוחתה מנחל שורק לקוסיימה של המסילה המזרחית הצבאית, לקראת מסע המלחמה השני למרחב תעלת סואץ כחלק מהמערכה על תעלת סואץ במלחמת העולם הראשונה מול הבריטים. משנה חשיבות לוגיסטי קם לתחנה החל מן המחצית השנייה של 1916, לאחר נסיגת העות'מאנים ושותפיהם הגרמנים ממרחבי חצי האי סיני – מיקוד המערכה על שערה הדרומי של ארץ ישראל לאורך קו עזה-באר שבע, אליו שונעה אספקה, כלי נשק, ולוחמים שהגיעה לתחנה מקצוות האימפריה העות'מאנית.
המסילה לבאר שבע כונתה גם המסילה האורכית, משום שהייתה המסילה הראשונה שחצתה את ארץ ישראל – חבלי השרון, השפלה והנגב, לאורכם וגם 'המסילה המצרית' מפני שעל פי התכנון המקורי תחנת הקצה המערבית יועדה להיות בעיר איסמעיליה שבמצרים. בעשורים שקדמו הוקמו בארץ שתי מסילות רוחב – מסילת הרכבת יפו–ירושלים ורכבת העמק – והמסילה האורכית נועדה גם כדי לחבר ביניהן.

 

סליחה שאני משבית שמחה. קטר 70414 לא הגיע לתחנה זאת הייתה בקו העות'מנני בין עזה לבאר שבע. טוב שיהיה!

 

בסוף אוקטובר 1917 נכבשה באר שבע על ידי הצבא הבריטי. עם סיום מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל, הושלמה מסילת הרכבת רפיח – באר שבע וכך חוברו המסילה האורכית שנסללה על ידי הצבא הטורקי להתקדמות דרומה ומסילת הרכבת שנסללה על ידי הבריטים לאורך חוף הים התיכון בצפון חצי האי סיני. בשנת 1918 נחנך קו באר שבע-רפיח, ובמשך כשנה שימשה תחנת הרכבת של באר שבע כתחנה ראשית וסואנת ממנה יצאו רכבות לתחנות יפו לירושלים, לניצנה ולרפיח (ומשם הלאה למצרים).
זמן קצר לאחר תום המלחמה חזרה באר שבע להיות עיירת ספר. כדאיות הפעלת הרכבות אל העיר וממנה ירדה באופן משמעותי. כמו כן, הבריטים החליטו להפסיק את השימוש במסילת הרכבת שהונחה על ידי הטורקים, שהייתה צרה (ברוחב 105 סנטימטר) מהמסילה שהניחו הבריטים (רוחב תקני – 143.5 סנטימטר). לכן, בשנת 1919 נסגרו רוב קווי הרכבת מתחנת באר שבע, ורק קו הרכבת לרפיח נותר פעיל. בשנת 1927 נסגר אף הוא בשל חוסר רווחיות, ותנועת הרכבות לתחנה פסקה. מבני התחנה עברו לידי מערכת הפקידות של ממשלת המנדט הבריטי ונעשה בם שימוש למגורים.
עם סיום המנדט, נכבשה באר שבע על ידי המצרים, אז שימשה התחנה כמפקדתם של האחים המוסלמים. באוקטובר 1948, בעיצומה של מלחמת העצמאות, נכבשה באר שבע על ידי כוחות צבא הגנה לישראל, אז הפכו מבני התחנה למחסני ציוד צבאי. בתחנה התמקמה חוליית דרום של יחידת האזנה של צה"ל ונותרה במקום עד מלחמת ששת הימים.
מבני התחנה המשיכו לשמש כמחסנים של צה"ל בשלושת העשורים שלאחר קום המדינה. לאחר מכן, מבני התחנה אוזרחו ושימשו במשך כעשרים שנה כבית מלאכה אומנותי לנייר בהנהלת ג'ויס שמידט וכתחנת בית ספר שדה של החברה להגנת הטבע. כיום התחנה היא אתר לאומי מוכרז ומבניה הנטושים שומרו.
מקור, הרחבה ואודות המתחם הנוכחי

 

הפסים אינם מקוריים….

גם לבאר שבע יש את "מתחם התחנה"

****

מיכל המים של קטרי הקיטור שהגיעו לתחנה

מיכל המים של קטר הקיטור שהגיעו לתחנה. למה היו צריכים לבנות את הסככת והגן כל כך צמוד.

בנייה "חדשה" בעיר העתיקה

***

המסגד של העיירה באר שבע טרם כיבוש באוקטובר 1948 על ידי כוחות צה"ל.

 

העיר העתיקה של באר שבע היא אחת משתי הערים היחידות (השנייה בית שאן) אשר נבנו על ידי השלטון העות'מאני בזמן שלטונו בארץ ישראל, והיוותה מקום מרכזי לשליטה על כוחות הצבא. העיר נכבשה על ידי הבריטים באוקטובר 1917, ולאחר מכן על ידי צה"ל במלחמת העצמאות. עד שנות ה-80 הייתה העיר העתיקה המרכז המסחרי ומרכז העסקים בבאר שבע. לאחר הקמת קניון הנגב ב-1990 והקמת מרכזים מסחריים נוספים בשנים שלאחר מכן, ירדה קרנה של העיר העתיקה. בעשור האחרון עיריית באר שבע, הפכה שוב את העיר העתיקה לאזור מרכזי בעיר בעזרת שיפוץ וחידוש הרחובות, הבתים, הגנים והמוזיאונים ובאמצעות מרבית הפסטיבלים ופעילויות לכל הגילאים הנערכים בעיר.

 

גן אלנבי, המצביא והמפקד של חיל המשלוח המצרי (כך נקראו עוצבת הממלכה המאוחדת ומושבותיה במלחמת העולם הראשונה) שכבש את באר שבע ב-31 באוקטובר 1917.

****

***

הפאז' שהוחייה על ידי בניית מגורים של סטודנטים

****

שניים סינים על אופניים

***

***

****

מטריות הבית הגאה שאומץ על ידי בית הכנסת

***

***

***

***

***

****

****

*****

קטע אחרון
לקראת שקיעה וחשיכה
שוב לארוך נחל באר שבע
והפעם לכיוון מזרח
לעבר פארק באר שבע
והלאה לנקודת ההתחלה

 

****

גשר הולכי רגל המחבר את העיר העתיקה עם שכונת נווה נוי

לקראת סיום, נדרשתי להיפרד מהמצלמה להצטלם שתהייה מזכרת

נורא ואיום, חייב הורדת של מסת השומן. לא יפה! לא בריא!

ראשית השקיעה

מבט מכיוון מערב על גשר העותמאני

עוד הדגמה של ארז של זו זקוף

לפני שקיעה סופית

נתבקשתי לחייך

אור אחרון, חושך ראשון

*****

הערה קצרה לסיום 

באר שבע היום היא עיר מטרופולין גדולה. היא גדלה וצמחה מאוד בשלושה העשורים האחרונים ועוד ידה נטויה. ראוי שוב להזכיר שהיא הוקמה בשנת 1900 על ידי הגרמנים עבור השלטון העות'מני. היא הייתה אחת משתי ערים שהקים ובנה השלטון העותמני בארץ ישראל מן היסוד השנייה הייתה בית שאן.. כך נראה המסלול על דמות העיר בסוף העשור הראשון להקמת העיר, חמישים שנה לאחר בנייתה.

 

*****

*****

סוף דבר, היה זה
טיול נינוח ונעים.

****

כל המסלול היה חדש עבורי,
התרשמתי מאוד מהפיתוח
של פארק באר שבע
והטיילת לאורך הנחל.

****

היה גם עצוב לראות את
ההזנחה של העיר העתיקה
שיש לה פוטנציאל עירוני ותיירותי אדיר.

*****

טיול זה היה כאמור הכנה
לקראת סיור מעמיק יותר בכל העיר.

*****

תודה ארז על הטיול !

תודה לארז וגלית על האירוח!